שורה עליונה משמאל לימין: תצלום מספטמבר 1950 של חיילים אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה, החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק. שורה אמצעית משמאל לימין: ב-27 במרץ 1954 ארצות הברית ערכה לראשונה ניסוי בפצצת מימן (Operation Castle), בשנת 1959 במסגרת המהפכה הקובנית הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו אשר הביאה להקמת הממשלה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, באמצע שנות החמישים הזמר האמריקני אלביס פרסלי הפך לדמות המובילה של הז'אנר המוזיקלי החדש רוק'נ'רול. שורה תחתונה משמאל לימין: עשן מיתמר ממכלי הנפט בפורט סעיד במהלך מלחמת סיני (1956), דגל הונגריה שסמלי השלטון הקומונסטי הוסרה ממנו במהלך המרד ההונגרי (1956), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל.
במהלך העשור העולם נותר ממוקד בשיקום ובהתאוששות בעקבות מלחמת העולם השנייה. שנות ה-50 היו תקופה מרכזית בשיא הצמיחה הכלכלית הגדולה ביותר בהיסטוריה – שיא שלא נשבר גם בראשית המאה ה-21[1] ההשלכות של מלחמת העולם השנייה המשיכו להדהד לאורך העשור, והן היו ניכרות במיוחד בהתחזקותן הכלכלית של גרמניה המערבית, אוסטריה ויפן תחת הסכמי הכניעה ממלחמת העולם השנייה. במקביל, האו"ם גדל בכוחו, קלטו חברות חדשות רבות וכונן הסכמים בינלאומיים חיוניים. התקופה שלאחר המלחמה הייתה מאופיינת גם בעלייה ניכרת בשיעורי הילודה.
מבחינה טכנולוגית במהלך שנות ה-50 הטלוויזיה הפכה לאמצעי תקשורת ההמונים המוביל באמריקה הצפונית, והדבר הוביל לשינויים מהותיים בתרבות הצריכה. למרות שייקחו עוד מספר עשורים עד שהטלוויזיה תהפוך לפריט נפוץ בכל בית בעולם, השפעתה הייתה בלתי ניתנת להכחשה במהלך העשור. פריצות דרך בולטות נוספות כללו בין היתר את החיסון נגד מחלת הפוליו, אשר היה הישג עצום שגרם לכך שכמות האנשים שחלו במחלה ומתו מהמחלה ירד באופן מהותי במדינות מתועשות, וירד באופן הדרגתית בעשורים הבאים גם במדינות המתפתחות. מבחינה מדעית וטכנולוגית ראויים לציון תחילתו של השימוש ההמוני בטרנזיסטור, פיתוח שפות התכנות הראשונות, וגילוי ה-DNA. תחילת המלחמה הקרה הובילה גם לתחילת המרוץ לחלל עם שיגור ספוטניק 1 ב-1957, כאשר בתגובה ארצות הברית תקים את סוכנות החלל נאס"א במהלך 1958. המלחמה הקרה הובילה גם לתחיל מרוץ החימוש של ארצות הברית ורוסיה, אשר במסגרתו בוצעו ניסויים רבים יותר בכלי נשק גרעיניים.
במהלך שנות ה-50 גדלה אוכלוסיית העולם מ-2.5 ל-3.0 מיליארד בני אדם. בסך הכל היו במהלך העשור כ-1 מיליארד לידות וכ-500 מיליון מקרי מוות ברחבי העולם.
1954: סיום מלחמת הודו-סין הראשונה – לאחר שבשנת 1945 הכריזו הווייט מין בהנהגת הו צ'י מין על עצמאותה של וייטנאם מצרפת, החלה מלחמת גרילה בין הצרפתים לוייט מין, שצוברת תאוצה בתחילת שנות ה-50 בעידודה של ברית המועצות, ומתפתחת למערכה בטריטוריה הצרפתית הודו-סין – בעיקר בצפון וייטנאם, אך גם בלאוס וקמבודיה – שמסתיימת בשנת 1954. עם סיום המלחמה, מוחלט על חלוקת ווייטנאם לשתי מדינות, כאשר בצפון הוקמה מדינה קומוניסטית, ומדינה פרו-מערבית בדרום. בפועל, שתי המדינות יאוחדו בהמשך תחת השלטון הקומוניסטי של הו צ'י מין.
1952–1956: "מצב החירום" בקניה – המאו-מאו, תנועת מחתרת שפועלת בקניה בעשור זה, מנהיגה מרד בשנים 1952–1956 כנגד הממשל הבריטי והשלטון המקומי שנוהל בחסות הבריטים. המרד גורם לבריטים להכריז על "מצב חירום" שבא לידי ביטוי בשליחת כוחות בריטים לקניה, בסך של 55,000 חיילים, כולל משחתת וטייסים. בסופו של המרד, שנכשל, נמנו כ-13,500 הרוגים אפריקניים וכ-100 הרוגים אירופיים[2].
1950 ואילך: כיבוש הים – בעקבות שיטפון הים הצפוני שפוגע קשות באזורי החוף של הולנד, פותחת ממשלת הולנד בתוכנית מקיפה של הנדסה אזרחית ("עבודות הדלתא") כדי להגן על האזור משיטפונות דומים. בתוכנית זו נוצרים "פולדרים" רבים – אזורים אשר יובשו וכעת מוקפים בסכרים.
1956: המרד ההונגרי – מרידה עממית נגד השפעתה של ברית המועצות ושליטתה בהונגריה, שאירעה בחודשים אוקטובר ונובמבר בשנת 1956. המרד דוכא באופן ברוטאלי על ידי כוחות הצבא האדום. כ־2,500 הונגרים וכ-700 חיילים סובייטים נהרגו, אלפים נוספים נפצעו, וכ-250,000 הונגרים עזבו את המדינה כפליטים.
1958: מלחמת האזרחים הראשונה בלבנון – עקב הריבוי הטבעי הגבוה באוכלוסייה המוסלמית והדרוזית בלבנון, חל שינוי לרעה בגודל אוכלוסיית המרונים, המיעוט השולט והפרו-מערבי, ובשנת 1958 פורץ מרד נגד השלטון, כאשר את המרד מובילה "החזית הלאומית" מין המחנה הפן-נאצריסטי. לאחר ארבעה חודשי לחימה בהם הממשלה נמנעת ככל יכולתה מהפגנת כוח, וזוכה לגיבוי צבאי בעניין זה מצבא ארצות הברית, מגיעים שני הצדדים לפשרה. בהמשך, זוכים המורדים בבחירות וכך משתלטים על הממשלה.
תור הזהב של כווית – עשור זה הוא חלק מתקופת תור הזהב של כווית. בשנת 1952 הופכת כווית ליצואנית הנפט הגדולה ביותר במפרץ הפרסי. בשנות ה-50 של המאה ה-20 מתפתחת כווית במהירות, כמדינת חסותבריטית, בזכות כמויות הנפט האדירות שהופקו מאדמתה, ורמת החיים של תושביה – רובם ככולם בני שבטים בדואים – מזנקת. לכווית זורמים עובדים זרים רבים ממדינות שונות.
פיחות במעמד המשפטי של השריעה – לאורך שנות ה-50, נמשכת מגמה של חילוןמשפטי בעולם הערבי, ושיאה ב-1956, כאשר מבוטלים בתי הדין השרעיים שבמצרים וכל סמכויותיהם עברו לבתי הדין האזרחיים. שינויים המחלישים משפטית את השריעה באים לידי ביטוי גם במקומות נוספים, דוגמת סוריה.
1950–1951: סין מספחת את טיבט – בשנת 1950 נכנס "צבא השחרור העממי" לאזור הטיבטי צ'אמדו, כשהוא מוחץ ללא קושי את ההתנגדות הזעומה של הצבא הטיבטי דל האמצעים. ב-1951, הושג, תחת לחץ צבאי, "הסכם שבע-עשרה נקודות", בין נציגי הדלאי לאמה לנציגי בייג'ינג, המאשרר את ריבונותה של סין על טיבט.
1956–1957: מערכת מאה הפרחים והמערכה כנגד הימין – למשך שנה אחת, המפלגה הקומוניסטית בסין מתירה ואף מעודדת מגוון רחב של השקפות עולם ופתרונות מדיניים. מאו דזה-דונג יוזם זאת ממניע נסתר לחזק את מעמדו, בהנחה שטענות ההמונים יתמכו במפלגתו. בפועל, מגלה מאו שאינו מצליח לתעל את הביקורת לטובתו, כשהאינטליגנציה מתחילה לבקר ולהצביע על טעויות המשטר ומחדליו. בתגובה פותח מאו במערכה כנגד "הימניים, אויבי העם, העשבים השוטים והמורעלים".
1956–1959: ניסיון המרידה בטיבט – לקראת סוף שנות ה-50 הולכים וצוברים תאוצה התקוממויות של טיבטים כנגד השלטונות הסינים, שנתמכים על ידי ה-CIA האמריקאי. עד שנת 1959 מחוסל המרד לחלוטין וטנזין גיאטסו, הדלאי לאמה ה-14, בורח מטיבט להודו. גולים טיבטים טוענים שעשרות אלפי טיבטים נהרגו באותן השנים.
דמוקרטיזציה וליברליזציה במזרח הרחוק – בעשור זה מדינות שונות באסיה חוות דמוקרטיזציה. ברפורמה דמוקרטית בנפאל מתפרסמת חוקה חדשה, ונערכות הבחירות הדמוקרטיות הראשונות עבור אספה לאומית (הדמוקרטיזציה בנפאל לא האריכה ימים); בבהוטן נוסדת רשות מחוקקת שמטרתה לקדם בהדרגה רעיונות דמוקרטיים, בתקווה להרחיקה מהשפעתה של סין הקומוניסטית. במקביל הודו הדמוקרטית מאמצת לאורך העשור[5] מספר חוקים ליברליים המכירות בזכויות נשים על חשבון מסורות מקומיות.
1950–1956: מקארתיזם – תקופה זו מאופיינת בחשש עמוק שהולך ונפוץ בארצות הברית מפני עליית הקומוניזם, ובמסע ציבורי נרחב שמעורר פחד מפני השפעה קומוניסטית ומפני מרגליםסובייטיים. הסנטורג'וזף מקארתי, מנהיג מסע אנטי-קומוניסטי נמרץ משנת 1948 ועד אמצע שנות החמישים ובמסגרתו נחשדים אנשים בתקשורת, בתעשיית הקולנוע, בממשל, בצבא ובעיסוקים אחרים, כבעלי נטיות קומוניסטיות. בתקופה זו נכנס לתוקפו גם חוק הפיקוח על קומוניסטים, והמפלגה הקומוניסטית האמריקאית מוצאת אל מחוץ לחוק.
1955–1968: התנועה לזכויות האזרח – תנועה חברתית שמנהלת מאבק ארוך, לא אלים בעיקרו, למען זכויות אזרח שוות ולשוויון במסגרת החוק, בעיקר לאזרחים האפרו-אמריקאים של ארצות הברית.
עליית הפרוורים בארצות הברית – לאורך שנות ה-50 ואילך, ההגירה לפרוורים בארצות הברית פוגעת קשות בערים המרכזיות. אחוז התושבים אשר גרים בערים בארצות הברית ירד בשנים 1950–1990 מ-64% ל-38% בלבד. אחת התוצאות ההרסניות ביותר של הפרוור באותה עת היה ירידה בשיעורי המס בערים, בשל ההגירה מהן החוצה. כמו כן, הפרוור שינה את המאזן החברתי-כלכלי בערים והוביל לעלייה בפשיעה ובמתחים בין-גזעיים.
1952–1954: השלכות מלחמת הצ'אקו – אף על פי שמלחמת הצ'אקו בין בוליביה לפרגוואי הסתיימה עוד בסוף שנות ה-30, סבלו שתי המדינות, בעקבות המלחמה, מאי יציבות פוליטית גדולה, שהגיעה לשיאה בשנות ה-50. בבוליביה גורמת המלחמה לזעזוע חברתי, ששיאה במהפכה שהובילה תנועת MNR המהפכנית-לאומנית, ב-1952; בפרגוואי גורמת המלחמה לסיום שלטונה של המפלגה הליברלית, ולהחלפתו בסדרת משטרים צבאיים, עד לעלייתו לשלטון של העריץ גנרל אלפרדו סטרסנר, ששולט במדינה ביד ברזל במשך 35 שנה, החל משנת 1954.
1958: הסכם פונטו פיחו – נחתם הסכם בין שלוש מפלגות בוונצואלה, לכאורה במטרה להשיג יציבות למשטר הדמוקרטי החדש. ההסכם סופג ביקורת רבה על כך שלמעשה מונע מכוחות פוליטיים חדשים להתחזק.
1959: חלוקת מימי הנילוס – מצרים וסודאן מעדכנות את ההסכם שנחתם בשנות ה-20 בין הבריטים למצרים, ומסכמות ביניהם חלוקה של 87% ממימי נהר הנילוס ביניהן, תוך התנגדות רשמית לכל ניסיון של מדינה אחרת לפגוע במכסה זו. בהמשך, הסכם זה יעורר מחלוקת רבה בין המדינות השונות אשר נהר הנילוס זורם בשטחן.
1959–1961: הפיכה ברואנדה – לקראת הכרזת העצמאות של רואנדה מידי הבלגים, מתחיל מאבק פנימי ברואנדה, שעדיין תחת שלטון בלגי, בין המיעוט השולט הטוטסי לבין ההוטו, הרוב הנשלט. המתח מגיע לשיא בין השנים 1959–1961 כאשר טבחו בני שבט ההוטו במאות מבני שבט הטוטסי.
1958: תקן הזהב – לאחר תקופת ביניים ארוכה של העדר תקן בינלאומי לקביעת ערך מטבעות, מרבית המעצמות העולמיות מאמצות מודל לתקן המקל על החלפת המטבעות שלהן לזהב ובחזרה[6].
צמיחה כלכלית – עשור זה והעשור הבא היו נקודת השיא של הצמיחה בהיסטוריה, שלא נשברה גם בראשית המאה ה-21[1].
צמיחת יפן תחת כיבוש ארצות הברית – במסגרת תוכנית של התפתחות תעשייתית אגרסיבית, מדיניות הגנה כלכלית והטלת משימת ההגנה הצבאית על ארצות הברית, זינק התל"ג של יפן והיא נעשתה לאחת מהכלכלות הגדולות בעולם. תהליך הכיבוש מסתיים באופן רשמי בשנת 1951, אבל בפועל נותרת ביפן התערבות אמריקאית גם בעשורים הבאים.
1951: רצח המלך עבדאללה – המלך עבדאללה הראשון נרצח במהלך תפילות יום השישי בירושלים. עם רצח פוליטי זה באה לקיצה למשך זמן רב האפשרות למשא ומתן לשלום בין ישראל לירדן. המשא ומתן בין ישראל לבין ירדן יתחדש כעבור כעשרים שנה, במגעים בין המלך חוסיין לבין בכירים בממשלת ישראל, בסדרה מתמשכת של פגישות חשאיות, שהבשילו לידי הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת 1994.
1952: 11 מנאשמי משפטי פראג, בהם רודולף סלנסקי, מוצאים להורג
8 ביוני 1953 – 115 הרוגים בסופת טורנדו אשר מכה בעיר פלינט שבמישיגן. זהו הטורנדו האחרון שגבה יותר מ-100 קורבנות.
1954–1955 – 3 סופות הוריקן מכות בתוך שנתיים באמריקה הצפונית, וגובות את חייהם של למעלה מ-300 בני אדם. הוריקן "קרול" שהכתה באוגוסט 1954 היא סופת ההוריקן הראשונה במסורת האמריקאית של נתינת שמות לסופות הוריקן, כאשר במשך עשרות שנים נהוג היה לתת לסופות שמות נשיים[7].
1957: תחילת המרוץ לחלל – ב-4 באוקטובר 1957 ברית המועצות משגרת לחלל את ספוטניק 1, הלוויין המלאכותי הראשון. אירוע זה מתחיל למעשה את המירוץ לחלל בין ארצות הברית וברית המועצות. בהמשך אותו שנה משגרת ברית המועצות את היצור החי הראשון אל החלל, היא לייקה הכלבה, הטסה בלוויין הספוטניק 2.
1955: עוזי – פיתוחו של תת המקלע מתוצרת התעשייה הצבאית הישראלית. לאורך השנים התעשייה הצבאית ייצרה למעלה מ-10 מיליון יחידות של העוזי שיוצאו למדינות רבות ברחבי העולם.
אנטיביוטיקה – לאורך העשור מפותחים סוגים חדשים ויעילים של אנטיביוטיקה המטפלת בספקטרום רחב של חיידקים, וכן אנטיביוטיקה שמטפלת בחיידקים שהחלו לפתח עמידות לפניצילין[10].
1957–1958: השנה הגאופיזית הבינלאומית – מיזם בינלאומי שנערך מ-1 ביולי 1957 ועד 31 בדצמבר 1958 והוכרז על ידי המועצה הבינלאומית של ארגוני מחקר. במיזם השתתפו 67 מדינות.
1951: קומדיית מצבים – סגנון זה, שהחל עוד בעשור הקודם, מקבל את שמו עם עליית הפופולריות שלו, בעקבות סדרות בולטות כמו "לוסי אהובתי".
1951: תוכניות האירוח – בשנת 1951 עולה לאוויר בארצות הברית תוכנית האירוח הראשונה, בכיכובו של ג'ו פרנקלין. בשנת 1954 נוחל סגנון זה הצלחה רבה עם תחילת שידורה של The Tonight Show, שמאז ממשיכה להיות משודרת ברצף למעלה מ-6 עשורים.
המונח "דור הביט" תיאר זרם אומנותי של תחילת העשור, המאופיין בכתיבה חופשית ואסוציאטיבית, בשפת דיבור, אשר כותביה כותבים את כל אשר על דעתם ונמנעים מלערוך תיקונים בטקסט. בשנת 1958 נטבע בארצות הברית המונח "ביטניק", כינוי גנאי לנערים מזוקנים וצמאי חופש, המשתמשים בסמים ובאלכוהול, ושהוריהם או מנהלי בית הספר חששו כי יהפכו לקומוניסטים.
שנות ה-50 במערב מזוהות עם אופנת ההוט קוטור – ביגוד ואביזרי אופנה יוקרתיים שהוכנו והותאמו באופן אישי – שהחלה לצבור פופולריות לאחר מלחמת העולם השנייה, לאחר שמדינות המערב יצאו מכלכלת הצנע של המלחמה, ופריז חזרה להיות בירת האופנה העולמית. אחת התוצאות של השגשוג הכלכלי שלאחר מלחמת העולם השנייה הייתה זמינות רבה של בדים סינתטיים חומרים כמו ניילון, ופוליאסטר, אשר היו נוחים לכביסה.
הכתפיים המרובעות והחצאיות הקצרות חלפו מהאופנה, והתחלפו בעיצובי צורות וצלליות בבד ובעיצוב בגדים המחמיאים מאוד לצורת הגוף הנשית, דוגמת דיור. אופנה זו באה לידי ביטוי, בדרך כלל, בגזרת כתפיים צרות, מותניים צמודים, דגש על חזה, חצאיות ארוכות יותר, ולרוב בעלות שוליים רחבות יותר. באמצע שנות ה-50 אופנה זו פינתה בתורה את מקומה לאופנה חדשה של ביגוד שאינו מותאם אישית לצורת הגוף, וחלק מבגדים אלו כונו על ידי מגזין ווג "שמלת חולצת טריקו". מגמה חדשה, שצברה תאוצה בתקופה זו, הייתה שבני הנוער פיתחו אופנה משלהם, במקום להתלבש בדומה להוריהם כמו בעשורים הקודמים.
עוד בתחילת העשור, הביקיני, שחולל סערה ברחבי העולם בהמשך, הפך פופולרי על חופי הריביירה הצרפתית. הזינוק המשמעותי ביותר של הביקיני בשוק העולמי בא, כאשר הופיעה השחקנית בריז'יט בארדו בבגד הים הזעיר בסרט "ואלוהים ברא את האישה" משנת 1956.
במזרח, מעצבים שונים במדינות עולם שלישי אשר היו מחוץ לשליטה קולוניאלית ביקשו ליצור זהות אופנתית שונה שתבדיל אותם מהתרבות המערבית, וכך, אנשי עסקים מאסיה או מהמזרח התיכון, למשל, לבשו לעיתים חליפות בסגנון מערבי עם כיסויי ראש מקומיים כמו תרבוש או כאפיה. בהודו, בגדים מסורתיים הותאמו לסגנון חליפה, ובסין החלה בהדרגה לחלחל לאופנה חליפות בסגנון לבושו של מאו.
הספרים שנכללו הכי הרבה שבועות בכל השנה ברשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס בקטגוריית סיפורת: The Cardinal (1950), המרד על הקיין (1952), Désirée (1953), Not as a Stranger (1954), The View from Pompey's Head (אנ') (1955), The Last Hurrah(אנ') (1956), By Love Possessed (אנ') (1957), Anatomy of a Murder (1958), אקסודוס (1959)
1950 ואילך: מרכזי הקניות – משנות ה-50 של המאה ה-20, עם תהליך הפרבור בערים רבות ועליית תרבות הפרוורים, לצד תפוצת המכוניות הרחבה, מתפתחת בארצות הברית תרבות מרכזי הקניות – אלו ממוקמים בחוצות הערים, ונבנים בצורה של הרחובות הראשיים שהיו קיימים בערים הקטנות בארצות הברית – אולם מקורים לחלוטין. הראשון במרכזי הקניות של ארצות הברית, "מרכז הקניות נורת'גייט" (Northgate Center) בסיאטל, נבנה ב-1950.
ניקיטה חרושצ'וב (1957) – נבחר לאיש השנה משום שבאותה השנה כשליט ברית המועצות הוא הוביל את ברית המועצות למרוץ החלל עם שיגורו לחלל של ספוטניק 1, אשר היה הלוויין המלאכותי הראשון ששוגר על ידי האדם לחלל[18].
שארל דה גול (1958) – נבחר לאיש השנה משום שבאותה השנה מונה לראשות ממשלת צרפת (במאי 1958), ולאחר התמוטטות הרפובליקה הרביעית וייסודה של הרפובליקה החמישית נבחר לנשיא צרפת (בדצמבר 1958)[19].
בשנת 1952 לאחר הסכמת ממשלת ישראל, נפתח הסכם השילומים, שעורר סערה גדולה במדינה והביא לדילמה מוסרית את אנשי הממשל השונים בארץ. בשנים 1954–1955 התחוללה בארץ פרשת לבון שעוררה בפעם הראשונה פקפוק בממשל ובמוסדות הביטחון. ב-1956, בעקבות הודעת מצרים על הלאמת תעלת סואץ ושורה של פעולות טרור מצד הפדאיון, פתחה ישראל, בשיתוף פעולה סודי עם בריטניה וצרפת, במבצע קדש – לכיבוש חצי האי סיני והשגת שליטה על תעלת סואץ. לאחר שהושגו התוצאות הרצויות נסוגה ישראל מחצי האי סיני ומרצועת עזה בלחץ המעצמות.
בשנת 1955 נבנה מחשב ה"ויצק", המחשב הראשון במדינת ישראל, ואחד המחשבים האלקטרוניים הראשונים בעולם.
ב-30 באוקטובר 1957 הושלם מפעל ייבוש אגם החולה על ידי קק"ל.
בשנת 1959 הוקמה שכונת קריית מטרסדורף השכונה הוקמה על ידי הרב שמואל ארנפלד. ונקראה על שם העיר מטרסדורף בהונגריה (שלאחר מכן הפכה למטרסבורג באוסטריה), שם שכנה קהילה יהודית מוכרת ומפורסמת. הקמת הקריה סמלה את התפתחויות הבנייה החרדית בירושלים והתרחבותן של השכונות החרדיות סביב שכונת מאה שערים (השכונה החרדית הוותיקה בירושלים).
ילדי פליטים יהודים מתימן במעברת "בית ליד" בשרון, 1950
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
