בפעם הראשונה שני הצדדים הציגו מפות של יהודה ושומרון. המפות היו בסיס לשיחות הטריטוריה וההתנחלויות. ישראל הציגה שתי מפות, והפלסטינים התחייבו למפות כבסיס. הפלסטינים הציגו מפות משלהם שמציגות את השטח שימסר לישראל. ישראל אמרה שלפי מתווה קלינטון, גושי התיישבות מסוימים צריכים להיות מסופחים לישראל. הפלסטינים לא הסכימו לכלול גושים במפות, ואמרו שזה יגרום נזק לפלסטינים החיים באזורים שישראל רוצה לספח, ולזכויות הפלסטיניות.
רצועת עזה
אף צד לא הציג מפה של רצועת עזה. הוסכם כי כל הרצועה תהיה תחת ריבונות פלסטינית, אבל היו כמה בעיות בפרטים. כל ההתנחלויות היו אמורות להתפרק, והצד הפלסטיני רצה שזה יקרה תוך 6 חודשים, פרק זמן שלא התקבל על ידי ישראל. שני הצדדים הסכימו שיהיה מעבר בטוח מצפון רצועת עזה (בית חאנון) לחברון, ושיהודה ושומרון ועזה חייבות להיות מחוברות.
ירושלים
שני הצדדים הסכימו להצעת מתווה קלינטון, שאמרה שכל השכונות הערביות בירושלים יהיו בריבונות פלסטינית, וכל השכונות היהודיות יהיו בריבונות ישראלית. שני הצדדים נטו להסכים שהעיר תהיה עיר מפורזת. הצד הישראלי קיבל את ההצעה שירושלים תהיה בירת שתי המדינות:ירושלים לישראל ו"אל קודס" לפלסטינים. שני הצדדים הסכימו לשלטון באתרים הקדושים להם. הוסכם על ריבונות ישראלית בכותל המערבי, למרות שנותרה מחלוקת על גודל האזור. שני הצדדים הסכימו שבעיית הר הבית עוד לא נפתרה.
שני הצדדים הסכימו שאונר"א יתכנן תוכנית לשיקום הפליטים במשך זמן מוסכם של חמש שנים.
הצד הישראלי ביקש שבעיית הפליטים היהודים ממדינות ערב תוכר, למרות שלא הייתה אחריות פלסטינית לבעיה. הצד הפלסטיני תבע פיצויים לפליטים הפלסטינים, וישראל דחתה זאת.
הצד הישראלי דרש, שבהתאם למתווה קלינטון, המדינה הפלסטינית תהיה מפורזת וללא צבא. הפלסטינים היו מוכנים לקבל הגבלה צבאית.
שני הצדדים הסכימו שלמדינה הפלסטינית תהיה ריבונות על שטחה האווירי. הצד הישראלי הסכים לכבד את זכויות הפלסטינים, אך דרש גישה לשמיים הפלסטינים.
הצד הישראלי הציע נסיגה מיהודה ושומרון תוך 3 שנים, ובנוסף נסיגה תוך 3 שנים מבקעת הירדן, שאחריה כוח בינלאומי יפקח על האזור. הפלסטינים דחו זאת מחשש להגברת המתיחות בין ישראל לפלסטינים.
הצד הישראלי ביקש שליטה על חמישה אזורי חירום בבקעת הירדן, והפלסטינים הסכימו רק לשניים. הפלסטינים דחו את ההצעה שצה"ל יוכל להיכנס לפלסטין במקרה חירום, אך הביעו נכונות לדון על שימוש בכוח הבינלאומי.
שני הצדדים הסכימו לשתף פעולה ולהילחם בטרור.
הצד הפלסטיני רצה שריבונות פלסטינית על הגבולות ועל נקודות מפגש בינלאומיות תיכלל בהסכם.
סיום השיחות
השיחות הסתיימו ללא הסכם ב-27 בינואר2001, לפני הבחירות לראשות הממשלה מספר ימים לאחר מכן. התקדמותו של תהליך אוסלו, שהתרחש מאז ועידת מדריד, הלכה ודעכה. בעקבות המשא והמתן ירדה התמיכה בברק, לצד התפרעויות בשטחים שפגעו קשות באמון של הציבור הישראלי בפלסטינים ובערפאת. אווירה זו סייעה לאריאל שרון להיבחר לראשות הממשלה בפברואר 2001, שסירב לחדש את השיחות עם כניסתו לתפקיד, ועזרה לליכוד ולמפלגות הימין לנצח בבחירות בשנת 2003 בצל האינתיפאדה השנייה.