זמן חצות הלילה הסולארי, כשהשמש קרובה ביותר לנקודת הנאדיר והלילה נמצא במרחק שווה משעת השקיעה לזריחה, הוא ניגודו של זמן הצוהריים הסולארי. עקב הנהגתם של אזורי זמן ההופכים את הזמן לזהה על פני מגוון מרידיאנים, רק לעיתים נדירות זמן חצות הלילה הסולארי חופף עם השעה 0:00 בשעון. זמן חצות הלילה הסולארי אינו תלוי באזור זמן, אלא בקוי אורך ובעונות השנה.
בתקופה הרומית סימנה חצות הלילה את נקודת האמצע בקטע הזמן שבין השקיעה לזריחה, קטע המתארך ומתקצר בהתאם לעונות השנה.
תחילתו וסיומו של יום
חצות הלילה מסמנת את ההתחלה ואת הסוף של כל יום בשעון ברחבי העולם. זוהי הנקודה המפרידה בין יום אחד למשנהו.
בשעון בן 24 שעות "00:00" ו־"00:00:00" מתייחסים לחצות הלילה בתחילתו של תאריך נתון. תקן ISO 8601 מאפשר שימוש ב־24:00 בהצביעו על חצות הלילה, ו־12:00 לצהרי היום.
בשעון בן 12 שעות, ניתן להתייחס ל־12 בצוהריים לציון חצות היום, ו־12 בלילה לציון חצות הלילה. הסימון המקובל בשעון דיגיטלי כזה, באותיות am (בלטינית: ante meridiem שפירושו "לפני הצוהריים") ו־pm (בלטינית: post meridiem שפירושו "אחרי הצוהריים"), יוצר אי בהירות בשעה 12, שבה בדיוק מתחלף הסימון מ־am ל־pm (בצוהריים) או להפך (בחצות הלילה).
בתרבות
בחצי הכדור הצפוני, ל"חצות הלילה" יש קשר גאוגרפי עתיק עם הצפון (כמו שיש לצוהריים עם הדרום). פולנית מודרנית ואוקראינית משמרות את הקשר עם מילותיהם המשמשות עבור חצות הלילה ("północ", "північ" – פשוטו כמשמעו "בחצי הלילה"), שפירושן הנוסף הוא צפון.
ליל סילבסטר, שבו מתחלפת השנה בלוח הגרגוריאני נחגג במסיבות ששיאן בחצות הלילה, עם התחלפות השנה, ונחתם בנשיקה. כיכר טיימס בניו יורק, קנתה לעצמה שם ברחבי העולם כאחת מזירות המסיבה הראשיות. בין הבניינים בכיכר נתלה כל שנה כדור ענק היורד אל החוגגים בחצות הלילה. מסיבות נוספות נערכות במקומות ציבוריים נוספים ברחבי העולם כמו גם במועדונים ובבתים פרטיים. מנהג נפוץ נוסף הוא יריית זיקוקים במרכזי הערים הגדולות.
בסיפור העם הנודע "סינדרלה", פיה עוזרת לסינדרלה להגיע לנשף בעזרת קסם: את בגדי המשרתת הבלויים של סינדרלה היא הופכת לשמלת נשף מרהיבה, את נעליה המרופטות – לנעלי זכוכית, וקליפת דלעת הופכת לכרכרה מהודרת. הפיה מזהירה את סינדרלה שבדיוק בשעת חצות הלילה, לאחר ששעון המטוטלת ישמיע שנים עשר צלצולים, יפוג הקסם והחפצים יחזרו לצורתם המקורית.
