נוֹיזִידלֶרזֶה (גרמניתNeusiedlersee) או ימת פֶרטה (בהונגריתFertő tó - "ימת הביצה") היא הימה חסרת הניקוז השנייה בגודלה באירופה. נמצאת בגבול בין המדינה הפדרליתבורגנלנד במזרח אוסטריה לבין מערב הונגריה, כ-45 קילומטרים דרומית-מזרחית למרכזה של העיר וינה. הימה משתרעת על שטח של כ-320 קמ"ר אך שטחה נתון לשינויים קיצוניים הנובעים מגובה מפלס מימיה.
גאוגרפיה
צורתה של הימה כשל רגל אנושית מהברך מטה, וחלקה הדרומי השוכן בתחומי הונגריה, מקושר בתעלה צרה אל חלקה העיקרי שמצפון לו. כשלושה רבעים משטחה של הימה, 240 קמ"ר, נמצאים בשטח אוסטריה, ויתר 80 הקמ"ר, השווים לרבע מהשטח, משתרעים בהונגריה. אורכה של הימה הוא 36 ק"מ, ורוחבה נע בין 6 ל-14 ק"מ. הימה רדודה למדי ועומקה המרבי עומד על 1.8 מטר בלבד, כאשר עומקה הממוצע מגיע למטר בודד. רום מימיה הממוצע של הימה הוא 115.45 מטר מעל פני הים, ואגן הניקוז שלה משתרע על שטח של 1,120 קמ"ר.
רום הימה
שטחה של הימה נתון לשינויים קיצוניים, שלעיתים נדמים כמנותקים ממשטר המשקעים באזור. מאז שנוצרה לקראת סופו של עידן הקרח האחרון, דהיינו לפני כ-13,000 עד 18,000 שנים, התייבשה הימה מספר פעמים לחלוטין. שני מקורות מהשנים 1318 ו-1324 התייחסו אל הימה כאל "נהר", דבר העשוי להראות כי רוחבה התדלדל במידה רבה עד שנדמתה לנהר הזורם מצפון לדרום. נוסף לכך התייחסו מספר מקורות אל הימה כאל "ביצה", דבר הרומז למפלס מים נמוך ביותר, ומושג זה השתמר בשמה ההונגרי של הימה.
הימה מהאוויר. מבט מכיוון צפון. רצועת ההצפה סביב הימה נראית בגוון כהה בתמונה זו ובצילום האוויר שמשמאל
במאות השנים האחרונות נערך תיעוד מדויק יותר של משטר מפלס מימי הימה, וזה מראה על תנודות קיצוניות. נויזידלרזה נעלמה לחלוטין בין 1740 ל-1742. לאחר מכן, ב-1768 התפשטה לשיא שטחה המתועד וכיסתה 515 קמ"ר, ובשנת 1811 שבה ונעלמה לתקופה של שנתיים. לאחרונה התייבשה הימה בשנת 1866, וקיים דיווח של אדם שחצה את הימה בהליכה באותה עת. חלק מהשטח שנחשף נוצל לשימוש חקלאי, אך ב-1871 החלה הימה להראות סימני התאוששות ותוך חמש שנים נוספות שבה וכיסתה את שטחה המקורי. אירוע הנסיגה האחרון של מי הימה התרחש בשנת 1949 כאשר חלקה הצפוני של הימה התייבש למשך מספר שבועות. לכל אירועי ההתייבשות נודעה השפעה סביבתית משמעותית בשל צניחה בלחות ובהשפעה הממתנת שיש לגוף המים על האקלים המקומי, ובשל כך שהרוחות נשאו עימן אבק מלוח מהשטח שנחשף בתהליך.
כיום מווסת מפלס מימיה של הימה באמצעות סכר ליד פרטאוילק (Fertőújlak) בהונגריה, ובפיקוח ועדה משותפת של שתי המדינות שלחופי הימה שהוקמה בשנת 1956. למרות זאת, הימה ממשיכה להפגין תנודות מינוריות במפלסה, ובשנת 1965 עלה זה ב-35 ס"מ בתוך חודש בודד. לעומת זאת בשנת 2003 ובעקבות גל החום שפקד את אירופה איבדה הימה 30 ס"מ ממפלסה, אך שני האירועים גם יחד נמצאים בתחום טווח התנודה הטבעי.
הסביבה הטבעית
מראה בזיווינקל
לאורך רוב חופי הימה משתרעים אזורים נרחבים של צמחיית קנים המשמשים בית גידול טבעי ונקודת עצירה חשובה בדרכן של ציפורים נודדות. עם בוא החורף, נאספים הקנים כדי למנוע את ריקבון מימיה של הימה, ומנוצלים למטרות שונות, בעיקר לצורכי בנייה. בחודשי הקיץ מתחוללות לעיתים שריפות המכלות אזורים נרחבים של קנים יבשים ודליקים, והאש מתפשטת במהירות בשל הרוח המתמדת הנושבת בימה.
במחצית הראשונה של המאה ה-20 תוכננו בסביבה מספר פרויקטים של בנייה אשר היה ביכולתם לערער את המאזן האקולוגי העדין של הימה, אך אלה לא התממשו, ותוכנית להקמת גשר לרוחב חלקה הצפוני של הימה נגנזה גם היא בשנת 1971. בשנת 2001 הוכרה הימה על שני הפארקים הלאומיים שלחופיה - הפארק הלאומי נויזידלרזה-זווינקל באוסטריה (Nationalpark Neusiedlersee-Seewinkel) והפארק הלאומי פרטה-הנשוג בהונגריה (Fertő-Hanság Nemzeti Park) - כאתר מורשת עולמית.
תיירות
הימה נחשבת לנקודת נופש תיירותית פופולרית, ומכונה "הים של תושבי וינה" (Meer der Wiener). מעבר לאטרקציות הטבע ולשני הפארקים הלאומיים, כוללת הפעילות התיירותית סביב הימה שיט, גלישת רוח, דיג, כדורעף חופים ואתרי ספא. שביל סביב הימה שאורכו 135 ק"מ מאפשר הליכה ברגל, גלישה על גלגיליות או רכיבה על אופניים.
