ניקיטה חרושצ'וב
Ники́та Серге́евич Хрущёв

ניקיטה חרושצ'וב, 1963
לידה	15 באפריל 1894 האימפריה הרוסית קלינובקה, האימפריה הרוסית
פטירה	11 בספטמבר 1971 (בגיל 77) ברית המועצות (1955–1980) מוסקבה, ברית המועצות
מדינה	הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, האימפריה הרוסית, ברית המועצות
מקום קבורה	רוסיה בית העלמין נובודוויצ'יה, מוסקבה
השכלה	האקדמיה התעשייתית האוניברסיטה הטכנית הלאומית של דונצק
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
בן או בת זוג	נינה חרושצ'ובה (1965–11 בספטמבר 1971) Efrosinya Khrushcheva (1914–1919) נינה חרושצ'ובה
שליט ברית המועצות ה־4 7 בספטמבר 1953 – 14 באוקטובר 1964 (11 שנים) → גיאורגי מלנקוב ליאוניד ברז'נייב ←
פרסים והוקרה
עיטור לנין (13 במאי 1935) עיטור לנין (17 ביוני 1961) גיבור הרפובליקה העממית של בולגריה (1964) עיטור לנין (8 באפריל 1957) עיטור לנין (23 בינואר 1948) עיטור לנין (16 באפריל 1954) עיטור לנין (16 באפריל 1944) מסדר גאורגי דימיטרוב (1964) מסדר קרל מרקס (1964) איש השנה של המגזין "טיים" (1957) מסדר האריה הלבן (1964) פרס לנין לשלום (1959) מסדר סוחבאטאר (1964) מסדר הנילוס (1964) גיבור העמל הסוציאליסטי (16 באפריל 1954) עיטור לנין (16 באפריל 1964) עיטור הדגל האדום של העמל (7 בפברואר 1939) עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה (1 בפברואר 1945) מסדר סובורוב, דרגה 1 (2 במאי 1945) עיטור סובורוב דרגה 2 (9 באפריל 1943) עיטור קוטוזוב, דרגה 1 (27 באוגוסט 1943) גיבור ברית המועצות (16 באפריל 1964) גיבור העמל הסוציאליסטי (17 ביוני 1961) גיבור העמל הסוציאליסטי (8 באפריל 1957) Order of Merit אות המסדר הכוכב של רומניה מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945 פרס שבצ'נקו מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 מדליה להנצחת 800 שנים לייסוד מוסקבה מדליה על הגנת סטלינגרד מדליית הכבוד לכורים, דרגה 1 Medal "For the Restoration of the Black Metallurgy Enterprises of the South" מדליה על הכשרת קרקעות בתולות מדליה לציון 250 שנה ללנינגרד מדליית "פרטיזן במלחמה הפטריוטית" דרגה 1 מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945 מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין מדליה להנצחת 50 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות מדליה להנצחת 40 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
חתימה

ניקיטה סרגייביץ' חרושצ'וב (ברוסית: Ники́та Серге́евич Хрущёв; ‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏; 15 באפריל 1894^[1] – 11 בספטמבר 1971) היה שליט ברית המועצות, המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות מ-1953 ועד 1964 ויו"ר מועצת השרים (ראש הממשלה) של ברית המועצות מ-1958 ועד 1964.

חרושצ'וב נולד למשפחת איכרים ענייה בכפר קלינובקה, במחוז קורסק במערב רוסיה (האימפריה הרוסית דאז). הוא למד רק שנים אחדות בבית ספר יסודי ועבד מגיל צעיר כרועה בכפרו, ולאחר מכן כפועל מתכת במפעלים ובמכרה בדונבאס.

במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא החל במעורבות בארגוני עובדים, נלחם בשורות הצבא האדום במהפכה של 1917, והתקדם במנגנון המפלגתי עד נשיאות המפלגה, הפוליטבירו.

בתקופת מלחמת העולם השנייה שירת חרושצ'וב כקצין פוליטי ("פוליטרוק"), בדרגה המקבילה לסגן-אלוף.

לאחר פלישת הנאצים במבצע ברברוסה ב-1941, הסתכסך חרושצ'וב עם סטלין על אופן ניהול המערכה באוקראינה, שם היה חרושצ'וב מנהיג המפלגה. הוא החשיב את אי נסיגתו של סטלין אל מול יחסי הכוחות הרעים לזלזול בחיי אדם.

לאחר מכן הוא היה הקומיסר הפוליטי בקרב על סטלינגרד, ושימש כקצין הפוליטי הבכיר בדרום ברית המועצות במהלך המלחמה: בקורסק, בקרב על שחרור קייב ובדיכוי הלאומנים של בנדרה במערב אוקראינה.

לאחר מותו של סטלין במרץ 1953, ניצח חרושצ'וב ב"קרבות הירושה" שצצו בין בכירי המפלגה. ב-7 בספטמבר 1953 הפך למנהיג המפלגה, ויריבו העיקרי, לברנטי בריה (מפקד המשטרה החשאית נ.ק.ו.ד.), הוצא להורג בדצמבר.

עלייתו להנהגה של חרושצ'וב סימנה שינוי קריטי בברית המועצות. הוא פנה לכיוון של רפורמות והימם את משתתפי הקונגרס העשרים של המפלגה הקומוניסטית, ב-24 בפברואר 1956, כשנשא את הנאום הסודי, בו תקף וגינה את פולחן האישיות שאפף את סטלין, והאשים את סטלין בעריצות בפשעים וברצח המונים שבוצעו במשך כל תקופת שלטונו ובמיוחד בתקופת הטיהורים הגדולים^[2] (בפועל המשיך חרוש'צוב עצמו במדיניות בתי הסוהר והגולאגים למתנגדי המשטר, אם כי בהיקף קטן בהרבה מקודמו סטלין). נאום זה בודד אותו מהגורמים השמרניים במפלגה, ששאפו להדיחו, אך הוא הצליח לגבור על מי שקרא להם "הקבוצה האנטי-מפלגתית" ב-1957.

בשנת 1957 החלה בנייה מתועשת רחבה של בנייני מגורים. בניינים אלו קיבלו כינוי "חרושצ'ובקה".

עם ביקורו של ריצ'רד ניקסון בברית המועצות ב-1959 והוויכוח המצולם שלו עם חרושצ'וב, הורגשה ביתר שאת עמדתו של חרושצ'וב כלפי המערב, הרואה בו יריב ראוי ולא ישות מרושעת. תפיסה חדשה זו בודדה את סין של מאו, ויש הרואים בה גורם לפילוג הסיני-סובייטי של 1960.

במאי 1962 הורה חרושצ'וב על הצבת טילים גרעיניים לטווח בינוני בקובה. לפי זכרונותיו, הוא פעל במטרה לנטרל את יתרונה המתפתח של ארצות הברית בפיתוח ובפריסה של טילים אסטרטגיים. הוא גם ראה בכך הגנה לקובה מפני פלישה אמריקאית נוספת נוסח הפלישה למפרץ החזירים ב-1961.

ב-11 במאי 1964, אמר חרושצ'וב בנאום שנשא באספה הלאומית המצרית כי ישראל היא "ארץ המסכנת את שלום האזור" וכי "במדיניותה האגרסיבית מחרחרת מלחמה ומתגרה בשכנותיה ובגלל זה העולם כולו נתון בסכנה".^[3]

חרושצ'וב הודח במושב מיוחד של הוועד המרכזי של המפלגה ב-14 באוקטובר 1964. הדחה זו באה בעיקר בשל גינוניו האישיים, שנחשבו במפלגה למביכים בזירה הבינלאומית. גם אופן טיפולו של חרושצ'וב במשבר הטילים בקובה והארגון מחדש של הבירוקרטיה לא הוסיפו לו אוהדים.

לאחר הדחתו קיבל קיצבה חודשית של כ-500 רובל (שווה ערך לכ-800$), שלושה שומרים ושני טבחים, ועבר להתגורר בבית פרטי ביישוב פטרובו-דלנייה שבמערב מוסקבה. חרושצ'וב החל להקליט את זכרונותיו מדי יום, בדרך כלל בבוקר ואחר הצהריים. ב-1966 דווח לשלטונות על הקלטה זו. בעקבות זאת זימן אותו לקרמלין חבר הפוליטביורו ארביד פלשה, ודרש ממנו להפסיק את ההקלטות ולמסור לו את כל הזכרונות. חרושצ'וב סירב למסור את ההקלטות, אך הסכים להפסיק אותן מכאן והלאה. המאורע דיכא אותו מאוד. שנתיים מאוחר יותר, ב-1968, שכנע אותו בנו סרגיי לשוב ולהקליט.

ב-1971 עבר התקף לב. לאחר שחזר מבית החולים והתאושש שב להקליט, אם כי במינון נמוך יותר. הקלטתו האחרונה נערכה חמישה ימים לפני מותו. בהקלטה זו הוא נשמע חלוש, ודיבר בה על האינטליגנציה בברית המועצות. חרושצ'וב נפטר בביתו ב-11 בספטמבר 1971 מהתקף לב ונקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה במוסקבה ולא בבית הקברות של חומת הקרמלין. מותו לא הוזכר כלל בעיתונים. בנוסף סגרו השלטונות אזורים ליד בית הקברות כדי שאנשים לא ידעו על המקרה וכדי למנוע נוכחות כלשהי בהלוויה. בעשר השנים הראשונות שלאחר מותו היה בית הקברות סגור לאזרחים רגילים כדי שלא יבחינו במצבתו וכדי שאתר הקבורה שלו לא ישמש כמקום עלייה לרגל.

חרושצ'וב היה נשוי שלוש פעמים:

• בשנת 1914 התחתן עם יפרוסיניה פיסרבה. מנישואין אלו היו לו שני ילדים: בת יוליה (1916–1981) ובן לאוניד (1917–1943). יפרוסיניה נפטרה מטיפוס בשנת 1920. הבן לאוניד היה טייס קרב בחיל האוויר הסובייטי. מטוסו הופל במהלך קרב אווירי בקרבת העיר ז'יזדרה (מחוז קלוגה). הוא הוכרז כנעדר, היות שלא ניתן היה לאתר את גופתו, כיוון שמטוסו נפל בשטח שהיה בשליטת הגרמנים. עובדה זו הולידה לא מעט תאוריות קונספירציה, בהן נטען כי לאוניד חרושצ'וב לא נהרג בקרב, אלא הצליח להיחלץ מהמטוס הפגוע, נפל בשבי הגרמני ואף שיתף איתם פעולה.
• בשנת 1922 התחתן עם נדז'דה גורסקיה, נערה בת 17. כעבור שנה עזב אותה בעצת אמו שטענה שהיא מזניחה את ילדיו.
• בשנת 1924 הכיר את נינה קוחרצ'וק (1900–1984), שהפכה לאשתו השלישית, אם כי הזוג לא נישא באופן רשמי אלא בשנת 1965. מנישואין אלו היו לו שלושה ילדים: הבת ראדה (נולדה ב-1929), בן סרגיי (ב-1935) ובת ילנה (1937–1972). המפורסם בהם הוא הבן סרגיי, אשר היה מדען טילים בתעשיית החלל הסובייטית. הוא עבד במשרד התכנון 52 של ולדימיר צ'לומיי והיה בין השאר אחד מהמתכננים של משגר הלוויינים פרוטון. עבודתו זיכתה אותו בפרס לנין ובתואר גיבור העמל הסוציאליסטי. בשנת 1990 הוציא ספר זיכרונות אודות אביו. בשנת 1991 הוזמן על ידי אוניברסיטת בראון שברוד איילנד לערוך סדרת הרצאות בנושא המלחמה הקרה ומאז הוא מתגורר בארצות הברית. בשנת 1999 הפך לאזרח אמריקאי. סרגיי חרושצ'וב הוא מרצה מן המניין במכון ווטסון ליחסים בינלאומיים של אוניברסיטת בראון (Watson Institute for International Studies).

יריביו הפוליטיים של חרושצ'וב בברית המועצות נטו לראות בו איכר גס ובור, בעל מוניטין של התפרצות לדברי אחרים והטחת עלבונות. בשנת 1956 חרושצ'וב התבטא בביטוי השנוי במחלוקת ועמום המשמעות "אנחנו נקבור אתכם" בהתייחס לקפיטליזם. הוא אמר לנשיא ארצות הברית "אנחנו נקבור אתכם. הטילים שלנו יכולים לפגוע בזבוב בארצות הברית". בפסגת ארבע המעצמות בפריז, ב-16 במאי 1960, פוצץ חרושצ'וב את הוועידה בדורשו התנצלות פומבית מנשיא ארצות הברית, אייזנהאואר, על משבר מטוס הריגול U-2.

חרושצ'וב הפריע פעמים רבות לדיוני עצרת האומות המאוחדות בספטמבר-אוקטובר 1960 בהטחת אגרופו בשולחן ובצעקות ברוסית בזמן נאומי צירים שונים. תקרית מפורסמת אחת אירעה בעת שהציר הפיליפיני שאל אותו כיצד הוא יכול למחות כנגד האימפריאליזם המערבי, בעודו מספח את מדינות מזרח אירופה. חרושצ'וב נזעם עד מאוד, הטיח בציר קללה ברוסית שתורגמה כ"ריקא וליצן של האימפריאליזם". באוקטובר 1961 חבט חרושצ'וב באגרסיביות את נעלו בדוכן בדיון בעצרת האומות המאוחדות, תוך שהוא צועק ומאיים על ארצות הברית שהוא "יראה להם את אמא של קוזקה", פתגם רוסי שמשמעותו שהוא "ילמד אותם לקח". כחודש לאחר מכן, הטילה ברית המועצות את פצצת הצאר, ניסוי גרעיני הגדול בעולם, ומפגן כוח מול ארצות הברית.

• ב"נאום הסודי", גינה את סטלין, פשעיו ופולחן האישיות שלו באשמת "הפרת נורמות החוק של הלניניזם", סימן את תחילתה של "ההפשרה של חרושצ'וב".
• פירק את הקומינפורם והתפייס עם יוסיפ ברוז טיטו.
• ייסד את ברית ורשה.
• מחץ בכוח צבאי את המרד ההונגרי של 1956.
• העביר את קרים מרוסיה לאוקראינה.
• הגה את דוקטרינת "דו קיום בשלום" במדיניות החוץ, עם הסיסמה "להשתוות ולהשיג את המערב" במדיניות הפנים.
• יצר את התנאים לפילוג עם סין בעקבות השיחות עם ארצות הברית, והסירוב לתמוך בתוכנית הגרעין של סין.
• חנך את תוכנית החלל הסובייטית עם שיגורו של הלוויין הראשון "ספוטניק 1" והאדם הראשון בחלל, יורי גגארין, תוך השגת יתרון על המערב. השתתף בשיחות עם הנשיא ג'ון פ. קנדי בדבר תוכנית משותפת להגעה לירח, שלא יצאה אל הפועל עקב רצח קנדי ב-1963.
• פוצץ ועידת מעצמות בשל משבר מטוס הריגול U-2 של הטייס גארי פאוארס.
• נפגש עם סגן נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון במוסקבה, ובעקבות זאת סייר בארצות הברית בשנת 1959 עם משפחתו, הביקור הממלכתי הראשון של מנהיג ברית המועצות בארצות הברית.
• יזם הצבה של טילים גרעיניים בקובה, מה שהביא למשבר הטילים עם ארצות הברית.
• חיזק את מסך הברזל בגרמניה המזרחית עם בניית חומת ברלין ב-1961.
• תמך במצרים במבצע קדש, 1956.
• ישם את הגל השני של תוכנית הקרקעות הבתולות.
• הגה ויישם את רעיון הסובנארחוז, ארגון מקומי שנועד לבזר את ניהול הייצור.
• ארגון מחדש של החקלאות ומתן עדיפות לסובחוז (חווה ממשלתית) תוך עידוד הפיכת קולחוזים לסובחוזים, עידוד גידול התירס.
• התמודדות עם משבר הדיור באמצעות בניית מיליוני יחידות דיור מתועשות ופשוטות (שכונו "חרושצ'ובקה").
• שינוי ערכו של הרובל ביחס 1:10, 1961 במהלך הרפורמה המוניטרית.

• תקופת חרושצ'וב בברית המועצות

• ניקיטה חרושצ'וב, חרושצ'וב מעלה זכרונות. הוצאת עדי, 1971

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: ניקיטה חרושצ'וב
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ניקיטה חרושצ'וב

• אני חרושצ'וב -זכרונותיו המצמררים של שליט ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב, באתר המולטי יקום של אלי אשד
• תומר ריבל, מדיניות החוץ של חרושצ'וב מול גורבצ'וב, באתר e-Mago
• ניקיטה חרושצ'וב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ניקיטה חרושצ'וב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ניקיטה סרגיביץ חרושצוב, דף שער בספרייה הלאומית
• ניקיטה חרושצ'וב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ניקיטה חרושצ'וב, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ניקיטה חרושצ'וב, באתר Discogs (באנגלית)

ראשי ממשלת רוסיה
יושבי ראש ועדת השרים של האימפריה הרוסית	אלכסנדר וורונצב (1802–1809) • ניקולאי רומיאנצב (1809–1810) • ניקולאי סלטיקוב (1810–1812) • סרגיי ויאזמיטינוב (1812) • פיוטר לופוחין (1812–1827) • ויקטור קוצ'וביי (1827–1832) • ניקולאי נובוסילצב (1832–1838) • אילריון ואסילצ'יקוב (1838–1847) • וסילי לבאשוב (1847–1848) • אלכסנדר צ'רנישוב (1848–1856) • אלכסיי אורלוב (1856–1861) • דמיטרי בלודוב (1861–1864) • פאבל גגארין (1865–1872) • פאבל איגנאטייב (1872–1877) • פיוטר ואלוייב (1877–1881) • מיכאיל רייטרן (1881–1887) • ניקולאי בונגה (1887–1895) • איוואן דורנובו (1895–1903) • סרגיי ויטה (1903–1906) • איוואן גורמיקין (1906) • פיוטר סטוליפין (1906–1911) • ולדימיר קוקובצוב (1911–1914) • גורמיקין (1914–1916) • בוריס שטורמר (1916)• אלכסנדר טרפוב (1916) • ניקולאי גוליצין (1916–1917)
ממשלת המעבר הרוסית	גאורגי לבוב (1917) • אלכסנדר קרנסקי (1917)
יושבי ראש מועצת הקומיסרים העממיים	ולדימיר לנין (1917–1924) בין 1922 ל-1924 הלכה למעשה כיהן לב קאמנב כראש ממשלה • אלכסיי ריקוב (1924–1930) • ויאצ'סלב מולוטוב (1930–1941) • יוסיף סטלין (1941–1953) • גאורגי מלנקוב (1953–1955) • ניקולאי בולגנין (1955–1958) • ניקיטה חרושצ'וב (1958–1964) • אלכסיי קוסיגין (1964–1980) • ניקולאי טיחונוב (1980–1985) • ניקולאי ריז'קוב (1985–1991) • ולנטין פאבלוב (1991)
יושבי ראש ממשלת הפדרציה הרוסית	יגור גאידר (1992) • ויקטור צ'רנומירדין (1992–1998) • סרגיי קיריינקו (1998) • צ'רנומירדין (1998) • יבגני פרימקוב (1998–1999) • סרגיי סטפאשין (1999) • ולדימיר פוטין (1999) • מיכאיל קסיאנוב (2000–2004) • ויקטור כריסטנקו (2004) • מיכאיל פרדקוב (2004–2007) • ויקטור זובקוב (2007–2008) • ולדימיר פוטין (2008–2012) • דמיטרי מדבדב (2012–2020) • מיכאיל מישוסטין (2020) • אנדריי בלואוסוב (2020) • מיכאיל מישוסטין (2020–)

ברית המועצות (1955–1980) המלחמה הקרה ארצות הברית
ברית המועצות • הגוש המזרחי • ברית ורשה | ארצות הברית • הגוש המערבי • נאט"ו
שנות ה-40	מבצע מהדק נייר • ההתנגדות האנטי-קומוניסטית בפולין • שיטת הסלמי • משבר איראן • מלחמת האזרחים הסינית • מלחמת הודו-סין הראשונה • מלחמת האזרחים ביוון • מצב החירום המלאי • הפיצול היוגוסלבי-סובייטי • הסגר על ברלין • בריחת המוחות מגרמניה המזרחית
שנות ה-50	מלחמת קוריאה • בהלת הלבנדר • המרד המזרח גרמני • משפטי פראג • הפיצול האלבני–סובייטי • המרד ההונגרי • משבר סואץ • משבר הספוטניק • משבר ברלין השני • ויכוח המטבח • הפיצול הסיני-סובייטי • מלחמת וייטנאם
שנות ה-60	משבר קונגו • משבר מטוס הריגול U-2 • מלחמת האזרחים בגואטמלה • הפלישה למפרץ החזירים • משבר הטילים בקובה • מלחמת האזרחים של צפון תימן • האביב של פראג • הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה
שנות ה-70	ביקור ניקסון בסין • מלחמת יום הכיפורים • משבר האנרגיה העולמי • מבצע מוקינגברד • המהפכה האתיופית • מלחמת האזרחים באנגולה • מבצע קונדור • מבצע טוקאן • מלחמת האזרחים במוזמביק • מלחמת אוגדן • סכסוך לוב–צ'אד • מלחמת אפגניסטן
שנות ה-80	החרם על אולימפיאדת מוסקבה • החרם על אולימפיאדת לוס אנג'לס • יוזמת ההגנה האסטרטגית • אייבל ארצ'ר 83 • תקרית הנגיחות בים השחור • אירועי כיכר טיין-אן-מן • סתיו העמים • נפילת חומת ברלין • מהפכת הקטיפה • המהפכה הרומנית • הפיקניק הפאן-אירופי
שנות ה-90	איחוד גרמניה מחדש • איחוד תימן • התפרקות צ'כוסלובקיה • התפרקות ברית המועצות • התפרקות יוגוסלביה • תקרית הטיל הנורווגי
מושגי יסוד	הגוש המזרחי • הגוש המערבי • מסך הברזל • קומוניזם • קפיטליזם • מרוץ חימוש • המרוץ לחלל • מלחמה גרעינית • השמדה הדדית מובטחת • הקו החם מוסקבה-וושינגטון • המלחמה הקרה השנייה
מדיניות	דוקטרינת טרומן • תורת הבלימה • מקארתיזם • דוקטרינת אולבריכט • דוקטרינת הלשטיין • דוקטרינת ברז'נייב • דוקטרינת אייזנהאואר • דטאנט • אוסטפוליטיק • דוקטרינת רייגן • גלאסנוסט • פרסטרויקה • דוקטרינת סינטרה
דיפלומטיה	פגישות בין מנהיגי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה • ועידת טהראן • ועידת יאלטה • ועידת פוטסדאם • הסכמי פריז ולונדון • הסכמי הלסינקי • סאל"ט • האמנה למניעת ניסויים גרעיניים • פסגת מלטה
כלכלה	תוכנית מרשל • קומקון • הנס הכלכלי בגרמניה • הקהילה הכלכלית האירופית
ארגונים	נאט"ו • ברית ורשה • CIA • ק.ג.ב. • שטאזי • ברית בגדאד • המדינות הבלתי-מזדהות • תנועת "סולידריות" בפולין
גרמניה	חומת ברלין • ברלין המערבית • ברלין המזרחית • הגבול בין גרמניה המערבית לגרמניה המזרחית • צ'ק פוינט צ'ארלי • מחנה המעבר מריינפלדה • אני ברלינאי • מר גורבצ'וב, הפל חומה זו!
רשימת ערכים מלאה