אחת ההשפעות המרכזיות של ההתקפות היא יצירת טראומה נפשית נרחבת של התושבים ושיבוש שגרת חיי היום-יום בקרב האוכלוסייה הישראלית.[3] מחקרים רפואיים שנערכו ב־2013 בשדרות, העיר הקרובה ביותר לרצועת עזה, ובכך המותקפת ביותר על ידי רקטות, תיעדו שכיחות הפרעות פוסט-טראומטית בקרב 45% מילדי שדרות, כמו כן תועד גם שיעור גבוה של דיכאון ואף הפלות.[4][5][6][7]
על מנת להתגונן מפני הרקטות הותקנה מערכת צבע אדום, תחילה ברחבי כל ערי מחוז הדרום ובהמשך בכל היישובים בארץ. ב-2006 החל פיתוחה של מערכת כיפת ברזל. זמן קצר לאחר שנפרסה המערכת בבאר שבע ואשקלון באביב 2011 היא יירטה את הרקטה הראשונה שלה בהצלחה.[15] מאז יירטה כיפת ברזל בהצלחה עשרות אלפי רקטות.
התקפות של רקטות מתוצרת פלסטינית על ישראל החלו ב-2001, בעת שהאינתיפאדה השנייה הייתה בעיצומה. מאז תחילת ההתקפות פגעו בדרום ישראל כ-4,800 רקטות, יותר מ-4,000 מהן שוגרו אחרי תוכנית ההתנתקות באוגוסט 2005. טווח הרקטות משתנה וגדל עם הזמן, רקטת קסאם מסוגלת להגיע למרחק של כ-10 קילומטר מרצועת עזה בעוד שרקטת גראד 122 מ"מ משופרת מסוגלת להגיע למרחק של כ-40 קילומטר מרצועת עזה.[1] לארגוני הטרור ישנן גם רקטות בעלות טווח של למעלה מ-70 ק"מ המכסה גם את ערי גוש דן. בנוסף לרקטות יורים הפלסטינים פצצות מרגמה על יישובי עוטף עזה הסמוכים לגבול ועל כוחות הביטחון המאבטחים את ציר הוברס. הרקטות ברובן נכנסות לרצועה בהברחה דרך סיני ל-רשת המנהרות שבגבול מצרים בדרום רצועת עזה.
יש אנליסטים הרואים בהתקפות הרקטות כהתרחקות הפלסטינים מפיגועי התאבדות, שהייתה בעבר השיטה העיקרית של הפלסטינים לתקוף את ישראל, ואימוץ טקטיקות מלחמה מתקדמות.[16]
בתקופה זו נורו מרבית הרקטות, שהיו מדגמי קסאם, לכיוון שדרות, העיר הישראלית הקרובה ביותר לרצועת עזה.[23] נגרם נזק רב לאזרחי העיר, לבתים ולרכוש וכן נגרמו טראומות נפשיות של התושבים והגירה מן העיר לכיוון המרכז והצפון.[1] כ-90% מאזרחי העיר חוו רקטות שנפלו ברחוב שלהם או אף בביתם.[1]
ב-28 במרץ2006, במהלך בחירות 2006, נורתה רקטת גראד 122 מ"מ ("קטיושה") הראשונה לעבר ישראל מרצועת עזה, והיא נפלה בשטח פתוח בפאתי אשקלון ולא גרמה לנזק או נפגעים, מאוחר יותר לקח הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני אחריות על ירי הרקטה,[24][25] כמה חודשים לאחר מכן, ב-5 ביולי 2006, פגעה רקטה באשקלון בפעם הראשונה, שעליה לקח החמאס אחריות.[26][27]
בינואר 2008 נפרץ הגבול בין עזה למצרים (ציר פילדלפי) על ידי החמאס, הפריצה אפשרה לחמאס להבריח רקטות לטווח ארוך יותר ובכך לפגוע ביותר בתים ואזרחים.
במחצית השנה הראשונה של 2008 ירי הרקטות עלה להיקף של כ-100 רקטות בכל חודש, מרבית הרקטות נורו לעבר אשקלון. בין 19 ביוני ל-19 בדצמבר ב-2008 נכנסה לתוקף הפסקת אש בתיווכה של מצרים, במהלך תקופת הפסקת האש נורו לעבר ישראל עשרות רקטות קטנות.[33]
בסוף 2008, בעקבות ירי כבד של רקטות אל עבר ישראל, פתחה ישראל במבצע עופרת יצוקה. המבצע נפתח בהפצצה מסיבית על מטרות טרור ובה נהרגו כ-300 מחבלים. המשך המבצע כלל גם כניסה קרקעית ותקיפות מהים. במהלך המבצע נהרגו כ-1,160 פלסטינים, ונגרם נזק כבד לתשתיות ברצועה. ישראל סבלה מירי מאות רקטות, כולל מטחים על באר שבע ואשדוד. ב-18 בינואר2009 הודיעה ישראל על הפסקת אש חד-צדדית ומעט זמן לאחר מכן הודיעו החמאס והג'יהאד האסלאמי כי הם יחדלו מלשגר רקטות למשך שבוע,[36] בתום השבוע שבו חדלו החמאס והג'יהאד האסלאמי משיגור רקטות הם המשיכו לשגר פצצות מרגמה ורקטות מדי יום עד פברואר של אותה שנה.[37] ב-21 בינואר 2009 השלימו כוחות צה"ל את נסיגתם מרצועת עזה ובכך תם המבצע[38] על פי הרשויות בישראל, במהלך מבצע עופרת יצוקה נורו 571 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל ומתוכן רק 205 הגיעו אל יעדן.[21]
2010
על פי הדו"ח השנתי של השב"כ שגרו הפלסטינים 150 רקטות ו-215 פצצות מרגמה לעבר ישראל במהלך 2010, זוהי ירידה ניכרת מ-2009 שבה שוגרו לעבר ישראל 569 רקטות ו-289 פצצות מרגמה.[39][40] בדו"ח פורסם גם כי איראן הצליחה להבריח 1,000 פצצות מרגמה ו-100 רקטות קצרות טווח לעזה דרך ישראל במהלך 2010.[39] השב"כ גם הזהיר בדו"ח כי מדבר סיני הפך ל"חצר האחורית של החמאס" מכיוון שבמהלך 2010 אוחסנו בסיני מאות רקטות וכלי נשק.[39]
ב-30 ביולי פגע גראד בלב העיר אשקלון, איש לא נפגע פיזית אך שניים סבלו מחרדה ומכוניות ומבנים נפגעו מהפיצוץ.[41][42]
2011
במהלך 2011 נורו 680 רקטות ופצצות מרגמה מרצועת עזה לעבר דרום ישראל.[43] בסוף 2010 הצהיר הג'יהאד האסלאמי כי בכוונתו להפסיק באופן זמני את ירי הרקטות לעבר ישראל החל מ-2011,[44] עם זאת ב-7 בינואר 2011 נטל הג'יהאד האסלאמי אחריות לשיגור פצצת מרגמה אשר פצעה שלושה עובדים חקלאיים.[45] ב-12 בינואר הצהיר הג'יהאד האסלאמי בשנית כי הוא יפסיק את ירי הרקטות באופן זמני.[46]
ב-24 באוקטובר נורו לעבר ישראל מרצועת עזה כ-65 רקטות אשר פגעו באישה, שלושה עובדים זרים ושוטר וגרמו לכמה אנשים התקף חרדה.[54]
בעקבות ירי הרקטות הכבד בנובמבר פתחה ישראל במבצע עמוד ענן להקטנת ירי הרקטות. המבצע החל ב-14 בנובמבר2012 והסתיים ב-21 בנובמבר 2012. המבצע החל עם הריגתו של אחמד ג'עברי, מפקדה בפועל של הזרוע הצבאית של החמאס. במהלך המבצע נערכו אלפי תקיפות על יעדים ברצועת עזה, ובמקביל נורו מרצועת עזה אלפי רקטות לעבר יישובי הדרום ולראשונה בוצע ירי גם לעבר ערי המרכז בהן ראשון לציון, תל אביב וירושלים. לפי דובר צה"ל, במהלך המבצע פגע צה"ל בלמעלה מ-1,500 מטרות והרג כ-30 פעילי טרור בכירים, ומנגד נורו על ישראל 1,506 רקטות, כאשר 421 מתוכן יורטו על ידי מערכת כיפת ברזל.[55] במהלך המבצע נהרגו ארבעה אזרחים ישראלים ושני חיילים, כתוצאה מפגיעת רקטות. אזרח נוסף שנדרס בעת שרץ למרחב מוגן בקריית מלאכי ונפצע קשה, נפטר מפצעיו כשנה וחצי לאחר המבצע.[56]
המבצע הסתיים כעבור שבוע בהכרזה על הפסקת אש כאשר שני הצדדים טוענים לניצחון. במסגרת ההבנות שהובילו לסיום המבצע התחייב חמאס להפסיק את הירי מרצועת עזה וכן לאכוף התחייבות זו על שאר ארגוני הטרור הפועלים ברצועת עזה. בשנה שלאחר תום המבצע פחת ירי הרקטות מרצועת עזה בלמעלה מ-98%.
2013
מבצע עמוד ענן אשר התרחש בשנה הקודמת לזו השפיע עליה והביא בה לשקט יחסי, ירי הרקטות בשנה זו היה מועט מאוד. בחודש ינואר, למשל, לא נורתה אף רקטה אחת לעבר מדינת ישראל[57] ובחודש פברואר נורתה רק רקטה אחת.[58]
ב-2 באפריל בוצע ניסיון לשגר לעבר ישראל שתי פצצות מרגמה אך אלו נפלו בתוך רצועת עזה, בערב אותו היום שוגרה רקטה אשר נחתה במועצה האזורית אשכול.[64] מועצת השורא של לוחמי הג'יהאד נטלה את האחריות על שיגור הרקטות.[65][66][67] ישראל הגיבה על שיגור הרקטות גם בליל 2 באפריל בתקיפה אווירית על שתי מטרות בעזה.[65]
ב-3 באפריל נורו מרצועת עזה שתי רקטות לעבר שדרות בשעות הבוקר במכוון לפגוע בילדים אשר יוצאים לבית ספרם.[68]רוברט סרי, נציג האו"ם במזרח התיכון, גינה את הירי וקרא לישראל לנהוג באיפוק.[69]
ב-4 באפריל נורו רקטה ושלוש פצצות מרגמה לעבר ישראל, הרקטה נחתה בשטח פתוח במועצה האזורית אשכול ופצצות המרגמה נחתו ברצועת עזה.[70][71]
2014
ככלל, בשנה זו נורה מספר הרקטות הגדול ביותר לעבר ישראל בהיסטוריה (עד 2023), כ-4,500 רקטות (כ-4,000 מהן נורו במהלך מבצע צוק איתן).
חודש ינואר היה שקט יחסית ובמהלכו נורה רק מספר מצומצם של רקטות, בסך הכל בחודש זה נורו לעבר מדינת ישראל 22 רקטות ו-4 פצצות ב-12 התקפות.[72] התקפות רקטות נוספות בחודש זה התרחשו ב-13, ב-16, ב-30 וב-31 בינואר.[73][73][74][75]
חודש פברואר היה אף שקט יותר מהחודש הקודם לו וירי הרקטות בו היה מצומצם, בסך הכל בחודש זה נורו לעבר מדינת ישראל תשע רקטות ב-7 התקפות.[76] ב-6 וב-8 בפברואר התרחשו שלוש התקפות רקטות לעבר הדרום, ולא דווח על נפגעים או נזק.[77][78][79] ב-10 בפברואר נורו שתי רקטות לעבר מדינת ישראל, בתגובה לכך הגיב צה"ל בתקיפה אווירית על משגר רקטות תת-קרקעי במרכז רצועת עזה.[80][81] בערב 14 בפברואר שוגרו שתי רקטות מרצועת עזה לעבר מדינת ישראל, רקטה אחת נפלה במועצה האזורית אשקלון ורקטה שנייה במועצה האזורית אשכול, לא נגרם נזק.[82]
בחודש מרץ התגבר ירי הרקטות, בסך הכל בחודש זה נורו לעבר מדינת ישראל 65 רקטות ופצצות מרגמה ב-23 התקפות.[83] בליל 1 במרץ נשמעו פיצוצים באזור החרמון ולאחר סריקה שביצע צה"ל נמצאו שרידי שתי רקטות בסמוך למוצב צה"ל, לא דווח על נזק.[84] ב-3 במרץ נהרג בתקיפה אווירית של צה"ל מחבל שניסה לשגר לעבר ישראל רקטות מביתו.[85] ב-5 במרץ נורתה רקטה אחת לעבר המועצה האזורית שער הנגב, ונחתה ברצועת עזה, ורקטה נוספת לעבר שדרות, וזו נפלה בשטח פתוח ולא גרמה לנזק.[86] ב-5 במרץ, במהלך מבצע חשיפה מלאה, עצרו כוחות חיל הים של צה"ל ספינה אשר נועדה להבריח מאיראן לרצועת עזה עשרות רקטות ארוכות טווח.[87] התקפת רקטה נוספת התבצעה ב-11 במרץ.[88] בין 12 ל-14 במרץ התרחש ירי הרקטות הכבד ביותר מאז 2012 כאשר ירה הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני לפחות 60 רקטות לעבר מדינת ישראל, הרקטות לא גרמו לנזק רב ולנפגעים מלבד אישה בת 57 שנפצעה קלות.[89][90]
בחודש אפריל ירי הרקטות לעבר מדינת ישראל נחלש במיוחד לעומת החודש הקודם, בסך הכל נורו לעבר מדינת ישראל 19 רקטות ו-4 פצצות מרגמה ב-14 התקפות.[91] ב-1 באפריל נורו לעבר ישראל שלוש רקטות, וכולן יורטו על ידי כיפת ברזל.[92] במהלך 3 באפריל נורו לעבר ישראל כ-5 רקטות אך כולן נחתו ברצועת עזה.[93] התקפות נוספות אירעו במהלך שאר החודש, כאשר מרבית הרקטות יורטו על ידי כיפת ברזל בעוד השאר נפלו בשטחים פתוחים.
בחודש מאי ירי הרקטות היה נדיר במיוחד, בסך הכל נורו לעבר מדינת ישראל 4 רקטות ו-3 פצצות מרגמה ב-5 התקפות.[94] ב-21 במאי נורו לעבר כוחות צה"ל בגבול רצועת עזה עשרות פצצות מרגמה אם כי לא נגרם נזק.[95] שאר ההתקפות אשר התבצעו בחודש זה לא גרמו לנזק.
בחודש יוני גבר ירי הרקטות, בסך הכל נורו לעבר מדינת ישראל כ-53 רקטות ופצצות מרגמה ב-17 התקפות.[96] ההתקפות בחודש זה גרמו לנזקים ענקיים, לנפגעים פיזיים מועטים אך לנפגעי חרדה רבים. חודש זה, יחד עם תחילת חודש יולי, הוביל למבצע צוק איתן. ב-28 ביוני נורו 2 רקטות מרצועת עזה אשר פגעו במפעל בשדרות וגרמו לשרפה גדולה, איש לא נפגע אך המפעל ומפעלים סמוכים לו נשרפו עד היסוד.[97] במהלך 30 ביוני נשמעו לאורך כל הלילה אזעקות צבע אדום, רק כמה מן הרקטות יורטו על ידי כיפת ברזל בעוד השאר גרמו לנזק בינוני אך לא לנפגעים.[98] גם שאר ההתקפות בחודש זה גרמו בעיקר לנזק אך לא לנפגעים.
בתחילת חודש יולי גבר ירי הרקטות לעבר בישראל בצורה משמעותית. ב-1 ביולי נורו לעבר יישובי עוטף עזה 22 רקטות. ב-3 ביולי נורו לעבר ישראל כ-55 רקטות ופצצות מרגמה, ב-4 ביולי וב-5 ביולי ירי הרקטות התעצם והטווחו החל לגדול.[99] ירי הרקטות לעבר ישראל נמשך גם ב-6 ביולי ובתגובה תקף צה"ל 15 מטרות טרור בדרום רצועת עזה,[100] בתקיפות אלו הרגו מחבלי חמאס, דבר אשר הוביל להתעצמות הירי.[101][102] ירי הרקטות המשיך והתעצם, בעקבות כך פתח צה"ל ב-8 ביולי במבצע צוק איתן.
הירי היווה כנשק היחיד של החמאס למול ישראל ובתחילת המבצע היו בבעלותו כ-10,000 רקטות, התקפות חיל האוויר ברצועת עזה והתעצמות הירי גרמו לחמאס לאבד את מרבית הרקטות שלו ולהישאר עם כ-2,700 בלבד. המבצע היה הקטלני ביותר שבירי הרקטות, והירי התרחב עד לגוש דן, השפלה, ירושלים, הנגב ואף הערבה (למעט אילת) ואזור חוף הכרמל וחיפה. בשל התגברות מתמדת של הירי ואיום מנהרות הטרור שברצועה נכנסו כוחות רגלים, שריון והנדסה של צה"ל לתוך רצועת עזה, ביום הראשון של הכניסה הקרקעית התגבר ירי הרקטות אם כי לאחר הגברת הפעילות הקרקעית נחלש הירי באופן משמעותי. לאחר צאת הכוחות הקרקעיים מהרצועה גבר ירי הרקטות בשנית אם כי בקירוב לתום המבצע נחלש ירי הרקטות. עד סוף המבצע נורו לעבר ישראל 4,258 רקטות – 661 מתוכן יורטו על ידי כיפת ברזל ו-3,306 נפלו בשטחים פתוחים או בנויים – ולמעלה מ-2,500 פצצות מרגמה.[103]
בעקבות מבצע צוק איתן חלה ירידה דרסטית בירי הרקטות לעבר ישראל, ועמד על בין 15 ל-30 רקטות מדי שנה, כאשר בחודשים רבים לא שוגרו רקטות בכלל. בשנת 2015 שוגרו מעזה 24 רקטות ובשנת 2016 שוגרו 15 רקטות (עדכני לדצמבר 16') לעבר ישראל.[104] בשנת 2017, מינואר ועד נובמבר, שוגרו 14 רקטות לעבר ישראל ו-12 פצצות מרגמה.
אירועי ירי בולטים ב-2015: ב-23 באפריל, במוצאי יום העצמאות, נורו שתי רקטות מעזה לעבר שטח ישראל. רקטה אחת נחתה במועצה אזורית שדות נגב, לא היו נפגעים ולא נגרם נזק, היו אלו שתי רקטות ראשונות מתחילת 2015[105] ב-26 במאי נורו 4 רקטות מעזה לעבר שטח ישראל, שלוש מתוכן נפלו בשטח הרצועה ואחת בשטח ישראל בסמוך ליישוב גן יבנה. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק. ב-18 בספטמבר 2015, לראשונה מאז מבצע "צוק איתן", נורתה רקטה אל לב העיר שדרות. הרקטה לא גרמה לנפגעים, אך גרמה לנזק קל לאוטובוס. ב-29 בספטמבר נורו רקטות לאזור אשדוד וחוף אשקלון.[106]
ב-14 ביולי שיגרו המחבלים כ-210 רקטות ופצמ"רים לעבר עוטף עזה, כ-50 מהן יורטו על ידי כיפת ברזל.
ב-8 באוגוסט וב-9 באוגוסט שיגרו המחבלים כ-180 רקטות ופצמ"רים לעבר עוטף עזה.
ב-12 בנובמבר וב-13 בנובמבר שיגרו כל ארגוני הטרור הפלסטיניים, בהובלת חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, כ-460 רקטות לעבר ישראל. במתקפה נפצעו עשרות ישראלים. כמו כן, נהרג שוהה בלתי חוקי (שב"ח) פלסטיני מפגיעת רקטה באשקלון. בנוסף לכך, אוטובוס נפגע מטיל נגד טנקים והושמד, דקות ספורות לאחרי שהחיילים ירדו ממנו, וחייל אחד נפצע קשה. בתגובה הפציץ צה"ל כ-160 מטרות מחבלים, ביניהם מטה ערוץ "אל אקצה" של החמאס וכן משרד המודיעין של הארגון.
סך הכל שוגרו כ-1,193 רקטות ופצצות מרגמה לשטח ישראל בשנת 2018.
2019
ב-14 במרץ נשמעה אזעקה נרחבת באזורי גוש דן בעקבות שיגור שתי רקטות פג'ר 5 לראשונה מאז מבצע צוק איתן. הרקטות נפלו בשטחים פתוחים ולא גרמו נזק. בתגובה תקף צה"ל כ-100 יעדי טרור ברצועה.
ב-25 במרץ שוגרה רקטה מרצועת עזה שפגעה בבית במושב משמרת שבשרון וגרמה לשבעה פצועים, וכתוצאה מכך גרמה היא לתגובה תקיפה מצד צה"ל. מדובר ברקטת חיקוי של M-75 האיראנית. היא עברה מרחק של כ־120 קילומטרים מדרום רצועת עזה. בהמשך ההסלמה נורו לעבר עוטף עזה ונתיבות כ-65 רקטות ופצצות מרגמה.[107]
ב-4 במאי וב-5 במאי הייתה ההסלמה הכבדה ביותר מאז צוק איתן שהייתה מלווה בירי הולך וגובר של כ-690 רקטות אל עבר יישובי עוטף עזה, לכיש, מרכז הנגב ודרום השפלה ביניהם היישובים יבנה, כרם שלום, שדרות, אשקלון, באר שבע, רחובות, גבעת ברנר, אשדוד, גן יבנה, קריית מלאכי ועוד. כמו כן, אזעקות נשמעו גם בבית שמש, ערד ובקעת ים המלח הדרומית. במהלך יומיים אלו נהרגו מירי הרקטות לעבר ישראל 4 אנשים מבוגרים מעל גיל 40 (הרביעי נהרג מירי נ"ט לעבר רכבו) וברצועת עזה נהרגו על ידי תקיפות ישראליות כ-25 אנשים, ביניהם אנשי חמאס וג'יהאד פעילים. בתגובה צה"ל תקף כ-350 יעדי טרור ברצועה עזה.
ב-2019 בוצעו 1,295 שיגורים בוצעו מרצועת עזה לעבר שטח מדינת ישראל – 729 מתוכם נורו לעבר שטח פתוח. כ-566 רקטות נורו לעבר שטח מערכת כיפת ברזל, שרשמה 478 יירוטים, המהווים כ-85 אחוזים מסך השיגורים לעבר שטח בנוי, וכ-88 רקטות פגעו בשטחים בנויים. כ-93% מהשיגורים בוצעו במסגרת ימי קרב, ובתגובה להם תקף צה"ל בשנת 2019 כ-900 מטרות.
ב-10 במאי, במהלך יום ירושליםכ"ח באייר התשפ"א שיגר ארגון הטרור חמאס למעלה מ-150 רקטות לעבר ישראל, וביניהן 7 רקטות שנורו לירושלים.[111] בעקבות שיגור הרקטות, החל מבצע שומר החומות. במהלך המבצע, שנמשך שנים-עשר ימים, נורו לישראל כ-4,360 רקטות מרצועת עזה. רוב הרקטות נורו לעבר עוטף עזה והערים הקרובות אליה, אך נורו גם מטחים לעבר גוש דן, השרון והשפלה. אף על פי שרוב הרקטות יורטו על ידי מערכת כיפת ברזל, חלק מהרקטות גרמו נזק כבד לאזורים ציבוריים, מבנים ורכוש פרטי. מאות אזרחים נפצעו ונרשמו 11 הרוגים כתוצאה מפיגועות ישירות ורסס. מדובר בירי הרקטות הכבד ביותר בלחימה בעזה.
ב-16 באוגוסט בשעה 13:32, נרשם השיגור הראשון מרצועת עזה לאחר מבצע שומר החומות. הרקטה, שנורתה על ידי הג'יהאד האסלמי, יורטה מעל אזור העיר שדרות.
ב־18 באפריל בסביבות 20:22 שוגרה רקטה לעבר עוטף עזה, אזעקת צבע אדום הופעלה בקיבוצים כיסופים ועין השלושה וכיפת ברזל יירטה את הרקטה ששוגרה. בתגובה צה"ל תקף יעדי טרור ברצועת עזה באותו הלילה.
ב־27 בינואר, בתגובה לחיסול שני בכירי חמאס בעימות במחנה הפליטים ג'נין, שוגרו שתי רקטות לעבר ישראל. צה"ל תקף בתגובה אתר צבאי תת-קרקעי לייצור רקטות של חמאס הממוקם במע'אזי, במרכז רצועת עזה ומחנה צבאי של חמאס בצפון רצועת עזה. במהלך התקיפה ברצועה זוהו שלושה שיגורים משטח רצועת עזה. שיגור אחד יורט על ידי לוחמי ההגנה האווירית, שיגור נוסף נפל בשטח פתוח ושיגור שלישי נפל בשטח רצועת עזה.
ב־2 בפברואר יורטה רקטה אחת ששוגרה לעבר ישראל. באותו הלילה צה"ל תקף בתגובה אתר ייצור ואחסנת חומרי גלם כימיים המשמש את מערך הייצור הרקטי של חמאס ואתר לייצור אמצעי לחימה, הממוקמים שניהם במרכז רצועת עזה. במהלך התקיפה, בסביבות השעה 02:30, נשמעו אזעקות צבע אדום בשדרות, איבים וניר עם, כשעה לאחר מכן נשמעו אזעקות גם באזור כפר עזה. הרקטות נפלו בשטחים פתוחים ללא נפגעים או על נזק.
ב־11 בפברואר יורטה רקטה שנורתה לעבר המועצה האזורית שער הנגב. יומיים לאחר מכן תקף צה"ל בתגובה אתר תת-קרקעי לייצור חומרי גלם רקטיים של חמאס במרכז רצועת עזה, לאחר התקופה שוגרו ארבע רקטות לעבר שדרות, מתוכן שלוש התפוצצו באוויר ואחת נפלה בשטח פתוח. לאחר מכן תקפו טנקים של צה"ל עמדות צבאיות של ארגון הטרור חמאס בגבול רצועת עזה.
ב־5 באפריל, ליל הסדר, בסמוך לשעה 21:00 נורו שתי רקטות לעבר שדרות ויישובי הסביבה, הרקטות נפלו בשטח פתוח ולא היו נפגעים או נזק. למחרת, בשעות הבוקר המוקדמות נורו שבע רקטות. כל הרקטות התפוצצו באוויר.
ב-9 במאי נפתח מבצע מגן וחץ, יום לאחר מכן ב-10 במאי שוגרו מטחי רקטות לעבר ישראל מהדרום ועד לגוש דן. עד להפסקת האש שהושגה לאחר שבועיים, נורו כאלפיים רקטות לעבר ישראל. ב-11 במאי נהרגה אישה כבת שמונים ו-10 נוספים נפצעו ברחובות כתוצאה מרקטה שנפלה בבניין, ב-13 במאי שלושה פועלים עזתים שעבדו בישראל נפגעו מרקטה סמוך לשוקדה, פועל אחד נהרג, והשניים האחרים נפצעו קשה ובינוני. ב-5 ביולי בסביבות השעה 1:30 בלילה שוגרו 5 רקטות מרצועת עזה אל עבר שדרות ויישובי עוטף עזה. כיפת ברזל יירטה את כולן.[116]
בעקבות מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר, החלה מלחמת חרבות ברזל, ובמהלך חודש הלחימה הראשון שלה נורו כ-9,500 רקטות מעזה, לבנון וסוריה לעבר חלקים נרחבים במדינת ישראל.[117] המתקפה כללה שיגור אלפי רקטות לעבר ישראל, מדימונה בדרום ועד לוואדי עארה בצפון ולירושלים במזרח. פגיעות נצפו במקומות רבים וחלקן גרמו לאבדות בנפש, רובן בפזורה הבדואית הלא ממוגנת.[118] בתוך 4 שעות נורו כ-3,000 רקטות לעבר ישראל, המתקפה האווירית הגדולה ביותר לעורף מדינת ישראל אי פעם.[119] עד ל-10 בנובמבר 2023 שיגרו ארגוני הטרור בעזה למעלה מ-10,000 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל.[120]
2024
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. יש להרחיב חלק זה.
חאלד ג'עברי, מפקד גדודי חללי אל-אקצא, אמר כי קבוצת גדודי אל-אקצא עושה שימוש ב-Google Earth על מנת לקבוע מטרות.[121] ירי הרקטות מעת לעת מתרחש בשעות הבוקר המוקדמות, בזמנים שבהם הולכים ילדים לבית ספרם, על מנת לפגוע בכמה שיותר אזרחים.[122][123]
ירי הרקטות נעשה מאזורים מאוכלסים תוך שימוש באזרחים כמגן אנושי.[124] ב-2011 נכתב באתר ynet כי "ארגוני הטרור בעזה בוחרים לירות מהאזורים העירוניים בידיעה שצבא ההגנה לישראל יימנע מלתקוף מחשש לפגוע באזרחים. הרג האזרחים בעזה גם משרת את מטרותיהם של המחבלים שטוענים שישראל מבצעת פשעי מלחמה בעזה".[125]
בתחילת העשור השני של המאה ה-21 בנו ארגוני הטרור הפלסטיניים בראשות חמאס משגרים מוטמנים רבים המופעלים בשלט רחוק או על ידי שעון עצר ("טיימר"). המשגר המוטמן הוא בור מסווה באדמה המכוסה בכיסוי כלשהו שבתוכו משגר רב-קני המכיל מספר רקטות. השימוש במשגר מוטמן מקשה על איתור המשגר טרם הפעלתו והיותו מופעל מרחוק מונע פגיעה במפעיל מירי התגובה על המשגר.
רקטות בשימוש
השימוש של הפלסטינים בירי תלול מסלול נועד לעקוף את גדר המערכת סביב רצועת עזה שהקשתה באופן ניכר על הוצאת פיגועי התאבדות מרצועת עזה לישראל. הירי תלול מסלול החל בירי מרגמות על יישובי גוש קטיף והמשיך לירי מעבר לגדר המערכת. מאחר שטווח המרגמות הנפוצות מוגבל לכמה קילומטרים, הן כמעט שלא היוו איום על יישובים מחוץ לרצועת עזה ועוטף עזה. לכן הצטיידו הפלסטינים ברקטות, שלהן טווח גדול יותר.
הרקטה הארטילרית הפלסטינית הראשונה פותחה על ידי החמאס ב-2001 ונקראת קסאם. הדגמים הראשונים של הקסאם היו פרימיטיביים, לא-תקניים ומועדים לתקלות. הקסאמים יוצרו במחרטות מעמודי תמרורים וכללו חומר נפץ לא-תקני. משקלן היה 5 ק"ג וטווח הירי מספר ק"מ. בהמשך השתכללה הרקטה ורקטת קסאם מדור שלישי הייתה כבדה יותר (9 ק"ג) וטווח של 10 ק"מ. גם הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני פיתח רקטה משלו, ולה קרא אל-קודס. רקטה זו פותחה על סמך הניסיון מהקסאם והייתה כבדה ובעלת טווח של 13–16 ק"מ. ארגוני טרור אחרים פיתחו אף הם רקטות דומות. רקטות אלה היו בשימוש בעיקר בשנים 2001–2005. התקשורת הישראלית כינתה את כל הרקטות האלה בשם הגנרי "קסאם".
אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות ונסיגת צה"ל מציר פילדלפי ב-2005 החלו ארגוני הטרור הפלסטינים, ובעיקר חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בהברחתרקטות 122 מ"מ מדגמי גראד ו"גראד משופר" (בתקשורת בדרך כלל לא מבחינים ביניהן). רקטות הגראד הרגילות היו בעלות טווח של כ-18 ק"מ, משקל 66 ק"ג וראש קרבי של 23 ק"ג חומר נפץ. לרקטות הגראד המשופרות היה טווח של כ-40 ק"מ. רקטות אלו הן ארוכות טווח, קטלניות, אמינות ויעילות יותר מהרקטות הפלסטיניות. מאחר שבשנים 2006–2009 הוברחו רקטות גראד רבות לתוך רצועת עזה, ייצור הקסאמים הנחותים פסק כמעט לחלוטין, ועיקר הירי היה של גראדים. הגראדים כוונו בעיקר אל שדרות ואשקלון. במבצע עופרת יצוקה שיגרו הפלסטינים רקטות גראד משופרות גם לעבר אשדוד ובאר שבע.
אחרי מבצע עופרת יצוקה החל חמאסלהבריח לרצועת עזה רקטות סוריות ואיראניות תקניות כבדות וארוכות טווח, שיכולות לפגוע גם בגוש דן. רקטות אלה כוללות את הפג'ר 5 ו-M302. במקביל פיתחו הפלסטינים רקטות ארוכות טווח מדגם M-75 שהיא גרסה מקומית לפג'ר, אך בעלת רש"ק קל יותר ואמינות פחותה. שימוש ברקטות אלה נעשה לראשונה במבצע עמוד ענן ב-2012. במהלך מבצע צוק איתן נעשה שימוש ברקטות שהצליחו להגיע למקומות רחוקים במיוחד מרצועת עזה, כדוגמת חדרה, וככל הנראה רקטות אלו היו מסוגי פג'ר 5, M-75, J-80, R-160 ו-M-302.
רשימת הרקטות
פצצות מרגמה ורקטות לטווח קצר
רקטת קסאם 1 או פצצת מרגמה 60 מ"מ (صاروخ القسام واحد) – מרגמה קלה עם טווח מקסימלי של 3 ק"מ, שנכנסה לשימוש בשנת 2001, אך כבר לא נמצאת בשימוש.
פצצת מרגמה 81 מ"מ (هاون 81) – מרגמה בינונית עם טווח מקסימלי של 4 ק"מ, שנורתה לראשונה מרצועת עזה בתחילת שנת 2001, אך הוחלפה באותה שנה בפצצת מרגמה בקוטר 120 מ"מ.
פצצת מרגמה 120 מ"מ (هاون 120) – מרגמה בינונית עם טווח מקסימלי של 7 ק"מ, שנכנסה לשימוש באפריל 2001 כאשר נורתה לשדרות ונמצאת בשימוש ארגון החמאס וארגון הג'יהאד גם היום.
רקטת 107 מ"מ (صاروخي 107) – רקטה מתוצרת סין עם טווח מקסימלי של 8 ק"מ, שנכנס לשימוש בשנות ה-60 ונורה לראשונה לישראל בשנת 2006. נכון לאוגוסט 2014, הרקטה נמצאת עדיין בשימוש על ידי ארגון החמאס.
רקטת קסאם 2 (صاروخ القسام اثنان) – רקטה בקוטר 150 מ"מ ועם טווח מקסימלי של 8 ק"מ, שנכנסה לשימוש לראשונה בשנת 2002, עת נורתה לשדרות. רקטה זו נמצאת בשימוש אצל מספר ארגוני טרור פלסטיניים, ביניהם החמאס והג'יהאד.
רקטת קסאם 3 (صاروخ القسام ثلاثة) – רקטה בקוטר 170 מ"מ ועם טווח מקסימלי של 10 ק"מ, שנורתה לראשונה בספטמבר 2002 ונמצאת בשימוש ארגון החמאס.
רקטות אל-נאסר (صاروخ الناصر) – ארבע רקטות עם טווחים דומים של כ-10 ק"מ, שר נמצאות בשימוש של ועדות ההתנגדות העממיות.
רקטת אל-קודס 101 (صاروخ القدس 101) – רקטה שנקראת על שם העיר ירושלים והייתה בשימוש בידי הג'יהאד האיסלאמי עד שהוחלפה ברקטת אל-קודס 102. טווח הנפילות של הרקטה נע בין 13 ל-16 ק"מ והיא נורתה לראשונה לישראל בשנת 2006.
רקטת אל-קודס 102 (صاروخ القدس 102) – רקטת אל-קודס 101 משופרת, המסוגלת לפגוע באשקלון ובנתיבות. הטווח שלה נע בין 16 ל-18 ק"מ והיא נמצאת בשימוש הג'יהאד האסלאמי.
רקטות לטווח בינוני
רקטת גראד סובייטי 122 מ"מ (صاروخي غراد) – רקטה סובייטית לטווח של 20 ק"מ שפותחה בשנות ה-60. היא נמצאת בשימוש על ידי החמאס ולעיתים מזוהה בתקשורת כ"קטיושה", בהשפעת הרקטות הלבנוניות שבידי חזבאללה שזכו לכינוי הגנרי "קטיושות". היא נורתה לראשונה מרצועת עזה בשנת 2006 ומסוגלת בין היתר לפגוע בערים אשקלון ואופקים.
רקטת WS-1E (صاروخي غراد) – רקטה תצורת סין לטווח של עד 40 ק"מ, אשר מסוגלת לפגוע בערים אשדוד ובאר שבע. עם זאת, בפעמים אחדות נפלה גם באזורים שבין 43–45 ק"מ מרצועת עזה. מזוהה לרוב בתקשורת כגראד משופר ונכנסה לשימוש במבצע עופרת יצוקה.
רקטת פג'ר 3 (فجر ۳) – רקטה תוצרת איראן לטווח שנע בין 42 ל-45 ק"מ. נורתה לראשונה מרצועת עזה בשנת 2011, עת שוגרה לרחובות.
רקטת סג'יל 40 – רקטה מייצור עצמי של החמאס, נכנסה לשימוש בשנת 2019 במבצע גן סגור, מגיעה לטווח של 20–40 ק"מ יכולה לפגוע בערים אשקלון, אשדוד, יבנה, באר שבע, קריית גת.
אל-בוראק 70 – רקטה מייצור עצמי של הג'יהאד האסלאמי, שנכנסה לשימוש במבצע צוק איתן. כשמה, הטווח המרבי שלה הוא 70 ק"מ והיא מסוגלת לפגוע בין היתר בירושלים ובתל אביב. שמה של הרקטה ניתן לה על שם אל-בוראק, סוסתו של מוחמד שלקחה אותו למסע הלילי בו עלה השמיימה.
פג'ר 5 – רקטה תוצרת איראן לטווח של עד 75 ק"מ. נעשה בה שימוש לראשונה בידי החמאס במבצע עמוד ענן והרקטה שפגעה במבצע בית בראשון לציון הייתה מסוג זה. בניגוד ליתר הרקטות ארוכות הטווח של חמאס, רקטת הפג'ר 5 היא האפקטיבית ביותר, כיוון שהיא כוללת את כמות חומר הנפץ הגדולה ביותר.
M-75 – רקטת מייצור עצמי של החמאס על שם איבראהים מקאדמה, שנכנסה לשימוש במבצע עמוד ענן, עת נורתה לגוש דן ולאזור ירושלים. הרקטה הפכה לסמל הניצחון עבור החמאס והושק בושם הנושא את שם הרקטה וכיכר בעזה על שמה. לדגם זה קיימת גם גרסה משודרגת המגיעה עד ל-80 ק"מ וכוללת חומר נפץ רב יותר. גרסה זו מסוגלת לפגוע בדרום השרון.
J-80 – רקטת 220 מ"מ מייצור עצמי על שם אחמד ג'עברי, שנכנסה לשימוש במבצע צוק איתן. הטווח המרבי שלה הוא 80 ק"מ והיא מסוגלת לפגוע בגוש דן ודרום השרון ואזור בירושלים וים המלח.
J-90 – רקטת מייצור עצמי בעלת טווח המרבי של 90 ק"מ.
M-90 - גרסה משופרת של רקטת הארוכת טווח M-75. בעלת טווח של 90 ק"מ ושוגרה לראשונה במלחמת חרבות ברזל ב-1 בינואר 2024.
קסאם SH85 - רקטת מייצור עצמי בעלת טווח המרבי של 85 ק"מ.
אל-בוראק 100 – הרקטה השנייה בסדרת רקטות אל-בוראק של הג'יהאד האסלאמי, אשר נעשה בה שימוש לראשונה במבצע צוק איתן. הטווח המרבי שלה הוא 100 ק"מ והיא מסוגלת לפגוע בצפון השרון (כולל נתניה) ובמצפה רמון במרכז הנגב. מבוססת אך היא על רקטת 220 מ"מ.
A-120 – רקטה מייצור עצמי של החמאס, מגיעה לטווח של 120 ק"מ, יש לה ראש קרבי בעל פוטנציאל נזק גדול. בכל משגר של הרקטה יש 8 רקטות. נעשה בה שימוש במבצע שומר החומות. [127].
R-160 – רקטה מייצור עצמי של החמאס, על שמו של עבד אל-עזיז א-רנתיסי אשר נעשה בה שימוש לראשונה במבצע צוק איתן, עת נורתה לאזור חיפה חוף הכרמל ואפילו עד עכו ונהריה. בעורף הישראלי חשבו תחילה כי מדובר ברקטת M-302, רקטה סורית בעלת טווח דומה וייתכן שמדובר בחיקוי של רקטה זו[128].
M-302 דגם D – רקטה תוצרת סוריה לטווח מרבי של 160 ק"מ. רקטות מסוג זה נגלו במהלך מבצע חשיפה מלאה, על סיפון האונייה קלוס סי.
עיאש 250 – רקטה מייצור עצמי בשירות החמאס על שם יחיא עיאש. נעשה בה שימוש לראשונה במבצע שומר החומות. לטענת החמאס הטווח המרבי שלה הוא 250 ק"מ וכך היא מכסה כל נקודה במדינת ישראל,[129] אם כי בפעמים המעטות ששוגרה הגיעה לטווח נמוך משמעותית (170–190 קילומטרים).
טווח השיגור לפי סוגי הרקטות
אמצעי הגנה
ביצורים ומקלטים
אמצעי ההגנה המרכזי מהתקפות רקטות הוא מקלט. על פי הוראות פיקוד העורף יש להיכנס למרחב מוגן מהר ככל האפשר מרגע הישמע האזעקה ושם לשהות במשך כעשר דקות אחרי תום האזעקה. כיום מרבית המקלטים הם ממ"דים (מרחב מוגן דירתי) או מקלטים רגילים. במוסדות חינוכיים המקלטים הם בדרך כלל תת-קרקעיים ובמרבית בתי הספר כיום משמשת כיתת הלימוד עצמה גם כמרחב מוגן. בנוסף, קיימים מקלטים ציבוריים אשר נמצאים בדרך כלל בסמוך לגני שעשועים ומרכזי בילוי שאליהם ניתן להתפנות במקרה כאשר רחוקים מהבית, מרבית המקלטים הללו הם תת-קרקעיים.
כדי להתגבר על המחסור במקלטים ועל כך שבשדרות מרווח הביטחון הוא 15 שניות מאז שמתחילה האזעקה, פוזרו ברחבי שדרות ועוטף עזה מבני בטון מזוין קטנים הנקראים "מיגוניות". המיגונית היא מעין מקלט נייד וקטן. מיגוניות פוזרו ליד תחנות אוטובוס ובמקומות ציבוריים אחרים.
במרץ 2008 הובאו לישראל כ-120 אוטובוסים ממוגנים לעיר שדרות ולערים הסמוכות בעקבות הערכת משרד הביטחון כי רוב הפציעות ומקרי המוות הנגרמים מרקטות הן רסיסים המתפוצצים מחלונות אוטובוסים.[130] בינואר 2009מוגנו כל בתי הספר בשדרות.[131] במרץ 2009 חנכה הקרן הקיימת לישראל מרכז בילוי ממוגן לילדים בשווי $1,500,000 במטרה לספק מרכז בילוי בטוח לילדים בעת התקפת רקטות.[132][133]
מערכת כריזה בשם "שחר אדום" הותקנה בשנים 2003–2004 בשדרות ולאחר מכן בערים נוספות בדרום ולאחר מכן הוחלפה במערכת "צבע אדום" בעקבות תלונה של תושבת העיר שדרות. מאז שהותקנה המערכת עלתה האפקטיביות שלה לדיון ציבורי כמה וכמה פעמים. המערכת מופעלת כאשר המכ"ם קולט שיגור רקטה, ואז מושמע פעמיים המשפט "צבע אדום!" בקול גברי וחזק ולאחר מכן בקול נשי ונמוך עד נפילת הרקטה. בכל אזור הדרום ההוראה היא להיכנס למרחב מוגן או מקלט כ-30 שניות מאז הפעלת צבע אדום, פרט לעיר שדרות שבה ההוראה היא לאחר כ-15 שניות מאז הפעלת צבע אדום.
כיפת ברזל היא מערכת הגנה אקטיביתנגד רקטות וטילים שפותחה על ידי רפאל - מערכות לחימה מתקדמות ואלתא ומופעלת על ידי מערך ההגנה האווירית. המערכת מורכבת ממכ"ם מתקדם תוצרת אלתא, מערכת שליטה ובקרה ומספר משגרים המכילים טילי יירוט הנקראים טמי"ר. כאשר מתבצע שיגור המכ"ם של הסוללה קולט את הרקטה, מערכת השליטה והבקרה מחשבת את מסלולו ומעריכה איפה יפגע. אם המערכת מוצאת שהוא ייפול בשטח פתוח היא לא תעשה כלום אך אם תעריך שהוא יפגע בשטח בנוי, תשגר המערכת טיל אחד או שניים שיפגעו ברקטה וישמידו אותה. הטיל עצמו מונחה מכ"ם ובעל מרעום קרבה. בנוסף, לצד המערכת מוצב ר"ז, מכ"ם המאכן את מקום שיגור הרקטה המאפשר סגירת מעגל אש ופגיעה במשגר על ידי כוחות צה"ל. את סוללות כיפת ברזל ניתן לנייד בהתאם לצורך.
מאז 2001 ועד לסוף שנת 2017 נהרגו 72 אנשים ונפצעו 4,440 אנשים מירי 12,338 רקטות ו-6,500 פצצות מרגמה שביצעו ארגוני הטרור הפלסטיניים על ישראל. מרבית ההרוגים מההתקפות הם אזרחים.
כמה מהרקטות שנורו מרוצעת עזה החטיאו את מטרתן ונחתו בתוך רצועת עזה וגרמו למוות ופציעות של אזרחים פלסטינים. בשל הגבלות חמורות בפוליטיקה והיעדר מוחלט של עיתונות חופשית ברצועת עזה מספר הנפגעים וההרוגים מהרקטות המחטיאות אינו ידוע.
במאי 2007 חל גידול משמעותי בירי הרקטות מרצועת עזה על שדרות ועל כן פונו אלפי תושבים מהעיר מתוך חשש לחייהם,[141] לדברי האו"ם עזבו את שדרות 40% מתושביה במהלך סוף חודש מאי של 2007.[142] במהלך מבצע עופרת יצוקה ב-2008/9 עזב חלק גדול של תושבי אשקלון את העיר ועבר לאזורי המרכז והצפון.[143] בפברואר 2009 דיווח BBC כי 3,000 מתוך 24,000 תושבי שדרות "קמו והלכו" בשל ריבוי התקפות הרקטות כלפי העיר.[3]
מירי הרקטות נפגעו מבנים וכלי רכב רבים. מספר בתים נהרסו קשות, בעיקר מפגיעת רקטות הגראד התקניות הכבדות יותר.
פגיעה בחינוך
התקפות הרקטות על ישראל גורמות לפגיעה ניכרת בחינוך. ב-28 במאי2007 דווח כי רק 800 תלמידים מתוך 3,000 הגיעו למוסדות החינוך בשדרות.[142] במהלך מבצע עופרת יצוקה הושבתו בתי הספר והאוניברסיטאות בדרום בשל איומי התקפות רקטות.[144] מוסדות חינוך רבים נפגעו מהתקפות רקטות במהלך מבצע עופרת יצוקה, ב-11 בינואר2009 חודשו הלימודים בדרום לאחר שיפוצים ומיגון בתי הספר.
במספר מקרים פגעו הרקטות במוסדות חינוך כגון גני ילדים ובתי ספר, אלה לרוב היו ריקים בעת פגיעת הרקטות.
הפרעות דחק פוסט-טראומטיות
מרבית הנפגעים או אלו אשר היו קשורים בהתקפות הרקטות נוטים להציג סימפטומים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). ב-2008 ערך המרכז הישראלי לנפגעי הטרור והמלחמה מחקר שאותו ביסס על העיר שדרות ומצא כי בין 75 ל-95 אחוז מהילדים בשדרות בטווח הגילאים שבין 8ל-14 פיתחו סימפטומים של ההפרעה, המחקר מצא כי גם 30 אחוזים מהמבוגרים הציגו פיתחו סימפטומים של ההפרעה.[145][146] כמו כן, המחקר גם הדגיש כי את ההבחנה בין סימפטומים פוסט טראומטיים ובעיות שינה וריכוז לבין תסמונת פוסט טראומטית, אשר מהווה הפרעה רצינית לחיי היומיום.[145][146]
מחקר שערכה האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה ב-2010, מצא כי ההיארעות של סימפטומים פוסט טראומטיים בקרב אזרחים ישראליים היה בקורלציה עם קרבה לרצועה עזה וגם כי אזרחים אשר גרים קרוב לאזורים המותקפים בתדירות גבוהה הראו סימפטומים של ההפרעה בעוד אלו אשר אינם מתגוררים קרוב לאזורים המותקפים לא הראו כלל סימפטומים של ההפרעה.[147]
מניעים
ירי הרקטות הוא חלק מהטרור הפלסטיני וככזה, מטרותיו ומניעיו הם מניעי הפלסטינים, ובראשם השנאה לישראל והרצון להשמידה. הסיבה למעבר לירי תלול מסלול (תמ"ס) ברצועת עזה הוא גדר המערכת סביב רצועת עזה והגדרות סביב ההתנחלויות הישראליות שהיקשו מאוד על המחבלים בביצוע פיגועי התאבדות. הירי תלול-המסלול נועד לעקוף את מכשולי הגדרות. לתקיפת היישובים הישראליים ברצועת עזה מרגמות היו מספיקות, אך הן לא היו בעלות טווח מספיק לירות על יישובים מחוץ לרצועת עזה. כתוצאה מכך החליטו ארגוני הטרור הפלסטינים לפתח ארטילריה רקטית שתאפשר לתקוף יישובים ישראלים בטווחים גדולים בהרבה מטווחי מרגמות. ירי הרקטות החל ב-2001, ימי השיא של האינתיפאדה השנייה, עימות אלים רחב היקף בין ישראל לפלסטינים שהתאפיין בגל טרור פלסטיני שכלל פיגועי התאבדות בישראל. ירי הרקטות המשיך גם אחרי הנסיגה הישראלית מרצועת עזה ב-2005 ואף הסלים ככל שחלפו השנים. כיום משמש ירי הרקטות אמצעי להפעלת טרור כנגד ישראל מרצועת עזה.
לעיתים מבוצע ירי הרקטות בתור תגובה לאירועים מדיניים או ביטחוניים בסכסוך הישראלי-פלסטיני, בעיקר אירועים בהם נפגעים פלסטינים ביהודה ושומרון, אך פעמים רבות הירי מבוצע ללא כל עילה שהיא אלא באופן קבוע ושיטתי.
חמאס
מייסד החמאס, מחמוד א-זהאר, אמר כי מטרת תקיפות הרקטות שמבצע ארגונו היא גרימה להגירה המונית מישראל ושיבוש חיי אזרחי ישראל. א-זהאר אמר על ירי הרקטות שמבצע הארגון כי ”...רקטות על שדרות יגרמו להגירה המונית, ישבשו את שגרת חיי האזרחים ויוכלו להשפיע על הממשלה. אנו משתמשים בפעולות שתשכנענה את הישראלים שכיבושם עולה להם יותר מידי. אנחנו מצליחים עם הרקטות. אין לנו הפסדים וההשפעה בצד הישראלי היא גדולה.”[150] על פי BBC, חמאס רואה בירי הרקטות כדבר לגיטימי מכיוון שהוא רואה בכל פלסטין שטח ערבי היסטורי ואסלאמי ובכך לדעתו ישראל כבשה את שטחיה ו"גנבה" אותם מהחמאס.[151] דובר חמאס בפרלמנט הפלסטיני סלאח ברדוויל, אמר על ירי הרקטות כי ”אנחנו יודעים שאנחנו לא יכולים להשיג שוויון צבאי, אך כאשר אדם סובל כאב עצום הוא צריך להגיב איכשהו. כך אנו מגינים על עצמינו. כך אנו מספרים לעולם שאנו קיימים”.[152] בנוסף, ישנם פעמים שבהן ירי הרקטות מתבצע כנקמה על מוות אזרחים פלסטינים או מחבלים פלסטינים על ידי ישראל.
החזית העממית לשחרור פלסטין
דובר מטעם החזית העממית לשחרור פלסטין אמר ב-17 בינואר2009 (זמן מבצע עופרת יצוקה) כי הרקטות מציגות את התנגדותם לכיבוש הישראלי, הדובר הוסיף כי ”הרקטות מייצגות באופן סמלי את ההתנגדות שלנו לכובש [ישראל]. [הרקטות] הם תזכורת מתמדת שהכובש הוא למעשה כובש, ושלא משנה כמה שהם יכולים להביא עלינו מצור ומעשי טבח ולשלול מאתנו את הצרכים האנושיים הבסיסיים של חיים, אנו נמשיך להתנגד ואנחנו נמשיך לדבוק בזכויות היסוד שלנו, ואנחנו לא נאפשר להם להיהרס. כל רקטה אשר נורית, היא אבן דרך בהישרדות חיינו.”.[153] לדברי החזית העממית לשחרור פלסטין ”ירי הרקטות עושה את מדינת ישראל חסרת ביטחון וכי כל רקטה היא סמל ומעשה פיזי של דחיית הכיבוש הישראלי, למעשי הטבח שלהם ולפשעיהם והתקיפות המתמשכות שלהם על הפלסטינים...”[153]
ארגונים אחרים
ב-19 בינואר 2009 פרסמו גדודי חללי אל-אקצא, שהם הזרוע הצבאית של הפת"ח, הצהרה שבה הם אמרו כי ירי הרקטות לעבר מדינת ישראל ”נועד להגן על בני עמנו ברצועת עזה” ו”כדי להגן על רצועת עזה לנוכח יהירות ציונית”[154] מנגד ועדת ההתנגדות העממית הצהירו כי כל ירי רקטות המבצע על ידיהם הוא נקמה על מוות של אזרח או מחבל פלסטיני או על תקיפות אוויריות של צה"ל ברצועת עזה.[155]
תגובות וגינויים
פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא דרושים עדכונים מהעשור האחרון.
הפלסטינים
לאורך השנים התקפות הרקטות הפלסטיניות על ישראל זכו לתמיכה עקבית מהפלסטינים,[156][157][158][159] למרות זאת, בסקר אחר שנערך ב-2013 נמצא כי מרבית הפלסטינים אינם תומכים בירי הרקטות[160], אך ניתן לפקפק באמינותו של הסקר[דרוש מקור]. בין המתנגדים המוצהרים לירי הרקטות ניתן למנות את יו"ר הרשות הפלסטיניתאבו מאזן, אשר מגדיר את הירי כפשע מלחמה ולא ככיוון אפשרי של שלום[דרוש מקור].
ישראל
בישראל, הנפגעת העיקרית מירי הרקטות, שורר קונצנזוס שרואה בהתקפות הרקטות טרור פסול ולא-לגיטימי, ומגנה אותו בחריפות רבה. הדעות לגבי הפתרון לירי הרקטות מגוונות וכוללות משא ומתן מדיני (לרבות עם החמאס), הצבת כוחות בינלאומיים, סיכולים ממוקדים נגד בכירי הטרור וחוליות שיגור, פעולה צבאית נרחבת ואף כיבוש מחדש של כל רצועת עזה.
ב-27 בדצמבר2008, עם פתיחת מבצע עופרת יצוקה, אמר אהוד אולמרט, ראש ממשלת ישראל, בנאום לאומה כי ”במשך כשבע שנים, מאות אלפי אזרחים ישראלים בדרום הארץ סובלים מרקטות אשר נורות עליהם. החיים בדרום תחת מטחי טילים הפכו לבלתי נסבלים. ישראל עשתה כל שביכולתה על מנת למלא אחר תנאי הרגיעה בדרום ולאפשר חיים נורמלים לאזרחיה ביישובים הסמוכים לרצועה עזה. השקט שהצענו נענה בהרעשה”.[161]
באוקטובר 2012 אמר יוסף קופרווסר, מנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים, כי מאז ינואר 2012 נורו לעבר ישראל למעלה מ-800 רקטות והאשים את הג'יהאד והחמאס כתוקפים העיקריים, קופרווסר התנגד ליציאה למבצע צבאי נגד ירי הרקטות ואמר כי שום מבצע צבאי שבעולם לא ימנע מהחמאס להפסיק לירות.[162]
במצרים הממשל מגנה באופן כללי את ירי הרקטות מרצועת עזה, בין השאר מכיוון שהטרור האסלאמי מרצועת עזה זולג גם לחצי האי סיני ופוגע במצרים עצמם. ב-2 באוגוסט2010שוגרו רקטות מסיני במצרים לעבר ישראל על ידי החמאס ואיראן, העיתונות המצרית הצהירה כי ירי רקטות משטחי המצרים על ידי החמאס והארגונים אשר משתפים עמו פעולה הוא חציית קו אדום. העמדה המצרית על ירי זה היא שאיראן והחמאס נוקטים בכוח על מנת לגרום להסלמה ברחבי המזרח התיכון כולו במטרה לחבל במאמצי הפיוס הפלסטיני.[163] ב-17 ביולי, עם התחלת הפעולה הקרקעית ברצועת עזה כחלק ממבצע צוק איתן ולאחר ניסיונות הפסקת אש רבים בתיווך מצרים, האשימה מצרים את החמאס בדם אשר עתיד להישפך בשל המשך ירי הרקטות מצידם במקום להיענות להפסקת אש.[164]
האו"ם
ב-2007 גינה באן קי-מון, מזכ"ל האו"ם, ירי רקטות לעבר ישראל אשר התבצע מבית ספר של אונר"א.[165] ב-18 בינואר2009 אמר באן קי-מון כי ”למען התושבים בעזה, אני מפציר במונחים החזקים ביותר שאפשר לחמאס להפסיק מיד את הירי”.[166] ב-20 בינואר 2009, במהלך ביקורו בישראל, אמר באן קי-מון על הירי הרקטות כי הוא ”מזעזע ובלתי מתקבל על הדעת”.[167]
ארצות הברית
ארצות הברית מגנה בחריפות את ירי הרקטות ורואה בו טרור לא-לגיטימי. בהודעות הגינוי שלה לירי הרקטות מדגישה ארצות הברית כי ל"ישראל יש זכות להגן על עצמה" אך לעיתים דורשת איפוק בתגובה הצבאית ולהימנע מלפגוע באזרחים בתגובה.
ביולי 2008 אמר ברק אובמה, אשר היה אז המועמד הדמוקרטי לנשיאות, כי ”אם מישהו היה יורה טילים לבית שלי, שבו שתי הבנות שלי ישנות בלילה, אני הייתי עושה כל שביכולתי כדי לעצור את זה, ואני הייתי מצפה מהישראלים לעשות אותו דבר.”[168] ב-28 בדצמבר 2008 אמרה קונדוליזה רייס, מזכירת המדינה של ארצות הברית, כי ”ארצות הברית מגנה בחריפות את ירי הרקטות החוזרות והנשנות ופצצות מרגמה נגד ישראל.”[169] ב-2 במרץ2009 גינתה גם הילרי קלינטון, מזכירת המדינה של ארצות הברית, את ירי הרקטות לעבר ישראל.[170]
האיחוד האירופי
ב-7 ביוני2005 גינה האיחוד האירופי לראשונה את ירי הרקטות הפלסטיניות על ישראל.[171] בינואר 2009 הכריז האיחוד האירופי כי ירי הרקטות לעבר ישראל הוא פעולת טרור.[172]
^Pinfold, Rob Geist (2022). "Security, Terrorism, and Territorial Withdrawal: Critically Reassessing the Lessons of Israel's "Unilateral Disengagement" from the Gaza Strip". International Studies Perspectives. King’s College London, UK and Charles University, Czech Republic. 0: 1–21.
Bas Dost Informasi pribadiNama lengkap Bas DostTanggal lahir 31 Mei 1989 (umur 34)Tempat lahir Deventer, BelandaTinggi 1,96 m (6 ft 5 in)[1]Posisi bermain PenyerangInformasi klubKlub saat ini Sporting LisbonNomor -Karier junior Germanicus EmmenKarier senior*Tahun Tim Tampil (Gol)2007–2008 Emmen 23 (6)2008–2010 Heracles Almelo 61 (17)2010–2012 SC Heerenveen 66 (47)2012–2017 VfL Wolfsburg 13 (7)2016– Sporting Lisbon 19 (12)Tim nasional‡ Belanda U-20 [...
Perahu pancing alang-alang Totora di pantai Huanchaco, Peru Perahu alang-alang atau rakit alang-alang (Inggris: reed boat, raftscode: en is deprecated ) bersama dengan perahu lesung dan rakit lainnya, adalah salah satu jenis perahu tertua yang diketahui. Sering dipakai sebagai perahu pancing tradisional, mereka masih dipakai di beberapa tempat di seluruh dunia, meskipun umumnya telah diganti dengan perahu papan. Referensi Swall, Corinne; Nuyens III, Louis (2003). Tule reed boat workbook ...
Energy available from the difference in the salt concentration between seawater and river water Blue energy redirects here. For the NGO, see blueEnergy. Part of a series onRenewable energy Biofuel Biomass Biogas Carbon-neutral fuel Geothermal energy Geothermal heating Geothermal power Hydroelectricity Hydropower Marine current power Marine energy Osmotic power Solar energy Solar power Sustainable biofuel Tidal power Wave power Wind power Nuclear power proposed as renewable energy Topics by co...
Elizabeth Bowes-LyonLukisan potret karya Gerald Kelly, 1937Permaisuri Kerajaan dan Segenap DaulatInggris RayaPeriode11 Desember 1936 –6 Februari 1952Penobatan12 Mei 1937PendahuluRatu MaryPenerusPangeran PhilipPermaisuri Kaisar IndiaPeriode11 Desember 1936 –15 Agustus 1947PendahuluRatu MaryPenerusJabatan dihapuskanInformasi pribadiKelahiranElizabeth Angela Marguerite Bowes-Lyon[a](1900-08-04)4 Agustus 1900Hitchin atau London, InggrisKematian30 Maret 2002 (umur 101 tahun)Royal Lodge...
Photograph of a complete denture wax-up. The excessively detailed stippled surface texture of the base area (false gums) can be observed, mimicking the physiologic stippling of gum tissue in nature. Note how there is minimal to no stippling on the marginal gingiva, which is the millimeter or so of pink immediately adjacent to the teeth. The gingiva often possess a textured surface that is referred to as being stippled (engraved points).[1] Stippling only presents on the attached gingi...
لمعانٍ أخرى، طالع فورت (توضيح). فورت علم شعار الاسم الرسمي (بالألمانية: Fürth) الإحداثيات 49°28′42″N 10°59′25″E / 49.478333333333°N 10.990277777778°E / 49.478333333333; 10.990277777778 [1] تقسيم إداري البلد ألمانيا (3 أكتوبر 1990–) ألمانيا الغربية (23 مايو 1949–2 أكتوبر ...
Anna CalemmeAnna Calemme in concerto sull'isolotto di San Martino Nazionalità Italia GenerePopCanzone napoletana Periodo di attività musicale1982 – in attività Album pubblicati3 Studio3 Sito ufficiale Modifica dati su Wikidata · Manuale Anna Calemme (Napoli, 17 luglio 1963) è una cantautrice italiana specializzata nel repertorio della canzone napoletana. Indice 1 Biografia 2 Discografia 3 Note 4 Collegamenti esterni Biografia A 15 anni dopo essere entrata c...
Историческое государствоИндокитайский союзUnion indochinoiseLiên bang Đông Dương Флаг Герб Индокитайский союз ← ← ← ← → → → → 1887 — 1954 Столица Ханой Язык(и) французский, вьетнамский, лаосский, кхмерский Денежная единица индокитайский пиастр Площадь 750 000 км...
Une proposition de fusion est en cours entre Réseau social mobile, Média social et Réseautage social. Les avis sur cette proposition sont rassemblés dans une section de Wikipédia:Pages à fusionner. Les modifications majeures apportées, entre-temps, aux articles doivent être commentées sur la même page. Vous venez d’apposer le modèle {{à fusionner}}, suivez ces étapes : 1. Apposez le bandeau sur les autres pages à fusionner : Média social Réseautage social Util...
This article has multiple issues. Please help improve it or discuss these issues on the talk page. (Learn how and when to remove these template messages) This article may be in need of reorganization to comply with Wikipedia's layout guidelines. Please help by editing the article to make improvements to the overall structure. (March 2021) (Learn how and when to remove this message) This article's tone or style may not reflect the encyclopedic tone used on Wikipedia. See Wikipedia's guide to w...
Grand Prix PrancisSirkuit Paul Ricard(2018–2019, 2021–2022)Informasi lombaJumlah gelaran90Pertama digelar1906Terakhir digelar2022Terbanyak menang (pembalap) Michael Schumacher (8)Terbanyak menang (konstruktor) Ferrari (17)Panjang sirkuit5.842 km (3.630 mi)Jarak tempuh309.690 km (192.432 mi)Lap53Balapan terakhir (2022)Pole position Charles LeclercFerrari1:30.872Podium 1. Max VerstappenRed Bull Racing-RBPT1:30:02.112 2. Lewis HamiltonMercedes+10.587 3. George RussellMer...
Anarchist insurrection of December 1933Native name Insurrección anarquista de deciembre de 1933DateDecember 8–15, 1933 (1933-12-08 – 1933-12-15)Location Spanish RepublicAlso known asDecember 1933 revolutionTypeGeneral strikeCause1933 Spanish general electionMotiveLibertarian communismParticipantsCNTDeaths99Non-fatal injuries164 The anarchist insurrection of December 1933, also known as the December 1933 Revolution, was a revolutionary general strike accompan...
Giove kota kecilkomune di Italia Giove (it) Tempat Negara berdaulatItaliaDaerah di ItaliaUmbraProvinsi di ItaliaProvinsi Terni NegaraItalia Ibu kotaGiove PendudukTotal1.852 (2023 )GeografiLuas wilayah15,09 km² [convert: unit tak dikenal]Ketinggian292 m Berbatasan denganAmelia Attigliano Bassano in Teverina (en) Bomarzo (en) Orte (en) Penna in Teverina SejarahSanto pelindungYohanes Pembaptis Informasi tambahanKode pos05024 Zona waktuUTC+1 UTC+2 Kode telepon0744 ID ISTAT055014 Kode ...
Gereja Katolik EritreaKatedral Kidane, AsmaraPenggolonganGereja Katolik TimurBentukpemerintahanKebijakan episkopalBadanpemerintahanMetropolitanatPausPaus FransiskusMetropolitan Mgr.(Uskup Agung Asmara)Menghesteab TesfamariamWilayah EritreaLiturgiRitus AleksandriaKantor pusatAsmaraDidirikan19 Januari 2015Terpecah dariGereja Katolik Ethiopia (2015)Umat167.722 umat (2017) [1] Bagian dari seriGereja Katolik menurut negara Afrika Afrika Selatan Afrika Tengah Aljazair Angola Benin Bots...
Marmorizzazione del 1735 Marmorizzazione del 1830 La marmorizzazione è una tecnica di decorazione cromatica su carta che in alcuni motivi imita, riproducendone le chiazzature di colore, una superficie di marmo. Consiste nel porre un foglio di carta sulla superficie di un bagno appositamente preparato sul quale galleggiano i colori disposti dall'artigiano per formare il motivo ed è resa possibile grazie alle proprietà dei colori di galleggiare e di dilatarsi sul liquido di base contenuto in...
Penultimate stanza of Thomas Aquinas' Sacric solemniis Part of a series onThomas Aquinas Thomism Scholasticism Apophatic theology Aseity Divine simplicity Quinque viae Beatific vision Actus purus Actus essendi Primum Movens Sacraments Correspondence theory Hylomorphism Substance theory (ousia) Substantial form Quiddity (essence / accident nature) Peripatetic axiom Principle of double effect Aristotelian ethics Cardinal / Theological Natural law Determinatio Just wa...
Not to be confused with Ytterbium. For the hacker group sometimes called YTTRIUM, see Cozy Bear. Chemical element with atomic number 39 (Y)Yttrium, 39YYttriumPronunciation/ˈɪtriəm/ (IT-ree-əm)Appearancesilvery whiteStandard atomic weight Ar°(Y)88.905838±0.000002[1]88.906±0.001 (abridged)[2] Yttrium in the periodic table Hydrogen Helium Lithium Beryllium Boron Carbon Nitrogen Oxygen Fluorine Neon Sodium Magnesium Aluminium Silicon Phosphorus Sul...