הכנסייה קטנה למדי - אורכה כ-19 מטר ורוחבה המרבי הוא תשעה מטרים. חלקה המוקדם ביותר שוכן בצידו המזרחי של המבנה והוא הוקם בסוף המאה ה-10 ובתחילת המאה ה-11. צורתו כשל צלב ולו אפסיס בודד בצידו המזרחי. חלקה השני של הכנסייה הוקם במאה ה-13 ממערב לראשון, על ידי קלויאן, צארהאימפריה הבולגרית השנייה, ובו שתי קומות. קומת הקרקע משמשת כקבר משפחתי ומעליה קמרון חבית. בקיר הדרומי והצפוני קבועים שני ארקוסוליה (Arcosolium). מעל לקומה זו שוכנת קומה שנייה ובה קפלה הדומה בצורתה ובממדיה למבנה המזרחי. אל הקפלה מוליך גרם מדרגות חיצוני. החלק השלישי של המבנה הוקם במחצית המאה ה-19 מכספי תרומות של תושבי בויאנה. שלושת חלקי המבנה מחוברים זה לזה, והכניסה אליו היא באמצעות פתח בקיר המזרחי של החלק החדש ביותר. שני המבנים המוקדמים מעוטרים מבחוץ בעיטורי קרמיקה.
הפרסקאות
בכנסייה 89 תמונות שבהן יותר מ-240 דמויות[1]. שכבת הציורים המוקדמת ביותר נמצאת במבנה המוקדם של הכנסייה ומתוארכת למאה ה-11 ולמאה ה-12. רק חלקים מציורים אלה שרדו.
השכבה השנייה היא המקיפה והמפורסמת ביותר, והיא צוירה בשנת 1259 על ידי צייר בשם וסילי ששמו התגלה רק בשנת 2008 בעת עבודות שימור במבנה[2]. פרסקאות אלה צוירו במבנה המרכזי של הכנסייה ועל גבי הפרסקאות הקודמות במבנה העתיק ביותר. בכיפת המבנה העתיק מתואר ישו המלך ומתחתיו נראים ארבעת המבשרים בחברת מלאכים. על קשתות המבנה מתוארות, בין היתר, סצינות מהפסיון, הבתולה מוקפת מלאכים וארבעה מאבות הכנסייה. במבנה האמצעי של הכנסייה מתוארים חייו של ניקולאוס הקדוש ב-18 תמונות. סצינות אלה מבוססות על אלמנטים מחיי היום-יום בבולגריה במאה ה-13. עוד מתוארים במבנה דמויותיהם של הקיסר קלויאן ואשתו דסיסלאבה, ושל הצאר קונסטנטין הראשון ואשתו אירינה.
בכנסייה מספר פרסקאות נוספים מהמאות ה-14, ה-16, ה-17 ומשנת 1882. הפרסקאות שוחזרו ונוקו במספר הזדמנויות במהלך המאה ה-20 ובעשור הראשון של המאה ה-21. בשיפוץ האחרון שנערך בין שנת 2006 ל-2008 בעלות של כ-200,000 אירו, הותקנו מערכת מיזוג ומערכת תאורה שאיננה פולטת חום. השהות במבנה הוגבלה ל-15 דקות לכל מבקר.
.svg)