קרול לומברד (באנגלית: Carole Lombard; 6 באוקטובר1908 - 16 בינואר1942) הייתה שחקניתאמריקנית.
[1]
היא זכורה במיוחד בשל תפקידיה הקומיים במספר סרטים קלאסיים במהלך שנות השלושים, הידוע ביותר שבהם הוא הסרט מ-1936 "אישי גודפריי", מכון הסרטים האמריקאי הכליל אותה ברשימת השחקניות הגדולות ביותר בכל הזמנים
[2]
והיא הייתה הכוכבת המתוגמלת בשכר הגבוה ביותר בהוליווד בשלהי שנות השלושים, בעלת רווחים של 500,000$ לשנה (יותר מפי חמישה מאשר משכורתו של נשיא ארצות הברית באותה עת). הקריירה של לומברד נקטעה באיבה כשהיא נספתה בגיל 33 בהתרסקות טיסת טראנס וורלד איירליינס 3.
מוצאה וצעירותה
לומברד נולדה כג'יין אליס פיטרס (באנגלית: Jane Alice Peters) בפורט ויין, אינדיאנה. הוריה היו פרדריק ס. פיטרס (1935-1875) ואליזבט נייט (1877–16 בינואר 1942). מצד אמה היא הייתה נצר לתומאס הייסטינגס שהגיע מאזור מזרח אנגליה למסצ'וסטס ביי קולוני ב-1634.
[3]
לומברד הייתה הצעירה מבין שלושה ילדים, ולה שני אחים גדולים ממנה. היא שהתה את ילדותה המוקדמת בבית בן שתי קומות ברחוב רוקהיל 704 בפורט ויין, ליד נהר סנט מארי. אביה נפצע בצעירותו וסבל מכאבי ראש כרוניים שגרמו לו להתפרצויות זעם שהפריעו לשלוות המשפחה. הוריה התגרשו ואמה לקחה את שלושת ילדיה ללוס אנג'לס ב-1914, שם למדה לומברד בבית הספר התיכון וירג'יל ג'וניור ואחרי כן בבית הספר התיכון פיירפקס. היא נבחרה ל"מלכת מאי" ב-1924. היא עזבה את בית הספר כדי להקדיש את מאמציה ולהיות שחקנית, אבל סיימה את לימודיה בפיירפקס ב-1927.
[4]
לומברד היא דור שני לבהאים.
[5]
הקריירה
הסרט הראשון בו הופיעה לומברד היה בהיותה בת שתים עשרה אחרי שהיא שיחקה כדורסל ברחוב והבמאי אלן דוואן (Allan Dwan) הבחין בה וליהק אותה כטומבוי לסרט "A Perfect Crime" ב-1921. בשנות העשרים היא עבדה במספר הפקות דלות תקציב תחת השם "ג'יין פיטרס" (Jane Peters), ואחרי כן כקרול לומברד (Carol Lombard). חברתה מרים קופר סייעה ללומברד לקבל תפקידים קטנים בסרטיו של בעלה ראול וולש.
[6]
ב-1925 היא חתמה על חוזה משחק עם פוקס המאה ה-20 (שהתמזגה עם חברת ההפקות פוקס המאה ה-20 של דריל זנוק ב-1935). היא גם עבדה עם מאק סנט וסרטי Pathé. היא נהפכה לשחקנית ידועה ועברה בהצלחה לסרטים מדברים, בתחילה ב"High Voltage" (1929). ב-1930 היא החלה לעבוד עם אולפני סרטי פרמאונט אחרי שנטשה את חברת המאה העשרים ואת Pathé.
במקור ניתנו ללומברד תפקידים שיסייעו לחזק את המוניטין של השחקן הראשי. רק בשנת 1934 החלה הקריירה שלה להמריא. באותה שנה, הבמאי הווארד הוקס הבחין שלומברד יש משהו שלא יצא החוצה בסרטים. הוא שכר אותה עבור סרטו הבא, "Twentieth Century", לצדו של הכוכב ג'ון ברימור. לומברד הייתה בתחילה מפוחדת לעבוד ביחד עם כוכב כה גדול, אבל הווארד הוקס לקח אותה הצידה ואיים שיפטר אותה אם היא לא תשחרר את האישיות הזוהרת שלה. הסרט הביא ללומברד מידה מסוימת של תהילה.
באותה שנה, היא כיכבה גם ב"בולרו" ובשל הסרט הזה היא סירבה לתפקיד אלי אנדרוס בסרט "זה קרה לילה אחד".
[7]
בשנה שאחרי כן היא כיכבה בסרט "Hands Across the Table" של הבמאי מיטשל לייסן, סרט שסייע לה לבסס את שמה כשחקנית קומית מובילה. 1936 הייתה שנה גדולה עבור לומברד כשהיא לוהקה לקומדיה המטורפת "אישי גודפרי" לצד בעלה לשעבר ויליאם פאואל. הופעתה הקנתה לה מועמדות לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר. לאחר מכן שיחקה ב"Nothing Sacred" ב-1937 בבימויו של ויליאם ולמן. היה זה סרטה היחידי של לומברד שהוסרט בטכניקולור.
ב-1938 נחלה לומברד כישלון עם סרטה Fools for Scandal והמשיכה הלאה לסרטים דרמטיים לשנים הבאות. ב-1939 השתוקקה לומברד לגלם את דמותה של סקרלט אוהרה באפוס "חלף עם הרוח", אולם היא אפילו לא נבחנה לתפקיד, בעוד בעלה, קלארק גייבל, נבחר לשחק את רט באטלר. במקום זאת, היא שיחקה בסרט Made for Each Other (1939) וב-In Name Only (1939). היא גם כיכבה בדרמה Vigil in the Night (1940).
מכאן היא פנתה לקומדיה, והופיעה בסרטו של אלפרד היצ'קוק "מר וגברת סמית'" (Mr. & Mrs. Smith) (1941). הסרט הזניק את הקריירה של לומברד לגבהים חדשים והיא המשיכה להצליח במה שהתברר בדיעבד כסרטה האחרון, ואחד מהמוצלחים ביותר שלה, "להיות או לא להיות" (To Be or Not to Be) (1942).
חייה האישיים
באוקטובר 1930, פגשה לומברד את ויליאם פאואל. הם עבדו יחדיו בסרטם "Man of the World and Ladies' Man". שלא כמו מחזריה האחרים של לומברד באותה עת, פאואל היה אדיב ומתוחכם והראה לה פן של החיים אליו לא התוודעה קודם לכן. הוא גם הוקיר את אישיותה הפשוטה ואת חוש ההומור הגס שלה. הם נישאו ב-26 ביוני 1931.
לומברד ציינה בפני מגזין מעריצים שהיא לא האמינה שהפרש הגילאים ביניהם בן ה-16 שנה יהווה בעיה, אולם חבריהם חשו שהם אינם מתאימים, היות שללומברד יש אישיות מוחצנת ואילו פאואל הוא מופנם יותר. הם התגרשו ב-1933, אולם נשארו חברים ועבדו ביחד בלי רגשי מרירות, הידוע ביותר מבין סרטיהם המשותפים הוא "אישי גודפרי".
ב-1934, בעקבות גירושיה מפאואל, לומברד עברה לבית בשדרות הוליווד אותו תכנן חברה ויליאם היינס. היא התגוררה עם חברה מימי מאק סנטף מדליין פילדס, שנהייתה מזכירתה האישית ושלומברד כינתה "פילדסי". לומברד נעשתה ידועה כאחת מהמארחות הטובות ביותר בהוליווד. היא הכינה מסיבה לחברים בה היא עיצבה את ביתה כחדר ניתוח בבית חולים ועל כולם היה לבוא לבושים כאחיות וכרופאים בעוד האוכל הוגש על שולחן ניתוחים מאולתר והאורחים סעדו בעזרת כלי ניתוח, נמסר שעביטים שימשו כצלחות. במהלך זמן זה החלה לומברד להתענג על היותה נערת מסיבות פעם נוספת, וניהלה מערכות יחסים עם השחקנים גרי קופר וג'ורג' ראפט, כמו גם עם התסריטאי רוברט ריסקין שביקש את ידה של לומברד ב-1935. היא השיבה לו בשלילה, מכיוון שלא רצתה להינשא לאדם שלא היה מעוניין לגדל ילדים.
אולם, אדם אחד היה עקשן במיוחד בחיזוריו אחר לומברד. כשהיא יצאה עם ריסקין, הבחינה לומברד בזמר שירי הנשמה ראס קוֹלוּמבוֹ (Russ Columbo) והם פתחו ברומן לוהט, שהוביל להצעת הנישואים של קולומבו. לרוע המזל, קולומבו נפטר כשהוא ביקר חבר שאסף אקדחים עתיקים. כשהוא החזיק בידו אקדח, נפלט ממנו כדור והוא פגע בגולגולתו של קולומבו. לומברד אמרה לכתבים שקולומבו היה אהבת חייה.
לאחר מותו של קולומבו, אירחה לומברד מסיבה אחרונה, שמניחים שהייתה מסיבתה האחרונה של אחת מהמארחות הפזרניות ביותר בהוליווד. היא שכרה פארק שעשועים ליום אחד והזמינה כמעט כל אדם שאי פעם הייתה בקשר עמו. אחרי המסיבה, חיי החברה של לומברד היו יותר אינטימיים ובאופן כללי פחות מוחצנים.
מערכת היחסים הידועה ביותר של לומברד הגיעה ב-1936 כשהיא ניהלה רומן עם השחקן קלארק גייבל. הם עבדו יחדיו קודם לכן בסרט "No Man of Her Own" מ-1932, אך באותו זמן לומברד הייתה עדיין נשואה באושר לפאואל ולגייבל היו כבר יותר נשים מכפי שיוכל להקדיש להן זמן. הם היו אדישים זה לזה באתר הצילומים ולא שמרו על קשר.
היה זה ב-1936, כשגייבל הגיע לנשף מיפייר שלומברד תכננה, שהרומן שלהם התחיל. נמסר שגייבל ולומברד רקדו כל הלילה לפני שנעלמו. ההיעלמות, על כל פנים, לא ארכה יותר מאשר נהיגה מסביב לגוש הבניינים מספר פעמים. לומברד הכעיסה את גייבל והם לא דיברו זה עם זו בשארית הערב. בבוקר למחרת, לומברד שלחה לגייבל יונת שלום ומערכת היחסים ביניהם התחממה. היה עליהם לשמור על פרופיל נמוך, היות שגייבל היה עדיין נשוי לריה לנגהאם וגירושים היו עלולים לעלות לו הון.
כשמאמר שערורייתי שכונה "הבעלים והנשים הלא-נשואים של הוליווד", שהתפרסם במגזין מעריצים שהצנזור הראשי ויל ה. הייז הלך ללואיס ב. מאייר ודרש שהוא יעשה משהו בקשר לשחקנים שלו גייבל ורוברט טיילור, שהוזכרו במאמר, טיילור בשל מערכת היחסים שלו עם ברברה סטנוויק. ניתנה להם בחירה, לשאת את הנשים או לסיים את הרומנים שפתחו בהם.
התברר שהיה זה מרכיב מרכזי בכך שגייבל נאות לקבל את תפקיד רט באטלר ב"חלף עם הרוח", היות שסלזניק רצה נואשות שגייבל ייקח את התפקיד שהוא היה מוכן לשלם לו כמעט כל סכום. גייבל הסכים לשכר, אולם הדבר עדיין לא מנע ממנו לאבד את רוב הונו. הוא התגרש מלנגהאם ב-7 במרץ 1939 והציע ללומברד נישואים בתא טלפון בבראון דרבי.
בזמן ההפסקה בהפקה ב"חלף עם הרוח", נישאו גייבל ולומברד ב-29 במרץ. הם רכשו חווה שהייתה לפני כן בבעלותו של הבמאי ראול וולש (Raoul Walsh) באנסינו, קליפורניה וחיו בעושר, חיים צנועים. אם כי הם ניסו להביא לעולם ילד ולומברד הצהירה שהיא הייתה מוכנה לוותר על הקריירה שלה כדי לגדל משפחה, מאמציהם לא נשאו פרי. לומברד הייתה בהריון פעם אחת מגייבל, אבל הפילה את העובר. בכל זאת, הם קראו זה לזה "אמא" ו"אבא" וגידלו תרנגולות וסוסים. כל מי שהכיר את גייבל ידע שהיא הייתה אהבת חייו.
בחייה האישיים לומברד הייתה אהובה בשל אישיותה הלא יומרנית והייתה ידועה בשל חוש ההומור שלה. חבריה של לומברד כללו את אלפרד היצ'קוק, מריון דייוויס, ויליאם היינס, ג'ון הרלו, פרד מקמאריי, קרי גראנט, ג'ק בני, ג'ורג' נגרטה, ויליאם פאואל ולוסיל בול.
מותה
כשארצות הברית נכנסה למלחמת העולם השנייה בשלהי 1941, לומברד נסעה לביתה במדינת אינדיאנה לגיוס ניירות ערך לצורכי מלחמה. זמן מה לפני שהמטוס נחת, פנתה לומברד אל מעריציה, ואמרה: "לפני שאני אומרת להתראות לכולכם, בואו והצטרפו אלי בתרועה גדולה! נ' לניצחון!" ב-16 בינואר 1942, לומברד ואמה עלו על מטוס Transcontinental and Western Airlines DC-3 על מנת לשוב לקליפורניה. אחרי שהוא תידלק מחדש בלאס וגאס, טיסת טראנס וורלד איירליינס 3 המריאה ו-23 דקות אחרי כן, התרסק המטוס לתוך "פסגה כפולה" ברום של 2500 מטר ב-Mount Potosi, 52 ק"מ דרום-מערב ללאס וגאס. כל מי שהיה על המטוס, 19 נוסעים ושלושה אנשי צוות, נספו.
מעט אחרי מותה בהיותה בת 33, גייבל (שמיאן להתנחם והיה הרוס ממותה) הצטרף לצבא ארצות הברית אחרי אימוני קצינים, גייבל עמד בראש יחידת הסרטה בת שישה אנשים שנספחה ללהק תקיפה B-17 באנגליה על מנת לצלם מקלעני אוויר בעת קרב, וטס חמש גיחות בעצמו. גייבל היה נוכח בהשקת "Liberty ship SS Carole Lombard", הקרויה לכבודה, ב-15 בינואר 1944.
ב-18 בינואר 1942, ג'ק בני לא שידר את תוכניתו הרגילה, הן מתוך כבוד ללומברד והן מחמת יגון על מותה. במקום זאת, הוא הקדיש את התוכנית לשידור מוזיקה מסוגים שונים.
סרטה האחרון של לומברד, להיות או לא להיות (סרט, 1942), בבימויו של ארנסט לוביטש, כשלצידה כיכב ג'ק בני, היה סאטירה על הנאציזם ומלחמת העולם השנייה, היה מצוי בשלב של אחרי-הפקה בזמן מותה. מפיקי הסרט החליטו לקצץ את הקטע בסרט שבו היא אומרת: "מה יכול לקרות למטוס?" מכיוון שהם חשו שהוא לא היה בטוב טעם, בהתחשב בנסיבות מותה של לומברד.
בזמן פטירתה, לומברד הייתה מיועדת להשתתף בסרט "They All Kissed the Bride", כשההפקה התחילה, ניתן תפקידה לג'ואן קרופורד. קרופורד תרמה את כל שכרה מהסרט לצלב האדום.
לומברד נטמנה ב-Forest Lawn Memorial Park Cemetery בגלנדייל, קליפורניה. השם הרשום על מצבתה הוא "קרול לומברד גייבל". אף על פי שגייבל נישא מחדש, הוא נקבר בסמוך אליה אחרי לכתו לעולמו ב-1960. אמה, אליזבט פיטרס, שנספתה אף היא במטוס שהתרסק והרג את בתה, נטמנה מצדה השני.
בית ילדותה של לומברד בפורט ויין יועד לשימור היסטורי. העיר קראה את הגשר הסמוך מעל נהר סנט מארי "הגשר לזכרה של קרול לומברד" (Carole Lombard Memorial Bridge).