שביעי של פסח

"שירת הים", ציור מאת ג'יימס טיסו
שמות נוספים	יום וַיּוֹשַׁע
סוג	חג יהודי
סיבה	זיכרון יציאת מצרים וקריעת ים סוף
סמלים	שירת הים, קריעת ים סוף
מועד
תאריך	ארץ ישראל: כ"א בניסן ה'תשפ"ה יום שבת 19 באפריל 2025 חוץ לארץ: כ"א–כ"ב בניסן ה'תשפ"ה יום שבת 19 באפריל 2025– ה'תשפ"ה יום ראשון 20 באפריל 2025.

שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן.^[1] ביום זה, על פי מסורת חז"ל, אירעה קריעת ים סוף, אם כי נצטוו על קיומו עוד בטרם יצאו ממצרים. מעבר למצוות הקיימות בכל אחד משבעת ימי הפסח, זהו יום טוב לכל דבר, שבו אסורים בעשיית מלאכה, פרט למלאכת אוכל נפש.

בעבר כונה יום זה "יום וַיּוֹשַׁע" בגלל הפסוק ”וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא” (שמות, י"ד, ל') הפותח את שירת הים, קריאת התורה של היום.^[2]

הקראים קוראים ליום זה "שביעי עצרת" על פי הפסוק ”שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה” (דברים, ט"ז, ח').

כינוי רווח כיום הוא "חג שני (של פסח)". כינוי דומה, "שני של פסח", מופיע בלוח שנה מגניזת קהיר לשנת ד'תתפ"ב.^[3]

המקור הראשון בתורה לחג שביעי של פסח מופיע עוד לפני מעמד הר סיני בו קיבלו עם ישראל את מצוות התורה עליהם, ואף עוד קודם יציאת מצרים.

שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם, כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי. וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם.

— ספר שמות, פרק י"ב, פסוקים ט"ו–ט"ז

גם בפרשיית המועדות בפרשת אמור שבספר ויקרא מוזכר חג זה:

וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת לַה' שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ... בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.

— ויקרא, כ"ג, ו'–ח'

גם בספר דברים נצטוו ישראל לחג את היום השביעי של פסח כיום טוב:

שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה.

— דברים, ט"ז, ח'

וכן מופיע בפרשת פינחס בהזכרת קרבנות המוספים של החגים. לפיכך ביום שביעי של פסח ישנה מצווה מדאורייתא לשבות ממלאכה, אולם מלאכת אוכל נפש מותרת בו – כבכל יום טוב.

בספר ברית דמשק מופיע איסור על הקרבת קרבנות החגים בשבת. יעקב הקרקסאני כותב שהצדוקים לא ספרו את יום השבת כאחד משבעת ימי חג הפסח וחג הסוכות,^[4] כך שבעצם שביעי של פסח חל בכ"ב בניסן, ושבעת ימי חג המצות המסתיימים בכ"א בניסן^[5] נחשבים רק שישה ימים ביחס לקורבנות.^[6] ראיה לכך שזהו המנהג הקדום שהיה בתחילת תקופת בית שני ניתן למצוא במגילת תענית, הפותחת במועד שנמשך מראש חודש ניסן עד ח' בניסן ולאחריו מועד שנמשך עד סוף פסח. מועדים אלה מקבילים לשבעת ימי המילואים ולימי קורבנות הנשיאים, לפי פרשנות הקראים שהמילואים החלו בא' בניסן והנשיאים בט' בניסן ונדחו מפני השבת, כך יוצא שקורבן אחירע בן עינן הוקרב בכ"ב בחודש, שהוא יום שביעי של פסח לפי לוח השנה במגילות קומראן,^[7] שהפך לאסרו חג על ידי הפרושים, שהתירו הרבה מאיסורי השבת שנהגו בזמן נחמיה,^[8] ואף להקריב קורבן פסח בשבת.^[9]

ערך מורחב – תיקון ליל שביעי של פסח

מנהג המקובלים בצפת, בתקופת האר"י הקדוש, היה לומר במהלך ליל שביעי של פסח, לאחר חצות הלילה, לימודים שונים ושירות, כשבכללם שירת הים, שנאמרה באשמורת הבוקר. בספר חמדת ימים הובא 'תיקון' שייאמר במשך הלילה כולו, והוא נדפס לימים בספר 'קריאי מועד'. אולם יש מהאחרונים שהתנגדו לכך, בעקבות חשדו בשבתאות של ספר חמדת ימים. כיום ישנם נוהגים לומר את הנוסח במלואו, ובכמה קהילות המנהג לומר את 'שירת הים' בלבד בלילה זה, בחצות הלילה, או לפני כן.^[10] במקומות שסמוכים לשפת הים היו שנהגו לשיר את השירה ליד הים.^[11] בחסידות חב"ד נהגו להישאר ערים כל הלילה וללמוד תורה.

ערך מורחב – סעודת משיח

מנהג נוסף הנוהג ביום שביעי של פסח ובחו"ל באחרון של פסח, הוא לערוך סעודה נוספת. בחסידויות מסוימות מכנים אותה סעודת הבעל־שם־טוב, על פי תקנת הבעש"ט לאכול סעודה זו היות שאורו של משיח מאיר ביום זה. בחב"ד מכנים סעודה זאת סעודת משיח, ורבי שלום דובער שניאורסון הורה משנת ה'תרס"ו (1906) לשתות גם ארבע כוסות של יין.

חלק מהליטאים נוהגים אף הם לאכול סעודה נוספת קודם צאת החג, בעקבות הנהגת הגאון מווילנה לערוך סעודה ולאכול בה מצה מפני חביבות מצות אכילת מצה קודם שמסתיים החג^[12].

ביום שביעי של פסח, ההלל הוא רק מנהג ולכן אומרים את נוסח ההלל הקצר כמו של ראש חודש.

קריאת התורה של יום זה עוסקת בנס קריעת ים סוף, שעל פי מסורת חז"ל אירע בליל שביעי של פסח,^[13] וכן בשירת הים שנאמרה בעקבותיו (ספר שמות, פרק י"ג, פסוק י"ז – פרק ט"ו, פסוק כ"ו). בהפטרה קוראים את 'שירת דוד' (ספר שמואל ב', פרק כ"ב, פסוקים א'–נ"א) שאף היא שירה כשירת הים, ונס קריעת ים סוף מרומז בה.^[14]

ביום טוב שני של גלויות, קוראים "כל הבכור" (ספר דברים, פרק ט"ו, פסוק י"ט עד פרק ט"ז, פסוק י"ז), ואם חל בשבת (שאין מספיק פסוקים לחלק את הקריאה הנ"ל לשבע עליות), מתחילים ברוב הקהילות "עשר תעשר" (פרק י"ד, פסוק כ"ב), והאיטלקים מתחילים "כי ימכר" (פרק ט"ו, פסוק י"ב).^[15] מפטירים ב"עוד היום בנב לעמד" ובנבואת אילן ישי (ספר ישעיהו, פרק י', פסוק ל"ב עד פרק י"ב, פסוק ו'), ובנוסח רומניא הפטירו בשירת דבורה (ספר שופטים, פרק ה', פסוקים א'–ל"א).

ערך מורחב – יזכור

בבתי הכנסת מנהג אשכנז המזרחי נוהגים לומר יזכור בשביעי של פסח (בחו"ל באחרון של פסח), לפני שמכניסים את ספר התורה לארון הקודש. במנהג אשכנז המערבי, לא נוהגים לומר יזכור ברגלים כלל,^[16] אך הוא הונהג בכמה קהילות מנהג זה בתקופה מאוחרת.^[17]

בליל שביעי של פסח אומרים במנהג אשכנז המערבי מערבית "אורי וישעי על הים נגלה" לרבי מנחם בן יעקב איש וורמייזא, הכולל ביכור "מתי אבוא ואראה" המדבר על עלייה לרגל. במנהג אשכנז המזרחי אומרים מעריב "ויושע ה' אום למושעות" לרבי יוסף בן יעקב. ביום טוב שני בחו"ל, ברוב קהילות אשכנז המערבי אומרים מערבית "אמונת אומן לעם זו רם זכרת" לרבי אליעזר מגרמייזא, ובקצת קהילות אומרים "אור לשביעי גש" לראב"ן. במנהג המזרחי אומרים "ויושע אומן אשכולות" לרבי יקותיאל בן יוסף.

בשני מנהגי אשכנז, אומרים ביום שביעי יוצר "ויושע שושני פרח" וזולת "אי פתרוס", שניהם לרבי שמעון בן יצחק. בקהילות אשכנזי המזרחי אומרים גם אופן "ידועי שם" החתום יעקב, ובקצת קהילות אומרים במקומו "ויושע אל אמונה", אבל במנהג אשכנז המערבי לא נוהגים לומר אופן.^[18] בקהילות אשכנז המזרחי וקצת קהילות אשכנז המערבי, אומרים גם "גאולה" יום ליבשה לר' יהודה הלוי.

כשחל יום שביעי בשבת, נוהגים להחליף את הפיוטים בברכות קריאת שמע באלה של שבת חול המועד, דהיינו היוצר על סדר שיר השירים של רבי שמעון בן יצחק. בקצת קהילות המנהג המזרחי, נוהגים במקרה זה לומר "יום ליבשה" לפני "שירה חדשה שבחו גאולים". באחרון של פסח (יום טוב שני של גלויות), אומרים יוצר קדום אנונימי "אתה הארת" וחוזרים על זולת "אי פתרוס" כדאתמול. במנהג המזרחי, אומרים אופן "מחוללת מהללת" לרבי משה בן יצחק, ובקצת קהילות אומרים במקומו "לבעל התפארת" לבנימין בן זרח. גם ביום טוב שני שחל בשבת, נוהגים לומר בברכות קריאת שמע את הפיוטים של שבת חול המועד במקום את אלה הרגילים.

בחזרת הש"ץ של שחרית, אומרים קרובת "אותותיך אז ראינו בעין" לר' שמעון בן יצחק, והיו קהילות שאמרו "אימת נוראותיך בשדה צוען כהשלחת" לר' משה בן קלונימוס בשביעי ואת קרובת שמעון בן יצחק ביו"ט שני, ויש נוהגים להחליף את הסדר כשחל שמיני של פסח בשבת. שתי הקרובות מאריכות בפיוטים עם מדרשים על קריעת ים סוף. בחו"ל, ביום טוב שני אומרים את הקרובה השנייה שלא אמרו אתמול.

במנהג איטליה, אומרים יוצר "אתה הארת",^[19] וביום טוב שני "אפל המוני נגה לעיני",^[20] ובארץ ישראל נוהגים לומר ביום טוב היחיד "אפל המוני נגה לעיני".^[21]

בצרפת, באשכנז ובאיטליה, נהגו עד סוף ימי הביניים לתרגם לארמית את קריאת התורה וההפטרה בשביעי של פסח. פייטני אשכנז כתבו הרבה פיוטים לתרגומים אלו, אך בסוף נתבטל כל עניין התרגום, והיום לא נוהגים לומר אף אחד מהפיוטים לתרגום בשביעי של פסח.^[22]

ערך מורחב – ברכת שהחיינו

שביעי של פסח הוא החג היחיד מהתורה שלא מברכים בו את ברכת "שהחיינו" (ברכת הזמן), וזאת מפני שאין הוא חג בפני עצמו אלא חלק מחג הפסח.

ליל מוצאי שביעי של פסח (או שמיני בחוץ לארץ) מכונה רומפלנאכט (ליל הבלגן) בפי חלק מיהודי אשכנז.^[23] בקרב חלק מבני עדות המזרח, ובעיקר מקרב יהודי מרוקו, נהוג לחגוג את המימונה בליל מוצאי החג, בו נוהגים לאכול מופלטה.

מנהג נוסף של יוצאי עדות המזרח, ובעיקר יהודי תוניסיה, הוא טקס ה"כדרנא ולעאם אכדאר" (ערבית: פיזרנו ירק שהשנה תהיה ירוקה) בצאת החג.^[24] בטקס זה מפזרים עלי ירק ברחבי הבית בשירת "כדרנא ולעאם אכדאר".^{[דרוש מקור]} מנהגים דומים בעדות נוספות מבני עדות המזרח.^[25][26]

• יום ליבשה
• שבת שירה

• מאמרים על שביעי של פסח באתר חב"ד
• מה עניינו של שביעי של פסח?, מאת ערן דאום, באתר כיפה
• שביעי של פסח – קריעת ים סוף, מאת יואב פלדמן, באתר ישיבת ברכת משה
• מידע על שביעי של פסח בקטלוג הספרייה הלאומית
• אמירת שירת הים ואמירת תיקון בליל שביעי של פסח, מאת שמואל ישמח, ירחון האוצר, גיליון י"ד, ניסן תשע"ח, עמ' קל"ד.
• הקשר בין שירת דוד לקריעת ים סוף, מאת הרב יאיר וייץ, באתר ישיבת הר ברכה

חג הפסח
ערב פסח	קמחא דפסחא • אפיית מצות • שבת הגדול • הגעלת כלים • בדיקת חמץ • ביטול חמץ • ביעור חמץ • מכירת חמץ • תענית בכורות • ערב פסח שחל בשבת
סיפור יציאת מצרים	שעבוד מצרים • עשר מכות מצרים • יציאת מצרים • קריעת ים סוף • שירת הים
ליל הסדר	הלכות ליל הסדר • קערת ליל הסדר • חרוסת • כרפס • מצה • מרור • זרוע • ארבע כוסות • כוס של אליהו • הסבה • אפיקומן
סדר ההגדה	סימני הסדר • הא לחמא עניא • מא כ'בר • מה נשתנה • עבדים היינו • ארבעה בנים • והיא שעמדה • דצ"ך עד"ש באח"ב • דיינו • אמונים ערכו שבח • קריאת ההלל (התחלה) • שפוך חמתך • הלל (המשך) • הלל הגדול • ברכת השיר • חסל סידור פסח • לשנה הבאה בירושלים • ובכן ויהי בחצי הלילה • ובכן ואמרתם זבח פסח • אדיר במלוכה • אדיר הוא • אחד מי יודע • חד גדיא
מצוות החג	איסור חמץ • קורבן פסח • סיפור יציאת מצרים • אכילת מצה • אכילת מרור • ארבע כוסות • מנחת העומר
מהלך החג	ערב פסח • ליל הסדר • חול המועד פסח • שביעי של פסח • פסח שני
מנהגים	סעודת אסתר • סהרנה • אמירת שירת הים • סעודת משיח • מימונה
תפילות ופיוטים	קריאת ההלל • אבוא בחיל להתיצבה • תפילת טל • ליל שמורים אותו אל חצה
חמץ ומצה	מצה עשירה • מצה שמורה • שרויה • קטניות בפסח • חמץ נוקשה • חמץ שעבר עליו הפסח
שונות	מסכת פסחים • לא בד"ו פסח • מטבח פסח • רומפלנאכט
חגי ישראל ומועדיו • שלוש רגלים

חגי ישראל ומועדיו
חגים מהתורה	ראש השנה • יום הכיפורים • סוכות • שמיני עצרת • ערב פסח • פסח • שביעי של פסח • פסח שני • שבועות • חול המועד
חגים מדרבנן או מסורת	אסרו חג • הושענא רבה • שמחת תורה • חנוכה • ט"ו בשבט • פורים • ל"ג בעומר • ט"ו באב
ימים מיוחדים	שבת • ראש חודש • חודש אלול • עשרת ימי תשובה • פורים קטן • ראש השנה למלכים ולרגלים • ספירת העומר • בין המצרים
תעניות חובה	צום גדליה • עשרה בטבת • תענית אסתר • י"ז בתמוז • תשעה באב
תעניות אחרות	יום כיפור קטן • תענית בכורות • כ' בסיוון • שובבי"ם • תענית בה"ב • תעניות גשמים • ז' באדר
שבתות מיוחדות	שבת מברכים • שבת שובה • שבת שירה • שבת שקלים • שבת זכור • שבת פרה • שבת החודש • שבת הגדול • שבת חזון • שבת נחמו
מדינת ישראל	חגים לאומיים ממלכתיים יום העצמאות • יום ירושלים ימי זיכרון ממלכתיים יום הזיכרון לשואה ולגבורה • יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל • יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע • יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל • יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל • יום גירוש היהודים מארצות ערב
מועדי עדות	יום שמחת כהן • סיגד • י"ט כסלו • פורים שני • בסיסה • סהרנה • מימונה • תענית כ' בסיוון • חג הבנות • סעודת יתרו • ליל הבסיסה
פורטל שבת ומועדי ישראל