קרב ג'באליה השני הסתיים ב-31 במאי2024, לאחר פירוק מסגרת ארגוני הטרור במרחב. לקרב ג'באליה השלישי יצא צה"ל בעקבות התארגנות מחודשת במחנה הפליטים ג'באליה. בקרב זה בוצע ניסיון לפינוי אוכלוסיית מחנה הפליטים דרומה, על מנת למנוע התארגנות מחודשת.[1]
בסוף קרב ג'באליה השני, בהובלת עוצבת האש, צה"ל הכריז על פירוק מסגרת ארגוני הטרור במחנה הפליטים ג'באליה. במהלך החודשים יוני עד ספטמבר בוצעה התארגנות מחודשת של מסגרות חמאס וארגוני הטרור במחנה הפליטים.[2]
לאור ההתארגנות, נוצר צורך לפעול בשלישית במחנה הפליטים. נראה שעל מנת למנוע התארגנויות נוספות לאחר המבצע, התמקד המבצע לצד פירוק מסגרת ארגוני הטרור, גם בהנעת תושבי מחנה הפליטים דרומה, כך שלא תתאפשר התארגנות מחודשת.[3]
המבצע מובל על ידי אוגדה 162, אשר החלה בקרב לאחר יציאה ממרחב רפיח והעברתו לשליטת אוגדת עזה.
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: כתוב כרשימת מבזקי חדשות, במקום ערך.
כניסת הכוחות לג'באליה.
בשעות שקדמו לתחילת הפעילות ובמהלכה, חיל האוויר תקף עשרות מטרות טרור בהכוונת חטיבת האש 215 – מחבלי נוח'בה, תשתיות תת-קרקע, תשתיות טרור רבות ועוד.
בליל 6 באוקטובר הודיע דובר צה"ל כי כוחות אגודה 162 החלו לפעול במהלך הלילה במרחב ג'באליה, בעקבות מידע מודיעיני על הימצאות מחבלים ותשתיות טרור במרחב. כמו כן, שוגרו רקטות מהאזור לכיוון אשקלון. באותו יום פורסם כי חיל האוויר תקף עשרות מטרות טרור כולל תשתיות תת-קרקעיות ומחבלי נוחב'ה.[5][6]
ב-8 באוקטובר דובר צה"ל הודיע לתושבי ג'באליה להתפנות מהאזור משום שצה"ל הולך לפעול בעוצמה, ובנוסף, הודיע כי כוחות אגודה 162 חיסלו כ-20 מחבלים ביממה שחלפה.
ב-9 באוקטובר הושלם כיתור המרחב. באותו היום תקף חיל האוויר מחבלים במתחם שבעבר היה בית רפואה, בתקיפה חוסלו לפחות 12 מחבלים.
ב-10 באוקטובר כלי טיס של חיל האוויר תקפו, בהכוונה מודיעינית של אמ"ן, שב"כ וחטיבת האש 215 בפיקוד אגודה 162, מחבלים במרחב ששימש בעבר כמתחם רפואי בג'באליה. המתחם שימש את המחבלים לפעילות טרור, והיו בו אמצעי לחימה רבים. לפחות 12 מחבלים חוסלו,[7] הותרו לפרסום שמותיהם של 3 חללים אשר נפלו בקרב שהתפתח ממארב שכלל זירת מטענים וירי צלפים ונ"ט.[8]
ב-17 באוקטובר חיל האוויר תקף מתחם ששימש בעבר כבית ספר.[10] כמו כן, פרסם דובר צה"ל שכחלק מהפעילות הלוחמים איתרו בבית ספר עשרות אמצעי לחימה. בנוסף, באחת הכיתות אותר לוח גיר ששימש את המחבלים ועליו כיתובים בערבית המשבחים את טבח ה-7 באוקטובר. בתקיפה חוסלו 18 מחבלים.[11]
ב-19 באוקטובר פורסם כי במהלך הפעילות, צה"ל איפשר לאזרחים להתפנות באופן בטוח, דרך נתיבים מסודרים.[14] לאחר כשבועיים מתחילת הקרב, למעלה מ-5,000 אזרחים התפנו ממחנה הפליטים.[1][15] שני חיילי צה"ל נהרגו מטיל נ"ט שפגע בטנק בו לחמו.[16]
ב-22 באוקטובר פורסם כי אוגדה 162 הצליחה לפנות עשרות אלפי תושבים מהמרחב, לעצור ולחסל קרוב ל-100 מחבלים ביומיים, ולהשמיד תשתיות טרור רבות. כמו כן, כוחות חטיבה 401 חיסלו בתקיפה אחת כעשרה מחבלים. בעזה דיווחו שצה"ל הטיל כרוזים הקוראים לתושבי בית לאהיא להתפנות.
ב-23 באוקטובר פורסם כי עד כה התפנו 20,000 אזרחים מהמרחב.[19] עוד פורסם כי צה"ל תקף במחנה ג'באליה. בתקיפה חוסל בכיר במשטרת חמאס בצפון רצועת עזה.
ב-25 באוקטובר פורסם כי כוחות צה"ל כיתרו ועצרו מחבלים בבית החולים כמאל עדוואן. בנוסף, דווח כי מצפון הרצועה התפנו יותר מ-45,000 אזרחים, כ-300 מחבלים נעצרו ויותר מ-600 מחבלים חוסלו.[20] כמו כן, צה"ל התיר לפרסום את שמותיהם של שלושה לוחמים שנפלו בקרבות בצפון הרצועה. השלושה נהרגו מפיצוץ מטען גחון רב עוצמה על טנק המרכבה שבו שהו.[21]
ב-27 באוקטובר הותר לפרסום שמו של חלל צה"ל אשר נפטר מפצעיו.[22]
ב-28 באוקטובר הותר לפרסום שמו של חייל צה"ל אשר נפטר מפצעיו,[23] במהלך הפעילות בג'באליה כוח לוחמים של היחידה הרב-ממדית חיפש במהלך הלילה עמדות צליפה במרחב. הכוח נכנס למבנה וברגע שהוא נכנס, אירע פיצוץמטען חבלה רב עוצמה שהטמינו מחבלי חמאס. מהפיצוץ נהרגו 4 מלוחמי היחידה ועוד מספר לוחמים נפצעו.[24]
ב-1 בנובמבר הותר לפרסום שמו של חלל צה"ל אשר נפטר מפצעיו.[25]
ב-2 בנובמבר צוות הקרב החטיבתי של חטיבת כפיר הצטרף לחטיבת גבעתי ו-401, בפיקוד אוגדה 162, בלחימה במרחב ג'באליה עם מספר גדודים, בהם גדוד נחשון, גדוד שמשון, ואחד מגדודי השריון של חטיבה 188.[26] כמו כן, הותרו לפרסום שמותיהם של שני חללי צה"ל.[27]
ב-17 בנובמבר הותר לפרסום שמם של 3 חללי צה"ל לוחמי גדוד נחשון (90) של חטיבת כפיר כאשר בתקרית הראשונה לוחם נפגע מירי צלף[32] ובתקרית השנייה היתקלות פנים מול פנים.[33]
ב-20 בנובמבר הותר לפרסום שמו של חלל צה"ל, אשר נפל בקרב מול מחבלים בהיתקלות מטווח קרוב.[34]
בקרב ג'באליה השלישי כבש צה"ל את צפון רצועת עזה. הוא הטיל סגר צבאי על צפון הרצועה, מנע כמעט לגמרי כניסת סיוע הומניטרי, וכן הרס את רוב הכבישים המובילים דרומה ובכך ניתק את האזור מהעיר עזה. רוב התושבים נאלצו לעזוב את בתיהם. חיל האוויר הישראלי תקף מבנים רבים בצפון הרצועה, בהם נהרגו תושבים רבים ואחרים נלכדו בהריסות. כמו כן הותקפו בתי חולים ותשתיות רפואיות. ארגוני זכויות האדם העלו חששות מפשעי מלחמה, ופעולות ישראל תוארו כטיהור אתני ורצח עם.[41]
בנוסף, בקרב זה צה"ל יצר ציר נוסף, בדומה למסדרון נצרים ולציר פילדלפי, שחוצץ בין צפון הרצועה לבין העיר עזה.[42]
