יחידה הנדסית למשימות מיוחדות, בראשי תיבות: יהל"ם (נהגה: יהלום), היא יחידה מובחרת בצה"ל. היחידה נחשבת ליחידת עילית הנדסית והיא אחת מ-5 יחידות העילית של צה״ל. היחידה משתייכת לזרוע היבשה והפעלתה היא מטכ״לית. היחידה מוכשרת כיחידת קומנדו, אף על פי שאינה שייכת לחיל הרגלים. היחידה היא הסמכות ההנדסית הגבוהה ביותר בצה"ל, ובעלת יכולות מיוחדות הכוללות, בין השאר, פריצה הנדסית, חבלה התקפית, חבלה וסילוק פצצות, הפעלת רובוטים צבאיים, הגנה מפני איומי אב"כ, קומנדו הנדסי ולוחמת מנהרות.
היחידה פועלת הן בצורה עצמאית והן לצד יחידות מיוחדות אחרות. רוב פעולותיה של היחידה שקטות ומסווגות. בשנים שאחרי יציאת צה"ל מרצועת הביטחון בדרום לבנון, ועם התרחבות אירועי האינתיפאדה השנייה, גברה בצה"ל ההכרה בחשיבותה וביכולותיה של היחידה לתת מענה מקצועי ומיידי להריסת בתים ופירוק מטענים ומלכודים. נפח הפעילות שלה גדל באופן ניכר, והפך לאחד מהגדולים בצה"ל.[1] ככל שהתרחבה פעילות המחבלים במנהרות וסליקים, כך נוצר צורך לתת מענה למתווה זה, בין אם על ידי לוחמים שמתמחים במנהור, ובין באמצעות רובוטים וכלים בלתי מאוישים, יהל"ם הייתה הבית הטבעי ליכולות אלו. כתוצאה מכך הוחלט על הגדלה משמעותית של היחידה והפיכתה לאגד הנדסי.
יחידות לסילוק פצצות של חיל ההנדסה פעלו מאז הקמת החיל ב-1948. מי שהקים את היחידה והיה מפקדה הראשון היה רס"ן רודי (ראובן) שפלן, שהתמחה בנושא במסגרת שירותו בבריגדה היהודית, בזמן מלחמת העולם השנייה. רק בשנות ה-70 של המאה ה-20 הוקמה היחידה לסילוק פצצות (יחס"פ) כיחידה מובחרת, תחת פיקודו של סא"ל אמיר (מירקו) טלמור (טאוסיג), ומקצוע ה"סלק" הוכר כמקצוע התנדבותי והיחידה עברה להיות יחידה מטכלית תחת פיקודו של מפקדה הבא דאז סא"ל מאיר סברייגו. שינוי זה נעשה על מנת לטפל במיקוש, נפלי תחמושת ומטעני חבלה מורכבים.
יחידת הקומנדו של החיל נוצרה כ"סיירת יעל" בשנת 1982, בעקבות מבצע שלום הגליל והצורך ביחידה הנדסית נבחרת שתוכל לספק מיומנויות הריסה וחבלה יותר גבוהות ומדויקות מכוחות הנדסה רגילים. היחידה אומנה במיוחד לתוואי השטח ההררי של לבנון והאימונים כללו בנוסף לחבלה גם הישרדות בתנאי שדה ולוחמה בטרור. במהלך שנות שירותה ברצועת הביטחון בדרום לבנון ביצעה היחידה מאות פעולות כנגד חזבאללה וארגוני טרור אחרים באזור. בין השאר עסקה היחידה במיקוש נגדי נגד אנשי חזבאללה, והסבה להם אבדות. בין מבצעי היחידה היה מבצע מרכבות האלים בלבנון, בשיתוף עם סיירת צנחנים, בשנת 1997.
האיחוד ליהל"ם
ב-1995, תחת כהונתם של הקהנ"ריםאיתן לידור ואלי טולדנו, אוחדו סיירת יעל והיחס"פ, כחלק מתהליך התייעלות שעבר על צה"ל. מטרת האיחוד הייתה לבטל כפילויות בדרג התומך העורפי ולהגדיל את היעילות של היחידה. מפקדה הראשון של היחידה המאוחדת היה סא"ל יוחנן (יוחי) קרמר, מג"ד מילואים שהוחזר לשירות פעיל. סא"ל קרמר פיקד על היחידה עד 1998.
בשנת 2004 סופח צוות המנהרות של אוגדת עזה ליהל"ם תחת השם "סמו"ר".
ב-2 ביוני2005, במסיבת סיום מסלול של צוות "אשל" מפלגת "יעל", שנערכה ביער אילנות, נפטר אחד מלוחמי הצוות, ככל הנראה משכרות יתר. האירוע הקשה חשף את הנורמה שהייתה נהוגה ביחידות המובחרות לחגוג אירועים בהשתכרות והביאה למתיחת ביקורת קשה על היחידה ומפקדיה. הרמטכ"ל דן חלוץ החליט לנקוט צעדים פיקודיים כנגד מפקדי היחידה והצוות, רובם ספגו נזיפה פיקודית וחלקם אף הודחו.
בשנת 2005 החלו רפורמות ושינויים מבניים ביחידה שכוללים, בין השאר, את הרחבתה, פיתוח תורות לחימה חדשות ורכישת אמצעים מתקדמים.
"יעל" ביצעה משימות הריסה מדויקות, בעיקר של מתקני טרור פלסטיניים. לוחמי היחידה פוצצו עשרות מעבדות נפץ, בתים של מחבלים ותשתיות טרור אחרות. דווח גם שאנשי היחידה פוצצו את "מגדלי התאומים" בצומת נצרים (2000), את המוקטעה ברמאללה, את מגדלי א-זהארה (אוקטובר 2003) וכן פוצצו מספר גשרים בבית חאנון, על מנת למנוע ממשאיות עמוסות רקטות קסאם להגיע לאתרי השיגור בעיירה ("ליל הגשרים 2003"). בנוסף לפיצוץ מבנים, סיירת "יעל" גם עצרה מבוקשים.[3]
בשנת 2002 זכתה היחידה לצל"ש מפקד פיקוד המרכז, יצחק איתן, על "מעורבותם של לוחמיה במהלך העימות בשטחים ובפעולות מסוכנות ביותר".[4]
בעקבות התגברות בעיית מנהרות ההברחה ברפיח, הקימו בפיקוד הדרום יחידה של חיל ההנדסה שהייתה אחראית על הטיפול בנושא. היחידה, שנקראה "צוות המנהרות", עבדה באופן עצמאי ונחשוני ולמעשה פיתחה את תורת הלחימה בנושא. במהלך פעילותה נחשפו ונהרסו למעלה מ-90 מנהרות. היחידה ספגה אבדות קשות שנבעו ממחסור באמצעים (כגון נגמ"שים ממוגנים) והכשרה מסודרת. בעקבות אירועים אלה - העיקרי שבהם הוא אסון הנגמ"שים - הוחלט להכפיף את היחידה ליהל"ם, ובשנת 2004 הפך צוות המנהרות ליחידת סמו"ר.
יהל"ם בתוכנית ההתנתקות
במהלך ביצוע תוכנית ההתנתקות הופקדו יחידות יהל"ם ומהנ"פיה דרום של חיל ההנדסה על הריסת התשתיות הצבאיות ברצועת עזה. כל הציוד הצבאי כבר פונה מהרצועה ויחידות הנדסה אף פירקו את "גשר מור" לגוש קטיף באמצעות עגורנים ומשאיות.
היחידה וצוערי קורס קציני הנדסה ("חץ") השמידו בפיצוצים מבוקרים את המבנים הבאים:
במהלך מלחמת לבנון השנייה היו לוחמי היחידה, בליווי דחפורי D9 משוריינים, מבין הראשונים להיכנס לתוך השטח הלבנוני על מנת לאתר ולנטרל מטעני חבלה, מוקשים ומטעני גחון רבי עוצמה שהטמין חזבאללה והסווה בשטח. במהלך פעילותם, איתרו הלוחמים מספר רב של מטעני חבלה ומטעני גחון ענקיים, כולל מטען שכלל טון חומר נפץ. כל המטענים נוטרלו. מתוך כ-50 הטנקים שנפגעו בלחימה מול חזבאללה, רק שניים נפגעו ממטעני גחון.
ב-4 בנובמבר 2009 נטלו לוחמי הס"פ של יהל"ם חלק במבצע ארבעת המינים, שבו תפס חיל הים ספינה שהבריחה מאות טונות של אמצעי לחימה מאיראן לחזבאללה. לוחמי היחידה בדקו את המכולות, חשפו את הנשק ובדקו שהוא תקין ולא ממולכד.[10]
ב-21 בפברואר2012 הוזעקו כוחות פלגת הס"פ לנטרל מטען חבלה שהשאירו מחבלים בגבול ישראל-מצרים אחרי שנתקלו בכוח סיור משולב של צה"ל ומשטרת ישראל. אחרי בחינת המטען באמצעות רובוט חבלה הוחלט לפרקו באמצעות פיצוץ יזום. הפיצוץ היה חזק ומבחינת שרידי המטען הסיקו הלוחמים שמדובר היה במטען רסס רב-עוצמה שכלל מנגנון הפעלה באמצעות טלפון סלולרי ורסס רב, שנועד היה להתפוצץ במקום הומה אדם בתוך ישראל, ובכך לגרום לנזק אדיר ולנפגעים רבים.[12]
ביוני 2014 השתתפו לוחמי יהל"ם, בהובלת פלגות סמו"ר (פלגת הסליקים והמנהרות של יהל"ם) וס"פ, במבצע שובו אחים.[20] בשבוע השני של המבצע חשפו לוחמי סמו"ר עשרות מנהרות תת-קרקעיות שחפרו הפלסטינים באזור חברון.[21] כמו כן חשפו הלוחמים מספר מעבדות נפץ.[22]
יהל"ם במבצע צוק איתן
ביולי-אוגוסט 2014 השתתפו לוחמי יהל"ם במבצע צוק איתן ברצועת עזה. לוחמי ס"פ וסמו"ר היו הפעילים ביותר ועסקו באיתור והשמדת מנהרות הלחימה של רצועת עזה ובטיפול במטעני חבלה. מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות הופעלה לראשונה באופן נרחב, ובסך הכל השמידו הלוחמים למעלה מ-30 מנהרות. לצד לוחמי סמו"ר פעלו גם לוחמי סיירת יעל ולוחמי הס"פ, שפתחו דרך לשאר הכוחות ונטרלו מלכודים וזירות מטענים שהטמינו המחבלים הפלסטינים. לוחמי "מדרון מושלג" (מתמחה בפריצה קרה וחמה למבנים) חברו באופן נרחב לכוחות המיוחדים שפעלו ברצועה ונתנו מענה של פריצה ומטעון. במהלך הלחימה נהרג לוחם יהל"ם ועוד לוחמים נפצעו. לוחמי היחידה זכו לשלושה צל"שים.
בעקבות המבצע ואיום המנהרות החליט הרמטכ"לגדי איזנקוט על הגדלה משמעותית של היחידה. סד"כ (סדר הכוחות=מצבת כח האדם) היחידה הוכפל וסד"כ פלגת סמו"ר (יחידת המנהרות) שולש. במסגרת ההרחבה והרפורמה אורגנה יהל"ם כאגד הנדסי.
במהלך התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל, פלגת מדרון מושלג פרצה למתחם אסטרטגי של כוח רדואן ברב א-ת'לאת'ין וניהלה קרב ממושך של 36 שעות עם המחבלים שהתבצרו במקום. בסיום הקרב הכוח השתלט על המתחם ללא נפגעים ורוב המחבלים נמלטו פצועים. לאחר ההשתלטות על המתחם פוצצו אותו כוחות יהל"ם והנדסה קרבית עם כ-400 טונות חומר נפץ.[56]
מבנה ותפקידים
יחידת יהל"ם כפופה לחיל ההנדסה הקרבית / מקה"נר (מפקדת קצין הנדסה ראשי) ומחולקת לחמש פלגות מבצעיות וארבע פלגות בניין כוח. על היחידה מפקד קצין בדרגת אלוף-משנה. במשך 20 שנה מפקד היחידה היה בתקן סגן-אלוף, ובינואר 2015, בעקבות הגדלת היחידה, הוחלט שמפקדה יהיה בתקן אלוף-משנה.[57][58] ב-17 באוגוסט 2015 מונה אלוף-משנה ירון בית-און למפקד היחידה, והפך לאל"ם הראשון שמפקד על יהל"ם.
כיום גם לוחמים ביחידה מפלגות שונות, שיצאו לקורס קצינים וסיימו שלב זה בהצלחה, משתבצים כמפקדי מחלקות (מ"מ) בפלוגות הרובאיות בגדודים של חה"ן.
פלגת "סיירת יעל" – נועדה לספק פתרונות יצירתיים בכל תוואי שטח ומתמחה בין השאר בחבלה התקפית, קומנדו הנדסי, סיור הנדסי ומיקוש. נוצרה מהכפפת סיירת יעל ליהל"ם ביחד עם היחס"פ.
פלגת התו"פ - תורה ופיתוח האחראית על רכש אמצעי לחימה, גיבוש תורת הלחימה הייחודית למקצועות היחידה ומתן פתרונות טכנולוגיים מבצעיים לפלגות הלוחמות.
בית הספר יהל"ם כולל בתוכו שלוש פלוגות הכשרות, פלוגת הדרכה ופלוגת מפקדה.
ב-2018 הוחלט לארגן את הפלגות המבצעיות תחת שתי פלגות-על, פלגה ס'1 המאגדת את סיירת יעל ופלוגות סמו"ר, ופלגה ס'2 המאגדת את פלוגות הס"פ והאב"כ.
כיחידת ההנדסה הנבחרת של צה"ל, תפקידיה של יחידת יהל"ם רבים ומגוונים, וחלק רב מהם כולל עבודה עם חומרי נפץ.
פלגת "סיירת יעל"
סיירת יעל היא סיירתהנדסית ואחת מיחידות הקומנדו בצה"ל ייעודה נועד לספק פתרונות יצירתיים בכל תוואי שטח.[59] היחידה הייתה פעילה ביותר בלבנון בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20 ועסקה בפעולות כנגד חזבאללה, בהן הנחת מטענים וכן איסוף מודיעין הנדסי.[3] היחידה פועלת באופן אינטנסיבי ומספר רב של פעולות פיצוץ והריסת מבנים מיוחסות לה (כגון פיצוץ מבנים במוקטעה של רמאללה וחברון והריסת גשרים בבית חאנון). לוחמי סיירת יעל נלחמו בקרב בקיבוץ בארי, חיסלו מחבלים וחילצו אזרחים.[39]
רוב פעולותיה של הסיירת שקטות ומסווגות.
פלגת הס"פ (פירוש השם: "סילוק פצצות"), שנקראה בעבר יחס"פ "היחידה לסילוק פצצות", היא הכוח המיוחד של צה"ל לנטרול והשמדה של מטעני חבלה של האויב, פצצות מתוחכמות, ראשי קרב של רקטות וטילים ולטיפול בתחמושת שונות ומורכבות. בשל תפקידם הייחודי והמגוון, עוברים לוחמי הס"פ הכשרות מיוחדות הכוללות קורס לוט"ר וקרב מגע, הסמכות על כלי נשק שונים ועוד.
פלוגת הס"פ מורכבת כיום משתי פלגות: פלגת ס"פ ופלגת ספי"ר (ס"פ אוויר). למעשה כמעט ואין הבדל בין שתי הפלגות, והן עוברות הכשרה משותפת. ההבדלים היחידים בין שתי הפלגות הם הגזרות השונות בהן מוצבים הלוחמים, וכן העובדה שפלגת ספי"ר נותנת מענה גם לחיל האוויר בכל הקשור לעבודת ס"פ.[61] המקצוע הצבאי של לוחמי הס"פ נקרא סָלָק (בניגוד לחבלן משטרתי).
לוחמי ס"פ הם הכוח החבלני המיוחד של צה"ל והסמכות העליונה בתחום זה. בשל מומחיותם בנטרול ובהכנת חומרי נפץ ואף בהגנה מפני איומי אב"כ הם מסופחים לא אחת ליחידות מיוחדות אחרות כאשר יש חשש ממטענים.
לוחמי הס"פ משתמשים במגוון שיטות לסילוק פצצות: השמדה מרחוק באמצעות רובה בארט M82A1, נטרול באמצעות רובוט חבלה, פיצוץ מבוקר ולעיתים אף פירוק המטען בעזרת רובוט או ידנית.
לוחמי הס"פ מתמחים גם בסיוע ליחידות מיוחדות אחרות, כמו סיירת מטכ"ל, יחידת שלדג ושייטת 13, וכן לגופים ביטחוניים אזרחיים בתחום החבלה, חומרי הנפץ וההנדסה הקרבית בלוחמה בשטח בנוי. במסגרת תפקידים אלה פועלים לוחמי הס"פ בשיתוף פעולה ובצמוד ליחידות האחרות לצורך משימות מסוימות.
עקב הצורך לפעול בצמוד לכוחות מיוחדים אחרים ובאירועי השתלטות ולוחמה בטרור (לוט"ר) עוברים לוחמי הס"פ הכשרת לוט"ר ברמה גבוהה (לוט"ר השתלטות ו"קופים").
פעולות שהותרו לפרסום בהן פעלו לוחמי הס"פ בצמוד לשייטת 13 הן בהשתלטות על האוניות "קארין A" ו"פרנקופ".[62]
סייפן – פלגת האב"ך וסילוק פצצות
ב-2015 החלה הקמת פלוגת אב"ך סדירה ביהל"ם, בשם "סייפן".[63] תפקיד הפלגה הוא לגלות איומים ושימוש בנשק בלתי קונבנציונלי, כגון נשק כימי, למגן את כוחות צה"ל נגדו, לנטרל את האיום ולטהר את השטח שבו פגע. בנוסף לטיפול באיומי אב"כ, מוכשרים לוחמי היחידה גם בחבלה וסילוק פצצות ומשמשים גם כלוחמי ס"פ. היחידה מפעילה בין השאר רובוטי חבלה ורחפנים. בנוסף להגנה מפני איומי אב"כ, לוחמי סייפן עוזרים בטיפול וחקירת מטעני חבלה ואמל"ח מסוכן.[64]
המכון הלאומי לחקר ופירוק תחמושת
גוף זה כפוף לפלגת התו"פ ומטרתו היא לתעד ולחקור את כל סוגי התחמושת בהם ניתן להיתקל, ללמוד את ההרכב והמבנה של התחמושת ולפתח תרגולת כיצד לפרקה בבטחה. המכון מחזיק מאגר מידע נרחב לגבי סוגים רבים של תחמושות, פצצות, מטעני חבלה וחומרי נפץ - לרבות תחמושות מיושנות והיסטוריות.[65][66] המכון חוקר גם נפלי טילים ורקטות שמשוגרים על ישראל.[67]
סמור
סמור היא פלגת הקומנדו התת-קרקעי המהווה את מוקד הידע של צה"ל בכל הקשור ללוחמה תת-קרקעית. היא הוקמה על בסיס צוות המנהרות שפעל בדרום רצועת עזה בציר פילדלפי ובאזור רפיח.[68] הצוות, שפעל אז כצוות עצמאי בפלוגת "אבירי הפלדה", פלוגת הצמ"ה והמנהרות של אוגדת עזה, הוכפף ומוזג עם יחידת יהל"ם על-מנת שיוכל להתמקצע בתחומו, לקבל אימונים והכשרה מסודרים וטובים יותר וכן יהיה בעל גישה לתקציבים ואמצעים טובים יותר.
צוות המנהרות היה תחת פיקודו של סרן אביב חקאני, ממייסדי הצוות המחודש ומפתחי תורת הלחימה כנגד מנהרות בצה"ל. הצוות בראשותו חשף כ-90 מנהרות, עד שנהרג באסון הנגמ"שים ב-12 במאי2004. לאחר מותו הוחלף חקאני על ידי סרן משה טרנטו, שנהרג ב-29 בנובמבר 2004 כתוצאה מקריסת מנהרה אותה סרק מחוץ לרפיח.
אחרי שמוזגה היחידה עם יחידת יהל"ם הוחלט להרחיב את תפקידה גם לאיתור והשמדת סליקים ומחבואי נשק ואדם ביהודה ושומרון, איום שחשיבותו התגברה לאחר חטיפת החייל גלעד שליט באמצעות מנהרה שנחפרה עד לאזור שבו עמד הטנק בו שהה. הפלגה לקחה חלק במבצע שובו אחים ובו חשפה עשרות סליקים, מנהרות וחללי מסתור בחברון. חלק מייעודה של הפלגה ממשיך להיות איתור, טיפול ופיצוץ של מנהרות להברחת מחבלים בדרום הרצועה ומנהרות תופת שחופרים הפלסטינים בחלקה הצפוני של רצועת עזה. ב-10 בדצמבר2005, לראשונה מאז ביצוע תוכנית ההתנתקות, נחשפה מנהרה שכזו בצפון רצועת עזה. הפלגה לקחה חלק מרכזי בהשמדת מנהרות הלחימה של רצועת עזה במהלך מבצע צוק איתן ב-2014. בעקבות המבצע שולש סד"כ היחידה.[58] במהלך מלחמת חרבות ברזל הפלוגה הייתה אחראית לפיצוץ חשיפה וסיכול מאות פירי מנהרות כולל הצילום של החשיפה המפורסמת של המנהרה מתחת לבית החולים שיפא שדובר צה"ל שחרר לעולם.
שם היחידה הוא סמור, השם ניתן מתוך מחשבה על הסמור: חיה טורפת שמחסלת מכרסמים בתוך מנהרות ומחילות. בעבר הוא פורש גם כראשי תיבות של "סליקים ומנהרות".
הבזק – פלגת הרובוטיקה
הבזק הייתה פלגת הרובוטיקה של יהל"ם. הפלגה עסקה בפיתוח ובתפעול רובוטים צבאיים למגוון מטרות, לרבות חבלה וסילוק פצצות. הפלגה החלה כמחלקת רובוטיקה, שהתרחבה באופן ניכר בעקבות האינתיפאדה השנייה וגדלה לפלגה על מנת לענות על הדרישות המבצעיות. פלגה זו היא למעשה החלוץ בכל הקשור להפעלת רובוטים צבאיים בצה"ל. מלבד צוות פיתוח שאחראי על פיתוח אמצעים לרובוטים ושכלולם היו קיימים ביחידה מספר צוותים, שהיו בכוננות בפיקודים השונים והסתפחו לכוחות אחרים בפעילות מבצעית הדורשת רובוטים. היחידה יועדה גם להפעיל רכבי סיור בלתי מאוישים, בעיקר בפיקוד הדרום.
על אף העובדה שפלגת הבזק הייתה פלגה מבצעית, חיילי הפלגה לא הוכרו כלוחמים ביחידה ולא קיבלו את סיכת הלוחם. הפלגה פורקה ויכולותיה פוצלו בין הפלגות המבצעיות. כיום הפלגה לא קיימת.
פלגת הפריצה ופלגת גבעול
יחידות אלה הן יחידות מסווגות ורק מעט הותר לפרסום עליהן.
פלגת מדרון מושלג - הפלגה הוקמה כחלק מהפקת הלקחים של ניסיון החילוץ הכושל של נחשון וקסמן. הלוחמים הם פורצים מומחים. הפלגה אחראית בין היתר על פיתוח אמצעי פריצה חמה (עם חומר נפץ) ואמצעי פריצה קרה, פיתוח תורת לחימה ותרגולות פריצה אמינות הנועדות בעיקר ללוחמה בשטח בנוי ואירועי לוחמה בטרור, הכוללים גם מצבים של בני ערובה.[69][70]
ככלל, מסלול ההכשרה ביחידה נחשב כאחד הקשים בצה"ל ודורש יכולות פיזיות ומנטליות. תוכני ההכשרה מסווגים ומשתנים בהתאם לדרישות המבצעיות.
הצטרפות אפשרית רק לחיילים שהתגייסו לחיל ההנדסה ועברו את הגיבוש, וכן לנפלי יחידות מובחרות כגון קורס טיס, חובלים וצוללות שמתקבלים לאחר ראיון קבלה. בתחילת טירונות חיל ההנדסה, ניתנת האפשרות לכל החיילים לצאת לגיבוש בן 4 ימים הנחשב לקשה במיוחד,[71] שבו רק המתאימים ביותר עוברים הלאה ומתקבלים ליחידה. בגיבוש נבדקים היכולות הפיזיות, הטכניות והמנטליות של הנבחנים, ורק כרבע מהמתחילים מסיימים אותו. אחרי הגיבוש המועמדים המתאימים עוברים ראיון ואחריו מוחלט האם הם מתקבלים ליחידה.[72]
כאשר הם מסיימים את הטירונות מקצועם הבסיסי הוא פלס 05, ובמקום להמשיך לאימון מתקדם ותפיסת קו עם הגדודים הם מגיעים ליחידה ומשובצים בשלב א' של פלגת ההכשרות, לצוות אחד או שניים, במהלכו עוברים חודשיים טירונות יחידה הנחשבת כאחת המאתגרות שבצה"ל. כאשר שלב א' מסתיים הם מחולקים לצוותי הפלגות לפי מחזוריות עד לסוף המסלול שמתקיים שלוש פעמים בשנה (מרץ, אוגוסט ודצמבר).
על כל צוות מפקדים מפק"צ (שהוא קצין לוחם יהל"ם בדרגת סג"ם-סגן) וסמל הצוות (שהוא לוחם יהל"ם בדרגת סמל-רס"ל).
מסלול ההכשרה של הלוחמים אורך כשנה וארבעה חודשים, וכולל מלבד הכשרה מקצועית בהנדסה קרבית, חבלה וחומרי נפץ גם הכשרה קרבית גבוהה הכוללת:
אחרי חודשים ארוכים של אימונים אחידים לכולם, הכוללים הכשרת חי"ר ברמה גבוהה, ניווט ועוד מספר רב של סדרות וקורסים, החניכים ממוינים לפי כישוריהם ואז מתפצלים להכשרות ייעודיות על-פי המסלול שלהם: סיירת יעל, ס"פ וסמו"ר. כל יחידה עוברת מסלול נפרד הכולל הכשרה ספציפית המוכוונת אך ורק לה. מסלול ההכשרה ממשיך בקורסים מסוימים והכשרות מתקדמות גם בפלגות הלוחמים.
חלק מהלוחמים ביהל"ם, שיצאו לקורס קצינים וסיימו שלב זה בהצלחה, משתבצים כמפקדי מחלקות (מ"מ) בפלוגות הרובאיות בגדודי ההנדסה הקרבית. דבר זה נעשה במגמה להפיץ חלק מהאיכויות, היכולות והכשירויות של יהל"ם בכלל החיל.
בשנת 2023 החל גיוס נשים ליחידה בפלוגה ייעודית בפלגת סילוק הפצצות.[73] באפריל 2024 סיימו אותו 10 לוחמות.[74]
נשק ואמצעים
רק מעט מהנשק והאמצעים של היחידה הותרו לפרסום, חלקם הוצגו בתערוכות "לחימה בעימות המוגבל" שנערכו על ידי מפקדת זרוע היבשה בשנים 2004 ו-2005, ועסקו בלחימה בעצימות נמוכה.
לוחמי יהל"ם, ובמיוחד לוחמי סמו"ר (היחידה נגד מנהרות), מאומנים גם בטיפוס, גלישת מצוקים וחילוץ (טג"ח), ומצוידים באמצעים המתאימים לשם כך. לוחמי סמו"ר מצוידים גם במערכת נשימה המאפשרת להם לשהות פרקי זמן ארוכים בתוך המנהרות התת-קרקעיות.
כלוחמי הנדסה קרבית, לוחמי יהל"ם מיומנים בפינוי מוקשים, ומצוידים בהתאם: החל מציוד בסיסי כגון מגלה מוקשים, דקר חבלנים, כיפת סימון, סכין פלסים, סנדלי חבלה, ביגוד מגן, קסדות מיוחדות וכלה באמצעים מיוחדים בתחום. לוחמי פלגות הס"פ (סילוק פצצות) מצוידים במגוון רחב של אמצעים מיוחדים לסילוק פצצות, פינוי מוקשים וטיפול במטענים בשטח עוין (כגון רובוטים לסילוק פצצות, רובי שוטגאן ובארט M82A1). כדי להגן על עצמם בעת ניטרול מטענים, לוחמי הס"פ לובשים חליפה כבדה, ממוגנת ומשוכללת במשקל 30 ק"ג שנקראת "חליפח"ע" ומגינה עליהם מפני פיצוצים ורסיסים.[75]
לוחמי יחידת הפריצה של יהל"ם מצוידים בציוד לפריצה קרה (באמצעות כוח וכלים מכניים) ופריצה חמה (באמצעות חומר נפץ). רוב האמצעים הללו מסווגים, אך הם כוללים גם אמצעים בסיסים כגון לום, פטיש כבד וגרזן. סיירת יעל משתמשת בסירות גומי.
יהל"ם היא יחידת החבלה הראשית והמיומנת ביותר של צה"ל ומצוידת במגוון רב של אמצעים לשם כך, החל במטעני חבלה, חומרי נפץ ומוקשים, עבור באמצעי יזימה ופיצוץ, וכלה באמצעים מיוחדים מסווגים.
יחידת סמו"ר מפעילה את מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות - מערכת שנועדה להשמדת מנהרות טרור על ידי הזרקה אחידה של חומר נפץ לכל אורך המנהרה. המערכת פותח בעקבות האירוע בו נהרגו לוחמי צוות המנהרות, ומורכבת משני מיכלים הנושאים חומרים שאינם רגישים לפיצוץ ובעירה, רק בעת הזרקתן אל המנהרה הם מתערבבים יחד והופכים לחומר נפץ. המערכת נישאת על גבי משאית ובעתיד תותקן כנגרר מאחורי טנק או דחפור.[77][78]
כלי הרכב ה"רכים"[79] של היחידה כולל רכבי שטח מדגמי האמר ו"זאב" ממוגנים, וכן משאית ממוגנת עם אמצעים לנטרול פצצות ומטענים, הנושאת ציוד חבלה ורובוטים צבאיים.
כאשר יש סכנה גדולה בגישה לזירת האירוע מתניידים הלוחמים בנגמ"שים כבדים הכוללים פומ"ה ונמ"ר הנדסי (בהשאלה מגדודי ההנדסה הקרבית הסדירים), אכזרית (בהשאלה מחטיבות חיל הרגלים) וכן בכלי מיוחד שפותח במיוחד עבור יהל"ם - הנקפומ"ה. הנקפומ"ה הוא נגמ"שחיל הנדסה כבד המבוסס על נקפדון וכולל מיגון כלוב, צריחון ממוגן ("קונכייה") ומסדרון קדמי, המאפשר פריקה נוחה יחסית של לוחמים וציוד (כגון רובוטים). הנקפומ"ה נועדה להובלת לוחמים וציוד הנדסי. עם קליטת הנמ"ר ההנדסי בחיל ההנדסה הקרבית, גם יהל"ם מבצעת בו שימוש מאחר שהוא נוח יותר לתובלת אמצעים ופריקה מדלת אחורית (בניגוד לפומ"ה).
יהל"ם מפעילה גם כלי צמ"ה בשיתוף עם יחידות הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית. כלי הצמ"ה כוללים דחפורי D9 משוריינים, מחפרים ממוגנים ומקדחי בורות. הדחפורים התגלו כשימושיים למגוון רב של משימות: נטרול מטענים ופינוי שדות מוקשים, ניקוי זירות מטענים, פתיחת צירים ופריצת מכשולים, איתור וחשיפת מנהרות תת-קרקעיות, חישוף צבאי, הריסת מבנים ותשתיות אויב וביצוע מבצעי "סיר לחץ" נגד מחבלים. חלק מדחפורי היחידה מופעלים בשלט רחוק. ככלל, הפעלת כלי הצמ"ה נעשית בדרך כלל בידי מפעילי צמ"ה בכירים ומנוסים המסתפחים ליחידה ופועלים תחת פיקודה (ב-D9 הכולל צוות של מפקד ומפעיל, המפקד יהיה לוחם או קצין מיהל"ם והמפעיל יהיה לוחם צמ"ה בכיר ש"הושאל" מהיחידות הרגילות של חיל ההנדסה).
רובוט חבלה "אנדרוס" MarkV-A1 לפירוק מטעני נפץ, מצויד במצלמה, זרוע עם צבת ורובה shotgun. רובוט זה עבר שדרוג והשבחה מקיפה על ידי צה"ל, אשר שדרגה בצורה משמעותית את היכולות שלו בהשוואה לצבאות ומשטרות ברחבי העולם המשתמשים בו.[82]
"EyeDrive": רובוט זעיר למשימות תצפית, סריקת מבנים, מעקב והפעלת אמצעים מרחוק - לשם כך הוא מצויד במצלמות יום ולילה עם שדה ראייה של 360 מעלות. הרובוט מצטיין בעמידות גדולה המאפשרת לו להיזרק אל תוך מבנים או מגגות בלי להיפגע. הרובוט מיוצר על ידי נורת'רופ גראמן.[83]
"טאלון": רובוט לסיור, תצפית וסילוק פצצות. הרובוט מצויד במזקו"ם המאפשר לו עבירות גבוהה בתנאי שטח קשים כולל חול, מים ושלג. בנוסף הוא יכול לטפס במדרגות. הוא מהיר ובעל יכולות אמפיביות. הוא מצויד בזרוע עם צבת, מצלמות יום ולילה, ואינפרא אדום, ציוד תקשורת וגלאי אב"ך. ל"טאלון" שירות מבצעי מוכח של כ-100,000 משימות בעיראק ואפגניסטן על ידי הכוחות המזוינים של ארצות הברית. ב-2013 נקלט ביחידה דגם משופר, "טאלון 4".[84]
אגמית: רובוט טאלון בו הוחלפו האמצעים לפירוק פצצות במערכת ייעודית לסריקה ומיפוי תלת־ממדי מבפנים של מבנים ומנהרות, על ידי שילוב של מצלמות וסורקי לייזר. המערכת מיוצרת על ידי חברת אלביט מערכות. בשירות פלגת סמו"ר.
רובוט חבלהאנדרוס FX לפירוק מטעני נפץ ונפלי תחמושת, בעל יכולת תנועת זרוע ועבירות משופרות. בעל מצלמות וחיישנים, ואפשרות להתקנת מכשירים שונים בקצה הזרוע. זהו הרובוט החדש והמתקדם ביותר בפלגת הס"פ של יהל"ם.[85]
"חתול חולות": מיני-מעמיס זחלי לא-מאויש של בובקאט המצויד בכף, קלשון או מחרשה, הנשלט מרחוק על ידי לוחמי הנדסה. נועד לטפל במטעני חבלה בשטח חולי.[86]
"סה"ר - סייר הנדסי רובוטי": רובוט צבאי על בסיס מיני-מעמיס זחלי של בובקאט המצויד בכף, קלשון או מחרשה, הפועל באופן אוטונומי או הנשלט מרחוק על ידי לוחמי הנדסה. נועד לטפל במטעני חבלה ומוקשים. לדברי התעשייה האווירית המייצרת את הכלי: "סהר היא מערכת אוטונומית לחלוטין שפותחה על מנת לבצע מגוון רחב של משימות מבצעיות בזירות שונות הכוללות פריצת צירים, מיפוי סביבה, גילוי ופינוי מוקשים, מטענים וחסימות צירים ועוד."[87]
במהלך השנים איבדה יהל"ם רק 2 רובוטים תוך כדי לחימה.[81] חלק מאותם רובוטים אף מיועדים להשמדה עצמית במקרה של נפילה לידי אויב.
סיכת יהל"ם נועדה לסמל את יחידת ההנדסה המיוחדת אחרי איחוד "סיירת יעל" והיחס"פ והקמת פלגות מיוחדות חדשות. גודל הסיכה הוא 7 ס"מ (מהגדולות בצה"ל). בסיכה סמליות רבה:
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: לצמצם את הקישורים לקישורים עיקריים שמסבירים על יהל"ם.