בעקבות ריבוי החללים במתקפת הפתע ובמלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבותיה, הוגשו בכנסת חמש הצעות חוק לקיום יום זיכרון לאומי. עם מגישי הצעות החוק נמנים חברי הכנסת אתי עטייה, מירב בן ארי, אליהו דלל, נעמה לזימי ואוהד טל. רוב ההצעות ביקשו לקבוע כיום זיכרון לאומי את כ"ג בתשרי או כ"ד בתשרי, יום או יומיים לאחר המועד העברי של מתקפת הטרור,[2] בשל העובדה כי כ"ב בתשרי הוא חג שמחת תורה, וכ"ג בתשרי הוא יום אסרו חגסוכות. הצעות החוק כוללות מספר דרכי הנצחה, בהן טקס זיכרון ממלכתי, צפירה בת שתי דקות דומיה, הורדת דגל המדינה לחצי התורן במוסדות המדינה ובצה"ל, ישיבה ממלכתית במליאת הכנסת, ציון היום במוסדות המדינה ובמוסדות החינוך, התאמת תוכני שידור ברשתות השידור בהתאם לאופי יום הזיכרון, והשבתה של בתי אוכל ובתי עינוגים.
שנה באוקטובר - שלט של מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים ברמת גןיצחק הרצוג נשיא מדינת ישראל באתר פסטיבל נובה במסע זיכרון בעוטף עזה במלאת יום השנה לטבח ב-7 באוקטובר 2023 בשעה 06:29מדבקות יזכור ייעודיות ליום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל שלעליהן מופיעות כלניות במקום דם המכבים
לצד ההחלטה על יום הזיכרון הקבוע, החליטה ממשלת ישראל לקיים טקס זיכרון ממלכתי חד-פעמי במלאת שנה לטבח על פי הלוח הגרגוריאני, בשבעה באוקטובר 2024.[4] בדברי ההסבר של הצעת ההחלטה נכתב:
”7 באוקטובר נחרט בתודעה הציבורית בישראל כיום הטבח. דווקא לציון השנה הראשונה למתקפת הטרור הגדולה ביותר בתולדותינו, כהיענות לרחשי הציבור בישראל, ישנו צורך לציין את האירוע באורח חד-פעמי במועדו הלועזי, שנחקק בתודעת העם בישראל ובתודעתו של העולם. ההיגד 'שבעה באוקטובר' הוא רב-משמעי ובעל הקשר למונח היהודי 'שבעה', שיש בו כדי לציין את האבל בסיום של שנת האבל הראשונה לפרוץ המתקפה.[5]”
בבוקר 7 באוקטובר, בשעה 6:29 (השעה שבה פרצה מתקפת הפתע), התקיים טקס באנדרטת נרצחי פסטיבל נובה בהשתתפות נשיא המדינהיצחק הרצוג.[6] טקסי זיכרון נוספים התקיימו במהלך היום.[7] ערוצי הטלוויזיה עבדו במתכונת דומה לזאת של ימי זיכרון, ושידרו תכנים הקשורים למלחמת חרבות ברזל.
בנוסף לטקס שנערך בתאריך הלועזי, הוחלט בהחלטת ממשלה שיקויים באותה שנה גם יום הנצחה ע״פ התאריך העברי שנקבע בסמוך למועד העברי בו התרחשו אירועי 7 באוקטובר. ביום האבל הלאומי ייערכו שני טקסי אזכרה ממלכתיים: טקס אזכרה ממלכתי לחללי כוחות מערכת הביטחון וטקס אזכרה ממלכתי לנרצחים האזרחים במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל, שייערכו בהר הרצל.[8]
השרה מירי רגב מונתה לאחראית על הפקת טקס הזיכרון הממלכתי ששודר בסוף היום,[9] והחליטה לקיים אותו במתכונת של מופע ללא קהל. החלטה זו נתקלה בהתנגדות של עשרות משפחות שכולות שדרשו לבטל את הטקס, יישובים[10][11] שנפגעו במתקפת הפתע בהם בארי, עין השלושה, ניר עוז, רעים, כפר עזה, יד מרדכי וכיסופים סירבו לצילום הטקס בשטחם, אמנים אחדים סירבו להופיע בו,[12] וראש האופוזיציהיאיר לפיד הודיע שלא ישתתף בו.[13] לעומתם הודיעו עיריית אופקים ועיריית שדרות על השתתפותן.[14] בשל ההתנגדות, קמה יוזמה אזרחית לקיום טקס בהפקת משפחות החטופים והנרצחים, בהנחיית חנוך דאום ורותם סלע.[15] טקס זה נקרא טקס הזיכרון הלאומי (משפחות 7 באוקטובר).
כהצעת פשרה, הציע נשיא המדינהיצחק הרצוג לקיים טקס אחד בבית הנשיא, "ללא סממנים פוליטיים".[16] חרף המחלוקת, הודיעה השרה רגב שהוא יצולם באופקים וישודר בשבעה באוקטובר בשעה 21:15, כפי שנקבע מראש. מארגני טקס המשפחות הודיעו כי יקדימו את הטקס בהפקתם לשעה 19:10, אז תתקיים דקת דומייה ואחריה תפילת יזכור, על מנת שלא לאלץ את הציבור לבחור בין הטקסים.[17][18] רבים מאומני ישראל ביקשו להופיע בטקס המשפחות בהתנדבות.[19][20][21] הטקס תוכנן להתקיים בגני יהושע בכניסה חופשית לציבור הרחב, אך עקב הנחיות פיקוד העורף, הוחלט לבסוף לקיים אותו בהשתתפות המשפחות השכולות ומשפחות החטופים בלבד.[22][23]
הטקס הממלכתי שודר בערוצים 11, 12, 13, 14, 9, 24 ו-i24NEWS בעברית, ערוץ הכנסת וערוץ הספורט. הטקס הלאומי שודר גם הוא באותם ערוצים, אך לא בערוץ 14 למעט דקות בודדות מהטקס.[24][25] 50 גופי שידור מתקשורת זרה העבירו את שידור הטקס הלאומי בחו״ל.[26][27][28]
.jpg)
.jpg)
