משמרות המהפכה, או בשמם הרשמי כוחות משמר המהפכה האסלאמית (בפרסית: سپاه پاسداران انقلاب اسلامی, בתעתיק עברי: ספאה-י פאסדאראן-י אנקלאב-י אסלאמי), הוא ארגון טרור שתפקידו העיקרי להגן על המשטר האסלאמי השיעי הקיים כיום במדינה, וכן לשרת את האינטרסים של איראן במדינות זרות. הארגון הוא חלק מהכוחות המזוינים של איראן. פעילותם כוללת מימון של טרור, אימונם, ארגונם והדרכתם, אספקת אמצעי לחימה ואף ביצוע פעולות טרור עצמאיות. משמרות המהפכה מוגדרים כארגון טרור על ידי ארצות הברית, קנדה, בחריין, ערב הסעודית, שוודיה וישראל.[1][2][3][4] לפי הערכות בפרסומים זרים, למשמרות המהפכה כ-190,000 לוחמים סדירים.[5]
משמרות המהפכה (הנקראים גם בשם הקיצור "פסדראן") מאורגנים בצורה הדומה לצבא איראן, אך בהיקף מצומצם יותר. משמרות המהפכה מורכבים מחמש "זרועות": זרוע יבשה, זרוע אווירית (האחראית גם על יחידת הטילים האסטרטגיים של איראן), זרוע ימית, כוחות מיוחדים המכונים "כוח קודס", ויחידות מיליציה בשם בסיג', הזוכות לאימון צבאי מועט יחסית ומשמשות גם ככוחות ביטחון פנים (מעין משטרה). כיום אין קשר בין הפיקוד של משמרות המהפכה לפיקוד של צבא איראן, אולם נערכים דיונים בשינוי המצב. משמרות המהפכה מואשמים בשבירת היציבות במזרח התיכון ובהפצת טרור במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם.[6]
היסטוריה
המשמרות הוקמו ב־5 במאי1979 ככוח הנאמן לאייתוללהח'ומייני, לאיזון נגד צבא איראן, שטופח על ידי השאה ונתפש על ידי מנהיגי המהפכה ככוח שאין לתת בו אמון.[7] לאחר המהפכה האסלאמית התנהל ויכוח בקרב המשטר האם להמשיך את קיומו של צבא איראן, או להסתפק בכוח המהפכני הלוחם של המשמרות. עם זאת, התקפות הכוחות הסדירים הגדולים של עיראק הפכו דיון זה לבלתי רלוונטי, ומשמרות המהפכה גדלו לכוח צבאי מלא במהלך מלחמת איראן–עיראק. במהלך המלחמה הוקצו לכוחות משמרות המהפכה משאבים גדולים יותר וחימוש עדיף על פני צבא איראן. כוחות המתנדבים של משמרות המהפכה, הבסיג', לא זכו לאימונים רציניים או לחימוש מעבר לנשק הקל במהלך מלחמת איראן–עיראק. הבסיג' היה אחראי לגלי המתאבדים שהפעילה איראן בהסתערות על כוחות עיראקיים וטיהור שדות מוקשים בגבול בדרום עיראק בין היתר על ידי "ילדי המפתחות". הכוח הסדיר של משמרות המהפכה מונה כיום כ-190 אלף לוחמים סדירים, לאחר שירד משיאו ב-1988, אז מנה כ-300 אלף.[5]
משנות האלפיים רבים מבכירי הממשל האיראני הנוכחי שירתו בעברם במשמרות המהפכה, כולל נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינז'אד, ששירת במהלך מלחמת איראן–עיראק.
באוגוסט 2007 מונה למפקד משמרות המהפכה גנרל מוחמד עלי ג'עפרי,[8] ששירת במסגרת זו החל מ-1981 ועודד שימוש בכוח צבאי נגד מהומות הסטודנטים באוגוסט 1999. כשבועיים לאחר הכרזת מחלקת המדינה האמריקנית כי הארגון הוכנס לרשימת ארגוני הטרור של ארצות הברית בספטמבר 2007, החליף ח'אמנאי את ראש המשמרות, וגנרל יחיא רחים ספאווי נתמנה ליועצו הצבאי.
עם כניסת ג'עפרי לתפקידו, הוא יזם שני שינויים מבניים במשמרות המהפכה: ראשית, הוא הכפיף באופן מוחלט את מפקדת הבסיג' להנהגת משמרות המהפכה. שנית, הוא יצר 31 מפקדות אזוריות (אחת לכל מחוז איראני ושתיים במחוז טהראן המאוכלס בצפיפות). יצירת המפקדות האזוריות נועדה להקל על גיוס חיילים לכוח, ונראה כי נועדה להקל על ההתמודדות עם איומים פנימיים של כוחות אופוזיציה אלימים וגם כדי למנוע מצב של קריסת מערך ההגנה של הכוח במקרה של תקיפת המפקדה בטהראן.[9]
ב-18 בינואר2023 קבע הפרלמנט של האיחוד האירופי ברוב מוחץ כי משמרות המהפכה הם ארגון טרור,[14] אך בפגישת שרי החוץ של האיחוד הוחלט במקום זאת להוסיף שמות ספציפיים לרשימת האישים שעליהם מוטלות סנקציות.[15] בינואר 2024 הכריז שר הביטחון הישראלי יואב גלנט על משמרות המהפכה כארגון טרור.[4]
בין משימותיו המרכזיות של ארגון המודיעין של משמרות המהפכה ניתן לציין:[דרוש מקור]
סיכול טרור וחתרנות פוליטית מצד ארגוני טרור, ארגוני אופוזיציה ומבקרי משטר מבית ומחוץ. כחלק מאחריותו אחראי ארגון המודיעין על אגף 2-A בכלא אווין בטהראן, המשמש לכליאת אסירים פוליטיים. פעילות זו התגברה לנוכח גלי המחאה העממי.
השתתפות פעילה בדיכוי מחאות ומהומות. שפקדו את איראן בסוף 2017 תחילת 2018 ובסוף 2019 ("מהומות הדלק"). פיקוח ואכיפה במרחב הווירטואלי,
לכידת מתנגדי משטר בחו"ל. במסגרת פעילות של רוחאללה זם, עיתונאי ומתנגד המשטר, שהתגורר בשנים האחרונות בפריז ונחטף על ידי ארגון המודיעין עם הגעתו לנמל התעופה הבינלאומי של בגדאד. זם נודע בעיקר בהפעלת ערוץ טלגרם, שהקים בשנת 2015 ומילא תפקיד משמעותי בארגון גל המחאה, שפרץ באיראן בשלהי 2017.
מעצר אזרחים בעלי אזרחות איראנית- בשנים האחרונות עצר ארגון המודיעין עשרות בעלי אזרחות כפולה והאשימם בריגול, בעיקר לצורך קידום עסקאות לשחרור אסירים בין איראן למדינות המערב או לצורך דרישת כופר. ערכי המוסר במרחב הפיזי והווירטואלי.
מאבק ב"חדירה תרבותית מערבית" ושמירת "סטייה דתית" מסדרים צוּפים, בהאים, עובדי
פעילות נגד בדלנות אתנית ונגד ביטויים של "כת השטן" וכיוצא באלה. סחר בלתי־חוקי במטבע חוץ והברחת סחורות,
סיכול פשיעה חמורה, כגון: הלבנת כספים, סמים, אלכוהול ואמצעי לחימה. מחלקה חברתית, האחראית למאבק בפשיעה, בעבירות מוסר ובפעילות דתית "סוטה", מסדרים צוּפים, בהאים, כת השטן וכיוצא באלה (המאפיינים הבולטים של המערכות הציבורית,
מאבק בשחיתות הכלכלית, הנחשבת לאחד הפוליטית והכלכלית באיראן. המהפכה בניהול המשבר ובפעולות למניעת
מאבק בקורונה, כחלק ממעורבות משמרות התפשטות הנגיף ולסיוע לנפגעים, למשל ייצור וחלוקה של ציוד רפואי וסיכול אגירת ציוד רפואי, כגון: מסכות, כפפות כירורגיות וחומרי חיטוי.
מעמדו של ארגון המודיעין של משמרות המהפכה בעשור האחרון והרחבת משימותיו, משקפים מגמה כוללת של התחזקות כוחם של משמרות המהפכה האיראניות, הממלאות כיום תפקיד משמעותי במערכת הפוליטית האיראנית, כמו גם בכלכלה.
מחמד כאט'מי, הוא ראש הארגון לאבטחת מודיעין במשמרות המהפכה. (אפרס, 29 בינואר 2017).[16]
חיל ההגנה והביטחון הגרעיני - אחראית לשמור על מומחים בנושא הגרעין ולהגן על מתקני הגרעין מארגונים בתוך איראן, כיום מפקד עליה אחמד הגטלאב.
יחידות הפועלות נגד ישראל
כוח קודס - יחידת העילית של משמרות המהפכה, אחראית לכל המבצעים החשאיים מחוץ לגבולות איראן, היחידה הוקמה על ידי אחמד וחידי וכיום מפקד עליה הקצין אסמאעיל קאאני.
השפעה
יצירת ארגונים דומים
בנובמבר 2023 הכוחות המזוינים של אפגניסטן יצרו בעזרת איראן ארגון דומה למשמרות המהפכה.[17]
^ 12The International Institute of Strategic Studies (IISS) (2020). "Middle East and North Africa". The Military Balance 2020. Vol. 120. Routledge. pp. 348–352. doi:10.1080/04597222.2020.1707968. ISBN 9780367466398. S2CID 219624897.
