ערך זה עוסק בהקרב השני בעיר ג'באליה במלחמת חרבות ברזל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קרב ג'באליה.

קרב ג'באליה השני

מערכה: הזירה העזתית
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
סוג העימות	קרב
תאריכים	11 במאי 2024 – 31 במאי 2024 (21 ימים)
קרב לפני	קרב ג'באליה (2023)
קרב אחרי	קרב ג'באליה השלישי
מקום	ג'באליה
קואורדינטות	31°31′41″N 34°29′00″E / 31.528055555556°N 34.483333333333°E / 31.528055555556; 34.483333333333
תוצאה	פירוק ניסיון ארגוני הטרור להתארגן מחדש, חילוץ 7 גופות חטופים, נסיגה של צה"ל מהאזור ב-31 במאי 2024
הצדדים הלוחמים ישראל ישראל צה"ל חמאס חמאס הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני מפקדים רא"ל הרצי הלוי אלוף ירון פינקלמן תא"ל דן גולדפוס אל"ם עמי ביטון אל"ם אלעד צורי אל"ם דביר אדרי מוחמד דף חסין פיאצ' כוחות עוצבת האש חטיבת הצנחנים חטיבה 7 גדוד רותם חטיבה 460 יהל"ם גדודי עז א-דין אל-קסאם שלושה גדודי חמאס בג'באליה פלוגות אל-קודס אבדות 10 הרוגים למעלה מ-600 מחבלים הרוגים[1]

קרב ג'באליה השני היה קרב במלחמת חרבות ברזל בין אוגדה 98 של צה"ל לבין ארגוני הטרור העזתים בהובלת גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס.

בקרב ג'באליה ב-2023 צה"ל השיג אחיזה מבצעית בג'באליה עד ינואר 2024, אך נמנע מלהשתלט על אזורים מסוימים במחנה הפליטים.^[2] כוחות חמאס התארגנו מחדש במחנה הפליטים, וב-11 במאי פתח צה"ל במבצע להשתלטות מחודשת על מחנה הפליטים ג'באליה. בקרב נהרגו מאות מחבלים וחולצו 7 גופות חטופים ישראלים ממתקפת הפתע על ישראל. ב-31 במאי הסתיים הקרב לאחר פירוק מסגרת החמאס האזורית, וצה"ל יצא מאזור הלחימה.

ערך מורחב – קרב ג'באליה (2023)

בחודש נובמבר 2023, במסגרת התמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל אוגדות צה"ל 162 ו-36 כיתרו את העיר עזה מצפון ומדרום והתחברו על ציר החוף שלה. בהמשך השתלטו על לב העיר ופירקו את מסגרות החמאס בתחום העיר. במהלך הכניסה מצפון של אוגדה 162, עברה האוגדה בשטחי עיירות צפון הרצועה, בהם ג'באליה ובית לאהיא. במסגרת זו הושגה שליטה מבצעית על עיקר העיירה, אך צה"ל נמנע מהשתלטות על מחנה הפליטים בג'באליה, ונלחם רק סביבו.^{[דרוש מקור]} בחודשים הבאים השתנה הסד"כ הצבאי בתחומי העיר, החל מפברואר כוחות אוגדה 162 שפיקחו על צפון הרצועה, התרכזו במסדרון נצרים^[3] מדרום לה ובראשית אפריל הם היו הכוחות העיקריים של צה"ל ברצועה, לאחר שאוגדה 98 סיימה את קרב ח'אן יונס ויצאה להתרעננות.

במהלך הלחימה של אותם חודשים, מאות מחבלים ברחו לאזור מחנה הפליטים ג'באליה, שכן לא הייתה בו נוכחות צה"ל, ואלו הכינו קווי הגנה, התחמשו מחדש ועיבו את המערכים שלהם.^{[דרוש מקור]} ב-5 במאי קרסו שיחות המשא ומתן לעסקת חטופים, לאחר שחמאס לא נענה בחיוב למתווה המצרי בזמן שקבע לו האולטימטום הישראלי, ומכאן החל צה"ל בקרב רפיח בדרום הרצועה. שבוע לאחר תחילת המבצע ברפיח, פתחה אוגדה 98 בפיקוד תא"ל דן גולדפוס במבצע בעומק מחנה הפליטים ג'באליה, במטרה להשיג בו אחיזה מבצעית מלאה. רוב אוכלוסיית מחנה הפליטים נטשה אותו זמן רב לפני התמרון המחודש, עוד באוקטובר 2023, בעקבות פינוי צפון רצועת עזה בהוראת מדינת ישראל.

המבצע בג'באליה החל בלילה שבין 10 ל-11 במאי: חיל האוויר וכוחות תותחנים ביצעו ריכוך ארטילרי מעל מטרות טרור ובצל הסיע בכוח האש החל התמרון הקרקעי.^[4] הכניסה אל מחנה הפליטים לוותה בשיגור של עשרות טילי נ"ט לעבר כוחות צה"ל, הפעלת מטעני חבלה וירי מנשק קל וצלפים.^[5] לפני תחילת התמרון צה"ל פיזר כרוזים^[6] וקרא לתושבים הנותרים במחנה הפליטים להתפנות ממנו, וב-15 במאי הרחיב את פקודת הפינוי.^[7] תחילה תמרנו בגזרה חטיבות השריון 7 ו-460 יחד עם יחידות ההנדסה הקרבית, גדוד ההנדסה 603, גדוד ההנדסה 9227 מחטיבה 679 וגדס״ר 6828. בהמשך הצטרפו אליהם כוחות חטיבת הצנחנים. ביומיים הראשונים ללחימה נהרגו למעלה משמונים מחבלים. טנקים של גדוד 82 שהיו תחת צוות הקרב של גדוד 202 ירו בשגגה שני פגזים לעבר מבנה שבו שהו לוחמי פלוגת ח"ץ של גדוד 202 של חטיבת הצנחנים. כתוצאה מהתקרית נהרגו 5 לוחמים ונפצעו 13.^[8][9]

ב-15 במאי נפצע מפקד פלוגת ח"ץ באורח קשה בהיתקלות עם מחבלים, ולאחר מספר ימים נפטר מפצעיו.^[10]

ב-17 במאי, חייל בפלוגת התקשוב של חטיבת הצנחנים סמל בן אבישי נהרג לאחר שצלף פגע בו בעת שתיקן אנטנת תקשורת.^[11] עד 17 במאי נהרגו 200 מחבלים ונשבו עוד ארבעים. באותו יום נפצע קשה בהיתקלות עם מחבלים לוחם מגדוד 9227 בחטיבה 460, ואותר מחסן אמל"ח עשרה מטרים ממחסה לעקורים שפונו. המחבלים תקפו במספר רב של רקטות RPG-7, שיורטו בידי מערכת מעיל רוח של השריון הישראלי. מטעם צה"ל נמסר לעיתונאים שבתוך שלושה ימי לחימה כל האוכלוסייה הבלתי מעורבת כבר התפנתה מאזור הלחימה, ורק פעילי חמאס נותרו.^[12] בלחימה העצימה כוחות צה"ל היו צריכים לשבור את קו ההגנה המוכן מראש של המחבלים, ולבצע לחימה משולבת מעל ומתחת לפני הקרקע, תוך שהם חושפים פירי מנהרות ונאבקים מול מארבי מחבלים שיוצאים מהמנהרות.^[13]

בשעות הערב הודיע דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, כי גופותיהם של שני לוק, עמית בוסקילה ויצחק גלרנטר, שנחטפו לעזה ב-7 באוקטובר מאזור המסיבה ברעים, הוחזרו לישראל במבצע בצפון הרצועה.^[14] גם גופת החטוף רון בנימין הוחזרה לישראל באותו המבצע, כפי שפורסם למחרת.^[15] באותו היום הורחבה הלחימה, ואוגדה 98 העמיקה את השליטה המבצעית באזור. לאחר השתלטות על פרבריה המזרחיים של העיר, התקדמו כוחות האוגדה ללב מחנה הפליטים. חטיבה 7 הובילה את ההתקפה האוגדתית על ג'באליה ונלחמה בלב העיר. לוחמי חטיבה 7 והצנחנים איתרו בעיר עשרות קני רקטות ארוכות טווח שכוונו למרכז ישראל. הכוחות דיווחו על לחימה בעוצמה גבוהה ועל התנגדות משמעותית של חמאס^[16][12].

ב-21 במאי הגיעו הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי ומפקד פיקוד הדרום ירון פינקלמן לחפ"ק מפקד האוגדה בג'באליה, והרמטכ"ל יצא בהודעה לציבור: "אנחנו במלחמה שאמרנו בהתחלה שהיא תהיה ממושכת. התחפרו כאן שנים להגנה, ולא מפרקים את זה בשבוע וגם לא בחודש. המשימה היא להרוג כמה שיותר מפקדים, כמה שיותר מחבלים, להשמיד את התשתיות. הלחץ הזה, אנחנו מאוד רוצים, יעזור לנו גם ללחוץ להביא חטופים חיים ואנחנו מוכנים לעשות גם מבצעים מסוכנים ומסובכים כדי להביא גופות של חטופים שלנו חזרה לקבר ישראל. אנחנו מפרקים את הזרוע הצבאית של החמאס".^[17]

ב-23 במאי לוחמי צוותי הקרב של אוגדה 98 וכוחות מיוחדים מחיל האוויר ומיחידת יהל"ם הרגו במרחב תת-קרקעי את המחבל חסין פיאצ', מפקד גדוד בית חאנון בחמאס.

קצין האג"ם האוגדתי, סא"ל ברק גנוט, תיאר את מרחב הלחימה: "זו לא הגזמה, כמעט בכל בית ומבנה שם הכינו מראש למחבלים נשק ואמצעי לחימה רבים, כשיטה. הם לא צריכים להסתובב חמושים, אלא רק להגיע למבנה או לצאת מהפיר ולהתמקם בבית עם רקטות RPG, עמדות תצפית, קלאצ'ים ותחמושת, והמון מטענים גדולים מוסלקים בתוך קירות. הם שברו קירות בין הבתים הצפופים כדי לייצר פתחי מעבר למחבלים שלהם, ולכן נערכנו מראש לכך בנוהל הקרב עם המון למידה מחברינו באוגדה 162, שפעלה במרחב ג'באליה".^[18]

בצהרי אותו יום, כוח מגדוד 75 של חטיבה 7 זיהה פיר מנהרה בחצר בית, לאחר שהרג מחבל ששימש תצפיתן על המרחב. בהתאם להכוונה מודיעינית כוחות שב"כ ויהל"ם חילצו מהמנהרה את גופותיהם של שלושה חטופים: חנן יבלונקה, מישל ניסנבאום ואוריון הרננדז שנחטפו ב-7 באוקטובר מעיקול מפלסים.^[19]

בליל 25–26 במאי פרסם דובר חמאס אבו עוביידה הודעת כזב שחייל צה"ל נחטף בידי מחבלים. צה"ל פרסם הבהרה שמדובר בפרסום שקרי. יחידה 636 לקחה חלק בלחימה, ובין משימותיה זיהתה מחבלים רבים וקישרה עם כוחות אש סגירת מעגלים נגדם.

ב-26 במאי צק"ח הצנחנים יחד עם כוחות השריון מגדוד 82 וכוחות ההנדסה מגדוד 9227 בהם פלוגת הצמ"ה, פלוגת הפלסים ג ומחלקת הסיור הגדודית, הובילו התקפה חטיבתית במרחב השוק הישן והחדש בלב ג'באליה, וחיסלו בקרבות פנים אל פנים מחבלים בסימטאות צפופות ונלחמו בעצימות גבוהה. כוחות החטיבה הרגו כמאה מחבלים בעשרות קרבות בהם הלוחמים חתרו למגע. הלוחמים פשטו על המטה לביטחון כללי של ארגון הטרור חמאס, על בית מח"ט צפונית של הג'יהאד ונלחמו בכל שכונות השוק. אותר נשק רב, כמו גם תחמושת ומסמכים. במהלך הלחימה העצימה במרחב השוק הכוחות נתקלו במספר רב של מחבלים שהקימו מתחמי לחימה בין החנויות, וחיסלו אותם בירי מדויק, קרבות פנים אל פנים, ירי פגזים ובהכוונת אש מהאוויר.^[20] בפעילות גדוד רותם של חטיבת גבעתי במחנה, נהרג באותו היום סמ"ר סהר סודאי סמל מחלקה בגדוד רותם בהיתקלות עם מחבלים.^[21][22]

הלחימה התמקדה בשלושה שלבים: הכרעת מערכת החמאס במעגל העיר ג'באליה, הכפר ג'אבליה ומחנה הפליטים ג'אבליה. לפני הקרב, הוערך שבאזור היה גדוד אחד של חמאס אך לאחר איסוף מודיעין, ההערכה שונתה לשלושה גדודים^[5].

ב-28 במאי הודיע צה"ל כי המסגרות הצבאיות של חמאס פורקו, והמחבלים הנותרים בג'באליה נלחמו כבודדים או בצוותים קטנים, ללא מסגרת צבאית.^[23] בבוקר 29 במאי חטיבת הצנחנים השלימה את פעילותה ויצאה מג'באליה.

ב-29 במאי במהלך לחימה במחנה נהרג מירי RPG לוחם גדוד 101.^[24] בנוסף באותו היום, הודיע דובר צה"ל כי חטיבת הצנחנים סיימה הלילה את חלקה בפשיטה החוזרת בג'באליה ויצאה מהאזור.^[25]

ב-30 במאי במהלך לחימה בעיר נהרג רס"ל (מיל') אדר גבריאל בהיתקלות מול מחבלים.

ב-31 במאי הושלם המבצע וכוחות אוגדה 98 נסוגו מג'באליה. במהלך עשרים ימי הפעולה כוחות ההנדסה מגדודים 603 ו-9227 של צה"ל השמידו תוואי מנהרות שביחד מגיעים ל-12 קילומטרים. צה"ל פרסם הערכה שבמהלך הלחימה נהרגו כ-600 מחבלים.

הפלישה הקרקעית במהלך הקרבות גרמה להרס רב במחנה הפליטים.

• חילוץ 7 חללים חטופים, מאות מחבלים שחוסלו ו-10 קילומטרים של תת"ק שהושמדו: 98 השלימו את משימתם במזרח ג'באליא - התיעודים מהלחימה, באתר צה"ל, 31 במאי 2024
• יואב זיתון, מחנה הפליטים ג'באליה, המעוז שלא נכבש: יממת קרב עם סיירת צנחנים במחנה ג'באליה | תיעוד מיוחד, באתר ynet, 6 ביוני 2024

מלחמת חרבות ברזל
הצדדים הלוחמים	ישראל ישראל צבא הגנה לישראל • שירות הביטחון הכללי • משטרת ישראל • משמר הגבול • המוסד • כיתות כוננות • בתמיכת ארצות הברית ארצות הברית כוחות צה"ל במלחמה חילות חיל האוויר • חיל הים • חיל ההנדסה הקרבית • חיל התותחנים • חיל הגנת הגבולות אוגדות עוצבת הפלדה (162) • עוצבת געש (36) • עוצבת האש (98) • עוצבת סיני (252) • עוצבת הבזק (99) חטיבות חטיבת גולני • חטיבת הצנחנים • חטיבת עוז • חטיבת גבעתי • חטיבת הנח"ל • חטיבת כפיר • חטיבה 401 • חטיבה 7 • חטיבה 188 • חטיבת ביסלמ"ח חטיבת קרייתי • עוצבת חצי האש • יהל"ם • • חטיבת החילוץ וההדרכה • חטיבת השומר • חטיבה 55 • היחידה הרב ממדית ציר ההתנגדות חדר המבצעים הפלסטיני המשותף (חמאס חמאס • הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי ונוספים) • חזבאללה חזבאללה • חות'ים חות'ים • איראן איראן
אירועים עיקריים	טבח שבעה באוקטובר (החטופים לעזה) • פינוי צפון רצועת עזה • התמרון הקרקעי ברצועת עזה • קרב בית חאנון • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • עסקת שחרור החטופים • החלטה 2712 של מועצת הביטחון של האו"ם • קרב שג'אעייה (2023) • הלחימה בח'אן יונס • קרב מחנות המרכז • מבצע עוז וניר • ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • מבצע ארנון • ההתנקשות במוחמד דף • מבצע יד ארוכה • טבח הילדים במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מתקפת המנע בלבנון (אוגוסט 2024) • התפוצצות זימוניות חזבאללה • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024) • התמרון הקרקעי בלבנון • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • מבצע חץ הבשן
טבח שבעה באוקטובר	טרור פסטיבל נובה • כביש 232 • אופקים • הגמלאים בשדרות • בארי (צוות אלחנן) • חולית • יכיני • כיסופים • כפר עזה • נחל עוז • ניר יצחק • ניר עוז • נירים • נתיב העשרה • עין השלושה • עלומים • רעים • חוף זיקים • מסיבת פסיידאק • אלימות מינית קרבות בסיס אורים • מוצב כיסופים • מוצב כרם שלום • מוצב לולים • מוצב נחל עוז • מוצב סופה • מוצב פגה • מחנה רעים • קרב מת"ק עזה • ארז • זיקים • צומת שער הנגב • שדרות • יד מרדכי • יתד • כרם שלום • מבטחים • מגן • מפלסים • ניר עם • סופה • סעד • עין הבשור • פרי גן • מוצב מארס • רעים • קרב הטנקיסטיות
בני ערובה וחטופים	חטיפת משפחת ביבס • פרשת בני הערובה בבארי • מבצע ראשית האור • עסקת שחרור החטופים • הריגת חטופים בשג'אעייה • מבצע יד זהב • מבצע ארנון • חילוץ פרחאן קאדי • רצח ששת החטופים • מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים • פורום תקווה • חוק תגמולים למשפחות החטופים
פיגועים	פיגוע הירי באלכסנדריה • הפיגוע בכביש 557 • פיגוע הדקירה בשער הפרחים • פיגוע הירי במחסום המנהרות • פיגוע הירי ביציאה מירושלים (הריגת יובל קסטלמן) • פיגועים נוספים בישראל ב-2023 • הפיגוע בוואדי חרמיה • הפיגוע המשולב ברעננה • פיגוע הירי בצומת ראם • פיגוע הירי במחלף הזיתים • פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי • פיגוע הדקירה בצומת בית קמה • פיגוע הירי בצומת הפרסה • פיגוע הדקירה בגן יבנה • רצח בנימין אחימאיר • הפיגוע בכרמיאל • רצח יוחאי אבני • הפיגוע בחולון • הפיגוע בצומת מחולה • רצח גדעון פרי • פיגוע הירי במחסום תרקומיא • הפיגוע במעבר אלנבי • פיגוע הדריסה בצומת גבעת אסף • פיגוע הירי ביפו • פיגוע הדקירה בחדרה • פיגוע הירי בכביש 4 • פיגועים נוספים בישראל ב-2024
מודיעין ישראלי לפני המתקפה	אגף המודיעין בטבח שבעה באוקטובר • אזהרות התצפיתניות
הרוגים	ישראל ישראל אזרחים ישראלים • חללי צה"ל • הנצחה ציר ההתנגדות סיכולים ממוקדים • מחבלי חמאס • עיסאם עבדאללה • סייד רזי מוסאווי • ויסאם א-טוויל • סאדק אומידזאדה • מוחמד רזא זאהדי • טאלב סאמי עבדאללה • אבו נעמה נאסר • מרואן עיסא • מוחמד דף • פואד שוכר • אסמאעיל הנייה • אבראהים עקיל • חסן נסראללה • עלי כרכי • עבאס נילפורושאן • האשם ספי א-דין • יחיא סינוואר
ממשל	קבינט המלחמה • מנהלת תקומה
שונות	מוזיקה • נשים • יום זיכרון • מוזיאון 7.10.360 • כלכלה • ספורט • השפעות על ילדים ובני נוער • הרעב ההמוני ברצועת עזה • תחקירי שבעה באוקטובר • גיוס ישראלים בידי איראן במלחמת חרבות ברזל
אמצעי לחימה ישראליים	אדיר F-35I • נגמ"ש איתן • בואינג AH-64 אפאצ'י • דחפור D9 (כולל פנדה) • זיק (הרמס 450) • חץ 2 וחץ 3 • כיפת מגן • כיפת ברזל • משגר רקטות להב • מטאדור • טנק מרכבה • נגב NG7 • נגמ"ש מרכבה • סער 6 • עוקץ פלדה • כוונת פגיון • קלע דוד • רקטת רומח • תותח מתנייע M-109

זירות מלחמת חרבות ברזל
הזירה העזתית	טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה
החזית הצפונית	ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • מבצע חץ הבשן
החזית המזרחית	ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024)
מערכת דעת הקהל העולמית	האומות המאוחדות באומות המאוחדות מעורבות עובדי אונר"א בטבח שבעה באוקטובר • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית • החלטה 2712 של מועצת הביטחון • החלטה 2720 של מועצת הביטחון • תלונת דרום אפריקה נגד ישראל • החלטה 2722 של מועצת הביטחון • תלונת משפחות החטופים נגד ראשי חמאס • החלטה 2728 של מועצת הביטחון ארצות הברית בארצות הברית המחאות בארצות הברית (הריגת פול קסלר • המחאות באוניברסיטאות • עצרת התמיכה בוושינגטון לישראל) • השימוע בקונגרס בדבר אנטישמיות בקמפוסים • המזח בעזה בעולם מאבק ההסברה (מטה ההסברה האזרחי • סרט הזוועות • זעקות ואז שתיקה • נחטף על ידי חמאס) • האנטישמיות בעולם • תגובות בין-לאומיות (אמברגו נשק על ישראל במלחמת חרבות ברזל) • מידע כוזב (הכחשת טבח שבעה באוקטובר • הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי)
זירות נוספות	זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל