כל הספינות נבנו בגרמניה בעלות מוערכת של 430 מיליון אירו (1.8 מיליארד ש"ח), כאשר ממשלת גרמניה שילמה 115 מיליון אירו[1]. עלות התחזוקה השנתית של הספינות עשויה להגיע ל-260 מיליון שקל.[7]
הספינות הוזמנו מחברת "טיסנקרופ", אך בפועל נבנו על ידי חברת "German Naval Yards", שנמצאת בבעלות אנשי עסקים מאבו דאבי ומלבנון. במשרד הביטחון טענו שמספנה זו בונה רק את גוף הספינות, בעוד שהמערכות יורכבו בישראל.[8]
למעלה מ-90% ממערכות הלחימה בספינה הן פרי פיתוח של החברות הביטחוניות הישראליות.[9]
הספינה צפויה להפליג כ-2,000 שעות ים בשנה, למשך כ-30 שנים.
מערכות הלחימה הישראליות הן למעלה מ-90% ממערכות הלחימה בספינה.
בניית הספינה ארכה כ-14 חודשים (מתחילת הבנייה עד ההשקה).
מערכות ניווט שליטה ובקרה
מערכות התשתית הן מערכות הניווט, המחשוב והקשר בתוך הספינה ומחוצה לה. מערכת ה-Data Center (מרכז מידע) מאפשרת התמודדות עם כמות מסיבית של נתונים, יכולת ניטור בזמן אמת של כל המידע ממערכות שונות, אינטגרציה של מערכות חדשות ויכולת גידול עתידי.
מערכות גילוי, זיהוי ולוחמה אלקטרונית
לספינה יכולת אחיזת שטח משופרת באמצעות מערכות לגילוי, זיהוי ובניית תמונה במרחב כוללות מכ"ם מדגם "אדיר" תוצרת חברת אלתא עם יכולות מתקדמות לגילוי מטרות בטווחים רחוקים, מערכות לוחמה אלקטרונית ומערכת שליטה ובקרה המקושרת למערך ההגנה האווירית ומערך הבקרה של חיל האוויר.
מערכות נשק
הסער 6 כוללת מגוון רחב של אמצעי לחימה למטרות הגנה ותקיפה: תותח ימי מדגם אוטו מלרה 76 מ"מ Super-Rapid מיוצב ומהיר ירי, שתי עמדות נשק מיוצבות מסוג טייפון החמושות בתותח אוטומטי 25 מ"מ ומשגר טיליספייק ER, 16 טילים נגד ספינות מדגמי הרפון בלוק II וגבריאל 5 הישראלי, ושישה צינורות טורפדו בקוטר 324 מ"מ. כחלק ממערכת הגנה ימית נגד טילים וכלי טיס ברק MX, מותקנים בספינות הסער 6 שלוש סוגי מיירטים שונים ב-32 צינורות שיגור: אחד קצר טווח (MRAD) אחד ארוך טווח (LRAD) ואחד לטווח מוגדל אף יותר (ER). הספינות כוללות גם את "כיפת מגן" (C-Dome), הגרסה הימית של כיפת ברזל שחמושה ב-40 מיירטי טמי"ר. מקורות בלתי רשמיים מדווחים גם על יכולת בלתי-קונוונציונאלית בדומה לצוללות מסדרת דולפין.[דרוש מקור]
בשנת 2002 החל חיל הים לגבש תוכנית להחלפת ספינות סער 4 הישנות. התוכניות התעכבו בשל מחלוקות בתוך החיל בדבר אופי הספינה הדרושה, וגם בשל עלותן הגבוהה של הספינות.[11]
לפי אלוף (במיל') אליעזר (צ'ייני) מרום שהיה ב-2003 ראש מספן מטה חיל הים, המלצותיו היו לספינות בהדחק של 2,000–2,200 טון[12].
בשנת 2007, בתוכנית הרב־שנתית של צה"ל, "תפן", שגובשה לאחר מלחמת לבנון השנייה נכלל רכש ספינות חדשות אך נותר בעדיפות נמוכה והסעיף לא מומש, לנוכח אילוצים שהוצגו לבסוף כדחופים יותר.[11]
בשנת 2012, על רקע גילוי מאגרי הגז בים התיכון, זוהה בצמרת משרד הביטחון הצורך ברכש ספינות חדשות.[13] באפריל 2013 קבע הקבינט הביטחוני שצה"ל יבצע את ההגנה בצורה היעילה והזולה ביותר. שר הביטחון, אהוד ברק, החליט לצאת למכרז בין-לאומי.[14] בשנת 2013, על פי עדות מיקי גנור, טירפד דוד שמרון יציאת משלחת של משרד הביטחון לביקור במספנה בדרום קוריאה.[15]
בשנת 2014 פורסם המכרז הבין-לאומי לרכש ספינות האבטחה, במכרז התחרו מספנות מקוריאה הדרומית, מאיטליה ומספרד (מספנות מגרמניה לא השתתפו במכרז).[17] ב-19 באוקטובר 2014 שלח מפקד חיל הים האלוף רם רוטנברג מכתב לרמטכ"ל בני גנץ שהועבר בתמיכתו למשה יעלון שר הביטחון ובו דרישה נחרצת של חיל הים, לעצור את המכרז ולחתום על מזכר הבנות עם הגורמים הגרמניים, בכדי לרכוש את הספינות הגדולות יותר ממספנת טיסנקרופ. במכתב מזהיר רוטנברג כי "המצב הבלתי סביר של אי קבלת דרישות חיל הים לגבי סוג כלי השיט... עלולה להביא לפגיעה בעתידו המקצועי של החיל וביכולתו לממש את אחריותו בהגנה על מרחב המים הכלכליים".[18]
במאי 2015 נחתם החוזה עם מספנת TKMS לבניית ארבע ספינות.[19]
חשדות לאי סדרים בתהליך הרכש
במסגרת תיק 3000 – חקירה פלילית שניהלה יחידת להב 433 של משטרת ישראל מאז פברואר 2017, נחקר חשד להטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות מסדרת דולפין AIP וספינות סער 6 מחברת "טיסנקרופ", קבלת שוחד וניגוד עניינים. ב-8 בנובמבר 2018 הודיעה המשטרה על סיום חקירתה בפרשה, ופרסמה את עמדתה כי נמצאו ראיות להעמדה לדין של שישה מהנחקרים.[20]
בפברואר 2021 הודיעה גרמניה כי חקירת העסקה שנפתחה כשנתיים קודם לכן, נסגרה בסוף 2020[21].
במאי 2021 החליטה פרקליטות המדינה לסגור את התיק נגד עורך הדין דוד שמרון ומפקד חיל הים לשעבר אלי מרום[22].
בפברואר 2017 אולץ סמיר מוקבל, שר ההגנה וסגן ראש ממשלת לבנון, להתפטר מתפקידו בטענה שהוא ומשפחתו קשורים למודיעין הישראלי.[26] זאת משום שבתו נשואה לאקרם ספא, אחיו ושותפו לעסקים של אסקנדר ספא, איש עסקים ומיליארדר לבנוני ומבעלי השליטה בחברת "German Naval Yards" אשר מהווה קבלן משנה של חברת "טיסנקרופ" בבניית ספינות סער 6.[27] כנגד הטענה שבבניית הספינות על ידי חברה עם קשרים למדינות ערב יש סיכון ביטחוני הגיבו במשרד הביטחון ואמרו שהמספנה בונה רק את גוף הספינות, ואילו המערכות החשובות – בהן מערכות השליטה והבקרה, ה-C4ISTAR, מערכות הנשק והלוחמה האלקטרונית – תהיינה כולן מתוצרת ישראל ויורכבו רק בישראל עצמה.[8]
מסירת הספינות וקליטתן בחיל הים
הספינה הראשונה בסדרה, אח"י מגן, הושקה במאי 2019 בטקס שנערך במספנות טיסנקרופ,[28] היא נמסרה לחיל הים הישראלי בטקס רשמי ב-11 בנובמבר2020, והגיעה לישראל ב-2 בדצמבר 2020.
הספינה השנייה בסדרה, אח"י עוז, נמסרה לחיל הים במאי 2021, והגיעה לישראל ב-9 ביוני2021.
הספינות השלישית והרביעית אח"י עצמאות ואח"י ניצחון הועברו לידי חיל הים הישראלי ב-27 ביולי 2021. בכך הושלמה העברת כל ארבע הקורבטות מדגם סער 6 לחיל הים.
תהליך התקנת מערכות הלחימה יימשך כשנה וחצי, לאחריו יכנסו הספינות לשירות מבצעי באופן מדורג.
ב-21 בפברואר2022 הודיעו זרוע הים ומנהלת "חומה" במשרד הביטחון, יחד עם חברת רפאל והתעשייה האווירית לישראל, כי השלימו בהצלחה סדרת ניסויי יירוט של מערכת "כיפת מגן" (כיפת ברזל ימית) מספינת סער 6, אל מול מגוון איומים מתקדמים.[29]
ב-19 בספטמבר התפרסם כי חיל הים קלט תותחים ימייםOTO 76/62 SR של חברת לאונרדו האיטלקית לספינות הסער 6.[30] ב-21 בספטמבר 2022 פרסם משרד הביטחון כי ניסוי בטיל ים-ים מדגם גבריאל 5 ששוגר מספינת סער 6 הוכתר בהצלחה והמערכת הפכה למבצעית בספינות סער 6.[31][32] ב-30 בנובמבר 2022 צה"ל פרסם ניסוי מוצלח במערכת ההגנה האווירית "ברק מגן" ובמיירט LRAD לטווח בינוני, ביירוט טיל מטרה שדימה טיל שיוט מתקדם שבוצע מעל גבי אחת מספינות הסער 6.[33] בינואר 2023 הותקנה מערכת שו"ב חדשה שפותחה בחיל הים בספינות אח"י עוז ואח"י מגן.[34]
באפריל 2023 הסתיים המבצוע הראשוני של ספינות ה"סער 6".[36]
ב-29 במאי 2023 בוצע ניסוי מוצלח של "כיפת מגן" (כיפת ברזל הימית): מיירטים ששוגרו מספינת סער 6 יירטו בהצלחה מגוון איומים בהם כטב"ם ורקטות.[37]
ב-12 בדצמבר 2023 הודיע צה"ל שכל ספינות ה"סער 6" סיימו את הליך הקליטה ("מבצוע") וכעת הן מבצעיות לחלוטין.[38] בנוסף באותו היום לראשונה, ספינת טילים מדגם סער 6 הפליגה לזירת ים סוף.[39]