אזעקת מלחמה היא מערכת התרעה סדירה המזהירה את התושבים מפני סכנה קרובה של תקיפה אווירית (במטוסים, טילים או רקטות וכלי טיס בלתי מאוישים). באזורים הסמוכים לגבול נחוצה אזעקה גם להתרעה מפני תקיפה ארטילרית. עם שמיעת האזעקה יש להיכנס למקלט, מרחב מוגן או מקום מוגן אחר. אזעקה משמשת גם להתרעה על אסון טבע מתקרב, כגון רעידת אדמה או סופת טורנדו.

בתחילה נעשתה אזעקת מלחמה באמצעות שימוש בצופרים, ובהמשך נוספו עוד דרכים, כגון הודעה בשידורי רדיו וטלוויזיה והודעה בטלפון חכם.

זיהוי סכנה מתקרבת נעשה עוד מימי קדם באמצעות תצפיתנים, שתפקידם לזהות סכנות בראייה, ולהעביר התרעה ראשונית בדבר הסכנה שנצפתה. בשנת 1925 הוקם בבריטניה חיל הצופים המלכותי (Royal Observer Corps), שכלל תצפיתנים שתפקידם להתריע מפני התקרבות של מטוסי אויב. החיל פעל בהרחבה במלחמת העולם השנייה.

אמצעי עיקרי לזיהוי סכנה מתקרבת, המצריכה הפעלה של אזעקה, הוא מערכת מכ"ם. המכ"ם נכנס לשימוש מבצעי נרחב במהלך מלחמת העולם השנייה במערכת צ'יין הום בבריטניה, בשלב הראשון באמצעות הקמת רשת של מערכות מכ"ם לאורך החופים כדי להתריע על מטוסים מתקרבים. עם השתכללות אמצעי הלחימה ומכשירי המכ"ם משמש המכ"ם גם לאיתור סכנות נוספות, כגון טילים בליסטיים, רקטות ופגזים, ומערכת הבקרה המחוברת אליו מסוגלת לחשב את אזור הפגיעה הצפוי.

כיוון שעקמומיות כדור הארץ מגבילה את טווח הגילוי של מכשיר מכ"ם, ובכך מגבילה את הזמן שבין האזעקה לפגיעה, משתדלים להגביה מכשירי המכ"ם, ובכך להגדיל את טווח הגילוי ומשך ההתרעה. דוגמה לכך היא מתקן המכ"ם בדימונה, הממוקם על שני מגדלים בגובה 400 מטרים. פתרון נוסף להגדלת משך ההתרעה הוא מיקום מערכות המכ"ם קרוב ככל האפשר למקום שיגור הטילים והמפציצים, כפי שנעשה במערכות DEW Line (אנ') ו-NWS (אנ') שנועדו להתרעה מפני תקיפה שמקורה בברית המועצות.

אמצעי נוסף, קצר טווח, הוא זיהוי סכנה יבשתית או ימית באמצעות מצלמות דיגיטליות המותקנות על עמודי תצפית או בלוני תצפית, המחוברות למסכי מחשב הנסקרים בידי תצפיתניות.

• צפירה באמצעות מערכת צופרים.
• התרעה מילולית בקול אנושי.
• זימונית - מיועדת לכבדי שמיעה
• מסרון לטלפונים סלולריים - שימוש בטכנולוגיית Cell Broadcast כך שבזמן אזעקה התבצעה פריצה על ידי מערכות ההתרעה למערכות האנטנות הסלולריות של החברות השונות באזור הנתון ונשלח מסרון מיוחד לכל הטלפונים הסלולריים באזור המודיע על אזעקת אמת.
• יישומון לטלפון חכם.
• הודעה מתפרצת / כתובית מתפרצת - ברשתות הרדיו נשמעת הודעה מתפרצת על אזעקה מעל השידורים הרגילים. בטלוויזיה ובאתרי חדשות האזעקה מופיעה בכתובית על המסך.

ערך מורחב – אזעקת מלחמה בישראל

אזעקת מלחמה היא חלק מההגנה האזרחית בישראל. הצופרים הראשונים הותקנו בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי במהלך שנות ה-30 ושנות ה-40^[1] והזהירו את התושבים מפני מפציצים במלחמת העולם השנייה (למשל בהפצצות חיל האוויר האיטלקי על חיפה^[2]). עד 10 ביוני 1948 אזעקת המלחמה בישראל הייתה צפירה ממושכת, וצפירת ההרגעה הייתה צפירה עולה ויורדת.^[3] בתאריך זה הוחלפה משמעות שתי הצפירות, ומאז אזעקת מלחמה היא צפירה עולה ויורדת. וצפירת ההרגעה היא צפירה ממושכת, שמבשרת לתושבים כי אפשר לחזור לשגרה. מאז מלחמת המפרץ. צפירה הרגעה אינה בשימוש תדיר. במקומה, פיקוד העורף נותן הנחיה מראש בדבר הזמן שיש לשהות במקלט (10 דקות אם לא נמסרה הוראה אחרת).

הפעלת האזעקה נעשית מרחוק באמצעות תקשורת אלחוטית ומערכת שליטה אשר מתקשרת עם כל הצופרים. הפעלת האזעקה נעשית באזור שבו צפויה הסכנה, לפי חישוב אזור פגיעתו של אמצעי התקיפה (רקטה, טיל בליסטי וכדומה). מיקוד אזור הסכנה השתכלל במרוצת השנים: בזמן מלחמת המפרץ, שיגור טיל בליסטי מעיראק גרם לאזעקה בכל המדינה או בחלקים נרחבים שלה, בזמן מלחמת לבנון השנייה היו בישראל 25 אזורי צפירה, ובמבצע צוק איתן (2014) היו 255 אזורי צפירה,^[4] בשנת 2019 היו 1,800 אזורי צפירה.^[5]

מאז התקנתם ועד היום, משמשים צופרי האזעקה בישראל לתכלית נוספת - צפירות הדומייה השנתיות הקבועות: ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. צפירות אלו נשמעות ברחבי המדינה כצפירת הרגעה (טון רציף) לזמן קצוב. צפירות כאלו נשמעו מהצופרים גם לאחר אסון צור הראשון ובמהלך הלווייתו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין לאחר הירצחו.

• אזעקה (פריצה) – צפירה המתריעה על פריצה לרכוש (בית, מכונית וכדומה)
• אזעקה (בטיחות) – צפירה המתריעה על אסון מתקרב כגון שרפה

מדיה וקבצים בנושא אזעקת מלחמה בוויקישיתוף