מומחי כלכלה רבים, בישראל ובעולם הזהירו החל מתחילת ינואר 2023 כי ביצוע צעדי הרפורמה יוביל להשלכות כלכליות קשות על ישראל. חשש אחד הוא כי פגיעה בעצמאות מערכת המשפט עלולה לפגוע בדרוג האשראי של ישראל מה שעלול להגביר את נטל החוב של הממשלה ולהקשות על חברות ישראליות לגייס הון. היבט זה יחד עם חשש מפגיעה בזכויות אדם בעקבות הרפרומה הוביל להזהרה מפני פגיעה בחברות הייטק בישראל וכן לחשש מ"בריחות מוחות". חשש נוסף שמתבסס על מחקרים של זוכי פרס נובל דאגלס נורת', אנדריי שלייפר ודרון אג'מולו נוגע לנזק ארוך טווח עקב ריכוז של כוח פוליטי בידי קבוצה קטנה, בלא איזונים ובלמים חזקים, שנחשב גורם מרכזי לנחשלות כלכלית. החשש הוא שהסרת המגבלות על הממשלה תוביל להגברת החקיקה הפרסונלית וכי המנגנון הבירוקרטי יהפוך בלתי מקצועי וכי הנזק הצפוי מכך עלול להמשך עשרות שנים[9] לאחר קידום מהלכי חקיקה של הממשלה בנושא, גופים פיננסים רבים בעולם הורידו המלצות השקעה בישראל והורידו את דרוג האשראי שלה, תוך ציון מפורש של הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט כנימוק לכך, לצד היבטים אחרים.
ב-23 במרץ 2023 אושר בכנסת חוק הנבצרות הנחשב חלק מרפורמה זו.[10][11] ב-27 במרץ, לאור התעצמות המחאות ושביתת ראשי המשק, ההסתדרות החדשה וועד רשות שדות התעופה, הודיע בנימין נתניהו על השהיית חקיקת הרפורמה וכניסה לשיחות משא ומתן עם האופוזיציה בבית הנשיא. ביוני 2023, בעקבות אי הסכמות בין הקואליציה והאופוזיציה לגבי בחירת נציגי הוועדה לבחירת שופטים, הופסקו השיחות ומהלכי החקיקה של הרפורמה התחדשו.
ב-24 ביולי 2023 אושר בכנסת החוק לצמצום עילת הסבירות. זאת, על אף אזהרת הרמטכ"ל (וכמובן גורמים נוספים) כי חקיקה חד-צדדית כזו תביא לפגיעה חמורה בכשירותו של צה"ל.[12] בעקבות עתירות נגד החוק, בית המשפט העליון פסל את החוק ב-1 בינואר 2024, בנימוק שהכנסת השתמשה לרעה בסמכות המכוננת, ובנימוק שהחוק חותר תחת היסודות הדמוקרטיים של המדינה. ב-3 בינואר 2024 קבע בית המשפט העליון ברוב של 6 מתוך 11 כי תוקפו של חוק הנבצרות יידחה לכנסת הבאה, משום שהחוק בתחולתו המיידית הוא חוק פרסונלי ונועד לשרת תכלית פרסונלית מובהקת.
בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" נטען כי הרפורמה המשפטית הוקפאה. במהלך שנת 2024 התברר כי הרפורמה נמשכת, ומלווה בצעדים נוספים, כמו מניעת מינויים חיוניים של שופטים, ובמיוחד מינויו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון.[13]היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, וכן שופטי בג"ץ, דיווחו כי הממשלה מנסה לשתק את מערכת המשפט,[14] ולבצע "רפורמה שקטה וסמויה מהעין וניסיון לפוליטיזציה של מערכות ציבוריות".[15][16] ואכן, הממשלה פעלה בגלוי להצרת צעדי היועמ"שית, והתעלמה מסמכויותיה המוגדרות על פי דין.[17]
בינואר 2025 הכריז לוין במשותף עם שר החוץ, גדעון סער, על מתווה חדש לשינוי הוועדה לבחירת שופטים, לחקיקת "חוק יסוד: החקיקה" ולהגבלת הביקורת השיפוטית על חקיקה.[18]
ב-4 בינואר 2023, לאחר השבעתו לתפקיד שר המשפטים בממשלת ישראל השלושים ושבע, הציג לוין את תוכניתו לשינויים במערכת המשפט. בנאומו פירט את 4 המטרות המרכזיות של הרפורמה: "אני משיק היום את השלב הראשון של רפורמת המשילות שתכליתה חיזוק הדמוקרטיה, שיקום המשילות, השבת האמון במערכת המשפט והשבת האיזון בין שלוש רשויות השלטון".[24] רבים ממתנגדי התוכנית ראו בה הפיכה משטרית, משום שהיא מגדילה מאוד את כוחה של הממשלה ומחלישה את מערכת המשפט, עד כדי פגיעה באופייה של ישראל כמדינה דמוקרטית. עיקרי הרפורמה שהוצעה על ידי לוין הם אלה:
הכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שנפסל על ידי בית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה ל-4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
הכנסת תוכל לשוב ולחוקק חוק שחוקק בכנסת קודמת גם אם נפסל פה אחד בבית המשפט העליון.
פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון רק בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 80%.
יוגבל משך הדיון על פסילת חוק.
מינוי שופטים
הוועדה לבחירת שופטים תורחב מתשעה חברים לאחד עשר; שבעה מהקואליציה, אחד מהאופוזיציה ושלושה שופטים. שניים מהשופטים ימונו על ידי נשיא בית המשפט העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון יהיה רוב רגיל, במקום רוב של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים בערכאות נמוכות יותר נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
תבוטל שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית המשפט העליון.[25]
ביטול עילת הסבירות
יבוטל השימוש בעילת הסבירות לפסילת הוראות שהתקבלו על ידי ממשלת ישראל, אחד משריה או ראש הממשלה, בהתאם לחוק ולכללי המנהל.[26]
היועצים המשפטיים
היועץ המשפטי לממשלה והיועצים במשרדי הממשלה ימונו בידי הממשלה והשרים. חוות דעתם של היועצים המשפטיים לא תחייב את הממשלה, ותינתן אפשרות לממשלה לייצוג משפטי עצמאי בבית המשפט.
תהליך החקיקה
מינוי שופטים
ב-13 בפברואר 2023 הונחו על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה שתי הצעות חוק מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט – הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות) והצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023.[27]
הצעת חוק-יסוד: השפיטה כוללת שינוי של הרכב הוועדה לבחירת שופטים להרכב הבא:
הוועדה תהיה של תשעה חברים, שהם –
(א) נשיא בית המשפט העליון, וכן שני שופטים שיצאו לקצבה שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון;
(ב) שר המשפטים, יהיה יושב ראש הוועדה, ושני שרים אחרים שתקבע הממשלה;
(ג) שלושה חברי הכנסת, שהם יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט ושני חברי כנסת אחרים, אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה.
עוד מוצע שהוועדה תוכל לפעול בהרכב חסר של חמישה מחבריה (במקום שבעה בחוק הקיים) ושהחלטותיה יתקבלו ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה, אלא אם נאמר אחרת בחוק היסוד.
מרכיב שלישי בהצעה הוא הקביעה שלבית המשפט אין סמכות לדון בתוקפו של חוק יסוד.
הצעת חוק בתי המשפט כוללת תיקונים משלימים לאלה של חוק-יסוד: השפיטה. היא מפרטת כיצד ייבחרו חברי הוועדה לבחירת שופטים, וקובעת שהמועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון יוצגו להערות הציבור ויופיעו בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט לפני שהוועדה לבחירת שופטים תדון בעניינם.
ב-14 במרץ אישרה הכנסת בקריאה ראשונה[29] את הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4) (ביקורת שיפוטית בעניין תוקפו של חוק).[30] לפי ההצעה, פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 80%. הפסילה תתאפשר רק אם בית המשפט קבע שהתקיים אחד מאלה:
(א) החוק סותר בבירור הוראה בחוק יסוד שהרוב הנדרש לשינויה או התנאים לפגיעה בה קבועים בחוק יסוד;
(ב) החוק לא התקבל בכנסת ברוב או במספר הקריאות הדרושים לקבלתו על פי חוק יסוד, חוק או תקנון הכנסת.
בית המשפט העליון לא ידון בפסילת חוק הכולל הוראת התגברות, כלומר חוק שנכתב בו במפורש שהוא תקף על אף האמור בחוקי היסוד.
השהיית החקיקה וחידושה
ב-27 במרץ, לאור התעצמות המחאות ושביתת ההסתדרות הודיע בנימין נתניהו על השהיית חקיקת הרפורמה וכניסה לשיחות משא ומתן עם האופוזיציה בבית הנשיא.[31] השיחות התקדמו באיטיות וללא תוצאות במשך שלושה חודשים, וביוני עמדו להיערך בכנסת בחירות לוועדה לבחירת השופטים. בהידברות בין הקואליציה לאופוזיציה הוסכם שייבחרו מועמד אחד של הקואליציה ומועמד אחד של האופוזיציה, אך לאור סירובה של חברת הכנסת טלי גוטליב להסיר את מועמדותה לוועדה החליטה הקואליציה שהמועמד שלה, יצחק קרויזר, יסיר את מועמדותו והקואליציה תצביע נגד שני המועמדים (של הקואליציה ושל האופוזיציה), וכך יידחו הבחירות (וכינוס הוועדה) בכחודש.[32] ואולם כמה חברי כנסת מהקואליציה הצביעו בעד המועמדת מטעם האופוזיציה, קארין אלהרר, והיא נבחרה לבדה. בעקבות זה הוקפא כינוס הוועדה,[33] סיעות האופוזיציה נסוגו מההידברות,[34] והקואליציה הכריזה על שיבה לחקיקת הרפורמה.[35]
צמצום עילת הסבירות
ב-4 ביולי אישרה ועדת החוקה, חוק ומשפט להגיש לקריאה ראשונה[36] את הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – עילת הסבירות), שכוללת הוספה של הסעיף הבא לחוק היסוד: "על אף האמור בחוק־יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר וכן של נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק, ולא ייתן צו כלפי מי מהם בעניין כאמור". בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי "אין באמור כדי להגביל את סמכותו של בית המשפט לדון או להוציא צו בשל עילות אחרות של ביקורת מינהלית, ובכלל זה עילת המידתיות".[37]
ב-11 ביולי אושרה ההצעה בקריאה ראשונה ברוב של 64 חברי כנסת מהקואליציה מול 56 חברי כנסת מהאופוזיציה.[38] ב-24 ביולי אושרה ההצעה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, לאחר שהוסרו ממנה המילים "וכן של נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק". ההצעה אושרה ברוב של 64 חברי כנסת של הקואליציה וללא מתנגדים, לאחר שחברי הכנסת מהאופוזיציה החרימו את ההצבעה.[39]
לאחר אישור החוק קראו האיחוד האירופי ומספר מדינות באירופה[40][41][42] לממשלת ישראל לפעול להשגת הסכמה רחבה בנוגע לחקיקה, והביעו דאגה מהחקיקה. הבית הלבן יצא בהכרזה דומה וכינה את החקיקה "מצערת".[43] החקיקה גררה גם תגובות של חברות דירוג אשראי בינלאומיות, שהביעו חשש באשר להשלכות החוק על כלכלת ישראל.[44]
לאחר החקיקה הוגשו עתירות נגד התיקון לחוק. החוק נידון בבית המשפט העליון ב-12 בספטמבר 2023 בדיון מיוחד שבו השתתפו כל 15 שופטי בית המשפט העליון. ב-1 בינואר 2024 פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון, שפסל את התיקון לחוק יסוד: השפיטה. ההכרעה הייתה ברוב של 8 מול 7 שופטי העליון. 12 מתוך 15 השופטים קבעו שלבג"ץ יש סמכות לבטל חוק יסוד בנסיבות קיצוניות וחריגות, כאשר נפגעו היסודות הדמוקרטיים הגרעיניים פגיעה אנושה. לדעת 8 שופטים משופטי העליון, תיקון החוק לצמצום עילת הסבירות מהווה פגיעה כזו.
מעמד הייעוץ המשפטי
ב-21 באפריל 2024, אישרה היועצת המשפטית לממשלהגלי בהרב-מיארה ייצוג משפטי נפרד לממשלה לתגובה לעתירה לבג"ץ נגד חוק הגיוס,[45] אך הבהירה כי הייצוג הנפרד מיועד לדרג הפוליטי ולא למשרדי הממשלה ויחידות הסמך הממשלתיות, לרבות צה"ל. מזכיר הממשלה יוסי פוקס הסתייג מהחלטה זו וכתב מכתב ליועמ"שית שנכתב בו בין היתר "מדובר בדרישה לא חוקית ולא חוקתית".[46] ב-29 באפריל 2024 התקבלה החלטת ממשלה המנוגדת להנחיית היועצת המשפטית לממשלה, ולפיה הייצוג של משרדי הממשלה מול בג"ץ – בסוגיית חוק הגיוס – לא ייעשה על ידי לשכת היועצת המשפטית לממשלה אלא על ידי עורך דין פרטי. ב-1 במאי פרסמה היועצת המשפטית לממשלה הודעה שבה נכתב בין היתר "התנהלות הממשלה בעניין גיוס בני הישיבות יש בה משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה ׳הרפורמה המשפטית׳, להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה, לעקוף אותו ולפגוע באפשרותו לשמור על אינטרס הציבור ושלטון החוק".[47]
קידום התוכנית לאחר טבח שבעה באוקטובר
לאחר טבח שבעה באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל נפסקה המחאה נגד הרפורמה המשפטית למשך מספר חודשים.[48] אולם, מאמצי הממשלה לקידום התוכנית נמשכו, לרבות קידום צמצום עילת הסבירות והחלשת מעמד הייעוץ המשפטי, וכן נמשכו מהלכי הממשלה לשינוי חוק הגיוס. היועצת המשפטית לממשלהגלי בהרב-מיארה תיארה מהלכים אלה כ"ניסיון לבצע רפורמה שקטה וסמויה מהעין וניסיון לפוליטיזציה של מערכות ציבוריות".[15][47] באוגוסט 2024 קרא לוין לחברי הקואליציה להמשיך בקידום הרפורמה המשפטית, ואמר: "שום דבר לא יזיז אותי מהדרך".[49]
בסקירות שפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה נכתב שהקואליציה והממשלה מקדמות "רפורמה שקטה" להחלשת הדמוקרטיה, באמצעות קביעת עובדות בשטח במגוון תחומים ובראשם: החלשת הייעוץ המשפטי לממשלה ושומרי סף נוספים, פוליטיזציה של מינויים, פגיעה במערכת המשפט ובמשטרה, החלשת התקשורת ופגיעה בחופש העיתונות. המאפיין הבולט הוא החלשת היכולת של שומרי הסף לבלום פגיעה בזכויות וצבירת עוד כוח על ידי הממשלה.[50]
ב-14 בדצמבר 2024 פרסם יריב לוין פוסט בפייסבוק, שבו הוא מדבר על נושא הרפורמה המשפטית בפרט, ועל מערכת המשפט בכלל. בסופו של הפוסט הוא מציין שהוא לא הצליח להגיע להסכמות עם השופטים, ושהוא מרגיש שבג"ץ כופה עליו דברים שאמורים להיות בסמכותו. עקב זאת, סיים ואמר: "הם לא הותירו בידינו ברירה. זה לא יכול להימשך כך. גם לנו יש זכויות".[51]
בינואר 2025 הכריזו לוין וגדעון סער, על מתווה חדש לשינוי מערכת המשפט והסדרי החקיקה. לפי ההצעה יגדל כוחה של המערכת הפוליטית בוועדה לבחירת שופטים - תבוטל השתתפותם של נציגי לשכת עורכי הדין ובמקום ימונו שני עורכי דין שיבחרו על ידי פוליטיקאים - נציג לקואליציה ונציג לאופוזיציה. בנוסף, שופטי עליון יוכלו להתמנות בלי רוב מיוחס של שבעה חברים בוועדה, כפי שנקבע בתיקון חקיקה מ-2008. לגבי חקיקת חוקי יסוד המתווה מציע מגבלות על חקיקתם. במקביל, הם הוחרגו מביקורת שיפוטית, למעט במקרה בו הם פוגעים בשוויון בבחירות - אלה יוכלו להיפסל ברוב של שלושה רבעים משופטי בית המשפט.[18]
מיד לאחר הכרזת הרפורמה ב-4 בינואר 2023 פרצה מחאה נרחבת נגד מהלך זה. המוחים טענו שהרפורמה המוצעת מכילה חוקים שיפגעו ביכולתה של מערכת המשפט לבקר באופן עצמאי את הכנסת והממשלה.[52][53] מנגד, תומכי הרפורמה סברו שחוקי הרפורמה יתרמו להחזרת האיזון בין הרשויות.
חילוקי הדעות בין תומכי ומתנגדי הרפורמה העמיקו את הפילוג והקיטוב בחברה הישראלית, וגופי הביטחון הזהירו שישראל נחלשת.
ביטחון
בפברואר 2023 פרסם ארגון מפקדים למען ביטחון ישראל מכתב לנשיא המדינה, שבו כונתה הרפורמה "מהפכה משטרית שתביא לבכייה לדורות" ונטען כי כרוכים בה "סיכונים ממשיים לחוסן הלאומי, למעמדה [של ישראל] בקרב העמים, לביטחונה, לכלכלתה ולחיבור החיוני לעם היהודי בתפוצות".[54]
במרץ 2023 הזהיר ראש שב"כ רונן בר בשיחה עם נתניהו כי "ישנה התלכדות בין האיומים הביטחוניים למצב החברתי בישראל".[55] גם ראש חטיבת המחקר באמ"ן, עמית סער, פנה לנתניהו וכתב: "המשבר הפוליטי-חברתי בישראל מעודד את איראן, את חזבאללה ואת חמאס להסתכן בפעולות נגדה, ואף לעשות זאת במקביל. אנו רואים התלבטות בשאלה אם לשבת על הגדר ולתת לישראל להמשיך ולהחליש את עצמה או לנקוט יוזמות ולהחריף עוד יותר את מצבה".[56][57] על רקע זה, ב-25 במרץ, ערב ההצבעה בכנסת של שינוי הוועדה לבחירת שופטים, קרא שר הביטחון יואב גלנט מעל דוכן הכנסת "זהו רגע האמת. אני קורא לממשלה – תעצרו הכול, אל תעבירו השבוע את השינוי בוועדה לבחירת שופטים ". למחרת היום הכריז נתניהו על פיטוריו של גלנט (אך לא צורף להכרזה מכתב פיטורין כנדרש, ועקב המחאה הציבורית שפרצה מהלך הפיטורין נגדע).[56][58]
כעשרת אלפים איש חתמו על מכתב המצהיר כי יפסיקו להתנדב לשירות המילואים בישראל,[59] וכמאה חברי גופי ביטחון בדימוס שלחו מכתב לראש הממשלה נתניהו בו הודיעו על השעיית התנדבותם בכל המערכות אם לא תיעצר חקיקת חוקי הרפורמה.
ביולי, לקראת ההצבעה בכנסת על ביטול עילת הסבירות, פנה ראש אמ"ן במכתב לנתניהו וכתב כי איראן וחזבאללה מזהים נקודת חולשה היסטורית של ישראל.[60][61]
נתניהו מצידו, סירב לקבל סקירה ביטחונית מהרמטכ"ל לפני ההצבעה על ביטול עילת הסבירות,[62] וכן סירב לכנס את הקבינט המדיני ביטחוני, כששר הביטחון יואב גלנט ביקש לסקור בפני השרים את השלכות הרפורמה.[63]
אקדמאים
בינואר 2023 חתמו אלפי חברי סגל באוניברסיטאות על מסמך גילוי דעת נגד הרפורמה.[64] 139 כלות וחתני פרס ביטחון ישראל חתמו על עצומה המבקשת לעצור את תהליך הרפורמה[65]
במרץ 2023 כ-100 פרופסורים חתמו על עצומה בעד רפורמה.[66][67][68] בהמשך הצטרפו פרופסורים ודוקטורים נוספים, וחתמו על העצומה בעד רפורמה,[69] בסה"כ כ-500 פרופסורים ודוקטורים מהאוניברסיטאות השונות. חלקם הסתייגו באופן פומבי מחלקים ממנה.[דרוש מקור]
בפברואר 2023 ערכה ועדת החוקהדיון בדלתיים סגורות ביזמת חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בו השתתפו נציגים מצה"ל, שב"כ, המוסד והמל"ל. בדיון נטען כי בעקבות הרפורמה עלולים חיילי צה"ל, בעיקר מזרועות היבשה, להיחשף לתביעות בינלאומיות בגין פשעי מלחמה על פעילויות כמו בניית גדר ההפרדה ואבטחתה; השתתפות בהפקעת אדמות; ירי חי לעבר מפגינים; תקיפת יישובים אזרחיים מהאוויר (כולל סיכול ממוקד) וכדומה. המשפטנים הצבאיים שהשתתפו בדיון אמרו כי מערכת המשפט הבינלאומי מכבדת את בג"ץ, מקבלת את טיעוניו לגבי חוקיות פעולות צה"ל ביהודה ושומרון, ולכן דוחה תביעות שמגישים פלסטינים נגד אנשי מערכת הביטחון. לדבריהם, כל פגיעה בעצמאות בג"ץ תפגע במוניטין הבינלאומי של בג"ץ, ובעקבות זאת במשרתים בצה"ל ואף בדרג המדיני.[72]
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כתבה כי "שינויים משטריים דרמטיים הנוגעים למאפיינים הדמוקרטיים הגרעיניים של המדינה, צריכים להיעשות בהליך שקול וסדור לגיבוש הסדר מאוזן ומקיף, לאחר עבודת מטה מעמיקה, תוך התייעצות עם כל הגורמים הרלוונטיים".[73] במכתב ששלחה לנתניהו כתבה שיוזמות החקיקה יכולות להשפיע על משפטו, ולכן הוא מצוי בניגוד עניינים ואסור לו לעסוק בתוכנית.[74] בתגובה, הודיע נתניהו שעמדתה אינה מקובלת עליו.[75] שופטת בג"ץ דפנה ברק ארז הורתה למדינה להשיב לעתירה של התנועה לאיכות השלטון לפיה על היועצת המשפטית לממשלה לפעול לשם הוצאת נתניהו לנבצרות בשל ניגוד עניינים.[76] בתגובה הצהירו ראשי מפלגות הקואליציה כי הדיון בבג"ץ בדבר נבצרות ראש הממשלה אינו חוקי ושקול להפיכה צבאית.[77]
יועצים משפטיים לממשלה לשעבר ופרקליטי מדינה לשעבר[78][79] התנגדו לרפורמה המוצעת, וחלקם תיארו אותה כהפיכה משטרית.[80] 17 משרדי עורכי דין מהגדולים בישראל יצאו נגד הרפורמה.[81]
פרופ' יואב דותן, שתמך במשך שנים בריסון משפטי, ראה ברפורמה "מתקפה כוללת על כלל מערכות קבלת ההחלטות בישראל", וסבר כי "ההתקפה על המערכת המשפטית זה צעד ראשון בשינויים מרחיקי לכת הרבה יותר".[82] הוא הוסיף: "אני בדרך כלל נחשב לאחד המבקרים החריפים של מערכת המשפט בישראל – גם מי שמתנגד לאקטיביזם שיפוטי צריך לצאת עכשיו לרחובות. כל מי שחרד לקיומה של הדמוקרטיה הישראלית חייב לצאת לרחובות עד שהדבר הזה ייעצר. חשוב להגן על מערכת המשפט מול הגל המסוכן של אנשים שבאים להחריב את הישראליות כמו שאנחנו מכירים אותה".[83]
פרופ' מנחם מאוטנר, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א, ממבקרי ביהמ"ש העליון והאקטיביזם השיפוטי, כינה את הרפורמה המשפטית "פתח לעריצות", והזהיר כי תגרום למעבר למשטר שבוזז את משאבי המדינה.[84]
185 חברי סגל בכיר למשפטים במוסדות להשכלה גבוהה חתמו על עצומה בה הם מביעים התנגדות נחרצת לרפורמה.[85]
היו גם משפטנים שתמכו במהלכי הרפורמה. סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס, עודד מודריק, הביע תמיכה ברוב חלקיה, תוך הצעת שינויים והסתייגויות.[86][87] 150 משפטנים ובהם שופטים בדימוס, עורכי דין, וכן הפרופסור נחום רקובר והמשנה לראש לשכת עורכי הדין (שהודח בידי אבי חימי בגלל תמיכתו ברפורמה) ערכו כנס מיוחד לתמיכה ברפורמה.[88]
פורום קהלת פעל לקידום הרפורמה, אך באוגוסט 2023 פורסם כי גורמים בפורום קהלת סוברים שיש לעצור את החקיקה ולהתמקד בנושאים שאינם שנויים במחלוקת.[89] פרופ' גדעון ספיר, ממקימי הפורום, אמר בראיון כי "הלכו כאן רחוק מדי", והוסיף שהוא מתנגד לשליטה של הקואליציה במינוי שופטים ולשינוי שיטת הסניוריטי בבחירת נשיא בית המשפט העליון.[90] מייסד פורום קהלת משה קופל אמר כי "אני לא רוצה את הרפורמה ככתבה וכלשונה. אני רוצה את רובה אך לא ככתבה וכלשונה."[91] לדבריו, החקיקה בעניין פסקת ההתגברות היא "רעיון מטופש" ו"דבר מדאיג".[92]
כלכלנים
נגידי בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל וקרנית פלוג הזהירו שהמהפכה תוריד את דירוג האשראי של ישראל כפי שירד דירוג האשראי של פולין, טורקיה והונגריה בעקבות רפורמות משפטיות שהתבצעו בהן.[93][94] באפריל 2023 פרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל תרחיש שלפיו, אם תימשך חקיקת המהפכה המשפטית, צפויה פגיעה של כ-14 מיליארד שקל בשנה בשלוש השנים הקרובות – בתרחיש המקל, ופגיעה של 48 מיליארד שקל בשנה – בתרחיש המחמיר.[95]
270 כלכלנים ומרצים לכלכלה וניהול,[96] שאליהם הצטרפו כ-40 כלכלנים ומנכ"לי משרדי ממשלה לשעבר,[97] חתמו על מכתב המתריע מפגיעה כלכלית. מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב טען בתחילה שלא ניכרת תזוזת משקיעים,[98] אך מאוחר יותר הזהיר ממשבר כלכלי.[99]
האנליסט האחראי על דירוג ישראל בסטנדרד אנד פורס סבר כי השינוי במערכת המשפט וההסלמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני יסכנו את דירוג האשראי של ישראל.[100] בנק ג'יי פי מורגן צ'ייס פרסם סקירה בעקבות השינויים הצפויים במערכת המשפט, והביע חשש מפגיעה בצמיחה ובדירוג האשראי, וכתוצאה מכך עלייה במחיר ההלוואות שישראל תבקש.[101] חברת השירותים הפיננסיים ברקליס פרסמה סקירה המתייחסת לשינויים במערכת המשפט ולאפשרות של הסלמת המחאה נגדה, באופן שעלול להוריד את דירוג האשראי הישראלי.[102] שתי הסקירות השוו את המתרחש בישראל לשחיקה הדמוקרטית שהתרחשה בפולין ולירידה במצבה הכלכלי של פולין.
במרץ פרסמה חברת דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס אזהרה חריגה למשקיעים בעקבות השינוי המתוכנן במערכת המשפט הישראלית, וכן אזהרה ישירה כי תחזית דירוג האשראי של ישראל עלולה להיפגע מהשינוי במערכת המשפט.[103] באפריל שינתה מודי'ס את התחזית של ישראל (בדירוג A1) מ"חיובי" ל"יציב", "כדי לשקף את הדעה שלנו כי המשילות בישראל הידרדרה, כפי שממחישה ההצעה לתיקון מערכת המשפט".[104]
לאחר חקיקת החוק לביטול עילת הסבירות הצהירה מודי'ס כי חלק מהדאגות שהביעה בנוגע להשלכות הרפורמה מתבררות כנכונות.[104]מורגן סטנלי, הבנק השלישי בגודלו בארצות הברית,[105] וסיטי בנק הסירו את המלצתם להשקיע במדינת ישראל.[106] בנוסף, סיטי בנק ו-S&P הורידו את תחזית הצמיחה של ישראל.[107]
באוגוסט 2023 העלה בנק ישראל, בדו"ח היציבות הפיננסית לחודשים ינואר עד יוני, את רמת הסיכון מבינונית-נמוכה לבינונית עד גבוהה, בציינו כי "אי הוודאות סביב שינויי החקיקה העלתה את פרמיית הסיכון של המשק ולוותה בפיחות של שער החליפין שתרם לעלייה באינפלציה".[108]
בפברואר 2024 חברת דירוג האשראי מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל מדירוג A1 לרמה A2 בליווי תחזית דירוג שלילית, על רקע השפעת מלחמת חרבות ברזל על הכלכלה.[109] בדו"ח ציינה החברה שגם המחלוקות בציבור בנוגע לרפורמה המשפטית היוו גורם שלילי שהשפיע על הורדת הדירוג. כלכלני החברה שיבחו את עוצמתה ועצמאותה של מערכת המשפט, שהוכיחה כי ביכולתה לספק מערך חזק ואפקטיבי של איזונים ובלמים גם בתקופת מלחמה, וכן את ארגוני החברה האזרחית שלקחו חלק במחאה נגד הרפורמה המשפטית.[110] בספטמבר 2024 הורידה מודי'ס את דירוג האשראי של ישראל בשתי דרגות, מרמה של A2 לרמה Baa1, עם תחזית שלילית. בדו"ח צוין שאחד הגורמים הוא המשבר במערכת המשפטית, ובעיקר העובדה ששר המשפטים יריב לוין מעכב מינויים חשובים של שופטים, לרבות לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, למרות פסיקת בג"ץ שמחייבת אותו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים.[111]
זמן קצר אחרי ההודעה על הרפורמה ב-4 בינואר 2023 החלו הפגנות ומחאות נגד הרפורמה. עם התגברות המחאה צמצמה הקואליציה את היקף החקיקה לצורך קיום שיח בבית הנשיא, אולם לאחר שהמשא ומתן הופסק אישרה הכנסת את החוק לצמצום עילת הסבירות. בית המשפט העליון דן בכך ופסל את החוק לצמצום עילת הסבירות.
הוויכוח העז על השינויים במערכת המשפט בישראל וסיבות נוספות הולידו לתוכנית שמות חלופיים, ביניהם "הרפורמה המשפטית"[118] (או "הרפורמה במערכת המשפט"[119]), "המהפכה המשפטית"[120] ו"רפורמת לוין".[121] בנאום הצגת התוכנית כינה אותה שר המשפטים יריב לוין בשם "רפורמת המשילות".[2][3] מאוחר יותר השתמש במונח "הרפורמה המשפטית".[122]
רבים ממתנגדי הרפורמה רואים אותה כ"הפיכה משטרית" (כלומר, "הפיכה עצמית"). לטענתם, הרפורמה ומדיניות הממשלה מובילות יחד למשטר של דמוקרטיה חלולה, ולנזק בלתי הפיך לדמוקרטיה בישראל. ביתר פירוט - הטענה היא כי הרפורמה שואפת להכפיף את מערכת המשפט לרשות המבצעת, וכי הממשלה פועלת לשינוי המשטר באופן בלתי לגיטימי: פוגעת בחופש העיתונות על ידי התקפות על כלי תקשורת ביקורתיים והרס השידור הציבורי; פוגעת בחופש האקדמי[123][124] ; פוגעת בחופש הביטוי[124]; מחלישה את כוחה של הכנסת מול הממשלה; מבצעת מינויים פוליטיים למשרות של שומרי סף; מצרה צעדים של ארגוני החברה האזרחית; הופכת את המשטרה לגוף פוליטי.[125] מומחים רבים כינו תהליך זה "ההפיכה המשטרית[126] (או "ההפיכה השלטונית"[127]) בטענה שהיא תוביל לשינוי המשטר בישראל.[128]
מתווה הנשיא הרצוג
בנאום לאומה ביקש נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג, להגיע לפשרה. הנשיא הציג בדבריו את הכנסת כריבון שרשאי לחוקק ואת הצורך ברפורמה בבתי המשפט, ומאידך הדגיש את הדאגה בקרב מתנגדי הרפורמה, החוששים מאובדן האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה. הנשיא סיפר שדן בנושא עם מנהיגים מכל שדרות העם, וקבע שאפשר להגיע להסכמה רחבה בציבור.[129] מתווה הנשיא כלל הצעה לחמישה עקרונות כבסיס למשא ומתן:
החוק יסדיר את חוקי היסוד עליהם אין ביקורת שיפוטית והם יחוקקו בארבע קריאות ותוך הסכמה רחבה.
חוקים שאינם חוקי יסוד יהיו תחת ביקורת בית המשפט, שיוכל לבטלם.
פסקת ההתגברות – תהיה שיטה להתגבר על פסילת בית המשפט.
פתרון בעיית העומס השיפוטי – הוספת תקנים רבים.
אמון במערכת המשפט – תוצע תוכנית ממשלתית להתייעלות ומניעת עינוי דין במערכת המשפט.
הרכב הוועדה לבחירת שופטים – גם למערכת הפוליטית וגם למערכת המשפטית לא יהיה רוב בוועדה. לכל אחת מהרשויות יהיו מספר זהה של נציגים ובנוסף יהיו נציגי ציבור שימונו בתיאום והסכמה בין שר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון. בין נציגי הכנסת יהיה גם נציג לאופוזיציה.
עילת הסבירות – יצירת הסכמה על המקרים בהם ניתן יהיה להשתמש בעילת הסבירות כדי לבקר פעולות של הרשות המבצעת והמחוקקת.
הנשיא ביקש מראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, שמחה רוטמן, לנסות להגיע לפשרה ולעצור את החקיקה לפני העלאתה לקריאה ראשונה בכנסת. בנוסף אמר הנשיא כי ייתכן שיופיע באופן תקדימי לפני הוועדה.
עם התקדמות החקיקה והמחאות נגדה, ב-9 במרץ 2023 נשא הנשיא הרצוג נאום לאומה, שבו קרא לעצור את החקיקה ולהחליפה במתווה אחר. לדבריו: "מכלול החקיקה שנידון כעת בוועדה צריך לעבור מהעולם ומהר. הוא שגוי, דורסני ומערער את יסודותינו הדמוקרטיים."[130] ב-15 במרץ 2023 הציג הנשיא מתווה משלו, שאותו כינה "מתווה העם" לשינויים במערכת המשפט.[131][132]