PROFILPELAJAR.COM

יערות האשור העתיקים והבראשיתיים של הרי הקרפטים ושל אזורים אחרים באירופה
	נוף בהורנוהורה (אוקראינה)
אתר מורשת עולמית
	יערות האשור העתיקים והבראשיתיים של הרי הקרפטים ושל אזורים אחרים באירופה
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 2007, לפי קריטריונים 9
שטח האתר	98,124.96 הקטאר (אתר מורשת עולמית)
הערות	הורחב בשנים 2011, 2017 ו-2021
נתונים ומידות
שטח	98,124.96 הקטאר, 294,716.32 הקטאר
מיקום
מדינה	אוסטריה; אוקראינה; איטליה; אלבניה; בולגריה; בוסניה והרצגובינה; בלגיה; גרמניה; מקדוניה הצפונית; סלובניה; סלובקיה; ספרד; פולין; צ'כיה; צרפת; קרואטיה; רומניה; שווייץ
קואורדינטות	49°N 15°E / 49°N 15°E
	מפה של היערות בהרי הקרפטים באוקראינה ובסלובקיה

היערות הבראשיתיים של עצי האשור בהרי הקרפטים הוא השם הקיבוצי שניתן לקבוצה של עשרה אתרים בהרי הקרפטים במחוז זקרפטיה מדרום לעיר לבוב במערב אוקראינה, ובמחוז פרשוב מזרחית לעיר פרשוב במזרח סלובקיה, עת הוכרזו בשנת 2007 כאתר מורשת עולמית מטעם ארגון אונסק"ו. בשנת 2011 הורחבה ההכרזה כך שהיא חלה על חמישה אתרים נוספים ברחבי גרמניה, ושמה שונה ליערות הבראשיתיים של עצי האשור בהרי הקרפטים ויערות האשור העתיקים בגרמניה. קיים שוני בין היערות שנכללו בהכרזה המקורית לבין אלה שנוספו לה בשנת 2011, שוני האמור לייצג את מגוון יערות האשור ברחבי אירופה. האתר הורחב פעם נוספת ב-2017 ונוספו יערות אשור באוסטריה, באיטליה, באלבניה, בבולגריה, בבלגיה, בסלובניה, בספרד, בקרואטיה וברומניה. כמו כן שמו שונה ליערות האשור העתיקים והבראשיתיים של הרי הקרפטים ושל אזורים אחרים באירופה. האתר הורחב פעם שלישית ב-2021, שטח האתר הורחב באיטליה ובסלובקיה ונוספו יערות אשור בבוסניה והרצגובינה, במקדוניה הצפונית, בפולין, בצ'כיה, בצרפת ובשווייץ.

אתרי ההכרזה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בהרי הקרפטים

האתרים ערוכים בשתי קבוצות - האחת במזרחו של מחוז זקרפטיה והשנייה משני צידיו של קו הגבול הבינלאומי בין סלובקיה לבין אוקראינה, ושטחם הכולל הוא 292,789 דונם. עשרת האתרים נמתחים לאורך 185 ק"מ מרכס הקרפטים בכיוון דרום-מזרח צפון-מערב, ואלה הם:

שם האזור המוכרז	מדינה ומחוז	שטח (דונם)	קואורדינטות
הורנהורה	אוקראינה, זקרפטיה	24,768	48°8′25″N 24°23′35″E / 48.14028°N 24.39306°E / 48.14028; 24.39306
הבשובה	סלובקיה, מחוז פרשוב	1,713	49°0′35″N 22°20′20″E / 49.00972°N 22.33889°E / 49.00972; 22.33889
קוזי-טריבושאני	אוקראינה, זקרפטיה	13,696	47°56′21″N 24°8′26″E / 47.93917°N 24.14056°E / 47.93917; 24.14056
מאראמארוש	אוקראינה, זקרפטיה	22,436	47°56′12″N 24°19′35″E / 47.93667°N 24.32639°E / 47.93667; 24.32639
רוז'וק	סלובקיה, מחוז פרשוב	671	48°58′30″N 22°28′00″E / 48.97500°N 22.46667°E / 48.97500; 22.46667
סטוז'ניצה-בוקובסקה ורכי	סלובקיה, מחוז פרשוב	29500	49°5′10″N 22°32′10″E / 49.08611°N 22.53611°E / 49.08611; 22.53611
סטוז'יציה-אוז'וק	אוקראינה, זקרפטיה	25320	49°4′14″N 22°3′1″E / 49.07056°N 22.05028°E / 49.07056; 22.05028
סווידובץ	אוקראינה, זקרפטיה	30,305	48°11′21″N 24°13′37″E / 48.18917°N 24.22694°E / 48.18917; 24.22694
אוהולקה-שירוקיי לוה	אוקראינה, זקרפטיה	118,600	48°18′22″N 23°41′46″E / 48.30611°N 23.69611°E / 48.30611; 23.69611
ויהורלאט	סלובקיה, מחוז פרשוב	2780	48°55′45″N 22°11′23″E / 48.92917°N 22.18972°E / 48.92917; 22.18972

בגרמניה

חמשת היערות מפוזרים ברחבי צפון גרמניה ומשתרעים על-פני שטח כולל של 43,912 דונם:

שם האזור המוכרז	מדינה ומחוז	שטח (דונם)	קואורדינטות
יזמונד	מקלנבורג-מערב פומרניה	4925	54°33′37″N 13°39′14″E / 54.56028°N 13.65389°E / 54.56028; 13.65389
זראן	מקלנבורג-מערב פומרניה	2681	53°21′00″N 13°12′00″E / 53.35000°N 13.20000°E / 53.35000; 13.20000
גרומזין	ברנדנבורג	5901	53°00′00″N 13°50′00″E / 53.00000°N 13.83333°E / 53.00000; 13.83333
הייניך	תורינגיה	15,734	51°05′48″N 10°23′27″E / 51.09667°N 10.39083°E / 51.09667; 10.39083
קלרוואלד	הסה	14,671	51°10′00″N 09°00′00″E / 51.16667°N 9.00000°E / 51.16667; 9.00000

היערות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בהרי הקרפטים

בשל הפעילות האנושית רבת השנים ברחבי אירופה וצפיפות היישוב, הצטמצם שטחם של יערות הבראשית ברחבי היבשת. יערות אלה כיסו כ-40% משטחה של אירופה לפני כ-6,500 שנים, אך עם התפתחות התרבות האנושית, הם נכרתו כדי לפנות מקום לחקלאות, משאבי היער נוצלו לצורכי האדם ואופיים הושפע והשתנה כתוצאה מפעילותו. עם זאת, בהרי הקרפטים השתמרו יערות בתוליים וחלקם זכו להגנה כבר לפני מאה שנים ויותר, ונחקרו במשך 50 שנים ויותר.

האשור האירופי (Fagus sylvatica) הוא העץ העיקרי באזורים הממוזגים במרכז אירופה, והוא מרכיב חשוב ביערות המשתרעים מספרד במערב, שוודיה ואנגליה בצפון, קשת הרי הקרפטים במזרח והבלקן והרי האפנינים בדרום. האשור האירופי יוצא דופן בין עצי העולם בסתגלנותו לסביבות שונות, ובכך שבתנאים המתאימים, הוא נוטה להשתרר על הסביבה האקולוגית מבלי לאפשר דריסת רגל למיני עצים אחרים. מסיבה זו, יערות אלה נשלטים פעמים רבות על ידי האשור האירופי, אך הדבר אינו מונע מצמחים אחרים ומבעלי חיים להתפתח בצל חופת הצמרות שלו. בין אלה נמנים 1,067 מיני צמחים וסקולאריים, והפאונה ביערות כוללת את הדוב החום, את הביזון האירופי, זאבים, שונר, אייל קנדי, חתולי בר ועוד. עם זאת, הן בעלי החיים והן הצמחים אינם תלויים ביערות לשם קיומם, ויש להם ייצוג טוב יותר בסביבות אקולוגיות אחרות ברחבי העולם.

בשטח ההכרזה המקורית 123 יערות מזנים שונים של אשור הצומחים בין גובה של 600 מטר ל-1,940 מטר, ובתנאי שטח בהם שוררים כמויות משקעים ותנאי טמפרטורות שונים. היערות גדלים על מצעי סלע שונים, ביניהם אבן גיר, אנדזיט ואבן חול, ועל מספר סוגי קרקע. יערות אלה כוללים את השרידים הגדולים ביותר של יערות הבראשית של עצי האשור באירופה, ואת הפריטים הגדולים והגבוהים ביותר של עצים אלה בעולם כולו. עוד נחשבים יערות אלה לכוללים את כל היסודות והתנאים הנדרשים להשתמרותם ולשימור המערכת האקולוגית הקשורה אליהם, ויתרונם הוא בבתוליותם אשר השתמרה ללא התערבות אנושית, למעט לצורכי שימור.

בגרמניה

חמשת היערות ברחבי גרמניה נחלקים לשלושה אתרים בגבהים נמוכים - האתרים במקלנבורג-מערב פומרניה ובברנדנבורג, שגובהם נע מגובה פני הים ועד לגובה של 140 מטרים; ולשני אתרים גבוהים יותר, בגבהים של 222 עד 626 מטרים מעל פני הים. על-כן, היערות שבגרמניה מרחיבים את גיוון ההכרזה, ומביאים לייצוג טופוגרפי רציף מגובה פני הים, דרך שטחים גבעיים ועד לאזור ההררי. חמשת היערות שבגרמניה צעירים בהרבה ביחס ליערות האשור בהרי הקרפטים והם אינם "יערות בראשית", אם כי הם הדוגמאות הקרובות והטובות ביותר ליערות כאלה בגרמניה. האדם לא התערב ביערות אלה משך עשרות ולעיתים מאה שנים, ובכל אחד מהם מובלעות "בראשית" קטנות בשטח של 50 עד 500 דונם. יערות אלה שונים מיערות הרי הקרפטים בסוג הקרקע ובמשטר הצומח שהתפתח בהם לצד עצי האשור, והם תורמים להבנת התפתחות יערות האשוח האירופי ברחבי היבשת.