הגלגל, אשר נחשב לאחת מההמצאות העתיקות החשובות ביותר, הומצא לפי ההערכות במהלך האלף ה-5 לפנה"ס.טורבינת קיטור עם מארז פתוח המהווה דוגמה לטכנולוגיית אנרגיה
טכנולוגיה היא רעיון העוסק בחיפוש פתרונות מעשיים כמענה לרצונות וצרכים, תוך ניצול חידושי המדע. הטכנולוגיה כוללת אומניות תעשייתיות מגוונות. היא עושה שימוש בכלים, מכונות, חומרה, תוכנה, שיטות ומערכות אשר חקרם ותכנונם הוא הבסיס למדעי ההנדסה השונים. התפתחויות וחידושים טכנולוגיים כרוכים באופן הדוק עם התפתחות ההיסטוריה, החברה והכלכלה האנושיים. לחידושי הטכנולוגיה ישנם גם השפעות על הסביבה והאקולוגיה.
טכנולוגיות מקוטלגות הן לפי התחום המדעי עליו הן מסתמכות והן לפי הענפים התעשייתיים שהן משרתות. כך, טכנולוגיות המתבססות על התכונות הפיזיקליות של החשמל שייכות לתחום של הנדסת חשמל וטכנולוגיות המתבססות על מדעי הכימיה שייכות להנדסה כימית. דוגמאות לתחומים טכנולוגיים לפי ענף תעשייתי הן הנדסה אזרחית, הנדסת תחבורה, הנדסת אווירונאוטיקה וטכנולוגיה צבאית. בנוסף קיימת חלוקה כללית לפי רמת המורכבות של הטכנולוגיה, המגדירה מצד אחד "טכנולוגיה נמוכה" או "טכנולוגיה מסורתית" (Low-tech) ומן הצד השני טכנולוגיה עילית (High Tech).
מקור המילה מיוונית: "Τεχνο" (טכנו) – אומנות, "Λογία" (לוגיה) – תורה; כלומר: תורת האומנות.
היסטוריה
ערכים מורחבים – היסטוריה של הטכנולוגיה סוציולוגים ואנתרופולוגים אשר עסקו באבולוציה החברתית והתרבותית כגון לואיס הנרי מורגן, לזלי וייט, וגרהרד לנסקי, טענו שההתקדמות הטכנולוגית היא הגורם העיקרי להתפתחות התרבות האנושית. לפי התאוריה של מורגן ישנם שלושה שלבים עיקריים באבולוציה החברתית – פראיות, ברבריות ותרבות (ציוויליזציה). לפי תאוריה זו, ההתקדמות האנושית נחלקת לציוני דרך טכנולוגיים – לדוגמה: בשלב הפראי (טכנולוגיה פרה היסטורית) היכולת להבעיר אש, היכולת להשתמש בקשתות והיכולת ליצור כלי חרס – בשלב הברברי ביות בעלי חיים, חקלאות וייצור כלי מתכת – ובשלב התרבותי היכולת לקרוא ולכתוב. לנסקי הגדיר את הטכנולוגיה כיכולת ליצור ולהשתמש במידע. הוא טען כי ככל שיש לחברה כלשהי יותר מידע וידע (במיוחד כאלו המועילים לשליטה על הסביבה הטבעית), היא תהיה יותר מפותחת ומתקדמת
אפשר להגדיר את ראשית הטכנולוגיה, מאז שהאדם המציא כלים. הכלים הראשונים שנמצאו להם עדויות הם כלי אבן וכלי עצם פרהיסטוריים. מידת התחכום הדרושה לייצור טכנולוגיות משמשת גם כמדד לרמת ההתפתחות של חברה. ארכאולוגים מסווגים תקופות התפתחותיות לפי מידת תחכום זו. למשל: תקופת האבן, תקופת הנחושת וכיוצא בזה.
קצב הפיתוח הטכנולוגי התקדם בקצב מהיר במהלך המאה ה-20 בתחומים רבים, במיוחד תחבורה, חלל, ביטחון, אנרגיה ותקשורת. אחד מהגורמים שגרמו לפיתוחה המואץ של הטכנולוגיה מהמאה ה-20 והלאה, היא יכולת המזעור.
מחזור חיי טכנולוגיה – (Technology Life Cycle (TLC – עוסק בזמן ובעלות פיתוח הטכנולוגיה. יתן להגן במהלך המחזור חיי הטכנולוגיה באמצעות פטנטים או סימנים מסחריים על מנת להאריך את המחזור וכדי למקסם את הרווח ממנו. פיתוח מוצר או תהליך תחרותי יכולים להשפיע משמעותית על אורך החיים של הטכנולוגיה, ולהפוך אותו לקצר יותר. באותה מידה, אובדן זכויות הקניין הרוחני באמצעות התדיינות משפטית או אובדן האלמנטים הסודיים (אם יש כאלה) עשוי גם לגרום לקיצור אורך החיים של הטכנולוגיה. לפיכך, ניכר כי ניהול ה-TLC הוא פן חשוב בפיתוח הטכנולוגי.
ה-TLC כמורכב מארבעה שלבים:
1. "שלב המחקר והפיתוח" (מו"פ) (מכונה לעיתים "קצה מדמם") כאשר הכנסות מתשומות שליליות והסיכויים לכישלון גבוהים
2. "שלב העלייה" שלב ההתאוששות, בשלב זה כוסו עלויות המחקר והפיתוח והטכנולוגיה מתחילה להתבסס וחולפת על פני נקודה A (מכונה לעיתים "חוד החנית")
3. "שלב הבגרות" בשלב זה הרווחים מהטכנולוגיה גבוהים ויציבים, האזור נמצא ברוויה (מסומן באות M)
4. "שלב הירידה" (או שלב הדעיכה), נמצא אחרי נקודה D השלב זה מתחילה ירידה בתשואות הון והתועלת המתקבלת מעצם השימוש בטכנולוגיה.
לחברת גרטנר מודל משלה המתייחס למחזור חיי טכנולוגיות, הכולל התייחסות לטכנולוגיות עתידניות – ה"הייפ סייקל", המציג באופן חזותי את מצב הבשלות של טכנולוגיות שונות דרך חמישה שלבים, ומהווה מדד לידע וכלי לניהול סיכונים שכרוכים באימוץ או בהשקעה בטכנולוגיות השונות.
אתגרים הקשורים לטכנולוגיה
קיימות כמה סוגיות ובעיות חברתיות ונפשיות הקשורות לשימוש בטכנולוגיה, למשל:
הפיכת הטכנולוגיה לערך כשלעצמה, ונטרול כושר השיפוט ההומני לגבי ההקשר הרחב של בעיות היחיד והחברה. על כך כתב זיגמונט באומן, סוציולוג, חוקר תרבות הצריכה הפוסט-מודרנית, כי ”הטכנולוגיה אינה באה לפתור היום בעיות; עצם זמינותה של טכנולוגיה נתונה היא שמגדירה מחדש חלקים שונים של המציאות האנושית כבעיות התובעות פתרון”.[1] לדעת באומן, הפיכת הטכנולוגיה לכל יכולה מלווה במהלך תרבותי מקביל, של ריקון העולם ממשמעות (ניהיליזם). בהקשר של העידן הפוסט-הומניסטי, כונה החלק בטכנולוגיה (למשל רעיונות ה"סינגולריות" של ריי קורצווייל) המבקש להפוך את האדם ליצור "משודרג" ואחר מהאדם המוכר היום, בשם "טכנולוציה".[2]
"טכנופוביה" – הפחד מפני טכנולוגיה (עלול להתרחש במקרה של יחידים שאינם כשירים להשתמש בטכנולוגיות שונות. התוצאה של פחד כזה עלולה להיות "טכנו-סְטְרֶס", דחק – האדם הטכנולוגי יקרוס תחת גודש המידע של עידן המדיה, ולכך התוצאה תהיה קיטוע חברתי, התמוטטות הדמוקרטיה, שקיעה של החינוך וטיפוח הדמגוגים.[3]
התמכרות – סכנת ההשתעבדות לעולם הווירטואלי, על חשבון העולם הממשי, תוך זניחת הקשרי החיים (משפחה, חברים) החיוניים לאושרו של האדם.
בינה מלאכותית – קפיצת המדרגה המשמעותית בפיתוח של יישומי בינה מלאכותית, נותנת את אותותיה בתחומי חיים רבים ומעלה סוגיות מוסריות ועקרוניות, ומדגישה ואת הצורך לגבש מדיניות בתחום. הדבר הוביל בשנים האחרונות לצמיחה בתחום מחקרי מדיניות לגבי השפעת הבינה מלאכותית והצעות לאסדרתה, בהקשרי יחסים בין-לאומיים וביטחון, סייבר, בריאות, מוסר ועוד.[4]
