רובה סער קלשניקוב מודל 1947 (ברוסית: Автомат Калашникова образца 1947 года) או בקיצור AK-47, המוכר גם בשם קלשניקוב (בעגה: קלאצ'ניקוב, או בקיצור: קַלַאץ'), הוא רובה סער מתוצרת סובייטית, העושה שימוש בתחמושת בקליבר7.62 מ"מ מזרחי (7.62x39 מ"מ). הקלשניקוב הוא רובה סער זול מאוד ונוח לתפעול, ונחשב לרובה הסער הנפוץ והפופולרי ביותר בעולם, עם 70 עד 100 מיליון יחידות שיוצרו[1]. על אף שהנשק המקורי פותח בשנות ה-40 של המאה ה-20, צבאות, מיליציות וארגוני טרור רבים משתמשים בו גם בתחילת המאה ה-21. בנוסף מדינות רבות פיתחו חיקויים לרובה, בהן ישראל, שפיתחה את רובה ה"גליל".
הרובה תוכנן על ידי מיכאיל קלשניקוב, שהיה מפקד טנק בצבא האדום במלחמת העולם השנייה. לאחר שהטנק שלו נפגע הוא נאלץ לצאת ממנו, ולהגיע בכוחות עצמו למקום בטוח. במהלך הלחימה הרגלית הזאת הבין כמה חסר רובה אוטומטי לצבא האדום, בשעה שהגרמנים עושים שימוש מוצלח וקטלני בתמ"ק האוטומטי שלהם (ה-MP40 שמייסר) וברובה הסער המתקדם שלהם MP44, אשר שימש מקור השראה ל- AK-47. בעת שהחלים מפציעתו בבית חולים צבאי קרא ספר על פיתוח רובים וכלי-ירייה, והחל לתכנן את הרובה האוטומטי שלו. על פי גרסה אחרת, מיכאיל קלשניקוב תכנן את הרובה בו בעת ששכב במיטתו בבית החולים והתאושש מפצעיו. מאוחר יותר סיפר, שהתכונה החשובה ביותר לדעתו ברובה היא היופי. הרובה אומץ על ידי הצבא האדום בשנת 1949. מאוחר יותר עבר הרובה שינוי מהמודל הראשוני (שפותח ב-1946), אשר כיום כמעט ואינו מצוי, למודל המשופץ, אשר הוא המוכר והידוע, והוא המיוצר עד היום. גם הדגם השני עבר שיפור, הנקרא AKM (ברוסית: Автомат Калашникова Модернизированный, רובה קלשניקוב משודרג), קלשניקוב משודרג, שתוכנן בשנות החמישים ונכנס לשירות הצבא האדום בשנת 1959. הרובה המשודרג היה אמין יותר, מדויק יותר, קל יותר מקודמיו, ונפוץ אף הוא, עד היום. ההבדל העיקרי בין דגם ה-AK לבין ה-AKM הוא באופן הייצור: ה-AK יוצר באמצעות כרסום מגוש מתכת יחידי ואילו ה-AKM יוצר באמצעות כיפוף וקיפול של לוח מתכת, מה שתרם לחיסכון במשקל. בשנת 1974 עבר הרובה שדרוג נוסף, הנושא את השם AK-74, בקליבר שונה של 5.45X39 מ"מ, וממנו נפוצו נגזרות רבות, כמפורט מטה.
על בסיס רובה הקלשניקוב פותח אף רובה הצלפים, הדרגונוב (ברוסית: Снайперская винтовка Драгунова, רובה צלפים דרגונוב, או בקיצור SVD או СВД). לדרגונוב תחמושת בקוטר זהה (7.62 מ"מ) לקלשניקוב, אך בקליבר שונה 7.62X54R מ"מ. זהו כדור מוארך יותר המיועד לשמש כתחמושת צליפה ומקביל בביצועיו לכדור ה-7.62x51 מ"מ נאט"ו. הוגה ומפתח הדרגונוב היה סרגיי גאברילוביץ'. רובה הצלפים נראה כקלשניקוב מוארך ביותר עם קת מותאמת צליפה ומחסנית קצרה. כמו כן פותחו עשרות, אם לא מאות דגמים של כלי נשק המבוססים על הקלשניקוב, בשל אמינותו הגבוהה.
הקלשניקוב מצטיין באמינות גבוהה ובעמידות רבה. אף על פי שבעת פיתוחו היה קל וקצר מרובי התקופה, חסרונו הגדול הוא משקלו הרב (בערך 4 ק"ג לאחר ריקון), דיוק לא גבוה וחוסר התאמה לאביזרים מערביים מודרניים, היות שלא תוכנן להתאים אליהם - בעיות שנפתרו חלקית, מכיוון שישנם מתאמים ופותחו גרסאות קלות יותר ומדויקות יותר לרובה.
עם השנים נוצרו לו גרסאות נוספות (קת מתקפלת תחתונה, צידית, מקוצר, קליבר 5.56 מ"מ ועוד).
מאפיינים
חייל יורה ברובה צלפים דרגונוב
הקלשניקוב הוא רובה הסער הנפוץ ביותר בעולם ומלבד המספר העצום של רובי AK-47 שנפוצו בעולם, מספר רב של מדינות (בייחוד בגוש המזרחי) ייצרו חיקויים של הקלשניקוב ורובי סער המבוססים עליו. אחד מהם הוא רובה הסער הישראלי גליל, שמבוסס על גרסה פינית של הקלשניקוב המוכרת בשם Valmet, אך ישנם חיקויים של ממש הנושאים את שם המותג "קלשניקוב" ובנויים באופן זהה, אף על פי שהם מיוצרים באופן פיראטי. לפני מותו, עבד קלשניקוב על רשימת הפטנט על הרובה והפסקת ייצורו הפיראטי, אשר לטענתו, פוגע באמינות ובמוניטין של הרובה.
בגלל תפוצתו הרבה ומחירו הזול, הגיע הקלשניקוב למספר רב של קבוצות גרילה וארגוני טרור, והרובה הפך מזוהה עמם. רוב הכוחות המערביים מעדיפים את סדרת ה-M16 האמריקאית על שלל גרסאותיה ורובים אירופאים כגון G36 ,FAMAS ,שטייר AUG ו-SA80, המדויקים בהרבה.
הרובה היה מרכזי כל כך במהפכה המוזמביקית, עד כדי שהוא מופיע בדגל מוזמביק. כמו כן, לפי התפיסה וזיהויו עם ארגוני טרור, הוא מופיע אף בלוגו החזבאללה.
גרסאות
רובה AK-47רובה AK-47 עם קת מעץרובה AKS-47 עם קת מתקפלת
AK-47 1948–51, 7.62x39mm - המודל המקורי הראשוני. נדיר כיום.
AK-47 1952, 7.62x39mm - מודל בעל משקל של 4.2 ק"ג. מותאם להרכבת קת עץ ובעל ציפוי כרום.
AKS-47 - מתאפיין בקת מתכת מתקפלת-מטה, דומה לרובה הגרמני ה-MP40. נישא בעיקר על נגמ"ש ה-BMP-1, כמו גם על ידי כוחות מזוינים.
AK-74U - רובה אוטומטי קלשניקוב מודל 1974 מקוצר, בקליבר 5.45X39 מ"מ. זוהי בעצם גרסת הקרבין של הקלשניקוב, עם קת מתקפלת.
AKMS 7.62x39 מ"מ - דגם מתקפל של ה-AKM, הנישא בעיקר על ידי כוחות מוטסים וצנחנים.
RPK 7.62x39 מ"מ - דגם כבד, למעשה מקלע קל, בעל קנה ארוך.
AKM 7.62x39 מ"מ - דגם קל של ה-AK-47. שוקל 3.1 ק"ג.
בשנת 1974 עבר הרובה שדרוג מהותי, כאשר הקליבר שלו הוחלף ל-5.45X39 מ"מ, בדגם AK-74. גם לדגם זה פותחו נגזרות רבות.
הדגם AK-74M היווה בסיס לסדרת AK-100 של הרובה, שנועדה בעיקר לייצוא. סדרה זו כוללת את הדגמים הבאים:
ה-AK-47 הוא אולי רובה הסער הנפוץ ביותר בעולם. העובדה שבזמן המלחמה הקרה מכרה אותו ברית המועצות לעשרות מדינות וארגוני גרילה וטרור שנלחמו בארצות הברית, ברית נאט"ו וישראל - בהן מדינות הגוש המזרחי, מדינות ערב, חזבאללה וארגוני הטרור הפלסטיני - הפכו אותו מחד לסמל של נשק פשוט, אמין וזול המסמל התנגדות ומאידך לסמל של נשק פרימיטיבי ופחות יעיל (לעומת סדרת רובה M16 המערבית) המשמש ארגוני טרור וגרילה בעלי איכות צבאית נמוכה. ה-AK-47 מופיע אף במספר דגלים של מדינות וארגונים צבאיים (כמו בדגל של חזבאללה). בתפישה המערבית, הרואה את ארצות הברית ונאט"ו כ"טובים" ואת ברית המועצות וגרורותיה כ"רעים", ה-AK-47 זכה לתדמית של "הרובה של הרעים" והופיע שלא בטובתו בצורה זו בסרטי קולנוע ובמשחקי מחשב רבים (כגון Counter-Strike, Call of Duty: Black Ops, Call of Duty 4). עם זאת, עמידותו הרבה (גם לבוץ, לחות ושהייה מתחת למים) ותפוצתו הנרחבת גרמו לכך שהוא היה בשימוש גם בקרב כוחות מיוחדים של מדינות המערב, ובפרט יחידות קומנדו הפועלות בעורף האויב וכן בקרב יחידות קומנדו ימי. מספר מדינות, בהן ישראל, אף פיתחו וייצרו חיקויים ל-AK-47 או רובים המבוססים עליו ועל נגזרותיו.
