אירועי העימותים לאחר מבצע שומר החומות

מערכה: הסכסוך הישראלי-פלסטיני
מלחמה: סכסוך ישראל–רצועת עזה
סוג העימות	עימות מוגבל
תאריכים	30 במאי 2021 – 6 באוקטובר 2023 (שנתיים)
מלחמה לפני	מבצע שומר החומות
מלחמה אחרי	מלחמת חרבות ברזל
מקום	רצועת עזה ישראל עוטף עזה
הצדדים הלוחמים ישראל ישראל חמאס חמאס גדודי עז א-דין אל-קסאם הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני החזית העממית לשחרור פלסטין החזית העממית לשחרור פלסטין מנהיגים בנימין נתניהו (ראש הממשלה) (עד 13 ביוני 2021, מ-29 בדצמבר 2022) נפתלי בנט (ראש הממשלה) (13 ביוני 2021 – 30 ביוני 2022) יאיר לפיד (ראש הממשלה) (1 ביולי 2022 – 29 בדצמבר 2022)  חמאס אסמאעיל הנייה  כוחות צה"ל חיל האוויר הישראלי מערך ההגנה האווירית פיקוד הדרום שירות הביטחון הכללי משטרת ישראל משמר הגבול חמאס חמאס גדודי עז א-דין אל קסאם יחידת "מפריחי הבלונים" יחידות התיזוז הלילי מערך משגרי הרקטות הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני פלוגות אל-קודס המרחב הצפוני המרחב הדרומי אבדות הרוגים 3 הרוגים: לוחם מג"ב, אזרחית ועובד זר מעזה פצועים 80 ומספר נפגעי חרדה הרוגים 61 מחבלים ו-33 אזרחים (רובם במבצע עלות השחר ומבצע מגן וחץ, רוב האזרחים נהרגו כתוצאה משיגורים כושלים של הג'יהאד האיסלאמי.) פצועים מעל ל-190 מחבלים

עימותים בין ישראל לארגוני הטרור ברצועת עזה התחדשו זמן קצר לאחר סיום מבצע שומר החומות, עם הפרחת בלוני תבערה מרצועת עזה לישראל, הפגנות אלימות ליד גדר הגבול, ירי מנשק קל, ירי רקטות מרצועת עזה לישראל ולעומתם ירי צלפים של צה"ל ותקיפות של מטוסי חיל האוויר הישראלי.

ביוני 2022, מבחינת נתוני צה"ל, השנה שעברה מאז המבצע הייתה השנה השקטה ביותר בעוטף עזה ביחס לשנים שהגיעו אחרי המבצעים הקודמים שלאחר ההתנתקות, והיא התרחשה על רקע צעדים אזרחיים משמעותיים שממשלת ישראל יזמה בחודשים האחרונים. למשל, הוגדלה כמות הפועלים העזתים שעבדו בשטח ישראל.^[1]

באוגוסט 2022 פתח צה"ל במבצע עלות השחר מול ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, ובייחוד הזרוע הצבאית פלוגות אל-קודס, כאשר חמאס לא השתתף בעימות בין הצדדים שכלל שיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל, תקיפות של צה"ל ברצועה וסיכול ממוקד של בכירי הג'יהאד וכדומה. במבצע נהרגו 25 מחבלים ו-11 אזרחים בתקיפות צה"ל, ועוד 15 פלסטינים נהרגו משיגורים כושלים של הג'יהאד. בצד הישראלי לא היו הרוגים אלא פצועים בלבד.

במאי 2023 פתח צה"ל במבצע מגן וחץ, מבצע צבאי נוסף מול הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, ובו בסדרת סיכולים ממוקדים חוסלו מספר קצינים של הארגון ברצועת עזה. בתקיפות צה"ל נהרגו 25 מחבלים ועשרה אזרחים. מירי הג'יהאד נהרגה אינגה אברמיאן מהרקטה ברחובות ופועל עזתי ליד שוקדה, ועוד 3–4 פלסטינים נהרגו משיגורים כושלים של רקטות.

באוקטובר 2023 פרצה מלחמת חרבות ברזל בעקבות מתקפת הפתע על ישראל של חמאס במהלכו שיגר הארגון אלפי רקטות והחדיר יותר משלושת אלפים מחבלים לשטח ישראל שרצחו והרגו כ-1,200 אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, וחטפו למעלה ממאתיים אזרחים וחיילים לרצועת עזה.

• ב-30 במאי מחבל פלסטיני שחדר לישראל מרצועת עזה דקר איש ביטחון של מועצה אזורית אשכול, שירה בו מיד לאחר מכן והרג אותו.^[2]
• ב-31 במאי בשעות הצהריים פרצה שרפה בשטח פתוח בנחל עוז שבמועצה אזורית שער הנגב כתוצאה מבלון תבערה שהופרח מעזה.^[3]

בחודש זה חלה התחממות נוספת כשלושה שבועות בלבד אחרי סיום מבצע "שומר החומות". טרור הבלונים חזר וגם תקיפות צה"ל ברצועה.

• ב-15 ביוני, לאחר תקופה קצרה בה לא נרשמו מקרי הבערת שריפות באמצעות בלונים, הובערו 27 שריפות בשטחים פתוחים בעוטף עזה על ידי בלוני תבערה שהופרחו מעזה, וזאת על רקע ההכנות לקראת מצעד הדגלים שנערך בירושלים. בערב התקיימו הפרות סדר ליליות בסמוך לגדר המערכת. כמה מאות מפגינים שרפו צמיגים והשליכו מטעני נפץ. כוחות צה"ל ירו באמצעות אלפ"ה לעבר המתפרעים, פלסטיני נפצע בינוני מירי.^[4]
• ב-16 ביוני בשעות הלילה מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי תקפו מתחמים צבאיים של חמאס ששימשו כמחנות ואתרי מפגש של פעילי טרור בחטיבות ח'אן יונס ועזה. התקיפה בוצעה בתגובה להפרחת בלוני התבערה לשטח ישראל שגרמו לשריפות רבות יום קודם לכן. בצהרי אותו יום נמשך טרור בלוני התבערה שגרם שוב ל-11 שריפות בעוטף עזה.^[5]
• ב-17 ביוני טרור הבלונים המשיך: 13 שריפות בעוטף עזה כתוצאה מבלוני תבערה. בתגובה להפרחת הבלונים, מטוסי קרב תקפו במרחב העיר עזה ובח'אן יונס עמדת שיגור רקטי ומתחמים צבאיים של ארגון הטרור חמאס.^[6]
• ב-18 ביוני, דקות לאחר תקיפת צה"ל, נשמעה אזעקת צבע אדום בכפר עזה והתברר שמדובר בירי מקלעים לעבר מטוסים ולא בירי רקטי.^[7]

• ב-1 ביולי, אחרי שבועיים של שקט, פרצו שמונה שריפות במועצה אזורית אשכול כתוצאה מבלוני תבערה שהופרחו מרצועת עזה. בלילה פרצה שרפה במועצה אזורית אשכול כתוצאה מבלון תבערה שהופרח מהרצועה. בתגובה חיל האוויר הישראלי תקף בלילה אתר לפיתוח אמצעי לחימה של חמאס.^[8]
• ב-2 ביולי פרצו שלוש שרפות במועצה אזורית אשכול כתוצאה מבלוני תבערה שהופרחו מרצועת עזה.^[9]
• ב-3 ביולי פרצו שתי שריפות במועצה האזורית אשכול כתוצאה מבלוני תבערה שהופרחו מעזה. במוצאי שבת תקפו מטוסי קרב אתר לייצור אמצעי לחימה ומשגר רקטות של חמאס. התקיפה באה בתגובה להמשך טרור בלוני התבערה בסוף השבוע. לאחר התקיפה בוצע ירי מנשק קל לעבר יישוב בעוטף עזה באזור צפון הרצועה, לא היו נפגעים ולא נגרם נזק.^[10]
• ב-25 ביולי פרצו ארבע שריפות במועצה אזורית אשכול כתוצאה מבלוני תבערה שהופרחו מרצועת עזה. בתגובה להפרחת בלוני התבערה ישראל צמצמה את מרחב הדיג בעזה מ-12 מיל לשישה מיל בלבד. בלילה דווח על תקיפה בעזה.^[11]

בחודש זה חלה התחממות נוספת הכוללת המשך טרור הבלונים, שיגור שתי רקטות מהרצועה, וגם, לראשונה מזה זמן רב, מהומות בגבול עזה-ישראל בין מתפרעים עזתים לבין כוחות צה"ל.

• ב-6 באוגוסט פרצו ארבע שריפות במועצה אזורית אשכול כתוצאה מבלוני תבערה שהופרחו מרצועת עזה, וזאת במקביל להתחממות ביטחונית בגבול הצפון מול חזבאללה בלבנון. בשעות הלילה תקפו מטוסי חיל האוויר מחנה צבאי ועמדת שיגור רקטות השייכים לחמאס ברצועת עזה בתגובה לטרור הבלונים.^[12]
• ב-12 באוגוסט הפילו כוחות צה"ל רחפן של חמאס שחדר לשטח ישראל.^[13]
• ב-16 באוגוסט בשעה 13:32, לראשונה מאז מבצע שומר החומות, נורתה רקטה מרצועת עזה לשטח ישראל. נשמעו אזעקות בשדרות ובמועצה אזורית שער הנגב. האחראי לירי הוא הג'יהאד האיסלאמי. הרקטה יורטה על ידי מערכת כיפת ברזל.^[14]
• ב-21 באוגוסט לראשונה מאז בוטלו צעדות השיבה, קיים חמאס בשעות אחר הצהריים עצרת לציון יום השנה להצתת מסגד אל-אקצא, במהלכה מאות מפגינים התפרעו בסמוך לגדר המערכת וניסו לפגוע בכוחות צה"ל באמצעות השלכת מטענים ומספר ניסיונות ירי, במקביל להפרחות של בלוני תבערה אל עבר עוטף עזה. כוחות צה"ל, בהם צלפים, השיבו באש לעבר המתפרעים. הפלסטינים דיווחו על 47 פצועים מהירי, מהם שני מחבלי חמאס שמתו מפצעיהם מספר ימים לאחר מכן.^[15] מחבל פלסטיני שהתקרב לגדר עם אקדח ירה דרך חרך ירי בגדר, ופגע מטווח אפס בבראל חדריה שמואלי, לוחם מג"ב מיחידת ימ"ס דרום. שמואלי נפצע באורח אנוש ונפטר מפצעיו תשעה ימים לאחר מכן.^[16][17] בתגובה לאירוע מטוסי קרב תקפו ארבעה אתרים לאחסון וייצור אמצעי לחימה של חמאס.^[18]
• ב-23 באוגוסט פרצו עשר שריפות בעוטף עזה כתוצאה מבלוני תבערה שהופרחו מרצועת עזה.^[19] בתגובה לכך, חיל האוויר הישראלי תקף במהלך הלילה אתר לייצור אמצעי לחימה של חמאס, פיר מנהרת טרור וכן עמדת שיגור רקטות תת-קרקעית של הארגון. במהלך התקיפה התבצע ירי מקלעים לעבר מטוסי חיל האוויר על ידי פעילי חמאס, ובתגובה לכך תקף חיל האוויר פעם נוספת פיר מנהרת טרור של חמאס.^[20]
• ב-24 באוגוסט המשיך טרור הבלונים. צה"ל תגבר כוחות באוגדת עזה.^[21]
• ב-25 באוגוסט מאות פלסטינים התפרעו בסמוך לגדר המערכת, ואף השליכו עליה מטען חבלה.^[22] במהלך המהומות נפצעו כ-14 פלסטינים מירי צה"ל.^[23]
• ב-28 באוגוסט שתי שריפות פרצו במועצה אזורית אשכול כתוצאה מהפרחת בלוני תבערה מרצועת עזה. בערב התחדש "התיזוז הלילי" אחרי תקופה ארוכה: הפרות סדר ליליות שכללו השלכת מטעני נפץ לעבר כוחות צה"ל שגרמו לפיצוצים עזים והבערת צמיגים.^[24] כוחות צה"ל השיבו באמצעים לפיזור הפגנות ובירי לעבר מסיתים מרכזיים. הפלסטינים דיווחו על 10 פצועים, בהם שניים במצב קשה. בשעות הלילה, בתגובה לאירועים, מטוסי קרב תקפו מתחם צבאי של חמאס המשמש לאימונים ולייצור אמצעי לחימה וכן הותקף פיר מנהרת טרור בסמוך לג'באליה שבצפון הרצועה.^[25]
• ב-29 באוגוסט נמשך התיזוז הלילי במהלכו נפצעו 18 פלסטינים, מתוכם אחד בינוני מירי חי.^[26]
• ב-30 באוגוסט נמשך התיזוז הלילי בגבולות הרצועה. שישה פלסטינים נפצעו בעימותים עם צה"ל בגבול רצועת עזה, בהם אחד במצב קשה - כך דיווח משרד הבריאות ברצועת עזה. בתיזוז השתתפו מאות פלסטינים שהפגינו ממזרח לעיר עזה ובדרום הרצועה באזור חאן יונס.^{[דרוש מקור]}
• ב-31 באוגוסט המשיכו ההטרדות הליליות על הגדר, והפעם באל בוריג' שבמרכז הרצועה. בתגובה שלושה פלסטינים נפצעו.^{[דרוש מקור]}

בחודש זה חלה עלייה בשיגורי הרקטות אחרי שקט יחסי מאז מבצע "שומר החומות".

• ב-1 בספטמבר, כחלק מהלו"ז השבועי שקבע חמאס לתיזוז הלילי, המשיכו להתקיים הפרות הסדר, הפעם באזור רפיח. משרד הבריאות בעזה סיכם את הנפגעים: שלושה פצועים - שניים במצב קל מירי גומי ואחד במצב בינוני מפצצת גז באגן.^[27]
• ב-2 בספטמבר חזרו הפגנות עם מהומות אלימות במספר מוקדים סביב גדר המערכת, בהשתתפות מאות פלסטינים שהשליכו עשרות מטעני חבלה על הגדר. צה"ל ירה אש צלפים והרג מחבל פלסטיני בן 26, ופצע 15 פלסטינים.^[28]
• ב-6 בספטמבר, ערב ראש השנה ה'תשפ"ב, פרצו שלוש שריפות במועצה אזורית שער הנגב כתוצאה מבלוני תבערה שהופרחו מרצועת עזה. בתגובה לכך מטוסי קרב תקפו אתר לייצור רקטות של חמאס וכן מתחם צבאי בח'אן יונס בו ממוקם מפעל בטון המשמש לבניית מנהרות טרור.^[29]
• ב-7 בספטמבר ביצע החמאס ירי במקלעים כבדים לעבר שדרות. נגרם נזק קל לרכוש. מנגד, ישראל הרחיבה את ההקלות לרצועת עזה ואפשרה להכניס ברזל ללא פיקוח וחומרים דו-שימושיים שיכולים לשמש להכנת חומרי נפץ.^[30]
• ב-10 בספטמבר בשעה 22:51 נשמעה אזעקת צבע אדום ביישובים אבשלום, שלומית ויבול שבמועצה אזורית אשכול כתוצאה משיגור של רקטה אחת מדרום הרצועה שיורטה על ידי כיפת ברזל, לא היו נפגעים. הירי בוצע כתגובה לתפיסת שניים מתוך ששת האסירים הביטחוניים שברחו מכלא גלבוע.^[31] בתגובה, בלילה מטוסי קרב ומסוקי קרב תקפו עמדה של חמאס המשמשת לירי מקלעים, אתר אחסון, וכן מתחם צבאי של הארגון בו ממוקם מפעל המשמש לייצור בטון למנהרות טרור.^[32]
• למחרת, ב-11 בספטמבר בשעה 21:00, שוגרה לאזור שדרות רקטה נוספת, שיורטה, לאחר תפיסת שני בורחים נוספים.^[33] בתגובה תקף חיל האוויר מטרות של חמאס ברצועת עזה.^[34]
• ב-12 בספטמבר בשעה 20:48, נשמעו אזעקות צבע אדום בשדרות והסביבה בעקבות שיגור של רקטה אחת מצפון הרצועה. הרקטה יורטה על ידי כיפת ברזל.^[35]
• ב-13 בספטמבר תקף חיל האוויר מטרות חמאס ברצועת עזה בתגובה לירי הרקטה לשדרות. במקביל לתקיפות נשמעה אזעקת צבע אדום ביישובים: כיסופים ועין השלושה שבמועצה אזורית אשכול בשעה 02:24 בלילה, דווח על רקטה שנורתה מדרום הרצועה ויורטה. בתגובה לרקטה תקף חיל האוויר מוצב נוסף של חמאס ובו עמדת מקלע כבד.^[36]
• ב-30 בספטמבר כוחות צה"ל פתחו באש והרגו חשוד שנשא תיק חשוד ושחפר באדמה.^[37]

• ב-2 באוקטובר שני חשודים שנשאו תיק רימונים נעצרו כשניסו לחדור מעזה לישראל, והועברו לחקירה.^[38]
• ב-8 בנובמבר יירטו לוחמי כיפת ברזל כטב"ם של חמאס שטס מעל הים. פיצוץ חזק נשמע בעוטף עזה.^[39]
• ב-29 בדצמבר בוצע ירי לעבר כוחות צה"ל שעבדו על פרויקט המכשול, כתוצאה מכך אחד העובדים, אזרח עובד צה"ל, נפצע קל. בתגובה טנקים של צה"ל תקפו עמדות חמאס בצפון הרצועה.^[40]

• ב-1 בינואר שוגרו שתי רקטות ארוכות טווח לאזור גוש דן. לקראת השעה 7:00 בבוקר דיווחו תושבים על פיצוץ בעומק הים מול חופי תל אביב-יפו, כיפת ברזל לא ניסתה ליירט את הרקטות ואזעקת צבע אדום לא הופעלה.^[41] בלילה תקף צה"ל בתגובה לירי אתר לייצור רקטות ועמדות צבאיות של חמאס.^[42]
• ב-3 בינואר בשעות הבוקר ירי נק"ל שירו מחבלים לעבר שטח ישראל במועצה אזורית אשכול הפעיל התרעת צבע אדום בשטח פתוח, לא היו נפגעים ולא נגרם נזק.^[43]

• ב-9 בפברואר שני מחבלים חדרו מדיר אל בלח השליכו בקבוק תבערה על משאית ריקה. המחבלים חזרו לרצועה, לא היו נפגעים.^[44]

• ללא אירועים מיוחדים.

בחודש זה אחרי יותר מחצי שנה של שקט: חודש ירי הרקטות מעזה על רקע מבצע "שובר גלים" של צה"ל וכוחות הביטחון בשטחי יהודה ושומרון וירושלים.

• ב-17 באפריל בשעות הצהריים הופעלה אזעקת צבע אדום בנחל עוז שבמועצה אזורית שער הנגב. לפי הערבים שוגרו שתי פצצות מרגמה, אך לפי צה"ל מדובר היה באזעקת שווא.^[45]
• ב-18 באפריל בשעה 20:22 הופעלו התראות צבע אדום בקיבוצים כיסופים ועין השלושה במועצה אזורית אשכול. רקטה אחת יורטה על ידי מערכת כיפת ברזל. בתגובה צה"ל תקף ברצועה.^[46]
• ב-20 באפריל בשעה 22:32 הופעלו התראות צבע אדום בשדרות, איבים וניר עם. שלוש רקטות שוגרו לעבר ישראל, רקטה אחת נפלה סמוך לבית בשדרות ללא נפגעים. בתגובה חיל האוויר תקף מטרות חמאס בעזה, בהן מפעל תת-קרקעי לייצור מנועי רקטות.^[47]
• ב-21 באפריל הסלמה בדרום: לאחר תקיפות צה"ל בתגובה לירי מוקדם יותר, סביב השעה 2:04 הופעלו שוב אזעקות צבע אדום בשדרות והסביבה כתוצאה מירי מקלעים כבד שגרם לנזק למספר בתים ויישובים. בתחילה טענו בצה"ל שמדובר בירי של ארבע רקטות לעבר העיר. בשעה 02:34 נשמעה אזעקה נוספת בעיר כתוצאה מירי שאינו רקטי. כמו כן, בוצע ירי טיל קרקע-אוויר לעבר מטוסי צה"ל, ללא נפגעים. בתגובה תקף צה"ל מתחם נ"מ של חמאס.^[47][48] בסביבות השעה 5:00 זוהה שיגור כושל לאזור כיסופים. בשעות הערב רקטה ששוגרה מדרום הרצועה נפלה בשטח הרצועה.
• ב-22 באפריל סמוך לשעה 21:00 בערב: שתי רקטות שוגרו מצפון הרצועה, אחת מהרקטות נפלה בשטח פתוח בסמוך לגדר המערכת במועצה אזורית שער הנגב והשנייה נפלה בשטח הרצועה ופצעה פלסטיני אחד.^[49]
• ב-23 באפריל בשעה 2:00 רקטה שוגרה מרצועת עזה ונפלה בשטח פתוח בעוטף עזה ללא נפגעים, לא הופעלה אזעקת צבע אדום. בבוקר הודיע מתאם פעולות הממשלה בשטחים כי בעקבות המשך ירי הרקטות מעבר ארז ייסגר לכניסת פועלים וסחורות עד להודעה חדשה. בערב מחבלים ניסו לשגר שתי רקטות מצפון הרצועה אך הן כשלו והתפוצצו במשגר.^[50]

• ב-19 במאי לוחמי ההגנה האווירית יירטו כלי טיס חשוד בשמי רצועת עזה.^[51]
• ב-27 במאי לוחמי גדוד הסיור המדברי עצרו שני חשודים פלסטינים שניסו לחדור לשטח ישראל מדרום רצעות עזה. על החשודים נתפסו שני רימונים וסכין.^[52]

• ב-3 ביוני בשעות הבוקר המוקדמות, לוחמי צה"ל עצרו שלושה חשודים פלסטינים שניסו לחצות את מרחב המכשול בדרום רצועת עזה ולחדור לשטח ישראל. על החשודים נתפסו שני רימונים וסכין.^[53]
• ב-4 ביוני בשעות הצהריים, לוחמי צה"ל עצרו שני חשודים פלסטינים שניסו לחצות את מרחב המכשול במרכז רצועת עזה ולחדור לשטח ישראל. על החשודים נתפס רימון יד מאולתר.^[54]
• ב-6 ביוני, לוחמי צה"ל עצרו חשוד שניסה לחצות את מרחב המכשול בצפון רצועת עזה לשטח ישראל. על החשוד לא נתפס נשק.^[55]
• ב-9 ביוני, בוצע ירי מרצועת עזה אל עבר היישוב נתיב העשרה, אשר צמוד לגבול הרצועה. כתוצאה מכך, פועל שעבד סמוך לאזור נפצע באורח קל. כמו כן נגרם נזק למבנה וחממות.
• ב-18 ביוני לפנות בוקר סמוך לשעה 3:10 הופעלו אזעקות באזור אשקלון והסביבה בעקבות ירי של רקטה אחת ששוגרה מצפון הרצועה ויורטה על ידי מערכת כיפת ברזל, לא היו נפגעים. בבוקר בתגובה לירי חיל האוויר הישראלי תקף מטרות חמאס ברצועת עזה. אחד מיעדי התקיפה של צה"ל ברצועת עזה, היה עמדת תצפית של חמאס שהוצבה מול מושב נתיב העשרה. העמדה הטרידה את התושבים תקופה ארוכה לאור קרבתה למושב. אף שהותקפה, העמדה עמדה על פיגומיה ומספר ימים לאחר מכן שוקמה וקושטה על ידי אנשי חמאס בכרזות הקוראות להשמדת ישראל. תקיפה זו עוררה סערה וזעם רב בציבור הישראלי.^[56][57]
• ב-20 ביוני, במהלך הלילה לוחמי צה"ל עצרו שני חשודים שניסו לחצות את מרחב המכשול בדרום רצועת עזה לשטח ישראל. במהלך ניסיון החצייה, החשודים השליכו אמצעי לחימה מאולתר במרחב. על החשודים נתפסה סכין.^[58]

• ב-3 ביולי, בשעות הבוקר המוקדמות, לוחמי צה"ל עצרו שני חשודים פלסטינים שניסו לחצות את מרחב המכשול בדרום רצועת עזה ולחדור לשטח ישראל. על החשודים נתפסו שני סכינים ורימון יד.^[59]
• ב-16 ביולי קצת לפני השעה 1:00 בלילה נשמעו אזעקות צבע אדום באזור אשקלון ובמרחב לכיש ביישובים אחוזם ובמושב גיאה, שתי רקטות נורו מרצועת עזה: אחת מהן יורטה על ידי מערכת כיפת ברזל והשנייה נפלה בשטח פתוח, לא היו נפגעים. בסמוך לשעה 5:00 בבוקר זוהה שיגור נוסף לעבר שטח פתוח בעוטף עזה ולאחר מספר רגעים גם נשמעה אזעקת צבע אדום במושב אחוזם, שתי רקטות נוספות נורו מרצועת עזה. בתגובה, תקף חיל האוויר בשני סבבי תקיפה מטרות של חמאס ברצועת עזה.^[60] בערב החליט שר הביטחון בני גנץ כי יוקפא היתר כניסת ה-1,500 פועלים נוספים שאושרה כמה ימים קודם לכן וזאת בעקבות הירי הרקטי.

ערך מורחב – מבצע עלות השחר

• ב-1 באוגוסט בשעות הערב והלילה פעלו כוחות צה"ל, מג"ב ושב"כ בג'נין וערים וכפרים נוספים ביהודה ושומרון ועצרו למעלה מ-50 פעילי טרור בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ובראשם בכיר הג'יהאד ביהודה ושומרון באסם א-סעדי. במהלך חילופי האש חוסל מחבל אחד לפחות ונפצעו למעלה מעשרה. בשעות הבוקר של ה-2 באוגוסט החלו צה"ל לחסום כבישים רבים בעוטף עזה, הרכבת בין שדרות לאשקלון נסגרה וקווי אוטבוס בוטלו. תושבי כרם שלום נותרו נצורים בישוב^{[דרוש מקור]}. סגירת הכבישים וההגבלות בעוטף נמשכו גם ב-3 וב-4 באוגוסט והוחלט כי הם ימשכו גם עד ה-5 באוגוסט עקב התרעות על פיגוע אותו מתכנן הג'יהאד האסלאמי לבצע.
• בצהרי שישי 5 באוגוסט צה"ל פתח בהתקפה על יעדי הגיהאד האיסלאמי. בתחילת עלות השחר נהרג בסיכול ממוקד תייסיר אל-ג'עברי, מפקד החטיבה הצפונית של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה. בנוסף, כוחות צה"ל פגעו בחוליית נ"ט של הג'יהאד בדרכה לבצע פיגוע. בשעה 20:56 של אותו יום הג'יהאד פתח במטח טילים ורקטות על ישובי עוטף עזה, שדרות, אשקלון, אשדוד, יבנה, חבל יבנה, ראשון לציון ובת ים.
• ב-6 באוגוסט נורה מטח ראשון לעבר מודיעין ותל אביב. השיגורים לעבר יישובי עוטף עזה והדרום נמשכו באותו היום. צה"ל המשיך לתקוף ברצועה. בערב תקף צה"ל ברפיח באמצעות מטוסי קרב והרג את ח'אלד מנסור, מפקד הג'יהאד האסלאמי בדרום רצועת עזה יחד עם מחבלים אחרים.
• ב-7 באוגוסט בערב נורה מטח כבד לגוש דן ותל אביב, ואף בוצע יירוט של מערכת כיפת ברזל מעל נמל התעופה בן-גוריון, כמה שעות לאחר מכן כחצי שעה לפני תחילתה של הפסקת האש נורה מטח ראשון לעבר באר שבע. השיגורים למקומות ישראליים אחרים נמשכו וגם תקיפות צה"ל ברצועה. בערב הוכרז על הפסקת אש שהופרה פעמיים בירי לשדרות ואיבים וגם ליישובי חבל שלום, עד סוף היממה תמה הלחימה.
• ב-15 באוגוסט 2022 פלגת סמו"ר של יהל"ם וכוחות הנדסה של אוגדת עזה סיכלו מנהרת טרור בעלת הסתעפויות ועומק עשרות מטרים שחמאס חפר לעבר ישראל.^[61][62]

• ב-11 באוקטובר הפיל צה"ל רחפן של חמאס שחצה את גדר המערכת סביב רצועת עזה.^[63]

• 3 בנובמבר – בפעם הראשונה מאז מבצע עלות השחר שוגרה רקטה לעבר מועצה אזורית אשכול. היא יורטה ולא היו נפגעים. בשעה 22:10 זוהו שלושה שיגורים נוספים משטח רצועת עזה, אך אלו כשלו ונפלו בשטח הרצועה. כתוצאה מהשיגורים הופעלה התרעה בשטח פתוח בלבד.^[64] הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני לקח אחריות על הירי ואמר שמדובר בתגובה להריגת מפקד ב"חטיבת ג'נין" בצהרי אותו יום. בתגובה לירי חיל האוויר תקף מטרת טרור של חמאס ברצועת עזה.^[65]
• 28 בנובמבר – חיל הים הישראלי עצר שישה פלסטינים על סירה החשודים בהברחת אמל"ח.^[66]

• 3 בדצמבר – רקטה שוגרה לשטח פתוח בצפון עוטף עזה. בתגובה, בליל ה־4 בדצמבר, תקף חיל האוויר עמדה צבאית, מנהרת טרור ומתקן לייצור אמצעי לחימה ורקטות של החמאס. בד בבד, בוצע על ידי החמאס ירי נ"מ לעבר מטוסי חיל האוויר.^[67] כמו כן, בסך הכול נורו שש רקטות לעבר מדינת ישראל, מהן שלוש חצו את הגבול לעבר המדינה. בנוסף לאזעקה שהופעלה בשטחים פתוחים בצפון העוטף, אזעקות הופעלו בשטחים הסמוכים למושבים שלומית ובני נצרים בדרום העוטף.^{[דרוש מקור]}

• ב־3 בינואר בסמוך לשעה 22:15 רקטה שוגרה מדרום רצועת עזה לעבר מועצה אזורית אשכול, אך הרקטה התפוצצה בשטח הרצועה בסמוך לגדר. לא הופעלה התראת צבע אדום.
• ב־26 בינואר, סמוך לחצות, שוגרו שתי רקטות מצפון הרצועה לעבר העיר אשקלון והקיבוצים כרמיה וזיקים. שתיהן יורטו בהצלחה על ידי מערכת כיפת ברזל. הירי הזה בוצע כתגובה להריגת 10 מחבלים בג'נין.
• ב-27 בינואר, מספר שעות לאחר שיגור הרקטות ב-26 בינואר, חיל האוויר תקף מטרות חמאס בתגובה לשיגור הרקטות. בזמן התקיפה נשמעה אזעקת צבע אדום במועצה אזורית אשכול כתוצאה מרקטה אחת ששוגרה ויורטה על ידי כיפת ברזל. מספר דקות לאחר מכן שוב נשמעו אזעקות צבע אדום, הפעם במועצה אזורית שער הנגב. שם שוגרו בין שלוש לחמש רקטות שיורטו שנפלו בשטחים או שתפוצצו באוויר בשטח הרצועה אחרי השיגור. בסך הכול שוגרו עשר רקטות לעבר ישראל.

• ב-1 בפברואר בשעה 17:25 הופעלו אזעקות צבע אדום בעיר שדרות והסביבה, רקטה אחת שוגרה מצפון הרצועה ויורטה על ידי מערכת כיפת ברזל, לא היו נפגעים.
• ב-2 בפברואר בסביבות 2:50 עד 3:40 זוהו 12 שיגורי ירי תלול-מסלול, בעיקר רקטות, לעבר ישראל. הרקטות התפוצצו בשטחים פתוחים או באוויר, ללא נפגעים.^[68] במקביל חיל האוויר תקף מטרות חמאס ברצועת עזה בתגובה לשיגור הראשון יום קודם לכן לעבר שדרות.^[69]
• ב-4 בפברואר יירטה כיפת ברזל כלי טיס עוין מעל רצועת עזה.^[70]
• ב-5 בפברואר הופעלה אזקעת צבע אדום במרחב העיר שדרות כתוצאה "מירי שאינו רקטי".
• ב-11 בפברואר יירטה כיפת ברזל רקטה פלסטינית ששוגרה אל עבר קיבוץ נחל עוז.
• ב-13 בפברואר סמוך ל-4 לפנות בוקר חיל האוויר תקף אתר של חמאס בצפון הרצועה בתגובה לשיגור הרקטה יומיים קודם לכן לעבר נחל עוז. כמה דקות לאחר התקיפה נשמעה אזעקת צבע אדום במרחב העיר שדרות ובקיבוץ רוחמה שבמועצה אזורית שער הנגב, עקב שיגור מספר טילי קרקע-אוויר שהתפוצצו בשמי שדרות.^[71]
• ב-23 בפברואר סמוך לשעה 4:00 לפנות בוקר נשמעו אזעקות צבע אדום בערים שדרות ואשקלון והסביבה בעקבות מטח של שש רקטות מצפון הרצועה. חמש יורטו על ידי כיפת ברזל ורקטה נוספת נפלה בשטח פתוח, לא היו נפגעים. שעתיים אחרי הירי תקף צה"ל מטרות של ארגון הטרור חמאס בעזה. במהלך התקיפה שוגרו שתי רקטות נוספות לשטח ישראל, אחת התפוצצה באוויר ואחת נפלה בשטח פתוח.^[72] לפי דיווחים בעזה בפעם הראשונה מאז מבצע שומר החומות חמאס השתתף בירי לעבר ישראל^{[דרוש מקור]}.

• ב-2 במרץ עצרו כוחות צה"ל, בשתי תקריות שונות, חשודים שניסו לחדור לשטח ישראל מרצועת עזה.^[73]
• ב-8 במרץ סמוך לשעה 3:00 לפנות בוקר נשמעה אזעקת צבע אדום במטווח ניר עם כתוצאה משיגור של רקטה אחת שהתפוצצה בשטח פתוח בסמוך לגדר המערכת, לא היו נפגעים. בשעות הצהריים מחבלים הפעילו מטען צד לעבר דחפור D9 משוריין של צה"ל בדרום הרצועה, לא היו נפגעים ובתגובה טנקים של צה"ל תקפו עמדת תצפית של חמאס, שני מחבלים נפגעו קל בתקיפה.^[74]
• ב-18 במרץ בשעה 18:48 שוגרה רקטה לעבר נחל עוז והתפוצצה בשטח פתוח.^[75]
• ב-22 במרץ יירטו לוחמי כיפת ברזל כלי טיס בלתי מאויש של חמאס.^[76]

• ב-3 באפריל יירט מטוס קרב מדגם F-16 של צה"ל כלי טיס בלתי מאויש מדגם "שיהאב" שטס מעל רצועת עזה.^[77][78] בתגובה שיגרו הפלסטינים טילי קרקע-אוויר אל עבר מטוס חיל האוויר, אך לא פגעו.^[79]
• ב-5 באפריל, בין 3:00 ל-7:00 בבוקר, שוגרו עשר רקטות לעבר שדרות ועוטף עזה, מהן חמש יורטו על ידי כיפת ברזל, וארבע נפלו בשטחים פתוחים. הירי מגיע בעקבות מהומות קשות בהר הבית בערב חג הפסח. בשעה 6:30 צה"ל החל לתקוף מטרות ברצועת עזה בתגובה לירי הרקטי,^[80] כמה דקות לאחר מכן התחדש הירי לעבר עוטף עזה, שדרות (בה נפגע מפעל), ואזור נתיבות; בסך הכול 20 רקטות שוגרו בסבב זה.
• ב-5 באפריל במהלך ליל הסדר שיגרו הפלסטינים שתי רקטות על עוטף עזה. לא דווח על נפגעים. פלוגות אל-קודס של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני לקחו אחריות.
• ב-6 באפריל ההסלמה בדרום נמשכה: בסמוך לשעה 5:40 הופעלו התראות צבע אדום במערב הנגב קרוב לאופקים במבועים, שבע רקטות או טילי קרקע-אוויר שוגרו לעבר שטח ישראל, חמש מהן התפוצצו באוויר ושתיים בים.
• ב-7 באפריל, קצת אחרי חצות, החל צה"ל בתקיפות אוויריות ברצועת עזה בתגובה לירי הרקטות מעזה ומלבנון במהלך חג הפסח. בתקיפות נפגעו שתי מנהרות טרור ושני אתרים לייצור אמצעי לחימה. בין 1:00 ל-7:00 שיגרו הפלסטינים לפחות 40 רקטות על שדרות, אשקלון ועוטף עזה, אדם נפצע קל בעת ריצה לממ"ד. בית מגורים בשדרות נפגע מפגיעה ישירה. בתגובה טנקים תקפו עמדות של חמאס סמוך לגבול. בסמוך לשעה 15:00, לאחר כמה שעות של שקט, הירי חודש: פצצת מרגמה ששוגרה מדרום הרצועה לכיסופים נפלה בסמוך לגדר המערכת בשטח הפלסטיני.

• בסביבות השעה 6:30 ב-2 במאי נורו שלוש רקטות לאזור קיבוץ סעד. הן נפלו בשטחים פתוחים ולא שוגרו מיירטים. הירי בוצעה בתגובה למותו של אסיר הג'יהאד האסלאמי שמת משביתת רעב.^[81] בשעה 9:30 שוגרה פצצת מרגמה מרצועת עזה שנפלה סמוך לגדר המערכת בשטח ישראל.^[82] בסביבות השעה 15:30 נורו מטחים לעבר אזור שדרות ומועצה אזורית אשכול. בסך הכול נורו 22 רקטות, ארבע מהן יורטו. רקטה פגעה באתר בנייה בשדרות וגרמה לשלושה פצועים – אחד במצב קשה ושניים במצב קל.^[83] בסביבות השעה 19:00 בערב שוגרו חמש רקטות שנפלו בסמוך לגדר המערכת בשטח ישראל. בשעה 20:10 הופעלה התראת צבע אדום בכיסופים. בשעה 21:20 שוגרו ארבע רקטות לעבר שדרות ועוטף עזה, אחת יורטה והשאר נפלו בשטחים פתוחים. סמוך לשעה 23:00 החל חיל האוויר הישראלי לתקוף מטרות חמאס ברצועת עזה בתגובה לירי הרקטות לעבר העוטף, במקביל ארגוני הטרור שיגרו רקטות לעבר שדרות ומערב הנגב.
• התקיפה נמשכה גם בלילה של ה-3 במאי ובמקביל שיגורים לעבר רחבי העוטף, מועצה אזורית חוף אשקלון ותלמי ביל"ו. מאוחר יותר במשך הלילה שוגרו מטחי רקטות בעיקר לעבר אשקלון והסביבה, בתגובה צה"ל תקף בעזה, כתוצאה מהתקיפה נהרג תושב עזה בן 58 ונפצעו 5. הפסקת האש נכנסה לתוקפה בשעה 4:00 לפנות בוקר באופן לא רשמי. בשעה 5:30 היא הופרה ויורטה רקטה מעל מועצה אזורית שער הנגב.
• מבצע מגן וחץ: ב-9 במאי ביצעו צה"ל והשב"כ סיכול ממוקד והרגו שלושה מחבלים בכירים בגא"פ.^[84] בנוסף, צה"ל תקף שורת מטרות ברצועת עזה.^[85] לטענת משרד הבריאות הפלסטיני, בתקיפות נהרגו 12 פלסטינים.^[86]

• ב-5 ביולי בסביבות השעה 1:30 שוגרו חמש רקטות ארטילריות מרצועת עזה אל עבר שדרות ויישובי עוטף עזה. כיפת ברזל יירטה את כולן.^[87] חלקי רקטה נפלו על בית בשדרות, אין נפגעים אך נגרם נזק. בתגובה תקפו מטוסי קרב אתר לייצור אמל"ח וחומרי גלם של חמאס.^[88]

• ב-20 באוגוסט מערכת כיפת ברזל יירטה כטב"ם בשמי רצועת עזה, אחרי שהחל לטוס מזרחה.^[89][90]
• ב-21 באוגוסט מערך ההגנה האווירית יירט כלי טיס בלתי מזוהה בשמי רצועת עזה. בתגובה בוצעו התפרעויות בצפון גבול הרצועה, כ-15 מתפרעים נפצעו אחד מהם באורח קשה.^[91]

בחודש זה חלה הסלמה בגבול עזה: לראשונה מזה זמן התחדשו תהלוכות והפרות סדר אלימות המכונות "צעדות השיבה" לאורך הגדר, ואלו כללו ירי והפעלת מטעני חבלה על גדר הגבול ומערך ההגנה, גם טרור הבלונים חזר. לאחר מכן התגלתה הסיבה שמהומות אלו חזרו כדי להתכונן למתקפת הפתע על ישראל שפרצה בשמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023^{[דרוש מקור]}.

• ב-13 בספטמבר התפרעו מאות פלסטינים ליד גדר המערכת סביב רצועת עזה. שישה מחבלים נהרגו בניסיון כושל לפוצץ מטען חבלה על הגדר.^[92]
• ב-15 בספטמבר, ערב ראש השנה, כלי טיס של צה"ל תקף עמדה צבאית של ארגון הטרור חמאס במהלך הפרת סדר אלימה שהתקיימה בסמוך לגדר המערכת סביב רצועת עזה וכללה הפעלת מטעני חבלה ויידוי רימוני רסס לעבר כוחות צה"ל, שלא נפגעו.
• ב-19 בספטמבר התפרעו כ-200 פלסטינים על גדר המערכת. לטענת משרד הבריאות הפלסטיני, מחבל בן 25 מח'אן יונס נהרג מירי צה"ל ועוד תשעה נפצעו קשה.^[93]
• ב-21 בספטמבר במהלך התפרעות אלימה על גדר המערכת, מחבל פתח באש על כוחות צה"ל ונורה על ידי לוחמי ימ"ס מג"ב דרום ונפצע קשה.^[94]
• ב-22 בספטמבר בשעות הבוקר שריפה פרצה בכיסופים כתוצאה מבלוני תבערה שהופרחו מעזה לראשונה מזה שנתיים. אחר הצהריים פרצו שתי שריפות נוספות במועצה אזורית אשכול כתוצאה מבלוני תבערה שהופרחו מעזה.^[95] בתגובה תקף צה"ל שלוש עמדות חמאס בגבול הרצועה שמהן הופרחו הבלונים.^[96]
• ב-24 בספטמבר, ערב יום הכיפורים, פרצו לפחות שלוש שריפות בעוטף עזה בעקבות בלוני תבערה.^[97] צה"ל תקף בתגובה שתי עמדות חמאס באמצעות כטב"ם.
• ב-25 בספטמבר אירעו הפרות סדר אלימות על גדר המערכת ומחבל ירה על כוחות צה"ל, שהשיבו אש וזיהו פגיעה. בתגובה כטב"ם תקף את עמדת חמאס ממנה בוצע הירי.^[98]
• ב-26 בספטמבר טרור הבלונים המשיך: אחר הצהריים זר בלונים המחובר לחומר נפץ התפוצץ בשמי מועצה אזורית אשכול לא היו נפגעים ובנוסף שתי שריפות פרצו במועצה אזורית שער הנגב כתוצאה מבלוני תבערה שהופרחו מעזה. במקביל הפרות הסדר המשיכו גם בערב זה יום 11 ברציפות: מחבלים יידו מטענים, שרפו צמיגים והציתו עמדה צבאית של צה"ל. כוחות צה"ל השיבו באלפ"ה ובערב, בתגובה לטרור, צה"ל תקף שלוש עמדת חמאס בגבול הרצועה.^[99][100]
• ב-27 בספטמבר המשיך טרור בלוני התבערה ואלו הציתו לפחות שלוש שריפות בעוטף עזה. בערב הפלסטינים טענו שצה"ל תקף ברצועה, אך דובר צה"ל הכחיש זאת.
• ב-28 בספטמבר, אף על פי שדווח על הפסקת טרור הבלונים ועל אף שמעבר ארז נפתח מחדש לכניסת פועלים, פרצה שריפה ביער בארי שבמועצה אזורית אשכול כתוצאה מבלוני תבערה.^[101]

ב-7 באוקטובר בשעה 6:30 בבוקר חדרו אלפי מחבלי חמאס מרצועת עזה לישראל ופתחו במתקפות טרור רצחניות על יישובי עוטף עזה, שדרות, אופקים ויישובים נוספים בדרום ישראל וחדרו לבסיסי צה"ל בדרום. במקביל פתח החמאס בירי טילים ורקטות על יישובי הדרום, השפלה, המרכז וירושלים. במתקפת הפתע נרצחו למעלה מ-1,163^[102] ישראלים, רובם אזרחים וחלקם בעלי אזרחות זרה. בנוסף למעשי הרצח הם התעללו בקורבנות, השחיתו גופות, אנסו וחטפו מעל 240 בני ערובה, חלקם לתוך רצועת עזה.^[103] כוחות הביטחון, צה"ל, משטרת ישראל, משמר הגבול, ימ"מ וכיתות הכוננות הוקפצו להגיב למתקפת הטרור והרגו מעל 1,609^[104] מחבלים פלסטינים בשטח ישראל. בתגובה הכריזה מדינת ישראל על מלחמה: מלחמת חרבות ברזל.

• פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2021
• פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2022
• פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2023
• הבריחה מבית הסוהר גלבוע
• מבצע שובר גלים
• גל הטרור בישראל (אביב 2022)
• טרור פלסטיני
• שיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל

תבניות ניווט

היסטוריה של מדינת ישראל ביטחון • תעשייה • מדע וטכנלוגיה • חינוך • כלכלה • משפטים • דת • תרבות שנות ה-40 הכרזת העצמאות • מלחמת העצמאות • אלטלנה • הסכמי שביתת הנשק • הממשל הצבאי על ערביי ישראל • מבצע על כנפי נשרים שנות ה-50 העלייה ההמונית • תקופת הצנע • המדיניות הכלכלית החדשה • הסכם השילומים • חינוך ממלכתי • העסק הביש • פעולות התגמול • ייבוש החולה • מלחמת סיני • אירועי ואדי סאליב שנות ה-60 הקמת המוביל הארצי • המלחמה על המים • משפט אייכמן • הקמת הקריה למחקר גרעיני - נגב • מיתון 1966 • תקופת ההמתנה • מלחמת ששת הימים • מלחמת ההתשה שנות ה-70 הפנתרים השחורים • מלחמת יום הכיפורים • הקמת גוש אמונים • מבצע יונתן • יום האדמה • המהפך • הקמת שלום עכשיו • מבצע ליטני • הסכם השלום עם מצרים שנות ה-80 מלחמת לבנון הראשונה • המערכה ברצועת הביטחון • פרשת קו 300 • האינפלציה • משבר מניות הבנקים • תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 • משבר הקיבוצים • האינתיפאדה הראשונה שנות ה-90 מלחמת המפרץ • העלייה מברית המועצות לשעבר • ועידת מדריד • הסכמי אוסלו • טבח מערת המכפלה • הסכם השלום עם ירדן • רצח יצחק רבין • המהפכה החוקתית • אסון המסוקים עשור ראשון של המאה ה-21 הנסיגה מרצועת הביטחון • אירועי אוקטובר 2000 • האינתיפאדה השנייה • מבצע חומת מגן • חומת מגן כלכלית • הקמת גדר ההפרדה • תוכנית ההתנתקות • מלחמת לבנון השנייה • מבצע עופרת יצוקה עשור שני של המאה ה-21 אסון הכרמל • המחאה החברתית • מבצע עמוד ענן • מבצע צוק איתן • הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל • הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן • המשבר הפוליטי עשור שלישי של המאה ה-21 מגפת הקורונה בישראל • הסכמי אברהם • אסון הר מירון • מבצע שומר החומות • הרפורמה המשפטית • טבח שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל פורטל ישראל • היסטוריה של עם ישראל • היסטוריה של ארץ ישראל • ציר הזמן של ההיסטוריה של ישראל הלחימה ברצועת עזה במאה ה-21 גורמים מעורבים ישראל ישראל צה"ל (בעיקר פיקוד הדרום ו חיל האוויר הישראלי) ו שירות הביטחון הכללי הפלסטינים הרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית • חמאס חמאס ( גדודי עז א-דין אל-קסאם) • הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ( פלוגות אל-קודס) • ועדות ההתנגדות העממית • אל-קאעידה הג'יהאד הסלפי (צבא האסלאם) מצרים מצרים (צבא מצרים) • איראן איראן (משמרות המהפכה האסלאמית, סיוע חימוש ומימון חמאס והגא"פ) אזורי הלחימה רצועת עזה • ציר פילדלפי • גדר המערכת סביב רצועת עזה • עוטף עזה • שדרות • סיני עימותים מרכזיים האינתיפאדה השנייה (2000–2005) • אסון הנגמ"שים ומבצע קשת בענן (2004) • מההתנתקות עד עופרת יצוקה (2005–2009) • מבצע גשמי קיץ (2006) • מבצע עופרת יצוקה (2008–2009) • בין עופרת יצוקה לעמוד ענן (2009–2012) • מתקפת הטרור בדרום ישראל (2011) • מבצע הד חוזר (2012) • מתקפת הטרור במפגש הגבולות ישראל–מצרים–רצועת עזה (2012) • מבצע עמוד ענן (2012) • בין עמוד ענן לצוק איתן (2012–2014) • מבצע צוק איתן (2014) (החדירה לחוף זיקים • קרב שג'אעייה • אירועי מבצע צוק איתן‏‏) • הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן (2014–2018) • פיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים (2017) • העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה (2018–2021) (אירועים) • מבצע חגורה שחורה (2019) • מבצע שומר החומות (2021) • הלחימה ברצועת עזה בין מבצע שומר החומות למלחמת חרבות ברזל (2021–2023) • מבצע עלות השחר (2022) • מבצע מגן וחץ (2023) • טבח שבעה באוקטובר (2023) • מלחמת חרבות ברזל (2023 - ) מונחים ומושגים גוש קטיף • סיכול ממוקד • ציר פילדלפי • תוכנית ההתנתקות • גדר המערכת סביב רצועת עזה • שיגורי רקטות מרצועת עזה לישראל • שיגורים כושלים מרצועת עזה • הסגר על רצועת עזה • ציר ה-ח' לוחמת מנהרות ישראל המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הדרום) • יחידת סמו"ר • מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות • המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה חמאס מנהרות הברחה ברצועת עזה • מנהרות לחימה ברצועת עזה • חטיפת גלעד שליט • יחידת נוח'בה אמצעי לחימה אמצעי לחימה ישראליים כיפת ברזל • צבע אדום • ר"ז (מכ"ם) • מטוסי קרב ומסוקי קרב • כלי טיס בלתי מאוישים • טנק מרכבה סימן 4מ עם מעיל רוח • כלי צמ"ה ממוגנים • מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות אמצעי לחימה פלסטיניים מטען גחון • מרגמה • RPG-7‏ • RPG-29‏ • קורנט (טיל נ"ט) • רובה צלפים "עול" • אבאביל 1 • מנהרות לחימה ברצועת עזה • עפיפון תבערה • בלון נפץ • רחפני נפץ ארטילריה רקטית פלסטינית ברשות החמאס קסאם • גראד • פג'ר • סג'יל 55‏ • ‏M-75‏ • ‏J-80‏ • ‏A-120‏ • ‏R-160‏ • ‏M-302‏ • עיאש 250 ברשות הג'יהאד האיסלאמי אל-קודס • גראד • אל-בוראק • בדר 3 הסכסוך הישראלי-פלסטיני מלחמות מלחמת העצמאות • מלחמת ששת הימים • מלחמת ההתשה בבקעת הירדן • מלחמת לבנון הראשונה • מלחמת חרבות ברזל מבצעים בולטים פעולת כראמה • מבצע זעם האל • מבצע אנטבה • מבצע רגל עץ • מבצע תיבת נוח • מבצע חומת מגן • מבצע גשמי קיץ • מבצע עופרת יצוקה • מבצע עמוד ענן • מבצע צוק איתן • מבצע שומר החומות • מבצע עלות השחר • מבצע מגן וחץ • מבצע בית וגן פעולות טרור פלסטיניות מתקפת הטרור בנמל התעופה של מינכן • הפיגוע באוטובוס ילדי אביבים • טבח הספורטאים במינכן • האינתיפאדה הראשונה • המהומות בהר הבית • מהומות הר הבית (1990) • האינתיפאדה השנייה • פיגועי התאבדות בישראל • שיגורי רקטות מרצועת עזה לישראל • גל הטרור הפלסטיני (2015–2016) • מהומות הר הבית (2017) • פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2017 • פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2018 • המהומות בישראל (2021) • גל הטרור בישראל (אביב 2022) • מהומות הר הבית (2022) • גל הטרור בישראל (2023) • מהומות הר הבית (2023) • טבח שבעה באוקטובר • טרור אבנים פלסטיני פעולות טרור ישראליות החזית לשחרור לבנון מזרים • המחתרת היהודית • הפיגוע במכללה האסלאמית בחברון • הטבח בצומת גן הוורדים • טבח מערת המכפלה • הפיגוע בדומא • פעולת תג מחיר הכוחות בסכסוך ישראל ישראל צה"ל • שירות הביטחון הכללי • משטרת ישראל • משמר הגבול • המוסד הפלסטינים פת"ח פת"ח • חמאס חמאס • אש"ף • הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי • ועדות ההתנגדות העממית • גדודי חללי אל-אקצא • החזית העממית לשחרור פלסטין החזית העממית לשחרור פלסטין • ארגון אבו נידאל אירועים מדיניים תוכנית האוטונומיה • תוכנית חמש האצבעות • ועידת מדריד • הסכמי אוסלו • הסכם חברון • הסכם ואי • מזכר שארם-א-שיח' • ועידת קמפ דייוויד • מפת הדרכים • היוזמה הסעודית • פסגת עקבה • פסגת שארם א-שייח' (2005) • תוכנית ההתנתקות • ועידת אנאפוליס • תוכנית ההקפאה • תוכנית השלום של הנשיא טראמפ מושגים ומונחים בעיית הפליטים • אינתיפאדה • זכות השיבה • נפקדים נוכחים • תהדיאה • שהיד • סיכול ממוקד • מדיניות ההפרדה • צומוד אישים ישראלים ראשי ממשלת ישראל • רמטכ"לי צה"ל • שרי הביטחון של ישראל • ראשי השב"כ • ראשי המוסד אישים פלסטינים אמין אל-חוסייני • יאסר ערפאת • מחמוד עבאס • חיידר עבד א-שאפי • אחמד יאסין • ח'אלד משעל • מוחמד דחלאן • פייסל חוסייני • סרי נוסייבה • ג'יבריל רג'וב • מרואן ברגותי • ג'ורג' חבש • נאיף חוואתמה • אסמאעיל הנייה • מוחמד דף • יחיא סינוואר רקע היסטורי היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני • תוכנית החלוקה • הכרזת העצמאות • הנכבה • הקו הירוק • יהודה ושומרון • רצועת עזה • מזרח ירושלים אחר אונר"א • הנאמנות לפיתוח כלכלי ולשיקום פליטים‏ • עידוד טרור על ידי הרשות הפלסטינית • הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C