שנות ה-40 של המאה ה-20 היו העשור החמישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1940 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1949.

שנות ה-40 היו עשור ביניים בין שנות ה-30 המהפכניות לשנות ה-50 השמרניות, והוא מחולק לשני חלקים:

• בשנים 1940–1945 התרחשה מלחמת העולם השנייה, שאמנם נפתחה בעשור הקודם (1939) אך עיקרה התרחש בשנות ה-40. זו הייתה המלחמה הנרחבת ותובעת הדמים הגדולה ביותר בתולדות האנושות. ברית של מדינות דמוקרטיות וקומוניסטיות ברחבי העולם נלחמו במדינות הציר הטוטליטריות וגרורותיהן, בראשן גרמניה הנאצית ואיטליה הפאשיסטית. בשנים אלו גם התרחשה שואת העם היהודי באירופה, אשר בה נרצחו שישה מיליוני יהודים.
• 1945–1949 עם סיום מלחמת העולם השנייה, האימפריות הגדולות ביותר של מאות השנים האחרונות – האימפריה הבריטית והצרפתית – מוצאות עצמן במשבר כלכלי, תדמיתי וחברתי, שמוביל לתחילתה של מגמה עולמית של דה-קולוניזציה, במהלכה מדינות רבות ברחבי העולם מכריזות על עצמאות. נקודת מפנה זו מסמנת את תום תקופת האימפריות ואת שיאה של הלאומיות, שמקבלת משנה תוקף עם הקמת האומות המאוחדות, ארגון עולמי שסימן כחלק ממטרותיו הוקעת מלחמות כיבוש בינלאומיות, שמירה על גבולות, וחתירה לפתרונות דיפלומטיים שיחליפו את הפתרונות הצבאיים האלימים. בנוסף, העשור מאופיין גם בתחילת המלחמה הקרה, שהיא תחילתו של סכסוך בין הגושים הבינלאומיים שנוצרו בעקבות מלחמת העולם השנייה: הגוש המזרחי, בהנהגת ברית המועצות, והגוש המערבי, בהנהגת ארצות הברית. שנים אלו היו תקופת השיקום של העולם לאחר מלחמת העולם השנייה.

אחת ההתפתחויות הטכנולוגיות המשמעותיות ביותר של העשור הייתה ההתקדמות המהירה של פיתוח טכנולוגיית המחשוב. במהלך העשור פותחו המחשבים הדיגיטליים הראשונים אשר ניתנים לתכנות, כולל ה-Colossus ו-ENIAC. ה-Colossus, אשר פותח בבריטניה, נועד לפענח הודעות גרמניות מוצפנות, ומילא תפקיד מכריע במאמצי בעלות הברית במהלך המלחמה. באופן דומה, ה-ENIAC, אשר פותח בארצות הברית, היה המחשב הדיגיטלי הראשון בעולם, והוא סייע בחישובים מורכבים למטרות מדעיות וצבאיות. המערכות פורצות הדרך הללו הניחו את הבסיס למהפכה הדיגיטלית שתחולל שינויים עצומים בתעשיות רבות. פריצת דרך עצומה נוספת במהלך העשור הייתה הפיתוח של הטכנולוגיה הגרעינית. העידן האטומי החל עם ניסוי טריניטי (1945), כחלק מפרויקט מנהטן, במהלכו ארצות הברית פוצצה את פצצת האטום הראשונה. הטלת פצצות האטום ביפן בהמשך תביא לסיומה המהיר של מלחמת העולם השנייה. התקדמות טכנולוגית זו הובילה בהמשך להקמת תחנות הכוח הגרעיניות האזרחיות הראשונות והניחו את היסודות להתפתחויות של העשורים הבאים בתחום הטכנולוגיה הגרעינית.

במהלך שנות ה-40 גדלה אוכלוסיית העולם מ-2.25 ל-2.5 מיליארד בני אדם. בסך הכל היו במהלך העשור כ-850 מיליון לידות וכ-600 מיליון מקרי מוות ברחבי העולם.

הדור שנולד במחצית הראשונה של שנות ה-40 (יחד עם ילידי שנות ה-30 וילדי המחצית השנייה של שנות ה-20) מכונה הדור השקט. הדור שנולד במחצית השנייה של שנות ה-40 (יחד עם ילידי שנות ה-50 וילידי המחצית הראשונה של שנות ה-60) מכונה דור הבייבי בום.

בישראל שנות ה-40 מזוהות בעיקר עם הקמת המדינה, מלחמת העצמאות והשואה.

ערך מורחב – מלחמת העולם השנייה

אירועים בולטים לאורך המלחמה:

• 1939–1940: מלחמת החורף – מערכה צבאית בין ברית המועצות לבין פינלנד, שמתחילה עם פלישה של כוחות הצבא האדום לתוך שטח פינלנד, ומסתיימת עם הסכם השלום במוסקבה, אשר מחייב את פינלנד לוותר על כעשירית משטחה ועל כחמישית מהיכולת התעשייתית שלה ולמסרם לברית המועצות בתמורה להפסקת הלחימה.
• 1940: כיבושיהן של מדינות הציר באירופה – לאורך שנה זו גרמניה הנאצית כובשת בסיוע איטליה את דנמרק, לוקסמבורג, הולנד, בלגיה, נורווגיה, וצרפת, ומפציצה את בריטניה.
• 1940: כיבוש המדינות הבלטיות על ידי ברית המועצות – בהתאם להסכם ריבנטרופ–מולוטוב, משתלטת ברית המועצות על המדינות הבלטיות (ליטא, לטביה ואסטוניה). מעט לאחר מכן, רומניה מעבירה את בסרביה (היום: מולדובה) לברית המועצות.
• 1940: תחילתה של המערכה בצפון אפריקה – המערכה מתחילה עם המערכה במדבר המערבי ופלישת איטליה למצרים.
• 1940: הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב – הקשה בהתקפות שפוגעות בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם השנייה.
• 1940: ההסכם התלת-צדדי – בהסכם זה, שנחתם בברלין, גרמניה, איטליה ויפן מייסדות את הברית המכונה "מדינות הציר".
• 1940: התרחבות מדינות הציר – הונגריה, רומניה וסלובקיה מצטרפות למדינות הציר.
• 1941: כיבושי בריטניה במזרח התיכון – בריטניה משתלטת על שטחים רבים של מדינות שמשתפות פעולה במידה כלשהי עם מדינות הציר, בין אם ישירות ובין אם דרך שליטתה של צרפת של וישי. בתקופה זו כובשת בריטניה את עיראק, סוריה, לבנון, איראן, חבש, אריתריאה וסומליה.
• 1941: כיבושיהן של מדינות הציר בבלקן – מדינות הציר כובשות את יוגוסלביה ויוון. העיכוב בכיבוש יוון מביא לעיכוב בפלישת הפתע אל ברית המועצות, ובהמשך מתברר שלדחייה הזו היו השלכות מרחיקות לכת על התפתחות המלחמה.
• 1941: פתיחת החזית המזרחית של המלחמה – ברית המועצות מצטרפת למלחמת העולם השנייה לאחר שגרמניה הנאצית פולשת לגבולותיה במבצע ברברוסה.
• 1941: ארצות הברית מצטרפת למלחמה – ארצות הברית מצטרפת למלחמה בדצמבר לאחר שמותקפת על ידי יפן בפרל הארבור.
• 1941: התרחבות מדינות הציר – בולגריה, ומדינות חסות שהקימו הנאצים ביוגוסלביה מצטרפות למדינות הציר.
• 1942: כיבושי יפן בדרום מזרח אסיה – היפנים כובשים ברצף ניצחונות יעדים שונים ביניהם מנילה (בירת הפיליפינים), קואלה לומפור (בירת מלזיה), סינגפור (הכניעה הגדולה ביותר בהיסטוריה של הצבא הבריטי), איי אנדמן וניקובר, ועוד קודם לכן את הונג קונג. במסגרת מסע כיבושיה מצליחה יפן להפוך את תאילנד לבת בריתה.
• 1942: שנת ציר במלחמת העולם השנייה – ניצחונות גדולים של בעלות הברית לראשונה במלחמה בקרב על סטלינגרד, בקרב אל-עלמיין ובקרב מידווי.
• 1943: תחילת ההתקדמות של ברית המועצות מערבה – לאחר מתקפת הפתע הגרמנית שמגיעה עד לאזור מוסקבה, מצליחים הרוסים, תוך ספיגת אבדות רבות, לעצור את ההתפשטות הגרמנית, ולבסוף גם להפוך את המגמה ולהתחיל לכבוש מחדש את מערב רוסיה ואוקראינה, ובהמשך אף לכבוש מדינות נוספות במזרח אירופה.
• 1943: הפלישה לאיטליה – פלישת כוחות הברית אל סיציליה ואחר כך לאיטליה. בניטו מוסוליני נלכד על ידי בעלות הברית, ובהמשך משוחרר על ידי הוורמאכט.
• 1944: הפלישה לנורמנדי – במסגרתה פולש כוח גדול של ארצות הברית, בריטניה, קנדה ומדינות נוספות אל החוף הצפוני של צרפת, כחלק מהחזית האירופאית כנגד גרמניה הנאצית. פלישה זו מובילה בהמשך לשחרור צרפת ובלגיה.
• 1945: הפצצת דרזדן – הפצצה אסטרטגית שערכו חיל האוויר של ארצות הברית וחיל האוויר המלכותי במשך שלושה ימים על דרזדן, בירתה של מדינת סקסוניה שבגרמניה. 1,300 מפציצים כבדים הטילו 3,900 טונות של פצצות ופצצות תבערה בארבעה גלי הפצצה של מאות מפציצים. מספר הקורבנות בהפצצה נאמד בין 25,000 ל-40,000, וכ-85% ממבני העיר על פני שטח של 34 קמ"ר במרכז העיר נחרבו כליל.
• 1945: סיום מלחמת העולם השנייה – לאחר שגרמניה נכבשת על ידי ברית המועצות ובעלות הברית, ויפן נכנעת לאחר המתקפה הגרעינית שבוצעה על ידי ארצות הברית על הערים הירושימה ונגסאקי, מגיעה מלחמת העולם השנייה לסיומה.

ערך מורחב – השואה

• 1940: הקמת אושוויץ – היינריך הימלר מורה להקים את מחנה הריכוז אושוויץ ליד העיירה אושוויינצ'ים. מחנה אושוויץ הוא הגדול במחנות ההשמדה שמקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחים לאורך המלחמה כולה כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים (91%), יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה.
• 1940: יהודי צפון אפריקה תחת שלטון גרמניה הנאצית – לאחר כניעת צרפת לגרמניה, מוצאים עצמם יהודי תוניסיה, אלג'יריה ומרוקו שתחת שלטון צרפת של וישי, בתחילתו של תהליך אשר כולל אפליה, החרמות רכוש, שליחת יהודים לעבודות כפייה, ולעיתים גם רצח.
• 1940: פרעות דורוחוי – פוגרום שעורכות יחידות צבא רומניות ביהודי העיירה דורוחוי (Dorohoi) שברומניה, ובמהלכו נרצח מספר לא ידוע של יהודים (בין 53 ל-200). מעשים אלה מתבצעים עוד בטרם נכנסת למלחמת העולם השנייה ובטרם שכורתת ברית עם גרמניה הנאצית.
• 1940: הקמת גטו ורשה – הגדול בגטאות היהודיים בפולין בתקופת השואה. בשיאו מונה הגטו כ-450,000 נפש.
• 1941: מעשי טבח ביהודי מזרח אירופה – בשנה זו מתבצעים כמה ממעשים הטבח המפורסמים לשמצה מהמלחמה. ביניהם: טבח היהודים במרכז העיר קובנה הייחודי בכך שמתבצע בהתלהבות על ידי צעירי המקום; הטבח בידוובנה בפולין בו נרצחים 1,600 יהודים בידי שכניהם הנוצרים; רצח באבי יאר בו הנאצים ועוזריהם מוליכים שולל 33,771 יהודים שנטבחים בתוך יומיים בלבד, ובהמשך עוד כ-15,000 יהודים נוספים בבאבי יאר; טבח יער רומבולה בו נרצחים 13,000 יהודים ביום אחד סמוך לריגה.
• 1941: תחילת ההשמדה באמצעות גז – גרמניה הנאצית מפעילה תוכניות הרג ניסיוניות, בחיפושיהם אחר שיטה לרצח המונים זול ומהיר.
• 1941: הטלאי הצהוב – החובה לשאת את הטלאי הצהוב מוטלת על כל היהודים שבשטחי הכיבוש הגרמני.
• 1942: ועידת ואנזה – בוועידה זו מתקבלת ההחלטה על צורת יישום הפתרון הסופי – התוכנית להשמדת העם היהודי בשטחי הכיבוש של גרמניה הנאצית.
• 1942: ארגון הפרטיזנים המאוחד – מוקם ארגון מחתרת יהודי אנטי-גרמני שפועל בגטו וילנה. הארגון מאחד בתוכו יהודים קומוניסטים, בונדיסטים וציונים.
• 1942: תחילת הרצח ההמוני המתוכנן – תחילת הרציחות ההמוניות בבלז'ץ – מחנה ההשמדה הראשון של נאצים המיישם את מבצע ריינהרד.
• 1942: גירוש יהודי צרפת, הולנד, בלגיה ולוקסמבורג – אייכמן נותן את הפקודה לרכז את היהודים כדי להעביר אותם בהמשך אל מחנות השמדה.
• 1942–1943: מרידות הגטאות – בשלב זה מתבצעים ניסיונות מרד במספר רב של גטאות ומחנות השמדה, בעקבות שילוב גורמים כמו ההכרה ברצח ההמוני המתבצע והתארגנויות של מחתרות יהודיות. רוב המרידות הסתיימו במוות מיידי של רובם הגדול של המורדים. להלן חלק מהגטאות בהם מתקיימים מרידות: מרד גטו ורשה, טרבלינקה, גטו טוצ'ין, ביאליסטוק, סוביבור, דז'יסנה, דרויה, ניאסוויז', קלצק, קוסטופול, סארני, לחווא, אופטובייץ, לוצק, הורוכוב, מרד כפול בהרוביישוב, ויז'ווה נובה, וישניצה, לסקז'ב, טורצ'ין, טריסק, שווינציאן, סוסנוביץ, זבורוב, יולג, בנדין, טרנוב, ברודי, ברסלב, גלמבוקיה ודובנו.
• 1943: הקמת גטו שאנגחאי – היפנים מקימים גטו בו רוכזו יהודים, לצד פליטים ואזרחים סינים. תושבי הגטו סובלים מאפליה בתחומים שונים.
• 1943: חיסול יושבי הגטאות – הנאצים מגבירים את קצב ההשמדה, אולי מתוך הבנה שהיהודים ישוחררו בקרוב ורצונם לטשטש את פעולותיהם. בתקופה זו מחוסלים, בין השאר, גטו לבוב, גטו וילנה, גטו ביאליסטוק, יהדות רומא ועוד.
• 1944: אקציית הילדים גטו קובנה – במבצע מצוד אכזרי, נלקחו מידי הוריהם ומשפחותיהם כל הילדים מתחת לגיל 12, והמבוגרים מעל לגיל 54. כ-1,800 תינוקות, ילדים וזקנים נרצחו בתוך פחות מ-48 שעות.
• 1944: ביקור הצלב האדום בגטו טרזיינשטט – לבקשת ממשלת דנמרק, הצלב האדום מבקר בגטו טרזיינשטט כדי לבדוק את מצבם של 500 יהודים אזרחי דנמרק. הנאצים יוצרים מצג שווא שהגטו נקי, מרווח, נעים ועשיר בתרבות, ושהיהודים מוחזקים שם בתנאים טובים.
• 1944: מרד באושוויץ-בירקנאו – ניסיון מרד כושל במהלכו נהרגים 451 אנשים.
• 1945: סיום השואה – המלחמה באירופה מסתיימת עם כניעת גרמניה הנאצית, ועמה מסתיימת גם השואה.
• 1946: פרעות ופוגרומים לאחר מלחמת העולם השנייה – גם לאחר נפילתה של גרמניה הנאצית מבוצעים מסביב לעולם מספר פוגרומים כלפי יהודים, חלקם בהקשר מסוים לאווירת האנטישמיות שניסו להכתיב הנאצים בשיא כוחם. בתקופה זו מתרחשים פרעות בהונגריה, אירועים אלימים בסלובקיה, רציחות על רקע לאומני בפולין במקומות שונים, וכן מספר פרעות אלימים במדינות ערב.
• 1947: יומנה של אנה פרנק –– יוצא לאור הספר המתעד מזווית ייחודית את האימה מפני הפשיזם. הספר נחשב ליצירה האישית הפופולרית ביותר הנוגעת לתקופת השואה.

• 1945: מלחמת העצמאות של אינדונזיה – בשנת 1945 מכריז סוקרנו על עצמאות אינדונזיה, אשר אינה זוכה להכרה בעולם. כוחותיו של סוקרנו מנהלים מלחמת גרילה כנגד הכובשים ההולנדים והיפנים, עד שהכרזת העצמאות זוכה להכרה בעצמאות מהולנד, שספגה לחצים בינלאומיים רבים בנושא.
• 1945: מלחמת הודו-סין הראשונה – הווייט מין בהנהגת הו צ'י מין משתלטים על האנוי, ומכריזים על עצמאות בווייטנאם, שלאחר המלחמה נמצאת בשליטתה הרשמית של צרפת. הוויט מין מתחילים לנהל את מאבק הגרילה האלים למען עצמאות מצרפת, שכבר בשנת 1946 משדרגת את מעמדה של וייטנאם לאוטונומיה. לאורך השנים הבאות הולכת ומתחזקת תמיכתה של ברית המועצות בוייט מין הקומוניסטים, ובמקביל מחריף המאבק בווייטנאם, וזוכה לשם מלחמת הודו-סין הראשונה.
• 1946: מאבק לאוס לעצמאות – בשנת 1945 מכריזה לאוס על עצמאותה מצרפת. בשנת 1946 כובשת צרפת מחדש את לאוס ומאפשרת להנהגת לאוס שליטה אוטונומית מוגבלת באזורם.
• 1947: מלחמת הודו–פקיסטן הראשונה – מלחמה בין הודו לבין פקיסטן על מדינת ג'אמו וקשמיר. זוהי המלחמה הראשונה בין שתי המדינות הצעירות הודו ופקיסטן.
• 1947: מלחמת העצמאות של מדינת ישראל – בין מדינות ערב וערביי ישראל כנגד המדינה החדשה שהוכרזה, מסתיימת בניצחון ישראל.

• 1941: כליאת היפנים בארצות הברית – עוד בטרם מצטרפת ארצות הברית אל המלחמה באופן ישיר, מחליט נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט, בתגובה לכיבוש היפני של הודו-סין הצרפתית, להחרים את כל הנכסים היפניים בארצות הברית. לאחר מתקפת פרל הארבור נכלאים בין 112 אלף ל-120 אלף אנשים ממוצא יפני, רובם אזרחים אמריקאים, במחנות ריכוז.
• 1941: האמנה האטלנטית – אמנה שנחתמת על ידי וינסטון צ'רצ'יל מצד בריטניה ופרנקלין דלאנו רוזוולט מצד ארצות הברית, ומתפרסמת יומיים לאחר מכן כהצהרת עקרונות משותפת למען השלום. בין עקרונות אמנה זו מוחלט על התנגדות לכל סיפוח וכיבוש שהוא בניגוד לרצון אוכלוסיית האזור המסופח, והכרה בזכות כל עם לביטוי עצמי ובחירת שיטת הממשל המקובלת עליו.
• 1945: ועידת יאלטה – הוועידה מתקיימת לקראת סופה של מלחמת העולם השנייה, בהשתתפותם של מנהיגי ארצות הברית, הממלכה המאוחדת וברית המועצות: רוזוולט, צ'רצ'יל וסטלין. כאשר מתברר שבעלות הברית עומדות לנצח במלחמה, מתעוררת השאלה לגבי חלוקת השטחים ואזורי ההשפעה בין המדינות המנצחות. בין ההחלטות שמתקבלות בוועידה זו: חלוקת גרמניה, סיפוח שטחים מפולין לברית המועצות, והתקפה משותפת כנגד יפן. החלטות אלו מתחדדות בוועידת פוטסדאם.
• 1945: הקמת האו"ם – ארגון האו"ם מוקם לאחר מלחמת העולם השנייה כדי להחליף את חבר הלאומים, להפסיק מלחמות בין מדינות ולספק בסיס לדיאלוג בין-מדינתי. מטרותיו המוצהרות של הארגון הן להקל על שיתוף הפעולה בענייני החוק הבין-לאומי, הביטחון הבינלאומי, התפתחות כלכלית, התקדמות חברתית, זכויות האדם והשגת שלום עולמי. על מגילת האומות המאוחדות חותמות 51 מדינות.
• 1945: פרשיות הריגול הגדולות של תחילת המלחמה הקרה – עם תחילת המלחמה הקרה, נחשפו כמה מבצעי ריגול סובייטיים שהסעירו את ארצות הברית, ובהם חשיפת רשתות מרגלות גדולות שנחשפו בעזרת שיתוף פעולה של אנשי הביון הסובייטי לשעבר: איגור גוזנקו ואליזבת בנטלי. פרשיות אלו יוצרות תהודה נרחבת בארצות הברית ומובילות בהמשך תחילת תקופת המקארתיזם, בה הופנו חשדות רבים ולעיתים אף מוגזמים כלפי אנשים רבים – באשמת ריגול לטובת הסובייטים.
• 1946: דה-נאציפיקציה – בעלות הברית יוזמות את טיהורן של עמדות השפעה בחברה באירופה מאנשי המשטר הנאצי: בפוליטיקה, בתרבות, בעיתונות בכלכלה ובמערכת המשפט. טיהורים אלו מתקיימים במדינות שונות באירופה, החל מגרמניה ואוסטריה, ועד הולנד, צרפת ונורווגיה.
• 1946: משבר המלחמה הקרה סביב איראן – לאחר הכרה מחודשת בגבולות ועצמאות איראן בוועידת טהראן, נסוגים מאיראן הכוחות האמריקנים והבריטים. הכוחות הסובייטיים שיושבים בצפון מערב איראן מסרבים לסגת, עד אשר פונה איראן למועצת הביטחון של האו"ם, ולאחר מספר איומים דיפלומטים נסוגים לבסוף כוחותיה של ברית המועצות.
• 1946: מעמד מחוזות צרפת שמעבר לים – מספר מחוזות של צרפת באמריקה הדרומית ובאיים שונים, כמו גינאה הצרפתית, פולינזיה הצרפתית או גוואדלופ, הופכים רשמית לחלק מצרפת, ואזרחיהם מקבלים זכות הצבעה בבחירות לראשות צרפת.
• 1947: דוקטרינת טרומן –– נשיא ארצות הברית הארי טרומן מצהיר בנאומו בפני הקונגרס האמריקני שארצות הברית תתמוך ב"עמים חופשיים הנאבקים בניסיונות שעבוד על ידי מיעוטים חמושים או כתוצאה מלחץ חיצוני", כאשר באופן מיידי מהווה הדוקטרינה מדיניות נגד לפעולות ברית המועצות, ותמיכתה בתנועות הקומוניסטיות באיראן, טורקיה ויוון.
• 1947: תוכנית מרשל –– התוכנית, אשר מתפרסמת בשמה הרשמי "התוכנית להבראת אירופה", היא התוכנית המרכזית של ארצות הברית לשיקום אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה. המשתתפות בתוכנית הן בעיקרן מדינות מערב אירופה.
• 1947: אמנת ריו דה ז'ניירו –– מדינות אמריקה חותמות בריו דה ז'ניירו על הסכם הגנה הדדית. כעבור שנה מוקם ארגון מדינות אמריקה ובו הצהירו מדינות אמריקה שיפעלו יחד למען זכויות אדם וכנגד התחזקות הקומוניזם באמריקה.
• 1948: הסגר על ברלין –– הסגר שמטילה ברית המועצות על מערב ברלין, כדי לחסום את הגישה של מדינות המערב אליה. ארצות הברית ובנות בריתה המערביות מתגברות על ההסגר באמצעות רכבת אווירית. כעבור 11 חודשים מוסר ההסגר.
• 1948: חלוקת קוריאה –– לאחר השפעות קומוניסטיות של ברית המועצות על חלקה הצפוני של קוריאה, והשפעות דמוקרטיות של ארצות הברית על חלקה הדרומי של קוריאה, שכוללות נוכחות צבאית של המעצמות המדינה, מכריזה קוריאה הדרומית על עצמאותה ומחלקת באופן רשמי את חצי האי לשתי מדינות נפרדות.
• 1948: מגילת זכויות האדם של האו"ם – "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" היא מסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית על זכויות האדם והאזרח, אשר מאומצת על ידי העצרת הכללית של האו"ם, ומתארת את זכויות האדם היסודיות שצריכות לחול בכל מדינות האו"ם.
• 1949: הקמת ברית נאט"ו – ארגון האמנה הצפון-אטלנטית מוקם על ידי ארצות הברית, קנדה ומדינות מערב אירופה, במטרה לבלום פלישה סובייטית למערב אירופה.
• 1949: ועידת לוזאן – מוקמת על ידי האו"ם במטרה ליצור הסכם שלום כולל בין ישראל למדינות ערב.
• 1949: אמנת ז'נבה הרביעית – שלוש אמנות ז'נבה הקודמות, שעוסקות בהגדרתם של פשעי מלחמה סביב טיפול בשבויי מלחמה ופצועים, משוכתבות ומורחבות, ומאוגדות יחד לאמנת ז'נבה הרביעית.
• כלכלה גלובלית – במחצית השנייה של העשור נחתמים מספר הסכמים בינלאומיים להסדרת הסחר העולמי, ביניהם גאט"ט וארגון התקינה הבינלאומי.

• דה-קולוניזציה ועצמאות: לבנון (1944), איסלנד (1944), סוריה (1946), ירדן (1946), הפיליפינים (1946), פקיסטן (1947), הודו (1947), בורמה (1948), סרי לנקה (1948), ישראל (1948), אירלנד (1949, כמדינה עצמאית בנפרד מבריטניה), לאוס (1949), בהוטן (1949), אינדונזיה (1949).
• ארגונים מתמחים של האומות המאוחדות: ארגון המזון והחקלאות (1945), קרן המטבע הבינלאומית (1945), הבנק העולמי (1945), ארגון העבודה הבינלאומי (1946), אונסק"ו (1946), הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (1947), איגוד הדואר העולמי (1947), איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (1948), ארגון הימאות הבינלאומי (1948), ארגון הבריאות העולמי (1948).
• זכות בחירה לנשים: פנמה (1941), הרפובליקה הדומיניקנית (1942), ג'מייקה (1944), צרפת (1944), אינדונזיה (1945), גינאה (1945), יפן (1945), סנגל (1945), איטליה (1945), גואטמאלה (1946), קמרון (1946), ליבריה (1946), ונצואלה (1946), וייטנאם (1946), פקיסטן (1946), מלטה (1947), ארגנטינה (1947), מקסיקו (1947), סינגפור (1947), ישראל (1948), ניגריה (1948), צ'ילה (1949), סוריה (1949), סין (1949), קוסטה ריקה (1949).

• 
  דוד בן-גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל ב-14 במאי 1948

• 1940: התפטרות צ'מברלין ומינויו של צ'רצ'יל – לאחר הפלישה הגרמנית לצרפת, נראה כי הציבור האנגלי מאבד את אמונו בראש הממשלה נוויל צ'מברלין. ממשלת צ'מברלין נופלת בהצבעת אמון בפרלמנט הבריטי, נוויל צ'מברלין מתפטר מראשות ממשלת בריטניה, ווינסטון צ'רצ'יל מתמנה במקומו, ומכריז על גישה חדשה בהנהגה הבריטית.
• 1941: רדיפת הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית – היינריך הימלר מורה לשלוח את כל ההומוסקסואלים בגרמניה למחנות ריכוז. בהמשך, מוחמרים החוקים עוד יותר והעונש על מעשים הומוסקסואלים הוא עונש מוות.
• 1943: אנשי הוורד הלבן מוצאים להורג – הוורד הלבן, התאגדות של חמישה סטודנטים ממינכן, שמכינים ומפיצים בתחילת העשור עלונים שקוראים לסיום שלטון הרודנות הנאצי באמצעות התנגדות פעילה של העם הגרמני. חמשת הסטודנטים נתפסים ומוצאים להורג.
• 1944: טבח דיסטומו ואורדור-סור-גלאן – האס אס טובח בכפר יווני ובכפר צרפתי בהתאמה, בתגובה לפעילויות המחתרות היוונית והצרפתית באזור. למעלה מ-850 גברים נשים וטף נהרגים ביום אחד בשתי המדינות.
• 1944: קשר העשרים ביולי – ניסיון כושל של קצינים מהוורמאכט ומגורמים נוספים להפיל את המשטר הנאצי בגרמניה, ולהתנקש בחיי אדולף היטלר.
• 1944–1945: הרעב בהולנד – בשלהי מלחמת העולם השנייה משתרר בהולנד הכבושה בידי גרמניה הנאצית מצב של רעב המוני. מספר גורמים, ובראשם פעולת עונשין גרמנית של הגבלת התנועה במדינה, מחוללים מצב של תת-התזונה לאוכלוסייה של כ-4.5 מיליון, ומחסור בדלק לחשמל ולהסקה מחמיר את המצוקה. מספר המתים כתוצאה ישירה של הרעב עומד על כ-18 אלף איש.
• 1946–1949: מלחמת האזרחים ביוון – מתרחשת לאחר מלחמת העולם השנייה, בין הצבא היווני, כוחות הביטחון, השמרנים, המלוכנים, הליברליים וכוחות ימין בתמיכה בריטית ואמריקאית בצד אחד, לבין הצבא הדמוקרטי של יוון (DSE), שהיה הזרוע הצבאית של המפלגה הקומוניסטית היוונית (KKE), מגובה בבולגריה, יוגוסלביה ואלבניה בצד השני. מלחמת האזרחים הסתיימה בתבוסת הקומוניסטים.
• 1946: איטליה הופכת לרפובליקה – לאחר תום מלחמת העולם השנייה, במשאל עם – בו לראשונה באיטליה מותר גם לנשים להצביע – איטליה חדלה להיות מונרכיה, ומועצה מחוקקת נבחרת לכתיבת חוקה לרפובליקה.
• 1948: אמנת בריסל – בנלוקס, צרפת ובריטניה חותמות על "אמנת בריסל", אחד הסימנים הראשונים להקמת ברית נאט"ו.

• 1940: מבצע אה בה – מבצע נאצי במהלך מלחמת העולם השנייה שמטרתו העיקרית הייתה השמדת ההנהגה והאינטליגנציה של פולין הכבושה, שנתפסו כאיום לשלטון הנאצי. במסגרת המבצע רוצחים הנאצים למעלה מ-6,000 פולנים.
• 1940: רצח טרוצקי – לאון טרוצקי, בעת שהוא שוהה במקסיקו סיטי תחת אבטחה, נרצח על ידי סוכן נ.ק.ו.ד. אשר מתחזה לתומכו.
• 1941: מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט – התנועה הלגיונרית בראשותו של הוריה סימה, ששותפה לממשלה השנייה של גנרל יון אנטונסקו, מנסה לתפוס את השלטון ולהדיח את אנטונסקו, ותוך כדי כך נערך פוגרום אכזרי במיוחד ביהודי בוקרשט, שכולל ביזה פראית ואלימה של היהודים, והעלאה באש של מוסדות יהודים ובתי כנסת. המרד מדוכא ביד קשה על ידי הצבא הרומני. אנטונסקו מבטל את המדינה הלאומית-לגיונרית, מקים דיקטטורה צבאית והופך לשליט יחיד, ללא מתחרים או מגבלות. לאחר 3 שנים מודח אנטונסקו בהפיכה שיוזם המלך מיכאי, כדי להאיץ את סיום הלחימה ברומניה.
• 1941: תחילת פעילות צבא השחרור העממי של יוגוסלביה – לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי הנאצים, מתחיל צבא השחרור, הידוע גם בכינו "הפרטיזנים של טיטו", בפעולות המחתרת כנגד השלטון.
• 1941–1945: רצח העם הסרבי – רצח עם מכוון ושיטתי שעורכת ממשלת האוסטאשה הקרואטית, בהנהגתו של אנטה פאבליץ' במהלך מלחמת העולם השנייה. רצח העם מכוון כנגד הלאום הסרבי וקבוצות מיעוט נוספות מובילים למותם של קרוב ל-900,000 בני-אדם.
• 1942: החרבת הכפרים לידיצה ולז'אקי – לאחר שהמחתרת הצ'כית מתנקשים בריינהרד היידריך, הנאצים השולטים במקום מחליטים על פעולת תגמול קטלנית, כאשר הם בוחרים למחוק מעל למפה שני כפרים שנחשדו בשיתוף פעולה עם המחתרת. הנאצים מבצעים רצח המוני במאות הגברים שבכפרים אלו, שולחים את הנשים למחנות הריכוז וההשמדה, הורסים את כל מבני הכפר, ומסירים את שמו ממפות גרמניה.
• 1942: כינוס הפרטיזנים הראשון בביחאץ' – נערכת בעיר ביחאץ' הוועידה הראשונה של "המועצה האנטי-פאשיסטית לשחרור יוגוסלביה" (ארגון גג של הפרטיזנים של טיטו), שבמהלכה נקבעים עקרונות המשטר העתידי ביוגוסלביה: דמוקרטיה, מתן זכויות לקבוצות האתניות השונות, כיבוד הרכוש הפרטי והזכות ליזמות כלכלית.
• 1944: מבצע עדשה – במבצע זה ברית המועצות בהנהגתו של יוסיף סטלין, מגלה באלימות עמים שונים, ובהם העם הצ'צ'ני, מחבל הקווקז. העמים מיושבים מחדש באסיה התיכונה, ושבים בהדרגה לקווקז לאחר מותו של סטלין.
• 1944: מרד ורשה – התקוממות כושלת של תנועת ההתנגדות הפולנית במלחמת העולם השנייה מחתרת הפולנית נגד צבא הכיבוש הנאצי במהלך מלחמת העולם השנייה. דיכוי המרד על ידי הצבא הנאצי אכזרי ביותר, ובמהלכו נהרגים לפחות 200 אלף אזרחים פולנים והעיר ורשה נחרבת כמעט כליל.
• 1945: השתלטות הקומוניזם על מזרח אירופה – לאחר כניעתו של הוורמאכט, שולט הצבא האדום על שטח גדול מהבלקן, פולין, הונגריה, צ'כוסלובקיה, חלק אוסטריה ומזרח גרמניה. תחת השפעת ברית המועצות, הממשלים שעולים באזורים אלו לאחר המלחמה הם ממשלים קומוניסטיים. התפתחויות אלו הן בסיס תחילתה של המלחמה הקרה.
• 1948: התנגדות יוגוסלביה להשפעה סובייטית – סטלין, מנהיג ברית המועצות, שמנסה להפוך בהדרגה את יוגוסלביה למדינת חסות, נתקל בהתנגדות עזה של נשיא יוגוסלביה, יוסיפ ברוז טיטו, שמטהר בתגובה את המפלגה בראשותו מתומכיו של סטלין. כתגובה, מתוך חשש מהשפעת התנהגותה המרדנית בין שאר עמי מזרח אירופה, מגרשים הרוסים את יוגוסלביה מהקומינפורם, ופותחים בקמפיין תעמולה המסמן את מפלגתו של טיטו כבוגדים, פאשיסטים ופרו-אמריקאים.
• 1948–1953: טיהורי היהודים בבירוביג'ן – סטלין מורה על שורה של טיהורים בבירוביג'ן, בירת המחוז היהודי האוטונומי שבברית המועצות, ורבים מראשי התרבות היהודית הוצאו להורג באשמת בגידה וכל מוסדות התרבות היהודית נסגרו.

• 1941: הפרהוד – פרעות ביהודי בגדאד. 179 יהודים נרצחים.
• 1945: תחילת מאבק אלג'יריה לעצמאות – לאחר מלחמת העולם השנייה, מתחיל באלג'יריה מאבק לעצמאות ולשוויון במעמד האלג'יראים לזה של הצרפתים. את המאבק מדכאת צרפת ביד קשה. מספר האלג'יראים המוסלמים שנהרגים במחאות אלו תלוי במקורות השונים ונע בין 1,500 הרוגים ל-50,000.
• 1945: הליגה הערבית נוסדת – הליגה הערבית נוסדת בקהיר שבמצרים, ארגון בינלאומי לשיתוף פעולה אזורי ולתיאום מהלכים חברתיים ופוליטיים משותפים הכוללים את כל מדינות ערב ומדינות בעלות זיקה למדינות ערב. בשנות ה-40 חברות בארגון 7 מדינות בלבד: מצרים, סוריה, עיראק, ערב הסעודית, לבנון, ירדן ותימן.
• 1945: ניסיון הקמתה של מדינה כורדית – בתמיכתה של ברית המועצות, מכריזים הכורדים על מדינה עצמאית באזור כורדיסטן שבצפון-מערב איראן. בלחץ בעלות הברית, נסוגה ברית המועצות מהאזור, וכוחות איראנים פולשים לאזור ומחסלים באופן כמעט מוחלט את התנועה הכורדית הלאומית.
• 1945–1948: פרעות נגד יהודים במדינות ערב – במשך מספר שנים מתרחשים במספר מוקדים אירועים אלימים כנגד בני מיעוטים יהודים (ולעיתים גם מיעוטים נוספים), ובהם נהרגים מאות יהודים, נפצעים מאות נוספים, נבזזים בתי עסק, ומועלים באש מבני קהילה יהודית. האירועים העיקריים בגל הפרעות: פרעות קהיר ואלכסנדריה, פרעות טריפולי, פרעות חלב, פרעות עדן ופרעות אוג'דה וג'ראדה.
• 1949: הפיכות שלטון בסוריה – סוריה, שמכריזה על עצמאות בשנת 1946, לא מצליחה לשמור על יציבות, ובשנת 1949 מתחילה תקופה של הפיכות צבאיות. תקופה זו תימשך בעשורים הקרובים.

• 1944: סיפוח טובה – לאחר תהליך השפעה ארוך מצד ברית המועצות, המעצמה הסובייטית משלימה רשמית את סיפוח הרפובליקה העממית של טובה, שהופכת לאזור אוטונומי בתוך ברית המועצות^[1].
• 1945: יפן תחת הכיבוש האמריקאי – לאחר כניעת יפן לארצות הברית, יפן ממשיכה את תהליך הליברליזציה והקרבה למערב שלה מהעשורים האחרונים, כאשר תחת הכיבוש האמריקאי היא מכוננת חוקה, מחלישה את האליטות הישנות, ומטפחת את הכלכלה הקפיטליסטית שלה. בתקופה זו מתחילות לצמוח ביפן חברות חדשניות שיהיו דומיננטיות במערב, כמו סוני.
• 1946: ביטול המעמד האלוהי של קיסרי יפן – עד למלחמת העולם השנייה, מאמינים היפנים שה"טֶנוֹ" (הקיסר) הוא צאצאה של אלת השמש ואביהם של כל היפנים, מה שלמעשה הופך אותו ל"קאמי עלי אדמות". ב-1946, בעקבות לחץ אמריקאי, מכריז הקיסר הירוהיטו על ביטול מעמדו האלוהי.
• 1946–1949: התחדשות מלחמת האזרחים הסינית – לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, שמסמנת את סיום האיום היפני כלפי סין, מסתיימת שביתת הנשק הזמנית בין הלאומנים והקומוניסטים והמלחמה ביניהם התפרצה במלוא עוזה. למרות היתרון המספרי, הטכנולוגי והכלכלי של הלאומנים הם סובלים משחיתות ומחסור בתמיכה מצד רוב העם, ומפסידים לבסוף את המלחמה, שבסיומה משתלטת המפלגה הקומוניסטית של סין על רובם המוחץ של שטחי סין, בשעה שהלאומנים נאלצים לבצר עצמם בטאיוואן.
• 1948: חלוקת הודו – במהלך תהליך קבלת העצמאות של הודו מתגבר המתח בין תנועות לאומיות הינדואיסטיות ואסלאמיות, ובתהליך מזורז ואלים בתוך חודשים מהגרים מיליונים רבים של תושבים אל מרכזי האוכלוסייה המתאימים לדתם, ונוצרות בהתאמה שתי מדינות: הודו ופקיסטן. במהלך תקופה זו נרצח מוהנדס קרמצ'נד (מהטמה) גנדי על ידי לאומן הינדואיסטי.
• 1948: מנהיגי יפן כפושעי מלחמה – שבעה ממנהיגי יפן בתקופת מלחמת העולם השנייה, ביניהם הידקי טוג'ו, ראש ממשלת יפן לשעבר, וקוקי הירוטה שר החוץ לשעבר, נשפטים על ידי בית הדין הבינלאומי הצבאי למזרח הרחוק על פשעי מלחמה. הם נמצאים אשמים בפשעים שונים, דוגמת ניהול מלחמה ללא התגרות כנגד סין, וטיפול בלתי ראוי בשבויי מלחמה. שבעת המנהיגים נידונים לעונש מוות ומוצאים להורג בתלייה. 16 בכירים יפנים נוספים נשפטים למאסר עולם.
• 1949: סיום הסכסוך הפוליטי במלזיה – עם הצהרת בריטניה על עזיבתם הקרבה את מלזיה, מסיימים שני הפלגים הפוליטיים העיקריים במדינה – ה-MCA של הסינים הפרו-קומוניסטים המקומיים וה-UMNO של הלאומנים המאלאים – את הסכסוך ביניהם. הפלגים כורתים ביניהם ברית כדי למנוע מלחמה, ויוצרים בסיס פוליטי רחב לקראת הכרזת המדינה בהמשך.

• 1941: מדיניות השאל-החכר בארצות הברית – חוק אמריקאי זה נחקק בתקופת מלחמת העולם השנייה ומאפשר לנשיא ארצות הברית לספק לבעלות הברית אספקה ומזון כראות עיניו, "כדי לקדם עוד את ביטחונה של ארצות הברית, ולשם מטרות אחרות". החוק מאפשר לארצות הברית לעזור לבעלות בריתה תוך שהיא נשארת נייטרלית להלכה, בהתאם למדיניות הבדלנות על פי דוקטרינת מונרו, הפופולרית בתקופה זו בקרב הציבור האמריקאי. בהתחלה מוגבל החוק רק לבריטניה, אך בהחלט מסייע גם לברית המועצות.
• 1942: צו נשיאותי 9066 – צו של נשיא ארצות הברית שמסמיך את מזכיר המלחמה להגדיר שטחים מסוימים כאזורים צבאיים. בפועל, סולל צו זה את הדרך לכליאת היפנים בארצות הברית במחנות ריכוז בתקופת המלחמה.
• 1941: מתחילת בניית הפנטגון – נחנך המבנה המחומש משמש מאז כמטה משרד ההגנה האמריקאי. 60 שנים בדיוק לפני פיגועי 11 בספטמבר.
• 1946: ניופאונדלנד ולברדור מצטרפת לקנדה – הפרובינציה הבריטית היבשתית האחרונה באמריקה הצפונית מקיימת משאל עם, ותושביה בוחרים להשתייך לקנדה.
• 1947: חוק הביטחון הלאומי – נשיא ארצות הברית הארי טרומן חותם על "חוק הביטחון הלאומי" ויוצר בכך את ה-CIA, משרד ההגנה, המטות המשולבים והמועצה לביטחון לאומי.
• 1948: ביטול ההפרדה הגזעית בצבא ארצות הברית – נשיא ארצות הברית הארי טרומן חותם על צו שמבטל את ההפרדה הגזעית בכוחות המזוינים של ארצות הברית. ההפרדה הגזעית נותרת בשלב זה בנושאים רבים אחרים.

• 1940: מאבק נגד האנטישמיות בצ'ילה – לאחר עליה באנטישמיות בצ'ילה במשך המאה ה-20, ובעיקר בתקופת מלחמת העולם השנייה, הקימו יהודי צ'ילה ארגון למאבק באנטישמיות.
• 1945: הרפובליקה השנייה בברזיל – לאחר 15 שנים של שלטון דיקטטורי תחת הרודן ז'טוליו ורגאס, מכוננת ברזיל את "הרפובליקה השנייה", ומחליפה לשיטת ממשל עם מאפיינים של דמוקרטיזציה. התקופה מתאפיינת מחד באי יציבות פוליטית, ומאידך בתנופת פיתוח וקידמה.
• 1946: עלייתו של חואן פרון – חואן פרון, עם תמיכתה של אווה פרון (אוויטה), נבחר לנשיא ארגנטינה. תחילת תקופת שלטונו מאופיינת בלאומנות קיצונית דמוית פאשיזם, דיכוי כל גילויי אופוזיציה, מאסר למתנגדיו והגבלת את חופש הדיבור. במקביל, מחזק פרון מאוד את האיגודים המקצועיים – בסיס תמיכתו, ומרחיב את השירותים הסוציאליים להמונים.
• 1947: מלחמת אזרחים בפרגוואי – במהלך תקופה ממושכת של חוסר יציבות שלטונית בפרגוואי, מאבקים בין המפלגות הגדולות במדינה מובילים למלחמת אזרחים.

• 1941: היילה סלאסי חוזר לאתיופיה – היילה סלאסי, שנחשב למשיח על ידי תנועת הראסטפארי, לוחם בראש כוח מורדים כנגד הכיבוש האיטלקי, לצד הבריטים, ולאחר נפילת השלטון האיטלקי, חוזר להנהיג את אתיופיה.
• 1945: הקונגרס הפאן-אפריקאי החמישי (אנ') – קונגרס לקידום אינטרסים משותפים אל מול המעצמות הקולוניאליסטיות. להבדיל מהקונגרסים הקודמים, הייתה הפעם נוכחות משמעותית של מנהיגים אפריקאים, ושינויים ברדיקליות של הדרישות, בנסיבות העולמיות ובשיח הפוליטי האפריקאי – הפכו את הקונגרס לכזה שנחשב על ידי חלק מההיסטוריונים לנקודת מפנה משמעותית בדרך לעצמאות מדינות אפריקה^[2].
• 1947: התקוממות במדגסקר כנגד השלטון הצרפתי – התקוממות עממית פורצת במדגסקר נגד השלטון הצרפתי. לאחר חודשים של לחימה עזה, הצרפתים מדכאים את המרד.

• 1944: הסכם ברטון-וודס – 44 מדינות חותמות על הסכם הסחר, אשר קובע את שערי החליפין של מטבעות בין המדינות המפותחות, במטרה למנוע את הישנותם של משברים כלכליים דוגמת השפל הגדול.
• 1947: גאט"ט – חתימתו של הסכם בינלאומי המסדיר את הסחר הבינלאומי^[3].
• 1947: ארגון התקינה הבינלאומי – מוקם הארגון שהוא בא־כוחם של גופי תקינה לאומיים ברחבי העולם, שיוצר אחידות בתקנים במסחר העולמי^[4].
• 1947: אגודת מונט פרלין – נוסד הארגון הראשון בעולם שמטרתו קידום אידאולוגיה נאוליברלית^[5].
• 1948: הגבלת סחר בינלאומי על הלווייתן הכחול – בעקבות גדילה משמעותית של תופעת צייד הלווייתנים, ודלדול משמעותי של אוכלוסיית הלווייתן הכחול, מתקבלת החלטה בוועידה בינלאומית לכונן הגבלות סחר עולמיות על שיווק ומכירת מוצרים שמקורם בלווייתן הכחול. הוועדה מביעה חשש שהכחדת הלווייתן הכחול תפגע גם באיזון האקולוגי העולמי, וגם תביא לסופו של ענף המסחר הרלוונטי, ומצהירה שהשאיפה של המגבלות הן פיתוח אחראי של ענף הסחר כך שיוכל להמשיך ולהתקיים בטווח ארוך^[6].
• 1948: המוסד האינדיאני הלאומי (אנ') –– מוקם המוסד לשילובם של תושבים ילידים בכלכלה המקסיקנית, בעקבות הקשיים שלהם להשתלבות בה^[7].
• 1949: תאוריית הגלים של אליוט –– רלף נלסון אליוט מסכם את הצגת התאוריה שלו, בה משתמשים משקיעים כדי לחזות מגמות בשוקי הון.

חברות בולטות שהוקמו בעשור זה: מקדונלד'ס (1940), איקאה (1943), טאפרוור (1946), סוני (1946), פרארי (1947), H&M‏ (1947), LG‏ (1947), הונדה‏ (1948), לנד רובר (1948).

ההתנקשויות, החיסולים, וניסיונות ההתנקשות הבולטים ביותר במהלך העשור (לא בהכרח רק רציחות פוליטיות):

• 20 באוגוסט 1940 – התנקשות בחייו של לאון טרוצקי במקסיקו סיטי (נפטר למחרת). טרוצקי הוגלה מברית המועצות על ידי סטלין ולבסוף נרצח על ידי שליחיו.
• 4 ביוני 1942 – מבצע אנתרופואיד – מבצע ההתנקשות בריינהרד היידריך, ראש המשרד הראשי לביטחון הרייך והרייכספרוטקטור של אזור בוהמיה ומורביה (צ'כוסלובקיה).
• 20 ביולי 1944 – קשר העשרים ביולי לרציחתו של אדולף היטלר.
• 8 באוגוסט 1944 – ניסיון התנקשות כושל של הלח"י בנציב העליון הבריטי הרולד מקמייקל. מקמייקל נחלץ בשלום מההתנקשות אך אשתו נפצעה.
• 16 באוגוסט 1945 – ניסיון התנקשות כושל בראש ממשלת יפן קנטרו סוזוקי.
• 10 בספטמבר 1945 – ראש ממשלת הבובות של נורווגיה וידקון קוויזלינג הוצא להורג בידי כיתת יורים בעוון שיתוף פעולה עם הנאצים. עקב קשריו עם הכובש הנאצי הפך שמו לשם נרדף לבוגד בשפות רבות.
• 15 באוקטובר 1945 – פייר לאוואל, ראש ממשלת הבובות של משטר וישי, מוצא להורג בירייה בצרפת בעוון בגידה.
• 30 בינואר 1948 – המנהיג ההודי מהאטמה גנדי נורה למוות מאקדח ברטה בידי נאטורם גודסה (Nathuram Godse), הינדואי בן 38 שהיה קשור לארגון קיצוני בשם "הינדו מהסבהה" (Hindu Mahasabha).

• 
  ב-20 באוגוסט 1940 שליח של יוסיף סטלין מתנקש בחייו של המנהיג הסובייטי לאון טרוצקי במקסיקו סיטי
• 
  ניסיון ההתנקשות הכושל באדולף היטלר ב-20 ביולי 1944
• 
  ב-30 בינואר 1948 המנהיג ההודי מהאטמה גנדי נורה למוות בידי נאדורם גודסה, הינדואי בן 38 שהיה קשור לארגון קיצוני בשם "הינדו מהסבהה"

• 1944: התפרצות הר הגעש וזוב – התפרצות הר הגעש וזוב באיטליה הורגת 26 וגורמת לאלפים לברוח מבתיהם.
• 1944: סופת הוריקן מכה בצפון-מזרח ארצות הברית, וגובה את חייהם של 390 בני אדם^[8].
• 1944, 1946: צונאמי כפול ביפן – צונאמי שמתפתח בעקבות רעידת אדמה תת-ימית גורם למעלה מ-1,200 הרוגים ביפן בשנת 1944. כעבור שנתיים רעידת אדמה נוספת גורמת לצונאמי נוסף ביפן שגובה כ-1,400 הרוגים.
• 1945: תקיפת תניני הים את החטיבה היפנית – ההרג הנרחב ביותר של בני אדם על ידי בעלי חיים (על פי ספר גינס שיאי עולם משנת 2006): חטיבה יפנית שמוצבת באי ראמרי במיאנמר מותקפת על ידי הבריטים ונאלצת לסגת. דרך הנסיגה היחידה היא חציית 16 ק"מ של ביצות מנגרובים ששורצות אלפי תניני ים, המתקיפים את החיילים. בבוקר למחרת, מהחטיבה שמנתה כ-1,000 חיילים נותרים רק 20.
• 1945: הוריקן בפלורידה ובבהאמה – בסופת הוריקן בפלורידה ואיי הבהאמה נהרסים 366 מטוסים ו-25 צפלינים.
• 1946: רעידת האדמה באיים האלאוטיים – רעידת האדמה סמוך לאלסקה, גורמת ל-165–173 נפגעים ולנזק של 26 מיליון דולר.
• 1947: טייפון ביפן – 1,077 איש נהרגים בסופת טייפון ביפן.
• 1948: רעידת אדמה מחריבה את אשגבאט – רעידת אדמה באזור אשגבאט. חוזקה מוערך בכ-7.3 ומספר ההרוגים מוערך בכ-110 אלף.

• 1942: אסון המכרות במנצ'וריה – במכרה הפחם הונקייקו שבמנצ'וריה נספים 1,549 כורים בתאונת המכרות הקטלנית ביותר בהיסטוריה.
• 1944: אסון ההתפוצצות בבומביי – נספים לפחות 800 איש ונגרם הרס רב בנמל בומביי וברובעי העיר שסביבו.
• 1945: התנגשות המטוס בבניין האמפייר סטייט – מפציץ של צבא ארצות הברית מתנגש בטעות בקומה ה-79 של בניין אמפייר סטייט. 14 נהרגים ו-26 נפצעים.
• 1947: אסון טקסס סיטי – אונייה טעונת אמוניום חנקתי התפוצצה בנמל העיר טקסס סיטי בארצות הברית וגרמה למותם של 581 איש.

• כולרה – לאורך העשור ממשיכה להכות באזור אפגניסטן מגפת כולרה הגורמת לאלפי הרוגים ולמבצע חיסונים נרחב במדינה. לקראת סוף העשור דועכת המגפה^[9].
• צפון אפריקה – באמצע העשור נהרגו אלפי אנשים בהתפרצויות של קדחת חוזרת אנדמית וטיפוס בצפון אפריקה בכלל, ובמיוחד באלג'יריה^[10].

• 1940: זאב חום (אנ') – תת-מין של הזאב המצוי, שהיה נפוץ בעבר בקולומביה הבריטית, אורגון ווושינגטון נכחד מהעולם^[11].
• 1947: הפארק הלאומי אוורגליידס – נחנך הפארק הלאומי, שהוא הסביבה הטבעית הטרופית הגדולה ביותר בארצות הברית היבשתית.

במהלך מלחמת העולם השנייה, במחצית הראשונה של העשור, מושקעים מרבית משאבי הפיתוח והייצור של התעשייה העולמית בצורכי צבא. מסיבה זו שנות ה-40 יצרו קפיצת מדרגה משמעותית בטכנולוגיה צבאית.

• 1940: אוניות המערכת מסדרת יאמטו – השקתן של אוניות המערכה הגדולות והכבדות ביותר שנבנו אי פעם, בעלות התותחים הגדולים ביותר שנעשה בהם שימוש אי פעם על כלי שיט.
• 1941: ג'יפ – מפותח עבור הצבא האמריקאי במלחמת העולם השנייה.
• 1942: מסרשמיט Me 262 – מטוס הקרב הסילוני הראשון, מפותח על ידי גרמניה הנאצית.
• 1942: בזוקה – נכנס לשימוש מטול הרקטות נגד הטנקים שמפותח על ידי ארצות הברית.
• 1942: תגובת שרשרת גרעינית – מתבצעת לראשונה במסגרת פרויקט מנהטן, על ידי אנריקו פרמי, מתחת ליציע אצטדיון אוניברסיטת שיקגו.
• 1942: ייצור המוני של מסוקים איכותיים – חברת סיקורסקי היא הראשונה לייצר בייצור המוני מסוק יציב בעל רוטור אחד.
• 1942: פיתוח הטנקים – שכלולים רבים בטכנולוגיה צבאית מביאים בשנה זו לפריצת דרך בפיתוח הטנקים. בגרמניה הושלם פיתוחו של טנק הטיגר, שנחשב בשלב זה לטנק החזק ביותר בעולם בזכות שריונו העבה ותותח ה-88 מ"מ העוצמתי שלו. במקביל וכמענה לפיתוחי השריון הגרמנים, בארצות הברית, נכנס לייצור טנק הM4 שרמן, שייחודו בכך שאיפשר להפיק טנק איכותי בייצור המוני במהירות ובזול בהשוואה לסוגי טנקים אחרים.
• 1943: מוץ – אמצעי לשיבוש מכ"ם המפוזר על ידי כלי טיס, נכנס לראשונה לשימוש.
• 1943: מכשיר קשר נייד – מפותח על ידי מוטורולה ומשתלב מידית במאמצי מלחמת העולם השנייה.
• 1943: פצצת העטלף – היא תוכניתה של ארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה, להשליך מעל האימפריה היפנית עטלפים הנושאים פצצות תבערה זעירות – נוחלת הצלחה מרשימה בניסוי כשהיא מצליחה להעלות באש כפר דמי שנבנה לצורך הניסוי.
• 1943: רובה סער – דגמים מבצעיים ראשונים של רובה סער, המאפשר ירי חצי אוטומטי לצד ירי אוטומטי, מפותחים בגרמניה הנאצית בשלהי מלחמת העולם השנייה.
• 1944: טיל בליסטי – ה-V-2 הוא הטיל הבליסטי הראשון, אשר מפתחת גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה, לשימוש כנגד מטרות בריטיות ובלגיות.
• 1944: טיל השיוט – טילי ה-V-1 שפיתח חיל האוויר הגרמני במלחמת העולם השנייה נחשבים לטילי השיוט הראשונים. רמת הדיוק שלהם הייתה נמוכה מאוד.
• 1945: פצצה גרעינית – העידן האטומי מתחיל עם ניסוי טריניטי (1945), כחלק מפרויקט מנהטן, במהלכו ארצות הברית מפוצצת פצצה גרעינית המבוססת על פלוטוניום באתר טריניטי ליד אלמגורדו, ניו מקסיקו.

• התפתחות המחשבים הראשונים לאורך העשור: מסתיימת בנייתו של מחשב אתנסוף ברי, התקן החישוב האלקטרוני הספרתי הראשון בעולם (1942), מפותח מחשב ה-Z3 הגרמני, המכונה הראשונה בעלת אפשרות לתכנות אוטומטי (1943), נבנה התקן המחשוב קולוסוס, אשר משמש את מפענחי הצפנים הבריטים בקריאת הודעות מוצפנות של הגרמנים במהלך מלחמת העולם השנייה (1944), פיתוחו של מחשב האניאק, המחשב הראשון שהיה גם אלקטרוני וגם רב-תכליתי. המחשב היה גדול ומורכב בהרבה מכל המחשבים שקדמו לו (1946).
• 1942: דילוגי תדר: הדי לאמאר, יחד עם שותפה ג'ורג' אנטהייל, מוציאה פטנט על טכנולוגיית שידור גלי רדיו בדילוגי תדר, המצאה שביסוד רבים מיישומי הרדיו המודרניים, בהם תקשורת סלולרית, בלוטות' ו-GPS.
• 1943: חליפת צלילה – מפותחת על ידי ז'אק קוסטו, מדען צרפתי.
• 1943: תרסיס נגד יתושים – נרשם הפטנט לתרסיס נגד יתושים.
• 1946: טפלון – משווק מסחרית לראשונה.
• 1947: תנור מיקרוגל – הדגם הראשון של תנור המיקרוגל מוצא למכירה.
• 1947: שבירת מחסום הקול – מתקיימת הטיסה הראשונה שמצליחה לשבור את מחסום הקול, ומאוישת בידי סרן צ'אק ייגר במטוס הבל X-1. בשנה לאחר מכן מטוס ה-F-86 סייבר קובע שיא מהירות חדש לכלי טיס: 1,080 קמ"ש.
• 1947: יוז H-4 הרקולס – הווארד יוז מטיס את המטוס הימי הגדול ביותר שאי פעם נבנה.
• 1947: טרנזיסטור – רכיב הטרנזיסטור מפותח, ומזכה בהמשך את שלושת מפתחיו בפרס נובל לפיזיקה.
• 1947: קורטה – מכונת החישוב הניידת הראשונה^[12].
• 1948: פריזבי – מיוצר באופן שיווקי לראשונה.

• 1941: חומצה פולית – מדענים מאוניברסיטת טקסס מבודדים את הוויטמין חומצה פולית מעלי תרד.
• 1941: מבנה הנגיף – מפותחים לראשונה צילומי מבנה של נגיף שהושגו על ידי קריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן.
• 1942: פניצילין – תחילת השימוש המעשי בפניצילין במהלך מלחמת העולם השנייה^[13].
• 1942: דסוקסין – פיתוחה של התרכובת, המשמשת לטיפול בהיפראקטיביות (ADD/ADHD), נרקולפסיה (נרדמות) והשמנה.
• 1943: אוטיזם קלאסי – מאובחן לראשונה על ידי ד"ר לאו קנר.
• 1944: תסמונת אספרגר – מאובחנת לראשונה על ידי הרופא האוסטרי הנס אספרגר.

• 1940: ציורי המערה בלאסקו – במערת לאסקו שבצרפת מתגלים ציורי מערות.
• 1941: פלוטוניום – ייצור ראשון אי פעם של היסוד.
• 1943: LSD – מתגלה במקרה על ידי הכימאי השווייצרי אלברט הופמן.
• 1943: תחילתו של מדע רשתות העצבים – הצעד הראשון מתוך ניסיונות אנושיים רבים לייצר רשתות עצבים מלאכותיות.
• 1944: תורת המשחקים – ג'ון פון נוימן ואוסקר מורגנשטרן מפרסמים את הספר Theory of Games and Economic Behavior, שהוא תחילתה של תורת המשחקים כתחום עצמאי.
• 1946: תחילת המרוץ לחלל – צילום ראשון של כדור הארץ מחוץ לאטמוספירה (מעבר לקו קרמן), באמצעות רקטת V-2. זבובי פירות שמשגרת ארצות הברית על טילים אלו הם בעלי החיים הראשונים שמשוגרים לטיסה תת־מסלולית לצורך מחקר מדעי. ניסוי זה הוא אבן דרך ראשונית במרוץ לחלל.
• 1947: קון-טיקי – הרפסודה "קון-טיקי" של הביולוג הימי הנורווגי תור היירדאל חוצה את האוקיינוס השקט, ובכך היירדאל מוכיח כי קיימת אפשרות שילידי פולינזיה היגרו מאמריקה הדרומית, ולא מדרום-מזרח אסיה כפי שסברו.
• 1947: הסינתזה האבולוציונית המודרנית - פיתוחה של סינתזה זו, בין מספר תחומי מחקר בביולוגיה, המספקת סקירה של תהליכי האבולוציה כפי שהם מקובלים במחקר של תחילת המאה ה-21.
• 1947: הולוגרפיה – הטכניקה לצילום תלת־ממדי מתגלה במקרה על ידי הפיזיקאי ההונגרי דניס גאבור.
• 1948: שרידותו של עוף הטאקאהה – גילוי מחדש של עוף הטאקאהה שנחשב נכחד במשך 50 שנה.
• 1949: פנקס חד-פעמי – שיטת הצפנה סימטרית "מושלמת" אשר מוצגת על ידי קלוד שאנון, אבי תורת האינפורמציה.
• 1949: תיארוך פחמן-14 – שיטת התיארוך וחישוב גילם של חומרים או חפצים שונים, מפותחת על ידי הכימאי האמריקני וילארד ליבי. שיטה זו מחוללת מהפכה בתחום הארכאולוגיה.
• התפתחות מדע רשתות העצבים המלאכותיות – לאורך העשור החלה התפתחות בחקר מודלים של יצירת רשתות עצבים מלאכותית. מודל שפותח בעשור זה, נמצא בבסיס רשתות העצבים המלאכותיות של תחילת המאה ה-21^[14].

ערך מורחב – שנות ה-40 של המאה ה-20 במוזיקה הפופולרית

• 1941: פרנק סינטרה – הזמר זוכה לפופולריות רבה, הופך לאליל הנוער הראשון, ולאחד מאמני הפופ שמכרו הכי הרבה תקליטים בשנות הארבעים.
• 1944: ההכרה בג'אז – בית האופרה "מטרופוליטן" בניו יורק פותח לראשונה את שעריו בפני קונצרט ג'אז.
• 1947–1949: רית'ם אנד בלוז – כמה סגנונות מוזיקה פופולרים של העשור מקבלים את הכינוי הכולל: רית'ם אנד בלוז^[15].
• 1949: סינגל – מיוצר לראשונה.
• בינג קרוסבי – במהלך שנות ה-40 מצליח הזמר האמריקני להביא את מספר הלהיטים הרב ביותר לצמרת מצעד הפזמונים המרכזי של תעשיית המוזיקה האמריקאית (9 שירים) וכמו כן מצליח להישאר במשך הזמן הרב ביותר בצמרת המצעד (55 שבועות).
• התפתחות במוזיקת הג'אז – לאורך העשור מתקיימות תמורות במוזיקת הג'אז הפופולרית, עם ירידת הצלחתה של מוזיקת הסווינג הקצבית, ועלייתו של סגנון הבי בופ פורץ הדרך.
• שלב מעבר בין בלוז לרוק אנד רול – בעקבות המצאת הגיטרה החשמלית בעשור הקודם, בעשור זה נגני בלוז שעוברים לנגן בגיטרה חשמלית, יוצרים צליל חדש, שמקבל את השם "בלוז חשמלי" (Electric Blues).
• הסינגלים הנמכרים ביותר בארצות הברית במהלך העשור לפי מגזין בילבורד: "Prisoner of Love" ‏(1946), "Near You" ‏(1947), "Twelfth Street Rag" ‏(1948), "Riders In The Sky (A Cowboy Legend)" ‏(1949)

• 1941: התחרות הראשונה בעולם להתעמלות אומנותית מתקיימת בברית המועצות. בעקבות מבצע ברברוסה ופתיחת החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה, מתחדש הענף רק בשנת 1948.
• 1942: לאחר שבתחילת העשור מאבדת הקפואירה את אופייה העברייני, נפתח בברזיל בית הספר הרשמי הראשון לקפואירה.
• 1942: אייקידו, אמנות הלחימה ודרך החיים מיפן, הופכת לענף ספורט מוסדר.
• 1946: הקמת ליגת ה-BAA, שתהפוך בהמשך לליגת ה-NBA.
• 1948: מתקיימת אולימפיאדת לונדון.
• 1948: סר לודוויג גוטמן יוזם את קיומם של משחקי סטוק מנדוויל – תחרות ספורט בכיסאות גלגלים במסגרת בלתי פורמלית במהלך אולימפיאדת לונדון. המשחקים הופכים למסורת ולימים הופכים למשחקים הפאראלימפיים^[16].
• תחרויות גביע העולם בכדורגל שאמורות היו להתקיים בשנים 1942, 1946, מבוטלות בעקבות מלחמת העולם השנייה.

• הספרים שנכללו הכי הרבה שבועות בכל השנה ברשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס בקטגוריית סיפורת: The Keys of the Kingdom (אנ') ‏(1941), The Moon Is Down (אנ')‏(1942), The Robe‏(1943), A Tree Grows in Brooklyn (אנ') ‏ (1944), The Green Years (אנ') ‏ (1945)‏, The Hucksters‏ (1946)‏, The Moneyman‏ (1947)‏, The Naked and the Dead (אנ') ‏ (1948)‏, Point of No Return‏ (1949)
• ספרים בולטים נוספים שיצאו לראשונה לשווקים במהלך העשור: "הזר" מאת אלבר קאמי (1942), "כמעיין המתגבר" מאת איין ראנד (1943), "הנסיך הקטן" מאת אנטואן דה סנט-אכזופרי (1943), סדרת "בילבי" מאת אסטריד לינדגרן (1945), "חוות החיות" מאת ג'ורג' אורוול (1945), "מימזיס" מאת אריך אוארבך (1946), "דוקטור פאוסטוס" מאת תומאס מאן (1947), "יום מושלם לדגי בננה" מאת ג'רום דייוויד סלינג'ר (1948), "1984" מאת ג'ורג' אורוול (1949).
• חוברות/רצועות קומיקס בולטות שמופיעות לראשונה: פלאש (1940), קאטוומן (1940), וונדר וומן (1941), קפטן אמריקה (1941), אקווהמן (1941), לאקי לוק (1946).
• בשנת 1940 יוצא לשווקים לראשונה ספר הקומיקס של "חברת הצדק של אמריקה" (Justice Society of America).
• בשנת 1944 רואה אור ספר עדות, הספר הראשון שמופיע בארץ ישראל ובו עדות ישירה לשואה מפי עד ראייה.

עשור זה נחשב לחלק מעידן הזהב של הוליווד, שבשנים אלו מתפקדת בתור מרכז הפקת הקולנוע של ארצות הברית בפרט ושל העולם בכלל. סוף העשור היא תקופת דמדומים בהקשר זה, בה מתחילה לעלות הפופולריות של עולם הטלוויזיה, על חשבון הקולנוע^[17]. נקודת השיא של תעשיית הסרטים האמריקאית הייתה במהלך אמצע שנות ה-40 כאשר אולפני הקולנוע הפיקו באותה העת כ-400 סרטים בשנה אשר הוצגו בפני קהל של 90 מיליון צופים אמריקאים מדי שבוע.

• זוכי האוסקר: רבקה (1940), מה יפית עמק נוי (1941), גברת מיניבר (1942), קזבלנקה (1943), הולך בדרכי (1944), סוף השבוע האבוד (1945), שנות חיינו היפות ביותר (1946), הסכם ג'נטלמני (1947), המלט (1948), כל אנשי המלך (1949).
• 1940: הסרט "חלף עם הרוח" זוכה בשמונה פרסי אוסקר.
• 1940: סרטו המצליח של צ'ארלי צ'פלין, הדיקטטור הגדול. בהמשך העשור מסתבך צ'פלין בכמה פרשיות אשר גורמות, לצד כניסתם של הסרטים המדברים, לירידה בהצלחתו.
• 1941: הצגת הבכורה של "האזרח קיין", סרטו של אורסון ולס.
• בעשור זה מתחילים לצאת סרטים רבים המקבלים בדיעבד את הכינוי "סרטים אפלים" (פִילְם נוּאָר).
• דמויות מצוירות בולטות שמופיעות לראשונה באקרנים: באגס באני (1940), וודי הנקר (1940), טוויטי (1942)

ערך מורחב – אופנה במדינות המערב בשנים 1930–1945, אופנה במדינות המערב בשנים 1945–1959

• 1946: הביקיני יוצא לעולם.

• 1942: תחילת שידורי קול אמריקה.
• 1948: המצאת הטרנזיסטור הראשון, מהווה "מהפך" בתולדות הרדיו, שכן היא הופכת אותו ממכשיר מסורבל ויקר למכשיר נייד וזול, דבר שמסייע לו בהתמודדותו עם מדיית הטלוויזיה בעשורים הבאים.

• 1941: סכר גרנד קולי – אחד ממיזמי הסכרים המרשימים שנבנים עד אותה תקופה. בניית הסכר גוררת השלכות סביבתיות וחברתיות, והשלכות אלו לוקחות חלק בהטיית דעת הקהל באזור, בהדרגה, מהסתכלות על נהר הקולומביה כמשאב שיש לנצל, להסתכלות עליו כאתר טבע ייחודי שיש לשמור עליו^[18].

• 1940: מקדונלד'ס נוסדה כאשר האחים ריצ'רד ומוריס מקדונלד פתחו מסעדה ששמה כשם משפחתם בסן ברנרדינו, קליפורניה. בשנת 1948 יצרו השניים "מערכת שירות מהיר", חדשנית, שכוננה את היסודות למסעדות מזון מהיר לעתיד לבוא.
• מחזות בולטים שהועלו לבמות: ביבר הזכוכית (1944).

מנהיגי עולם שנכללו במהלך העשור בצמרת רשימת אנשי השנה של המגזין "טיים":

• וינסטון צ'רצ'יל (1940) – נבחר לאיש השנה משום שבאותה השנה כיהן כראש ממשלת בריטניה במהלך מבצע פינוים הימי של כ-340,000 חיילים בריטים וצרפתים מדנקרק הנצורה שבצפון צרפת ובמהלך הקרב על בריטניה^[19].
• פרנקלין דלאנו רוזוולט (1941) – נבחר לאיש השנה משום שבאותה השנה כיהן כנשיא ארצות הברית בעת ההתקפה על פרל הארבור, בעת הכרזת המלחמה נגד יפן, וכאשר ארצות הברית קיבלה את ההחלטה להיכנס למלחמת העולם השנייה^[20].
• יוסיף סטלין (1942) – ב-1942 נבחר לאיש השנה משום שבאותה השנה כיהן כשליט ברית המועצות וראש ממשלת ברית המועצות, ופיקח על קרב סטלינגרד (1942–1943)^[21].
• הארי טרומן (1945) – נבחר לאיש השנה משום שבאותה השנה הפך לנשיא ארצות הברית בעקבות מותו של פרנקלין דלאנו רוזוולט ב-1945. במהלך שנה זו טרומן נתן את ההוראה על הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי^[22].
• הארי טרומן (1948) – נבחר לאיש השנה משום שבאותה השנה טרומן נבחר לנשיאות ארצות הברית^[22].
• וינסטון צ'רצ'יל (1949) – כונה את "איש המחצית הראשונה של המאה ה-20" על כך שהוביל את בריטניה ואת בעלות הברית לניצחון במלחמת העולם השנייה. ב-1949 היה צ'רצ'יל מנהיג האופוזיציה^[19].

• 
  ברית המועצות יוסיף סטלין
• 
  הממלכה המאוחדת וינסטון צ'רצ'יל
• 
  ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט
• 
  ארצות הברית הארי טרומן

• 
  ריטה הייוורת', 1941
• 
  קרי גרנט, 1947
• 
  קלארק גייבל, 1940
• 
  ג'יימס סטיוארט, 1948

• 
  לואי ארמסטרונג
• 
  בינג קרוסבי
• 
  בני גודמן
• 
  אדית פיאף

• אלן גינסברג
• ראול ולנברג
• צ'יאונה סוגיהארה
• וריאן פריי
• ארישטידש דה סוזה מנדש
• יואל ברנד
• מרתה שארפ
• וייטסטיל שארפ

ראו גם – 1940 בארץ ישראל, 1941 בארץ ישראל, 1942 בארץ ישראל, 1943 בארץ ישראל, 1944 בארץ ישראל, 1945 בארץ ישראל, 1946 בארץ ישראל, 1947 בארץ ישראל, 1948 בארץ ישראל, 1948 בישראל, 1949 בישראל

• 1941: הקמת הפלמ"ח – המפקדה הארצית של ההגנה מחליטה להקים את הפלמ"ח, על בסיס סגל פיקודי של אנשים שפעלו כבר יחד במסגרת "הפלוגה הנודדת" ו"פלוגות השדה" בשנות ה-30.
• 1942: רצח אברהם שטרן – כפעולת ענישה בעקבות פעולות אלימות של ארגון הלח"י, שוטרים בריטים לוכדים את מנהיג הלח"י אברהם שטרן (יאיר) ורוצחים אותו.
• 1942: תוכנית בילטמור – בכנס בילטמור בניו יורק שמאורגן על ידי ארגון ציוני אמריקה, בשיתוף עם ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית, מחליטים מנהיגי התנועות על תוכנית זו, שמסמנת את פתיחת המאבק שמוביל בן-גוריון להקמת המדינה היהודית לאלתר.
• 1944: מרד האצ"ל בבריטים – מפקדת האצ"ל מכריזה על מרד נגד השלטון הבריטי. במסגרת המרד מפוצצים האצ"ל מבני שלטון בריטים ומתקיפים את מטה הבולשת הבריטי. פעולות האצ"ל מתקבלות בגינוי חריף בקרב הנהגת היישוב והסוכנות היהודית. בהמשך מצטרף להתקפות המרד גם ארגון הלח"י. פעולות אלו מובילות את הבריטים לגרש לאפריקה חברים במחתרות האצ"ל והלח"י.
• 1945: המצור על גבעת חיים – לאחר מספר גלי עלייה לא חוקיים, ומספר פעולות חבלה אלימות של הפלמ"ח, יוזמים הבריטים מצור על קיבוץ גבעת חיים בו מתבצרים חלק ממנהיגי הפלמ"ח. בצירוף מספר נסיבות, פותחים כמה חיילים בריטים באש על יהודים לא חמושים, במאורע שזוכה להדים בתקשורת העולמית ולגינוי שליטת המשטר הבריטי בישראל.
• 1946: פעולות גרילה של ארגונים עבריים כנגד הבריטים – בשנת 1946 מתבצעים כמה מבצעי גרילה רחבי היקף שבוצעו כנגד הבריטים, כמו שוד רכבת התשלומים, התקפת שדות התעופה הבריטיים, ליל הגשרים, פיצוץ מלון המלך דוד וליל ההלקאות. הבריטים יוזמים בתגובה מבצעי מעצר כגון השבת השחורה.
• 1947: ועדת אונסקו"פ – ועדת חקירה בינלאומית שמתמנה על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות כדי לבחון את שאלת ארץ ישראל, בעקבות בקשתה של ממשלת בריטניה לחוות דעת של האו"ם, לאחר אי הסכמה על פתרון.
• 29 בנובמבר 1947: תוכנית החלוקה – הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל מפרסמת תוכנית לחלוקת ארץ ישראל. התוכנית לא יושמה במלואה בסופו של דבר, אולם קבלתה סללה את הדרך לסיום המנדט הבריטי והקמתה של מדינת ישראל.
• 1947: תחילתה של מלחמת העצמאות – למחרת כ"ט בנובמבר, נפתחת מלחמת העצמאות בהתקפה על אוטובוס 2094.
• 1948: הכרזת העצמאות – הכרזת העצמאות של מדינת ישראל נערכת בתל אביב בהתאם להחלטת מנהלת העם כשמונה שעות לפני סיום המנדט הבריטי. בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947, מכריז יושב ראש מנהלת העם דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתמת מגילת העצמאות.
• 1948: הקמת צבא הגנה לישראל – במהלך מלחמת העצמאות, מוקם על בסיסו הארגוני של ארגון ההגנה, צבא ההגנה לישראל. בהדרגה המחתרות העבריות הנוספות משתלבות כחלק מצבא ההגנה לישראל.
• 1948: הקמת הארגונים הממשלתיים בישראל – החל מסוף מלחמת העצמאות, מתחילה ישראל להקים מוסדות שונים, כמו בית המשפט העליון. בתקופה זו מודפס לראשונה כסף ישראלי, מוקמות השגרירויות הראשונות בישראל, ונבחרת ישראל בכדורגל משחקת את משחקה הרשמי הראשון.
• 1949: עליות חיסול גלויות – תחילתם של מבצעים שמטרתם העלאת קבוצות גלות של יהודים ממדינות שבהן נשקפה סכנה מיידית, לדעתה של מדינת ישראל והסוכנות היהודית, לחיים של היהודים בה. במבצעים עלו לישראל פליטים מהשואה מאירופה, ויהודים מעיראק, תימן ולוב בהן נערכים פרעות נגד יהודים בשנים אלו.
• 1949: הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות – נחתמים בין ישראל לשכנותיה בעקבות מלחמת העצמאות ומהווים את סיומה הרשמי של המלחמה. בהסכמים נקבע מנגנון פיקוח של משקיפי או"ם, וכן תוואי "הקו הירוק", שהיה גבולה של ישראל עד למלחמת ששת הימים.
• 1949: הכרת בריטניה בישראל – ממשלת בריטניה מכריזה על הכרה דה פקטו במדינת ישראל. לאחר מספר ימים הצטרפו להכיר בישראל מדינות שונות נוספות.

• 
  לוחמי ארגון ההגנה, 1947
• 
  ב-1947 הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל מפרסמת את תוכנית החלוקה
• 
  מעפילים יהודים מאירופה מגיעים לישראל מאוניית המעפילים "האומות המאוחדות" בחוף נהריה, 1 בינואר 1948
• 
  דוד בן-גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל, 14 במאי 1948

מדיה וקבצים בנושא שנות ה-40 של המאה ה-20 בוויקישיתוף