PROFILPELAJAR.COM

פרשת המניות של בנימין נתניהו^[1] או פרשת מניות הפלדה^[2] היא בדיקה משטרתית שנערכה בגין חשד טובות הנאה,^[3] שקיבל בנימין נתניהו מבן דודו נתן מיליקובסקי. כמו כן נחשד בדיווח כוזב למבקר המדינה^[4] ופעילות בניגוד עניינים לטובת מיליקובסקי.^[3] ב-2007 נתניהו רכש מניות בשותפות NMSD, שבבעלות משפחת מיליקובסקי, ואשר החזיקה בבעלות חלקית בחברת "Seadrift", וב-2010 מכר אותן בעסקה שהניבה לו רווח גדול. רווח זה עורר חשד לטובת הנאה משמעותית שקיבל ממשפחת מיליקובסקי בזמן הרכישה. עם זאת, בשל הזמן שחלף, היה קושי לאסוף ראיות מספקות, ולבסוף לא נפתחה חקירה פלילית בגין התיישנות והיעדר תשתית ראייתית^[5]. נתניהו דיווח על אחזקת המניות בהצהרותיו למבקר המדינה בשנים 2009–2010 ואף דיווח על הרווח מהמניות בשנת 2011^[6].

לאחר פרסום עמדת היועמ״ש נחשפה שורת עסקאות במניות ״סידריפט״ אשר מצביעות על כך שנתניהו רכש את המניות במחיר ששיקף את ערכן הריאלי^[7]. יחד עם זאת, הפרשה הציפה את קשריו העסקיים של נתניהו ובן דודו, ומשום כך קבע כי 300 אלף הדולר שנתניהו קיבל ממיליקובסקי לצורך ענייניו המשפטיים מנוגדים לחוק המתנות.^[8]^[6]^[9]

עסקאות נתניהו

באוגוסט 2007 נתניהו, כראש האופוזיציה,^[10] רכש כ-1% ממניות חברת "סידריפט" (Seadrift), בשווי 600 אלף דולר, דרך חברת "NMSD" של משפחת מיליקובסקי.^[7] בשנת 2008 חברת "גרפטק" התחילה בהליך רכישה של שתי החברות "סידריפט" ו-"C/G", שתיהן בשליטת האחים מיליקובסקי. ב-31 במרץ 2009 נכנס נתניהו לתפקידו כראש ממשלת ישראל. באותה שנה נתנה ועדת ההיתרים לנתניהו היתר זמני שלא להעביר את המניות שהחזיק בחברה של בני דודיו לנאמנות עיוורת, והוא קיבל הארכה של 30 יום. בנובמבר 2010, במסגרת עסקת המיזוג בין ״סידריפט״ ו״גרפטק״, מכר נתניהו את מניותיו תמורת כ-16 מיליון ש"ח.^[11] בעסקת המיזוג מכרו האחים מיליקובסקי את החזקותיהם בתמורה לכ-700 מיליון דולר, וקיבלו כ-250 מיליון דולר במזומן, 200 מיליון דולר באג"ח ועוד 24 מיליון מניות שהיו שוות ל-11.3% מ"גרפטק". מהחלטת ועדת ההיתרים לשנת 2010 עולה כי נתניהו לא העביר בשנת 2010 לנאמנות עיוורת את מניותיו בחברת "NMDM", שפעלה בתחום תוספי הפלדה.

הפרשה

בפרשת רכישת המניות של נתניהו, עלו סימני שאלה בנוגע לפער בין מחיר הרכישה ב-2007 לבין מחיר המכירה ב-2010, מה שעורר חשש לטובת הנאה משמעותית מנתן מיליקובסקי. עם זאת, לא נמצאו ראיות לקשר אינטרסים בין מיליקובסקי לנתניהו. באפריל 2019 נפתחה בדיקה משטרתית,^[12] שכללה גביית עדויות ובחינת פניות למבקר המדינה מכהונתו של מיכה לינדנשטראוס.^[13] חוקרי "להב 433" גבתו עדות מאדם שמסר מיוזמתו מידע והקלטות בעניין משפחת נתן מיליקובסקי.^[14] הבדיקה משטרתית הוקפאה לפני הבחירות, וחודשה לאחריהן^[5], לרבות פניה לרשויות בחו"ל.^[15]

ב-15 באוקטובר 2020, היועמ"ש קיבל את עמדת המשטרה והפרקליטות והודיע שלא יפתח בחקירה פלילית נגד נתניהו בפרשה. בנימוקיו הסביר כי בשל הזמן שחלף חלה התיישנות על חלק מהעבירות, וכן היה קושי באיסוף ראיות מספקות^[5]. לדברי מנדלבליט, בשנים 2007–2010 לא נמצא בסיס מספק בתשתית הראייתית לאינטרס של מיליקובסקי בישראל שנתניהו יכול היה לקדם – ולכן לא הייתה צדקה לחקור חשד לשוחד. קבלת כספים בסכומים כאלה על ידי איש ציבור יכולה להוות גם עבירה של מרמה והפרת אמונים – אלא שכבר חלפה תקופת ההתיישנות על עבירות מסוג זה כשהפרשה הגיעה לידיעת הרשויות. בנוסף מנדלבליט קבע כי בדיקות גופי האכיפה לא מצאה ראיות כי נתניהו ידע על קשר כלשהו בין "סידריפט", לבין רכישת כלי השיט מ"טיסנקרופ", שחברת "סידריפט" סיפקה לה תוספי פלדה.^[16]^[17] בית המשפט העליון דחה עתירות שדרשו להורות ליועץ המשפטי לממשלה להפוך את החלטתו ולהורות על פתיחה בחקירה.^[18] יחד עם זאת, בעקבות הפרשה וגילוי אופי הקשרים בין השניים, מנדלבליט שינה את גישתו וקבע כי 300 אלף הדולר שנתניהו קיבל ממיליקובסקי לצורך ענייניו המשפטיים מנוגדים לחוק המתנות.^[8]^[6]^[9]

הטענה לטובת הנאה במניות "סידריפט" מבוססת על פערים חשודים בין שווי החברה בעסקאות שונות. לפי הפרסום בדה מרקר בשנת 2019, ב-2007 נתניהו רכש מניות לפי שווי חברה של 37.5 מיליון דולר, בעוד שב-2008 קרן "פלקון" מכרה את אחזקותיה ל"גרפטק" לפי שווי של 715 מיליון דולר – פער של פי 20 או הנחה של כ-95%.^[19] ב-2010 גרפטק רכשה את יתר המניות לפי שווי מופחת של 421 מיליון דולר (ירידה של כ-40%), אך נתניהו הרוויח מאות אחוזים על השקעתו. הפערים הללו, שכונו "נס כלכלי", עוררו חשד לטובת הנאה,^[20] אליו התייחס גם היועץ המשפטי לממשלה במכתב סגירת התיק^[16].

בפברואר 2020, תיקן דה מרקר את שווי "סידריפט" לפיו נתניהו רכש את המניות מ־37.5 מיליון דולר לכ- 107 מיליון דולר.^[21] הטעות במקור נבעה מהנחה כי המניות נרכשו מ"סידריפט" עצמה, בעוד שהן נרכשו מחברת אחזקות ממונפת שהחזיקה בבעלות חלקית בלבד ב"סידריפט". בפברואר 2021 פורסם כי קרן "פלקון", שכאמור מכרה את אחזקותיה בשנת 2008 לפי שווי ״סידריפט״ של 715 מיליון דולר, רכשה את המניות בשנת 2005 לפי שווי ״סידריפט״ של כ-10 מיליון דולר, כעשירית מהמחיר בעסקת נתניהו. שווי "סידריפט" צמח פי 73 בין 2005 ל־2008 בזכות תנופת תשתיות בסין וביקושי שיא לסחורות. בנוסף, פורסם כי בחודשים שלפני עסקת נתניהו בוצעו שלוש עסקאות קניה ומכירה בהערכת שווי הוגן ולפי שווי דומה לזה שבו נתניהו רכש את המניות. דבר זה מחזק את טענת נתניהו כי רכש את המניות במחיר ששיקף את ערכן הריאלי.^[7]