נשיא ארצות הברית פתח בהקראת הצהרה משותפת, המוסכמת על ישראל ועל הפלסטינים, ועיקרה קריאה להכרה הדדית ושלום והקמת שתי מדינות לשני עמים. המשא ומתן המעשי יתחיל ב-12 בדצמבר2007, יימשך ברציפות, תוך שאיפה לסיימו עד סוף 2008. שני הצדדים התחייבו ליישם מיידית את התחייבויותיהם למפת הדרכים, וארצות הברית תבקר ותבדוק האם הצדדים אכן ימלאו את חלקם.[1]
אנו מביעים את נחישותנו להביא קץ לשפיכות הדמים, לסבל ולעשורים של קונפליקט בין העמים שלנו, ולצעוד במסלול אל עידן של שלום המבוסס על חופש, על ביטחון, על צדק, על יושרה ותוך הערכה והכרה הדדית, כדי לקדם תרבות של שלום ואי-אלימות ולהתעמת בחזית מול הטרור ועל כך אנו מתחייבים, הישראלים והפלסטינים..."
...בהמשך למטרה של שתי מדינות - ישראלית ופלסטינית - שחיות זו בצד זו בשלום ובביטחון אנו מסכימים להשיק מיידית מתוך רצון טוב, משא ומתן בילטראלי במטרה להגיע להסכם שלום, תוך קיום משא ומתן מתמשך בו נפעל בנחישות כדי להגיע לכלל הסכם לפני סוף 2008.
— עיקרי ההצהרה המשותפת בנאום בוש בוועידה.
ב-1 בדצמבר 2007, בדרכו חזרה מהוועידה, אמר אבו מאזן לעיתונאים בקהיר: "הפלסטינים לא מקבלים את הנוסחה כי ישראל היא מדינה יהודית... אנו אומרים שישראל קיימת ובישראל יש יהודים ויש שאינם יהודים".[2]
הצורך בנורמליזציה של מדינות ערב עם מדינת ישראל הוא לא צורך לעתיד הרחוק אלא דבר שצריך להתממש כבר עכשיו. אני מברך את ההשתתפות הרחבה של מדינות העולם בוועידה ובהן גם מדינות ערב שאינן מכירות בישראל.
— אהוד אולמרט, דצמבר 2007
ביקורת על כינוס הוועידה
עיקר הביקורת כנגד הוועידה הגיעה הן מהימין הפוליטי בישראל מצד אחד והן מחמאס ואיראן מצד שני, אולם גם חלקים בשמאל הישראלי הביעו ביקורת כלפי כינוס הוועידה ללא הכנה מקדימה מספקת לטענתם. הימין הישראלי טען נגד הוועידה שישראל מגיעה לוועידה לאחר שהסכימה על ויתורים מראש ומעמדה נחותה, ומנגד טענו בחמאס ובאיראן כי הפלסטינים ויתרו על כל דרישותיהם לפני הוועידה וישראל לא הבטיחה דבר. סוריה הגדירה את הוועידה ככישלון פלסטיני בשל הצהרת בוש כי מדינת ישראל היא מדינת היהודים וטענה כי מדובר בניצחון ישראלי, בעוד הימין הפוליטי בישראל טען כי דווקא ישראל היא זו שלא יצאה עם דבר מהוועידה. זאת עקב שחרור המחבלים שליווה את הוועידה והן עקב הנכונות הישראלית לוויתורים בעוד ירי הקסאמים לעבר יישובים ישראלים נמשך. את כינוס הוועידה ליוו הפגנות של ארגונים שונים, שהביעו את התנגדותם לוויתורים ישראליים עתידיים אפשריים כלפי הפלסטינים.