פחד הוא תחושה רגשית ופיזיולוגית לא נעימה אצל בני אדם ובעלי חיים, לרוב הנגרמת כתוצאה מחשיפה לגירוי חיצוני מסוכן או מאיים (פיזית או מנטלית). למשל, פחד למראה חיה מסוכנת.
ככל שהגירוי החיצוני הוא בלתי צפוי וגדול יותר – תחושת הפחד חזקה יותר. לפחד תפקיד מרכזי בשרידותו של האדם או בעל החיים, והוא משמש כאמצעי להרחקתו מהסכנה כל שהיא הנשקפת לחייו, ואף מהווה גורם המונע להיכנס מלכתחילה למצבים מסוכנים. עם זאת פחד יכול להגביל את תפקודו של האדם, ואת מרחב העשייה והפעילות שלו.
במישור הפיזי הפחד גורם להעלאת הורמון האדרנלין ומביא לתופעות אופייניות כמו הרחבת האישונים, הגברת קצב פעימות הלב, צמרמורת, העלאת לחץ הדם והרחבת כלי הדם אל השרירים כל זאת כדי להכין את מערכות הגוף להתמודדות פיזית אפשרית עם האיום או הסכנה. תגובה נורמלית לתחושת הפחד היא בריחה מאזור הסכנה, החזרת מלחמה, או קיפאון ושיתוק במטרה להסתוות, כאשר שתי האופציות הראשונות אינן אפשריות.
תאוריות רבות ניסו להסביר את הגורם לפחד. הזרם ההתנהגותי-קוגניטיבי סבור שתחושת הפחד נרכשת כתוצאה מניסיונות שליליים עם הגורם המפחיד (למשל: נשיכת כלב בילדות), או גורם דומה לו, או שהאדם ראה או שמע שמישהו אחר ניזוק מהגירוי המפחיד. אפשרות נוספת לרכישת פחד על פי זרם זה, היא מצב שבו גירוי אחר מופיע עם גירוי מפחיד מלכתחילה, ואז מתבצעת העתקה של התייחסות אל הגירוי השני שנחשב למפחיד. במישור האנושי הפסיכולוגי התאוריות הפסיכודינאמיות מסבירות פחד על ידי תסביכים לא פתורים, כאשר מקור הפחד מזכיר אותם בדרך סמלית.
הבסיס הביולוגי לפחד
חתול מפוחד: חתולים בדרך כלל מקמרים את גבם כשהם במצבי לחץ
גירוי אמוציונלי שנקלט מגיע אל התלמוס הסנסורי. בו-זמנית נשלחים מהתלמוס מסרים אל שני אזורים מרכזיים אחרים: הקורטקס והאמיגדלה. אם המסר חזק מאוד, האמיגדלה תגיב מהר יותר מאשר הקורטקס ולכן תהיה הרגשה מהירה יותר ללא פיענוח קוגניטיבי. מהאמיגדלה נשלח מסר אל ההיפותלמוס, וההיפותלמוס מתחיל שרשרת של פעולות שסופה עוררות של מערכת העצבים האוטונומית וכניסה למצב הילחם או ברח.
במקביל, קיים גם מעבר עצבי שהוא יותר קוגניטיבי. התלמוס הסנסורי שולח מסרים אל הקורטקס הסנסורי הפרונטלי, שאחראי על עכבה של התנהגות ושיפוט. הקורטקס שולח מסר אל ההיפוקמפוס, המסייע בפרשנות של הגירוי האמוציונאלי. הוא מתמחה בתפיסה מרחבית, הוא יודע למקם את הגירוי הנקלט בזמן או במרחב, והוא מכניס את האירוע המפחיד הזה להקשר הנכון ועוזר לפרשנות. דבר זה נעשה בעזרת זיכרונות שונים הקיימים בזיכרון. האמיגדלה יכולה ללמוד דברים. היא מרחיבה את הידע שלה, היא מסוגלת ללמוד (על ידי יצירה של שבילים עצביים מסוימים) ולהגיב בהתאם.
לפעילות באמיגדלה מיוחסת כיום חשיבות גדולה בתחושה של פחד. היא פועלת על פי הוראה מהקורטקס אולם פועלת גם על ידי מסרים עוקפים. כאשר היא תעבוד ללא עזרה של ההיפוקמפוס הפחד יהיה לא ברור, לא נדע מהו הפחד הזה. האמיגדלה יוצרת פחד ברמה הרגשית, אך אנחנו לא יכולים לפרש אותו ללא מרכזים תומכים, ההיפוקמפוס והקורטקס. הקורטקס עוזר להבין ולשלוט על הפחד, ההיפוקמפוס מכניס את הפחד לקונטקסט. כאשר מסירים את האמיגדלה החיה אינה מפחדת. היא תוקפת "בלי חשבון". במחקרים שבוצעו בארצות הברית נמצא כי בקרב רוצחים סדרתיים האמיגדלה נוטה להיות קטנה מאוד, ואכן הם אינם מביעים פחד מענישה ומסנקציות חברתיות שיפעילו כנגדם.
קיימת מחלה נדירה הנקראת אורבך ויאט. במחלה זו חסר החלבון המקוּדד על ידי גן המכונה ECM1, דבר הגורם בין השאר לנזק במערכת העצבים המרכזית ובמיוחד באמיגדלה ולכן פוגעת ביכולת לחוש פחד, נכון להיום חולים בה כ-300 אנשים ברחבי העולם.
נשים נוטות פי שניים מגברים ללקות בחרדה[1], ניתן להניח שלהורמוני המין תפקיד בבקרת המערכות הביולוגיות העומדות בבסיס הפתולוגיות מן הסוג הזה, ושיכולות וויסות הרגש ישתנו לאורך המחזור כתוצאה מעליות וירידות בריכוז הורמונים אלו בגוף האישה[2]. מצבי התודעה העומדים בבסיס הפתלוגיות האלו קשורים בין היתר לתהליכי למידה ושכחה של פחד, ואכן נמצא שהמנגנונים העומדים בבסיס תהליכי שכחה של פחד פועלים ביתר שאת כאשר רמות האסטרדיול בגוף האישה גבוהות[3][4], ובהתאמה תהליכי הלמידה של תגובת פחד לגירוי נמצאו מוגברים כאשר רמות האסטרדיול היו נמוכות[5].
פחד בתרבות
ניתן לפרש תגובות של פחד מזווית אבולוציונית כתגובות המגינות מפני מצבים של סכנה שמעלות את הכשירות (Fitness) של האורגניזם. עם זאת תחושות פחד עלולות לעורר תגובות חברתיות שליליות. למשל, אנשים שנוטים להביע פחד בצורה פומבית ייקראו "פחדנים" (Chickens) ולרוב תהיה להם תדמית שלילית בעיני סביבתם[דרוש מקור], אף על פי שאולי רק הביעו זהירות מונעת. כמו כן, ישנה נטייה חברתית לייחס לנשים צורות פחד רבות יותר לעומת גברים[דרוש מקור], בעיקר בסרטים ובספרים.
במסגרת פסטיבל הסרטים סאנדנס של שנת 2017 הוקרן הסרט "מגדל בגובה 10 מטרים" (באנגלית 10Meters Tower). שני יוצרים שוודיים תיעדו אנשים שונים שהתבקשו לקפוץ ממקפצה בגובה 10 מטרים לבריכה שמתחתיה. הסרט הציג את שלל התגובות השונות, ברובן תגובות של פחד מפני ביצוע המטלה, וכן את ההשפעה של לחץ חברתי על הרצון להתגבר על הפחד. היוצרים טענו שהסרט מציג יותר מכל את הפחד כתחושה מחברת ומאחדת בין כל בני האדם באשר הם, ללא הבדלי שפה, גזע, דת או תרבות[6].
בעוד שפחד הוא תגובה מידית לתופעה מסוכנת, קיימת אצל בני אדם ופרימטים אחרים גם תופעה של חרדה השונה מפחד בכך שהיא כללית ואינה מכוונת כלפי גורם סכנה מוגדר (ההבדל בין פחד ממכונית מתקרבת לפחד קבוע מלחצות כביש).
בבני אדם נצפו סוגי פחדים כרוניים וקיצוניים (פוביה) רבים המוגדרים כלא רצויים וככאלה הפוגעים בתפקודו של האדם ומשבשים את חייו, חלקם ללא קשר אל המציאות. סוגי הפחדים רבים ומגוונים כדמיונו של האדם החל מפחד משהייה במים, במקומות סגורים ובחושך וכלה פחד מחרקים, הופעה בפני קהל ונסיעה ברכב.
הגישות הקוגניטיביות-התנהגותיות הן המוצלחות ביותר לטיפול בפחדים. שיטות הטיפול הן בעיקר הצפה, הקהייה שיטתית של הפחד והתניית נגד. הטיפול הפסיכודינאמי מתרכז בניתוח הקונפליקטים מהילדות ופתרונם.
הגות הפחד ביהדות
ביהדות היחס לפחד סתמי ללא כל סיבה הוא שלילי. האדם המאמין והבוטח באלוהיו אינו אמור לפחד ולדאוג[7], כפי שאמור בתהילים:
בתלמוד מסופר על רב שגער בתלמידו שראהו מפחד וחושש, ואמר לו שהפחד מעיד על כך שהוא חטא, ולכן הוא מפחד מהעונש, על בסיס הפסוק ”פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים, אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים, מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה? מִי יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם?” (ישעיה, ל"ג, י"ד) כאשר התלמיד הקשה מהפסוק ”אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה” (משלי, כ"ח, י"ד), השיב לו רבו שמדובר בפסוק זה, בחשש משכחה של לימודו ולא בפחד רגשי ממשי[8].
"ודע, שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאוד מאוד, והכלל והעיקר – שלא יתפחד כלל"
— ליקוטי תנינא, סימן מח
גם הראי"ה כתב מספר דברים בגנות הפחד ובמיוחד הפחד המופרז, שמקפיא את האדם:
"הפחד הנפרז (=המופרז), הוא נוטל את זיו החיים של האדם ושל כל החי המרגיש. אין דבר רע ואכזרי בעולם דומה לו. הוא מגדיל את כל הרעות יותר באין ערוך ממה שהם, ומאפיל את זוהר כל הטובות בחתירתו אשר יחתור מתחת ליסודותיהן להגזים ששם צפונה רעה תחת הטוב הגלוי. מקור כל חולשה, כל רפיון חומרי מוסרי ושכלי, הוא רק הפחד העובר את גבולו. הוא יאיים על האדם שלא יעשה כל דבר לישועתו, שלא ינקוף אצבע להצלתו – שמא ינזק, שמא יביא עליו רעה לא יוכל כפרה – עד שהוא עושהו לחלש ומלא רפיון, עד שמעצלות ואפס מעשה הוא נופל בכל רע."
^Maeng, L.Y. and Milad, M.R. (2015) Sex differences in anxiety disorders: Interactions between fear, stress, and gonadal hormones. Horm. Behav. 76, 106–117
^Graham, B.M. and Milad, M.R. (2013) Blockade of estrogen by hormonal contraceptives impairs fear extinction in female rats and women. Biol. Psychiatry 73, 371–378
^Zeidan, M.A. et al. (2011) Estradiol modulates medial prefrontal cortex and amygdala activity during fear extinction in women and
female rats. Biol. Psychiatry 70, 920–927
^Wegerer, M. et al. (2014) Low levels of estradiol are associated with elevated conditioned responding during fear extinction and
with intrusive memories in daily life. Neurobiol. Learn. Mem. 116, 145–154
^Maximilien Van Aertryck and Axel Danielson, Ten Meter Tower, The New York Times, 2017
