אילריון ואסילצ'יקוב
Илларион Васильевич Васильчиков

לידה	8 ביוני 1776 (יוליאני) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
פטירה	5 במרץ 1847 (יוליאני) (בגיל 70) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
מדינה	האימפריה הרוסית
בן או בת זוג	Vera Vasilchikova Tatyana Vasilchikova
פרסים והוקרה
אביר במסדר אלכסנדר נבסקי מסדר העיט האדום, דרגה 1 מסדר סטניסלב הקדוש מסדר גאורגיוס הקדוש, דרגה שלישית מסדר גאורגיוס הקדוש, דרגה שנייה אות המסדר אלכסנדר נבסקי הקדוש אות המסדר גאורגיוס הקדוש Order of Saint Anna, 1st class with diamonds חרב הזהב של גבורה אות המסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 1 מסדר העיט השחור עיטור אנדריי הקדוש עיטור אנה הקדושה, דרגה ראשונה מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 2 עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 3 המסדר הצבאי של מריה תרזה

אילריון ואסילצ'יקוב (ברוסית: Илларион Васильевич Васильчиков‏; 1776 - 5 במרץ 1847 סנקט פטרבורג) היה רוזן, נסיך, מדינאי רוסי, ראש ממשלת רוסיה בשנים 1838–1847.

אילריון ואסילצ'יקוב קיבל השכלה ביתית ובשנת 1792 החל את השירות הצבאי. התקדם מהר בדרגות ובשנת 1803 היה מפקד גדוד פרשים. במהלך המלחמה עם נפולאון השתתף בקרבות בלימה. נפצע בקרב בורודינו. עבור השתתפותו בקרבות קיבל עיטור גאורגי מדרגה שלישית. למרות הפציעות המשיך בשרות הצבאי גם במערכה באירופה. בשנת 1817 קיבל פיקוד על אוגדה ובשנת 1823 קודם לדרגת אלוף בחיל הפרשים. בשנת 1831 הוענק לו תואר רוזן.

במהלך מרד הדקבריסטים היה ליד ניקולאי הראשון והמליץ על פעילות אקטיבית נגד המורדים. היה חבר בחבר השופטים לאחר דיכוי המרד.

בשנת 1828 היה ביחד עם קיסר ניקולאי בחזית המלחמה נגד הטורקים. השתתף בהתייעצויות בהקשר לפעילות התקפית של הצבא תוך מעבר דרך הרי בלקן.

בשנים 1831–1838 היה מפקד הכוחות בבירה ובסביבתה.

בנוסף לפעילות צבאית טיפל בענייני המדינה. בשנת 1821 התמנה לחבר במועצה מדינית. היה פעיל בוועדות המועצה. בשנת 1838 התמנה ליושב ראש המועצה ולראש הממשלה. בשנת 1839 הוענק לו תואר נסיך.

בהתאם לעדויות היה קרוב מאוד לקיסר ניקולאי הראשון. היה בין הבודדים שיכלו להיכנס לקיסר בכל עת. הקיסר העריך מאוד את פעילותו.

מדיה וקבצים בנושא אילריון ואסילצ'יקוב בוויקישיתוף

• קורות חיים (ברוסית)

ראשי ממשלת רוסיה
יושבי ראש ועדת השרים של האימפריה הרוסית	אלכסנדר וורונצב (1802–1809) • ניקולאי רומיאנצב (1809–1810) • ניקולאי סלטיקוב (1810–1812) • סרגיי ויאזמיטינוב (1812) • פיוטר לופוחין (1812–1827) • ויקטור קוצ'וביי (1827–1832) • ניקולאי נובוסילצב (1832–1838) • אילריון ואסילצ'יקוב (1838–1847) • וסילי לבאשוב (1847–1848) • אלכסנדר צ'רנישוב (1848–1856) • אלכסיי אורלוב (1856–1861) • דמיטרי בלודוב (1861–1864) • פאבל גגארין (1865–1872) • פאבל איגנאטייב (1872–1877) • פיוטר ואלוייב (1877–1881) • מיכאיל רייטרן (1881–1887) • ניקולאי בונגה (1887–1895) • איוואן דורנובו (1895–1903) • סרגיי ויטה (1903–1906) • איוואן גורמיקין (1906) • פיוטר סטוליפין (1906–1911) • ולדימיר קוקובצוב (1911–1914) • גורמיקין (1914–1916) • בוריס שטורמר (1916)• אלכסנדר טרפוב (1916) • ניקולאי גוליצין (1916–1917)
ממשלת המעבר הרוסית	גאורגי לבוב (1917) • אלכסנדר קרנסקי (1917)
יושבי ראש מועצת הקומיסרים העממיים	ולדימיר לנין (1917–1924) בין 1922 ל-1924 הלכה למעשה כיהן לב קאמנב כראש ממשלה • אלכסיי ריקוב (1924–1930) • ויאצ'סלב מולוטוב (1930–1941) • יוסיף סטלין (1941–1953) • גאורגי מלנקוב (1953–1955) • ניקולאי בולגנין (1955–1958) • ניקיטה חרושצ'וב (1958–1964) • אלכסיי קוסיגין (1964–1980) • ניקולאי טיחונוב (1980–1985) • ניקולאי ריז'קוב (1985–1991) • ולנטין פאבלוב (1991)
יושבי ראש ממשלת הפדרציה הרוסית	יגור גאידר (1992) • ויקטור צ'רנומירדין (1992–1998) • סרגיי קיריינקו (1998) • צ'רנומירדין (1998) • יבגני פרימקוב (1998–1999) • סרגיי סטפאשין (1999) • ולדימיר פוטין (1999) • מיכאיל קסיאנוב (2000–2004) • ויקטור כריסטנקו (2004) • מיכאיל פרדקוב (2004–2007) • ויקטור זובקוב (2007–2008) • ולדימיר פוטין (2008–2012) • דמיטרי מדבדב (2012–2020) • מיכאיל מישוסטין (2020) • אנדריי בלואוסוב (2020) • מיכאיל מישוסטין (2020–)

ערך זה הוא קצרמר בנושא רוסים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.