בספטמבר 2017 השתמש נשיא הרשות הפלסטיניתמחמוד עבאס בביטוי "עסקת המאה", לאחר פגישה עם טראמפ בעצרת הכללית של האו"ם. עבאס אמר על תוכניתו של טראמפ: "היא מעידה על רצינותו של כבוד הנשיא, ששואף להשיג את עסקת המאה במזרח התיכון במהלך השנה או החודשים הקרובים."[2]
פרסומים שקדמו להכרזת התוכנית
טיוטה ראשונה
ב־22 במאי 2018 דווח בערוץ 10 כי צוות של אנשי טראמפ, המורכב מג'ייסון דב גרינבלט, ג'ארד קושנר ודייוויד פרידמן סיים לעבוד על הצעת ההסכם בין ישראל לפלסטינים. פרסום התוכנית התעכב בגלל חודש הרמדאן. כמו כן פורסם כי שני הצדדים הסתייגו מהתוכנית. נמסר כי הפלסטינים הגישו מספר יוזמות בינלאומיות עוקפות משא ומתן, וממשלת ישראל הביעה חוסר נכונות לוויתורים מדיניים.[3]
ביולי 2018 פורסמו חלקים מהתוכנית, הכוללת הסדרה ברצועת עזה כשלב ראשון. ב"ישראל היום" פורסם כי ערב הסעודית, ירדן, מצרים ואיחוד האמירויות הערביות תומכות ביוזמה. התוכנית להסדרת מציאות החיים בעזה כללה הסכם רגיעה ארוך טווח בין ישראל לפלגים הפלסטינים, בתיווך ארצות ערב, וכן פרויקטים כלכליים לשיקום הרצועה, ואפשרות למעבר סחורות לעזה דרך נמל בקפריסין.[4]
לקראת אוגוסט 2018 דעכו הדיווחים בכלי התקשורת אודות התוכנית, וגם טראמפ נמנע מלהזכירה. צוות המשא ומתן כונה "אנשים חסרי כל ניסיון מדיני, נעדרים ידע דיפלומטי וחפים מכל התנסות בתחום של משא ומתן מדיני". לפי הפרסומים, ההצעה הראשונית של התוכנית זכתה לתמיכת הפלסטינים וערב הסעודית, אך הם תבעו שישראל תצהיר מראש שתקיים את מחויבויותיה לצעדים המוצעים בתוכנית. ממשלת ישראל התנגדה לכך, והתוכנית נגנזה.
ב־11 בפברואר 2019 דווח ב"פוקס ניוז" כי צוות השלום האמריקני השלים את עבודתו על טיוטה שנייה של התוכנית, ומסר אותה לידי דונלד טראמפ. הטיוטה מתפרשת על פני כ־200 עמודים. בכירים בממשל טראמפ אמרו שהתוכנית לא תפורסם לפני הבחירות לכנסת העשרים ואחת, ב־9 באפריל.[6]
ריבונות פלסטינית תחול בשכונות קצה במזרח ירושלים מעבר לגדר ההפרדה בלבד ונוכחות סמלית באתרים הקדושים.
המקומות הקדושים בירושלים יישארו בריבונות ישראל אך ייתכן בניהול משותף עם הפלסטינים, ירדן ואולי עם מדינות נוספות.
ב־28 בפברואר 2019 פרסם קושנר פרטים מהתוכנית. לדבריו, זוהי תוכנית מפורטת ומעמיקה שתתמקד בשרטוט גבולות ופתרון סוגיות הסדר הקבע, וישראל תזכה לתמורה כדי שתוכל לבצע את הוויתורים הנדרשים. הוא הוסיף: "הצלחנו לשמור על פרטי העסקה חסויים כדי למנוע התחמקות של פוליטיקאים". גם טראמפ התייחס לתוכנית, ואמר שהיא תפורסם לאחר הבחירות בישראל. הוא אמר: "אומרים שזה דיל בלתי אפשרי; אני אשמח לקדם את זה ונראה מה יקרה [...] אני חושב שיש לנו סיכוי טוב לשלום בין ישראל והפלסטינים".[11]
בוועידת איפא"ק במרץ 2019, התייחס השגריר דייוויד פרידמן לתוכנית השלום, שלדבריו תשמר את שליטתה של ישראל ביהודה ושומרון, בבקעת הירדן ובירושלים: "מדוע ממשל טראמפ צריך לסכן את כל הרצון הטוב שלו בניסיון חסר תוחלת להשיג שלום ולחפש פתרון שישים קץ לסכסוך שנראה אינסופי? [...] האם נוכל להשאיר החלטה כזו לממשל שלא יבין את צרכיה של ישראל לשמר את השליטה הביטחונית ביהודה ושומרון ואת נוכחות הקבע בבקעת הירדן? האם נוכל להשאיר זאת לממשל שלא יכיר בכך שתחת ריבונות ישראלית הפכה ירושלים לראשונה מזה 2,000 שנה לעיר דינמית ומשגשגת הפתוחה לחלוטין למתפללים מכל שלוש הדתות האברהמיות?"[12]
ב־19 במאי 2019 הציג הממשל האמריקני את חלקה הראשון של תוכנית השלום במזרח התיכון, שיכלול "סדנה" כלכלית לעידוד השקעות הון ביהודה ושומרון וברצועת עזה, במטרה לשפר את הכלכלה הפלסטינית. הסדנה תתקיים בבחריין ב־25 וב־26 ביוני, בהשתתפות שרי האוצר של מדינות האזור שאליהם יצטרפו בכירים במערכת הכלכלית העולמית. את הכנס יובילו יועצו הבכיר וחתנו של הנשיא טראמפ, ג'ארד קושנר, מזכיר האוצר של ארצות הבריתסטיבן מנושין והשליח המיוחד למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט.[14]
ההכרזה על התוכנית המוגמרת
בתחילה, בכירים בממשל טראמפ אמרו שהתוכנית לא תפורסם לפני הבחירות לכנסת העשרים ואחת, והקמת הממשלה החדשה.[6] מאוחר יותר ציינו בממשל טראמפ כי התוכנית לא תפורסם לפני הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, שיתקיימו לאחר שנה נוספת.[15] ב־27 בינואר 2020 הזמין הנשיא טראמפ את ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבןבני גנץ להתארח בבית הלבן, כדי לדון איתם בפרטי התוכנית בשלמותה. ההכרזה נערכה בבית הלבן ב־28 בינואר2020 בשעה 12:00 לפי שעון ארצות הברית, ובה נחשפו פרטי התוכנית.[16]
פגישת טראמפ עם נציגי ישראל בבית הלבן, מפרסומי הבית הלבן, 27 בינואר 2020
ישראל תתחייב לשחרר אסירים ועצירים פלסטינים המוחזקים במעצר מנהלי בבתי הכלא שבישראל וקובעת כי כל האסירים המשוחררים יקבלו אזרחות במדינה הפלסטינית העתידית;
חיבור בין רצועת עזה ליהודה ושומרון דרך מנהרה תת־קרקעית בדומה לעקרון המעבר הבטוח;[20]
בנימין נתניהו תמך בתוכנית ופרסם מאמר המפרט את סיבותיו.[23] לאחר הצגת התוכנית, הודיע נתניהו כי ישראל תצביע בממשלה על ספוחבקעת הירדן וכל הישובים הישראליים ביהודה ושומרון, אך ההצבעה בוטלה בדרישת ג'ארד קושנר.[24] ישראל וארצות הברית הקימו ועדה שתפקידה למפות את השטח כך שבהמשך השטחים שישראל תספח לא יהיו על חשבון המדינה הפלסטינית העתידית. הוועדה המשותפת החלה בעבודת המיפוי שלה אך היא נכנסה להקפאה בשל משבר הקורונה.[25] ב־28 במאי, פרסמה שגרירות ארצות הברית בישראל אזהרת מסע ליו"ש ברקע הסיפוח: "אלימות יכולה לפרוץ בכל רגע".[26]
ב־29 בינואר2020 הודיע בני גנץ שיביא לאישור הכנסת את תוכנית המאה של דונלד טראמפ.[27] ההסכם הקואליציוני בין מפלגת כחול לבן והליכוד התייחס למימוש תוכנית המאה ולהחלת ריבונות בזמן ממשלת ישראל השלושים וחמש. הראשון ביולי נקבע כמועד אפשרי לתחילת ביצוע הסיפוח.[28] ב־17 במאי, אמר שר החוץגבי אשכנזי כי ישראל עומדת בפני "הזדמנויות אזוריות משמעותיות, ובראשן יוזמת השלום של הנשיא טראמפ". הוא הוסיף כי הוא "רואה בתוכנית אבן דרך משמעותית". אשכנזי ציין בטקס חילופי שרי החוץ כי התוכנית האמריקאית "תקודם באחריות ובתיאום עם ארצות הברית, תוך שמירה על הסכמי השלום והאינטרסים האסטרטגיים של מדינת ישראל".[29]
ב־1 בפברואר 2020 נערכה בתל אביב הפגנה נגד התוכנית שאורגנה על ידי ארגון "שלום עכשיו" וארגוני שמאל ישראלי נוספים.[30] במסמך העמדה שהוציאו ב"שלום עכשיו" נטען שהתוכנית אינה באמת תוכנית שלום כי היא חד צדדית, מאפשרת סיפוח של כ־30% מהגדה ללא משא ומתן, ומשאירה לפלסטינים מדינה מחוררת ומפוצלת. מדינה שלא תוכל להיות עצמאית ותהיה נתונה לשליטה ביטחונית ישראלית.[31] חוקר הסכסוך הישראלי–פלסטיני שאול אריאלי, טוען שעסקת המאה מחזירה את ישראל אחורה אל לפני התהליך המדיני, והיא פוגעת בהישגים שהושגו בתהליך השלום מהסכמי אוסלו ב־1993 ועד ועידת אנאפוליס ב־2008.[32]
גם בקרב ההנהגה הערבית בישראל התוכנית התקבלה בדחייה. יו"ר תע"לחבר הכנסתאחמד טיבי ציין שהוא מתנגד לעסקה.[33] תושבים ערבים במשולש ובנגב המערבי הביעו ביקורת על חילופי השטחים המוצעים.[34][35]
ב־13 במאי, מועצת יש"ע התכנסה לישיבה, בה הציגה את "מסמך הקווים האדומים". אחרי דיון והצבעה הוחלט להתנגד לכל הכרה או הסכמה מכל סוג שהוא, להקמתה של מדינה פלסטינית; להקפאת יישובים או להגבלות בנייה בשום יישוב וכן – למפה בה יהיו יישובים מבודדים במובלעות שיפגעו בהתפתחותם העתידית.[41][42] בעקבות כך, יצאה מועצת יש"ע בקמפיין תקשורתי נרחב למען הסיפוח אך לא לפי המפה המופיעה במתווה טראמפ תחת הכותרת "DO IT RIGHT – ריבונות עושים בצורה נכונה".[43]
ביוני הייתה הפגנה שארגנה תנועת "דרכנו" נגד סיפוח במסגרת התוכנית. נימוקיה היו כלכליים בין היתר: "לא לסיפוח. כן לכלכלה, כן לביטחון".[44]
במפלגות ימינה[45] וישראל ביתנו[46] תמכו בעסקה אך התנגדו להקמת מדינה פלסטינית. נפתלי בנט קרא לפרסום לפני הבחירות ואילו אביגדור ליברמן טען שזו התערבות אמריקאית בבחירות.[47]
שגריר ארצות הברית בישראל בממשל טראמפ, דייוויד פרידמן, תיאר את הסיבות לסיכול הריבונות הישראלית ביו"ש לתפיסתו, בספרו "פטיש" שפורסם בשנת 2022.[48] הוא טען כי "ליברמן ובנט חברו לגנץ בתקיעת מקלות בגלגלי תוכנית המאה, בניסיון למנוע מנתניהו הישג אלקטורלי".[49]אמיר אשל שהיה באותה עת עוזרו של בני גנץ לענייני התוכנית, טען בראיון כי הוא היה האדם שהשפיע מאחרי הקלעים על ג'ארד קושנר לבטל את יוזמת הסיפוח בטענה שהצעד יקריס את התוכנית.[50]
דקות אחרי שטקס הצגת הסכם בבית הלבן הסתיים פרידמן אמר בתדרוך לכתבים כי ישראל יכולה להתקדם מיד עם סיפוח חלקים ביו"ש.
אלא שפרידמן לא היה מתואם עם הבית הלבן. נאומו של נתניהו בטקס בבית הלבן בו הכריז כי הוא רוצה לספח חלקים מהגדה המערבית הרגיז מאוד את טראמפ. בכיר לשעבר בבית הלבן אמר כי נתניהו "הפך את הנשיא לעציץ כשנתן נאום בחירות בבית הלבן במקום להושיט יד לשלום לפלסטינים". כשהטקס הסתיים ונתניהו עזב את הבית הלבן טראמפ היה עצבני. הוא פנה ליועציו וצעק: "מה זה היה לעזאזל?". כמה שעות לאחר מכן כאשר נתניהו הודיע בתדרוך לכתבים שהוא מתכוון להביא לאישור הממשלה את מהלך הסיפוח בתוך חמישה ימים, מה שהרגיז את טראמפ. טראמפ אמר על כך מאוחר יותר: "כשנתניהו אמר בואו ניקח את כל השטח ונתחיל לבנות עליו נדל"ן בכל מקום...אני כעסתי מאוד ואני עצרתי את זה בגלל שנתניהו הלך רחוק מדי. אני לא הייתי שמח מזה בכלל".[51]
הפלסטינים
הנהגת הפלסטינים דחתה מספר פעמים את התוכנית. לאחר הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל הכריזה ההנהגה הפלסטינית שארצות הברית אינה מתווכת הוגנת בסכסוך, ושהם מסרבים לשתף פעולה עם ממשל טראמפ בגיבוש העסקה. בתגובה הורה טראמפ על קיצוץ מסיבי בתמיכת ארצות הברית בשורת ארגונים המסייעים לפלסטינים, בהם אונר"א, וכן קיצץ בתמיכה בבתי חולים במזרח ירושלים. בספטמבר 2018 פרסם נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, מסמך בו נטען כי שינוי המדיניות של טראמפ בנושא הסכסוך הישראלי–פלסטיני פוגע בעיקרון פתרון שתי המדינות.[52]
ב־1 בפברואר 2020, בתום כינוס החירום של הליגה הערבית, יצאה הצהרה כי מדינות ערב מדגישות את מרכזיותה של הסוגיה הפלסטינית, לצד עצם היותה של ירושלים המזרחית הכבושה ערבית, ובירת פלסטין. למדינת פלסטין יש זכות על כל האדמות הכבושות משנת 1967, בכלל זה מזרח ירושלים והמרחב הימי של האזור הזה כולל גם משאבי הטבע והגבולות עם מדינות שכנות".[53]
ב־19 במאי, בשל כוונות סיפוח, עצר אבו מאזן את שיתוף הפעולה הביטחוני והאזרחי עם ישראל.[54][55] באותו היום, הודיעה הרשות הפלסטינית באופן רשמי לראשי ה־CIA כי היא מפסיקה את הסכמי הביטחון שנחתמו בינה לבין ארצות הברית. מאז שהרש"פ ניתקה את קשריה עם הממשל האמריקני נותר בין שני הצדדים צינור קשר אחד בלבד – בין ה־CIA לבין המודיעין הכללי הפלסטיני.[56] למרות זאת התקיימו מפגשים בדרגי השטח בלבד מתוך חשש להסלמה ביטחונית ולצורך הסדרת תנועות פועלים פלסטינים לישראל.[26] כעבור כחצי שנה, חודש התיאום הביטחוני והאזרחי על היבחרו של ג'ו ביידן לנשיא ארצות הברית.
בעולם
האיחוד האירופי מסר לישראל לאחר פרסום הטיוטה הראשונה כי מדינות אירופה יתנגדו לכל יוזמה אמריקאית שלא יהיו שותפים לה. לאחר פרסום הטיוטה השנייה הצהירו צרפת, הולנד, פולין, שוודיה, בריטניה, בלגיה, גרמניה ואיטליה לפיה כל הצעה שלא תכלול את גבולות הקו הירוק וחלוקת ירושלים אינה בת ביצוע. הן הדגישו כי ההסכם חייב לכלול את ירושלים כבירתן של שתי המדינות, התחשבות בצרכים הביטחוניים של שני הצדדים, סיום הכיבוש הישראלי ומימוש השאיפה הפלסטינית לריבונות.[57] לאחר פרסום התוכנית הסופית דחה אותה האיחוד האירופיפה אחד והזהיר מפני סיפוח.[58][59] שר החוץ של האיחוד האירופי, ז'וזפ בורל, הבהיר כי "החוק הבינלאומי הוא אבן יסוד של כל הסדר. לפיכך לא נכיר בשינויים בגבולות 1967, אלא אם כן הסכימו להם הישראלים והפלסטינים. אנו קוראים לישראל להימנע מכל החלטה חד־צדדית שתביא לסיפוח שטח פלסטיני כבוש כלשהו". משרד החוץ של גרמניה הביע תמיכה בהודעתו של בורל, ומסרה כי "אנו מצטרפים בברכות לממשלה החדשה בישראל, ותומכים באופן מלא בהצהרת הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ".[60] שר החוץ הצרפתי ז'אן איב לה דריאן אמר ב־20 במאי כי צרפת פועלת יחד עם מדינות אירופאיות נוספות על תוכנית פעולה כדי למנוע מישראל לבצע מהלכי סיפוח חלקי.
כבר משלב הטיוטות רוסיה התנגדה לתוכנית. שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, תקף אותה ואמר כי הדרך להתקדם תלויה בצדדים המעורבים בלבד ולא בשחקנים חיצוניים עם אינטרסים. הוא הוסיף כי הוא "מוטרד מכך שהתוכנית אינה כוללת הקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים".[61] בשיחה עם שר החוץגבי אשכנזי אמר מקבילו הרוסי סרגיי לברוב כי גם רוסיה מתנגדת לסיפוח ישראלי בגדה המערבית.[62]