PROFILPELAJAR.COM

קִמְחָא דְפִסְחָא (בארמית: קמח לפסח, כלומר קמח להכנת מצות, נקרא גם בשם "מעות חיטין") היא מגבית צדקה מיוחדת הנהוגה לקראת חג הפסח, במסגרתה אוספים מהתושבים כסף או מזון על מנת לחלק לעניים לקראת פסח.

בעבר הייתה מגבית זו מגבית קהילתית-מקומית, אך כיום, לצד המגביות הקהילתיות, פועלים גופים ציבוריים בקנה מידה אזורי ואף ארצי, והמגביות נתמכות גם מגופים ציבוריים ומתקציבים ממשלתיים.

מקור המנהג

חג הפסח גורר עלויות גבוהות יחסית ברכישת מצרכי מזון כשרים לפסח, וברכישת מזון לצורך החג.

בהגהות הרמ"א על הסימן הראשון של הלכות פסח בשולחן ערוך מובא המנהג לערוך מגבית לצורך קנית חיטים לעניים (להכנת מצות) לקראת פסח, שכל בני העיר צריכים להשתתף בה^[1]. יש הרואים מקור למגבית זו כבר בתלמוד הירושלמי^[2].

מגבית זו נחשבת מגבית חובה, ופרנסי העיר הוסמכו לכפות את תושבי העיר (כולל את התלמידי חכמים הפטורים משאר המיסים העירוניים) להשתתף בה^[3].

במדינת ישראל

במדינת ישראל השם 'קמחא דפסחא' משמש למגוון רב של דרכי סיוע לנזקקים לקראת הפסח. ארגון הסיוע נעשה בדרך כלל על ידי גופים מקומיים ואזורים שונים, כדוגמת עמותות רווחה, מועצות דתיות, גופים מוניציפליים (או באמצעות מחלקות רווחה מקומיות שעל ידם), ועדים מקומיים, ובחלק מהמקרים על ידי גופים ארציים, כדוגמת עמותות רווחה גדולות. לעיתים ישנם שיתופי פעולה בין גופים שונים, כדוגמת שיתוף פעולה בין מועצה דתית למחלקת רווחה מקומית, ובין ועד מקומי לחברה המפעילה מרכולות.

בעבר על פי רוב הייתה המגבית נעשית באופן קהילתי ומקומי, באופן דומה למגביות צדקה אחרות. בזמננו חלוקת הסיוע נעשית באופן קהילתי^[4], מקומי^[5], אזורי^[6] או ארצי^[7], כתלות הגורם המנהל את המגבית.

התרומות למגבית קמחא דפסחא מתקבלות מיחידים^[8], חברות או גופים ציבוריים שונים, כדוגמת מועצות דתיות (שחלק מתקציבם הוא תקציב ממשלתי המיועד למטרה זו), ואף מחברה קדישא במקומות שונים^[6]. במקומות שונים ארגון הקמחא דפסחא נעשה על ידי המועצה הדתית, בעוד במקומות אחרים מעבירה המועצה תקציב לעמותות המחלקות קמחא דפסחא^[9].

מדינת ישראל משתתפת במימון קמחא דפסחא באמצעות תקציבים ייעודיים לקמחא דפסחא בתקציב המועצות הדתיות, ובאמצעות תמיכה הניתנת לעמותות על ידי משרד הרווחה וקרן העזבונות, בכפוף לקריטריונים שונים^[10].

החלוקה לנזקקים מתבצעת בדרכים שונות לפי הארגון המפעיל את החלוקה: העברת כספים ישירות לנזקקים, חלוקת סלי מזון, חלוקת תלושי קנייה, סבסוד מוצרי מזון ולעיתים במימון סדרי פסח ציבוריים הפתוחים למעוניינים ללא עלות. בחלק מהמקרים ישנה השתתפות של המקבלים בעלות סל המזון המתקבל כסיוע, ובחלק מהמקרים הסיוע ניתן ללא כל עלות.

הארגון הלוגיסטי של סלי המזון נעשה על פי רוב בהתנדבות, על ידי קבוצות מתנדבים שונות.

במסגרת מדיניות הרווחה בישראל, משולמות קיצבאות לנזקקים באמצעות הביטוח הלאומי באופן סדיר מדי חודש קלנדרי, ולא רק לקראת חגים ואירועים מיוחדים. עם זאת, נהוג להקדים את תשלום הקיצבאות במספר ימים כאשר תאריך התשלום חל זמן קצר לאחר פסח^[11].

ב־1998 עתר ארגון עדאלה לבג"ץ כנגד משרד הרווחה, בטענה שהתקציב המיועד לקמחא דפסחא אינו מחולק באופן שוויוני, ומפלה לרעה את הציבור הערבי בישראל. בעקבות עתירה זו, שונו הקריטריונים של משרד הרווחה, כך שיהיו מיועדים גם עבור עמותות המחלקות סלי מזון לקראת חגי העדות הערביות והדרוזיות בישראל, וכי מודעה על כך תתפרסם בעיתונות הערבית^[12].

לקראת פסח 2014 הורה המשרד לענייני דת למועצות הדתיות ולחברה קדישא כי סיוע קמחא דפסחא באמצעותם יינתן רק למשפחות הרשומות במחלקות הרווחה המקומיות^[13].

חלוקת קמחא דפסחא על ידי חברה קדישא

חברה קדישא תל אביב-יפו מחלקת באופן מסורתי תמיכות כספיות לקראת פסח לנזקקים, בהיקף של כ־2.8 מיליון ש"ח (נכון ל־2006), כאשר מרבית המימון לתמיכה זו (כ־75%) הוא מהתקציב השוטף של החברה קדישא, המתקבל מהביטוח הלאומי עבור דמי קבורה לנפטרים, ומכספים המשולמים על ידי רוכשי חלקות קבורה. התמיכות מיועדות עבור תושבי יישובים שונים באזור המרכז, כאשר הקריטריון העיקרי הוא מספר הילדים (מעל 5 או 6) והכנסה של פחות מ־1,500 ש"ח ברוטו לנפש, או אברכים שמקום מגוריהם או לימודם נמצא בתל אביב^[6]. הסבר החברה קדישא לחלוקה זו הוא כי סיוע לנזקקים נכלל במטרות הארגון, וכי סיוע הניתן בעבור תפילות ולימוד תורה לעילוי נשמות נפטרים הוא חלק מהפעילות השוטפת של החברה קדישא^[14].