תחילת הקרובה 'ויאהב אומן', מקושטת ומאוירת, מתוך מחזור ליפסיא, מחזורכתב יד מן המאה ה-14."ויאהב אומן", מתוך סדר עבודת ישראל נוסח פולין (רעדעלהיים, 1901) שהו"ל זליגמן בר. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 744
וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן (מקובל גם השם הכללי קרובות לפורים או קרובץ לפורים[א]) היא קרובת י"ח (פיוט המקדיש קטע אחד עבור כל אחת מברכות חזרת הש"ץ) המיועדת לפורים, שחוברה בידי הפייטן הארץ-ישראלי בן המאה השביעית רבי אלעזר בירבי קליר. אמירת הקרובה הייתה מנהג נפוץ בתקופת הגניזה הקהירית, ובגניזה נתגלו העתקות רבות שלה. היא הגיעה גם לאירופה, נקלטה במחזור התפילה בנוסח אשכנז לתפילת שחרית של פורים, והפכה לחלק מנוסח התפילה של פורים בנוסח זה. בעקבות ירידת מעמדם של הפיוטים בנוסח אשכנז במאה השנים האחרונות, במרבית הקהילות הקרובה אינה נאמרת, אך היא עודנה מודפסת במרבית הסידורים ונאמרת בבתי כנסת רבים.
הקרובה עוסקת בסיפור מגילת אסתר ונס פורים, בעיקר על בסיס מדרשי חז"ל על המגילה. לשון הפיוט היא מייצגת נאמנה של הסגנון הקלירי החידתי, ולעיתים אף מובאת כדוגמה לסגנון זה. בין הגורמים היוצרים את הסגנון החידתי בקרובה הם השימוש במילים ספורות על מנת לרמוז לקטעים שלמים במדרש או במגילה; הלשון הפייטנית שלו, הכוללת חידוש פעלים ושמות, שימוש רב בצורות מקוצרות (דוגמאות: הֶגֶן הנגזר מ"הגונה", חַל במקום "חילל") והצמדת אותיות שימוש לפעלים (לדוגמה, כְּחָז כקיצור ל"כאשר חזה"); והעדפת השימוש בכינויים על מנת לרמוז לדמויות, במקום להשתמש בשמותיהן. כל המאפיינים הללו באים לידי ביטוי בצורה נרחבת בקרובה (ובפיוטים קליריים רבים).
בכתיבת הקרובה בנה הפייטן מבנה מורכב במיוחד, המקצה מחרוזת אחת לכל ברכה ומשלב – לצד אקרוסטיכון אלפביתי וחתימת שם הפייטן לאורך המחרוזות השונות – גם שני פסוקים שלמים מהמגילה, שמילה אחת מהם מובאת בכל מחרוזת. בחלק מהעתקות הקרובה בגניזה הקהירית התגלה נוסח מורחב, שגם הוא חתום בשמו של הקליר, הכולל גם מחרוזת-משנה אחת לכל ברכה. מחרוזות-משנה אלה כתובות בסגנון פשוט יותר מהמחרוזות הראשיות, ולכן כנראה אינן חלק מקורי, אלא נוספו לקרובה (בידי המחבר) בעיבוד מאוחר. הן משמשות כלי מחקרי בניתוח סגנונות שונים ביצירתו של הקליר. בברכת המינים נוספו לקרובה כמה פיוטי הרחבה ארוכים, אך מקורם של אחדים מהם הביא לספקות ולדיונים נרחבים.
חסרונה של מחרוזת המיועדת לברכת מצמיח קרן ישועה נובעת מחסרונה של הברכה כולה בנוסח ארץ ישראל שבו נהג הקליר. אמנם, פרט זה לא היה תמיד ידוע, ועל כן הביא חסרון הברכה בקרובה לשפע של טעמים דרשניים-חסידיים.
רקע
בארץ ישראל בתקופה הביזנטית נוצר הפיוט. מטרתו המקורית של הפיוט, כפי שבאה לידי ביטוי בתקופה זו, הייתה לגוון את נוסח התפילה כאשר הוא נאמר בציבור, ולהציע לשליח הציבור נוסחים שיריים של התפילה, במקום הנוסח הקבוע שהוא פרוזאי בעיקרו. בכתיבת הפיוט, הושארו על כנם הקטעים בתפילה שאמירתם מחויבת הלכתית (בעיקר חתימות הברכות), ושאר כל נוסח התפילה הוחלף בנוסח פיוטי. בנוסף לעצם גיוון התפילה וקישוטה, הפיוט אפשר לציין ימים ואירועים מיוחדים (למשל חגים, תעניות או יום חתונה) גם בנוסח תפילתם, כך שיעסוק בתכנים הקשורים לימים אלה.
הצורך להצמיד את הפיוט למסגרת ההלכתית המחייבת של התפילה יצר מבנים שונים של פיוטים, בהתאם למבנים שונים של התפילות המקוריות. הפיוטים המיועדים לתפילת העמידה (לחזרת הש"ץ) מכונים "קרובות" (ביחיד: קרובה). מאחר שתפילת העמידה, בימי חול, מורכבת מ-שמונה עשרה ברכות שלכל אחת חתימה משלה, מבנה הקרובה שהתעצב עבור תפילות עמידה בימי החול כולל שמונה עשר קטעים, אחד לכל ברכה. באופן זה, הוחלף הנוסח הקבוע של הברכה הראשונה (ברכת אבות) בקטע הראשון של הפיוט, ולאחריו נאמרה חתימת הברכה "ברוך אתה ה' מגן אברהם". לאחר מכן נאמר הקטע השני, במקום נוסח הקבע של הברכה השנייה, ולאחריו חתימת הברכה, וכך הלאה עד לסיום התפילה. קרובה כזו לימי החול מכונה "קרובת י"ח".
תחילת הקרובה "ויאהב אומן" מתוך כת"י ניו יורק 224, מחזור אשכנזי מהמאה ה-14. הקרובה נכתבה באופן שידגיש את פרטי המבנה שלה.
גם לפורים נכתבו קרובות ייעודיות, העוסקות בנושאים הקשורים לחג. מכיוון שפורים מוגדר הלכתית כיום חול ומתפללים בו תפילת שמונה עשרה, גם הקרובות שיועדו לו משתייכות לסוג "קרובת י"ח". בגניזת קהיר נתגלו שרידים של לכל הפחות שבע קרובות לפורים,[1] אולם הקרובה שלפנינו היא המפורסמת ביותר. בגניזה נתגלו מספר העתקות שלה (אף על פי שהקרובה הנפוצה ביותר בגניזה היא דווקא קרובה אחרת),[1] אך את עיקר פרסומה קיבלה הקרובה שלפנינו בזכות הפיכתה לחלק קבוע מתפילת הפורים בנוסח אשכנז. בעקבות זאת, היא נדפסה וממשיכה להידפס שוב ושוב וזכתה לפירושים רבים שנכתבו עליה.[2] למעשה, בשל היותה קרובת הי"ח היחידה בנוסח אשכנז המזרחי, ייתכן כי מדובר בקרובת הי"ח הידועה ביותר והנפוצה ביותר.
מבנה בסיסי
ככל קרובת י"ח רגילה, מכילה הקרובה קטע אחד לכל אחת מברכות העמידה. כאמור לעיל, לפי המקובל במחקר, המטרה המקורית של הקרובה הייתה להחליף את נוסח הקבע של תפילת העמידה בחזרת הש"ץ, כך שבכל ברכה נאמרה רק המחרוזת המתאימה מהקרובה, ואחריה חתימת הברכה. למרות זאת, עקב התנגדות הלכתית, באשכנז נהגו לומר את הקרובה בנוסף לנוסח הקבע ולא במקומו, כך שבכל ברכה נאמר נוסח הקבע, לאחריו המחרוזת מהקרובה, ואז חתימת הברכה. מִבְנֶהָ הבסיסי של הקרובה הזו הוא בן מחרוזת אחת לכל ברכה, אשר מכילה שש שורות מחורזות.[ב] הקרובה בנויה על בסיס שני פסוקים מן המגילה: הראשון, ”וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל הַבְּתוּלֹת וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ וַיַּמְלִיכֶהָ תַּחַת וַשְׁתִּי” (מגילת אסתר, פרק ב', פסוק י"ז) אשר מילה ממנו מופיעה בראש כל מחרוזת,[ג] והשני, ”וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה.” (מגילת אסתר, פרק ח', פסוק ט"ו), אשר מילה ממנו מופיעה בתחילת השורה האחרונה בכל מחרוזת. מלבד זאת, חמש המחרוזות הראשונות יוצרות אקרוסטיכון אלפביתי (בשורה הראשונה לאחר מילת הפסוק), ובשורה האחרונה חתום לאחר המובאה מן הפסוק שם המחבר אלעזר בירבי קיליר חזק. כמקובל בפיוט, כל מחרוזת מכילה בסופה את נושא הברכה אליה היא משתייכת, כדי להעביר לחתימת הברכה ("ברוך אתה ה'...") ולקיים את הדרישה ההלכתית ל"מעין חתימה סמוך לחתימה".[4]
להלן תובאנה שתי מחרוזותיה הראשונות של הקרובה לשם דוגמה:[5]
^באמונה הגן עליה שבעים וחמש שנה. רבים מפרשים שורה זו כקושרת בין לקיחת אסתר לאחשוורוש בגיל 75 לבין מסעו של אברהם לארץ כנען בציווי ה' בגיל 75, ומסבירים את המילה "אמנה" כאמונתו של אברהם בה' כשיצא לדרך, ואמונה זו היא שהגנה על אסתר,[6] הן עצם היותה של אסתר בת 75 כשנלקחה לאחשוורוש והן הקישור בין אסתר לאברהם מבוססים על בראשית רבה, פרשה ל"ט, פסקה י"ג.
^כינוי למרדכי. אריה הוא רמז לשבט יהודה (בראשית, מ"ט, ט') וזאב רמז לשבט בנימין (שם פסוק כ"ז). מרדכי מכונה אריה בן זאב בשל העובדה שהוא נקרא במגילה הן "איש יהודי" והן "איש ימיני" (אסתר, ב', ה').
^רומז גם לחתימת הברכה. כל השורות האחרונות מבוססות על הדרשה המובאת במדרש פנים אחרים על אסתר נוסח ב (ההדיר שלמה בובר), פרשה ב', עמוד 62. (סריקה בויקישיתוף).
^כינוי לעם ישראל, שנאמר עליו לאברהם "כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ" (בראשית, ט"ו, ה').
^הבחירה דווקא ב"בגשמים מחיה" ככינוי לה' רומז לחתימת הברכה ולהזכרת גבורות גשמים, המחויבת על פי ההלכה בברכה זו בימות החורף.
לשון וחריזה
לשון הפיוט היא מייצגת נאמנה של הסגנון הקלירי החידתי, הידוע כמאפיין רבות מיצירותיו של רבי אלעזר הקליר. לעיתים אף מובאת קרובה זו כדוגמה לסגנון זה.[7]שולמית אליצור מונה מספר גורמים היוצרים את הסגנון החידתי בקרובה: השימוש במילים ספורות על מנת לרמוז לקטעים שלמים במדרש או במגילה; הלשון הפייטנית שלו, הכוללת חידוש פעלים ושמות, שימוש רב בצורות מקוצרות (דוגמאות: הֶגֶן הנגזר מ"הגונה", נֶשֶׁם כקיצור ל"נשמה" וחַל במקום "חילל") והצמדת אותיות שימוש לפעלים (כך לדוגמה, כְּחָז כקיצור ל"כאשר חזה"); והעדפת השימוש בכינויים על מנת לרמוז לדמויות, במקום להשתמש בשמותיהן. כל המאפיינים הללו באים לידי ביטוי בצורה נרחבת בקרובה (ובפיוטים קליריים רבים).[7] השימוש בכינויים בקרובה הוא רב מאד: שלום שפיגל מונה 75 כינויים בקרובה הבסיסית, ובהם עשרה כינויים שונים למרדכי (בשתי המחרוזות הראשונות: אומן, אריה בן זאב, מור).[8]
החריזה בפיוט תואמת את כללי החריזה המחמירים של ראשי הפיוט הקלאסי, המכונים לעיתים "חרוז קלירי". כללים אלה דורשים באופן עקרוני זהות של שנים מעיצורי השורש בין המילים הנחרזות.[ד] מאידך, בשיטה זו עיצורים דומים רשאים לחרוז זה בזה במקרים אחדים, בעיקר עיצורים גרוניים. לדוגמה, במחרוזת השנייה שהובאה קודם הקליר אינו מסתפק בחרוז "יֶה", ומוסיף עיצור נוסף משותף: "ח" או "ה" (שתיהן אותיות גרוניות ולכן הקליר מתיר לעצמו לחרוז אותן יחד כעיצור נוסף).
מחרוזות המשנה
בכתבי היד שנמצאו בגניזה הקהירית מופיעות העתקות רבות של הקרובה, ובמקצתן היא מופיעה בנוסח מורחב הכולל מחרוזות משנה שאינן מופיעות בהעתקות האירופאיות של הקרובה. בנוסח זה, במקום מחרוזת אחת לכל ברכה במבנה שתואר קודם, מופיעה בכל ברכה מחרוזת נוספת בת ארבע שורות המשורשרת (אנ') לסוף המחרוזת הראשית.[ה] השורה הרביעית בכל מחרוזת כזו היא פסוק מהתנ"ך הפותח בשם ה', עוסק בנושא הברכה ומעביר שנית לחתימתה. מחרוזת המשנה יוצרות חתימה נוספת של שם הפייטן אלעזר הודיה[ו]מקרית ספר. ההבדל הסגנוני בין מחרוזות המשנה למחרוזות הראשיות בולט והן מתאפיינות בלשון פשוטה יותר (שגם אם היא קשה להבנה, אין בה צורות פייטניות סבוכות כבקרובה הראשית) ובמיעוט התבססות על המדרש. גם כללי החריזה בהן נוקשים פחות, ואין הקפדה על שני עיצורי שורש זהים. מובאת לדוגמה מחרוזת המשנה לברכה השנייה, הבאה לאחר המחרוזת "המלך בכס יה" דלעיל:[12]
ביחס בין שני הנוסחים של הקרובה, הקצר והמורחב, עסקה שולמית אליצור. היא הסיקה שהנוסח הקצר, המצוי במחזורי אירופה ובחלק מקטעי הגניזה, הוא הנוסח המקורי שכתב הפייטן. הראיות לכך הן בעיקר פערי הסגנון המשמעותיים שאינם מאפשרים להניח שהמחרוזות הראשיות והמשניות נכתבו יחד. כמו כן, ההקפדה לסיים את המחרוזת הראשית בלשון הרומזת לחתימת הברכה מלמד שהחתימה באה מיד לאחריה. היא מעלה את האפשרות שמחרוזות המשנה נכתבו בידי פייטן מאוחר, שסגנונו שונה משל הקליר, אך מעדיפה לדחות אפשרות זו שכן ידועים פייטנים שכתבו ביותר מסגנון אחד, ואף לקליר יש מספר סגנונות בפיוטיו, ואילו מחרוזות המשנה חתומות בפירוש בשמו של הקליר. עם זאת, בשל הסגנון הפשוט יותר של מחרוזות המשנה, משערת אליצור שהן נכתבו כהרחבה מאוחרת של הקרובה הבסיסית, כנראה לצורך אמירה בבית כנסת שהייתה בו מקהלה, ומחרוזות המשנה נועדו לאמירת המקהלה.[13]
דברים אלה משתלבים במחקר נוסף של אליצור, בו הראתה כי הסגנון החידתי המתבסס רבות על המדרש ומשתמש ברמזים דקים, מאפיין רק את יצירתו המוקדמת יותר של הקליר. בתקופות מאוחרות יותר עבר הקליר לכתוב באופן פשוט יותר, ויתר על "החרוז הקלירי", ומיעט ברמיזות דקות.
פיוטי הרחבה
קטע מפיוטי ההרחבה "אספרה אל חוק" ו"אמל ורבך", כפי שהם מופיעים במחזור וורמייזא. בצד שמאל צויר המן תלוי על העץ עם עשרת בניו והודגשו מילות הפיוט "ויתלו את המן".קטע מקביל ממחזור ליפסיא. גם כאן הודגשו המילים "ויתלו את המן" וצוירו המן ועשרת בניו על העץ. בתחתית הדף צויר המן מוליך את מרדכי על הסוס.
כנהוג בקרובות רבות, נוספים פיוטי הרחבה באחת הברכות, השייכת במיוחד לנושא הקרובה.[ז] בהתאם, מתרחבת הקרובה שלפנינו בברכת המינים העוסקת באובדן הרשעים ואויבי ישראל, וככזו קשורה במיוחד לפורים.[ח] בסידורי אשכנז נדפסו חמישה פיוטי הרחבה,[ט] שהם למעשה שני פיוטים בלבד שנתחלקו בכתבי היד ובדפוסים עקב שינוי האקרוסטיכון באמצעם. הראשון כולל את "אזרח בט חוץ" (על סדר א"ב), "תמימים כרשו" (על סדר תשר"ק) ו"אותו מבהלת" (חתום בשם המחבר), והיא מתארת את מלחמות ישראל בעמלק החל מיציאת מצרים ומלחמת עמלק ועד לסיפור המגילה המתואר בפירוט רב יותר. הפיוט השני כולל את החלקים "אספרה אל חוק" (א"ב) ו"אמל ורבך" (שם המחבר) מתאר את הגורל שהטיל המן כדי לבחור את יום השמדת היהודים על פי המדרש, ואת חוסר יכולתו לבחור בכל ימות השבוע ובכל החדשים מלבד חודש אדר.
בעוד מקומה של סדרת ההרחבות הראשונה בקרובה "ויאהב אומן" ברור, ואין ערעור על היותה חלק מקורי בקרובה, על הסדרה השנייה הועלו פקפוקים שמא הם שייכים במקורם לקרובה אחרת. בקטעי הגניזה ובמחזור רומניא מועתקת סדרת ההרחבות השנייה בתוך קרובה קלירית אחרת לפורים, המתחילה "אמתך וחסדך בל תרחק".[18] טענה זו מופיעה כבר ב"ספר קרובה" שנתחבר באשכנז בימי הביניים המוקדמים.[19]שולמית אליצור העירה כי על אף עדות כתבי היד הללו, סגנון סדרת ההרחבות השנייה מפואר משמעותית מזה של קרובת "אמתך וחסדך", וגם תחכומו ועושר רמיזותיו גבוהים בהרבה משל "אמתך וחסדך" ודומים יותר דווקא לסגנונה של "ויאהב אומן", ועל כן הותירה את שאלת מקומן המקורי של ההרחבות הללו בספק.[20] לעומת זאת, עדן הכהן טוען כי דווקא מחזורי אשכנז משמרים את הרכבה המקורי של הקרובה, וקטעי הגניזה ומחזורי רומניא הממקמים את הסדרה השנייה ב"אמתך וחסדך" הם שימוש משני בפיוטים אלה.[21] אולם, עקב העובדה שכבר ישנם פיוטי הרחבה לברכת "מכניע זדים" בקרובת "ויאהב אומן", מציע הכהן שבמקורה, נכתבה סדרת ההרחבות השנייה כהרחבה של פסקת על הניסים (או בנוסחה הארץ-ישראלי "וכנסי פלאך") בברכת מודים, אלא שבשלב מוקדם צרפו אותה המתפללים להרחבות שבברכת מכניע זדים.[22] בפרסום מאוחר יותר דחתה אליצור את הצעת הכהן, שאין לה בסיס בכתבי היד, אך קבעה גם, לאור מחקרה על סגנונותיו השונים של הקליר, המצביעים לדעתה על תקופות שונות ביצירתו שיש ביניהן התפתחות, כי לא ניתן לשייך את ההרחבות ל"אמתך וחסדך" בשל פערי הסגנון, המצביעים לדעתה גם על פער בזמן הכתיבה, וכן לא ל"ויאהב אומן" שכבר יש בה פיוטי הרחבה אחרים. היא מציעה שסדרת ההרחבות השנייה שייכת לקרובה שלישית שאבדה, או שנכתבה כדי לגוון ולהחליף את הסדרה הראשונה שב"ויאהב אומן".[23]
שולמית אליצור מציינת, כי בחלק מקטעי הגניזה מופיעים פיוטי הרחבה רבים נוספים, שאינם מוגבלים לברכת המינים בלבד, אלא מופיעים בכל ברכה וברכה מברכת המינים ואילך. אליצור קובעת כי לא ניתן להכריע האם פיוטי ההרחבה הנוספים הם חלק מקורי בקרובה ונכתבו בידי הקליר, או שמא תוספת מאוחרת בידי מחברים אחרים, בעוד הנוסח האשכנזי המכיל הרחבות בברכת המינים בלבד הוא המקורי.[20]
חסרונה של ברכת צמח דוד
בקרובה, ככל הקרובות שמקורן בארץ ישראל, אין מחרוזת המיועדת לברכת מצמיח קרן ישועה. הסיבה לכך היא שבנוסח ארץ ישראל לא נהגו לומר ברכה זו כלל, ובתפלתם היו שמונה עשרה ברכות בלבד, כאשר עניין מלכות בית דוד נכלל בברכת בונה ירושלים.[24] על כך עמד כבר הרי"ד כאשר הוא דן במספר הברכות בתפילת העמידה: ”וטעמא דמלתא שהיו כוללים של דוד בבונה ירושלים. וכך אתה מוצא בקריבות שנתקנו על ח"י ברכות בפורים וביום הושענא ובי"ז בתמוז ובי' בטבת, הוא כולל של דוד בבונה ירושלים” (תוספות הרי"ד, מסכת תענית, י"ג ע"א).[25] בתקופות מאוחרות יותר כתבו הסבר זה גם הגר"א,[26]רוו"ה[27] ועוד. הסבר זה אושש לאחר גילוי הגניזה הקהירית ובה סידורים רבים בנוסח ארץ ישראל וקרובות י"ח רבות, שברבות מהן אין מחרוזת לברכת מצמיח קרן ישועה.
אולם, קהילות אשכנז במשך הדורות הכירו קרובת י"ח אחת בלבד, והיא זו שלפנינו.[י] אי לכך, רבים במשך הדורות ראו בחסרון פיוט לברכת מצמיח קרן ישועה השמטה מכוונת, וניסו למצוא טעמים מדוע השמיט הפייטן ברכה זו. בהגהה על ספר מנהגי מהרא"ק נאמר ”ומה שלא תיקן הפייט קרובוץ באת צמח דוד כו' בפורים, היינו משום דמרדכי בן יאיר בן שמעי בן גרא שצוה דוד להרגו, וזאת הברכה את צמח דוד, לפיכך לא תיקן כלום” (הגהה על ספר המנהגים (קלויזנר), סימן פג). באופנים דומים כתבו רבים אחרים, בעיקר מתנועת החסידות, שמרדכי הוא מצאצאי שאול המלך שנאבק בדוד ואף איבד את מלכותו לטובת דוד, ולכן לא ראוי לתקן פיוט לברכה המיועדת כולה לדוד;[29] או שבמלחמה בעמלק העיקר הם בני רחל ולא שבט יהודה, ולכן דוד אינו שייך למלחמת מרדכי בהמן.[30] בכיוון אחר יש שכתבו שמהותו של פורים היא הציפייה והקיווי לישועת ה', ולכן בברכת מצמיח קרן ישועה, שנאמר בה "לישועתך קוינו כל היום" אין צורך להוסיף שום תוספת מיוחדת לפורים, כי במהותה היא כבר קשורה לפורים.[31] המפרש האנונימי שפירושו לקרובה נדפס בסידור בית יעקב (סידור מהמאה ה-19 המבוסס על סידורו של הרב יעקב עמדין, בהוספת הרבה חומר זר) הציע שהקליר רצה לייסד את הפיוטים על בסיס הפסוקים "ויאהב המלך" ו"ומרדכי יצא", שעניינם גדולת מרדכי ואסתר, והפסוקים הם בני 18 מילים, ולכן לא יכול היה לכתוב 19 בתים.[32]
כאמור, הקרובה נכתבה מראש על פי מנהג ארץ ישראל, שבו היו רק שמונה עשרה ברכות בתפילת העמידה. כאשר הגיעה הקרובה למקומות בהם נהגו לומר תשע עשרה ברכות, נוצר צורך להתמודד עם חסרונה של מחרוזת אחת. הנוהג הרווח היה ועודנו לומר את הפיוט בברכת ירושלים ולהשאיר את ברכת את צמח ה"נוספת" ללא כל פיוט, ובהתאם לכך אנו מוצאים את הטעמים וההסברים דלעיל. אולם, מנהג ייחודי מופיע בסדר טרוייש (נתחבר בטרואה על ידי רבי מנחם בן יוסף חזן), ולפיו יכול שליח הציבור לבחור האם לומר את הפיוט בברכת ירושלים ולהותיר את ברכת את צמח "ריקה", או לומר את ברכת ירושלים ללא פיוט ולהוסיף את הפיוט דווקא בברכת את צמח.[33]
הקרובה בספרות ההלכה והמנהג
ביקורת
רב נטרונאי גאון, בתשובה העוסקת בשאלת אמירת פיוטים במהלך התפילה, מתיר אמירת פיוטים אם הם שומרים על קשר לנושא הברכה, אולם מסייג את דבריו: ”אבל בקיבוץ גליות ובהקבץ בתולות וכל כיוצא בהן וכל הדומה להן אסור לאומרו, ואם אמר מלמדין אותו עד שלא יאמר כך”. חוקרים שונים ניסו לזהות לאלו פיוטים כיוון רב נטרונאי בביקורתו. אחת ההשערות המקובלות היא שדברי רב נטרונאי מכוונים לקרובה "ויאהב אומן". על פי ההשערה הזו, "קיבוץ גליות" רומז לסיומה של המחרוזת העשירית "נִדָּחִים מְקַבֵּץ" (בסיומה של ברכת קיבוץ גלויות), ו"ובהקבץ בתולות" מכוון לתחילת המחרוזת הבאה, הפותחת "הַבְּתוּלוֹת בְּהִקָּבֵץ שֵׁנִית". אם מקבלים השערה זו, ניכר שרב נטרונאי מצא פסול כלשהו בקרובה, אולם לא ברור מה פסול מצא בה. השערה אחת גורסת שהביקורת היא תוכנית ולא הלכתית, והיא נובעת מכך שרב נטרונאי ראה זלזול בהצמדת קיבוץ הגלויות לקיבוץ הבתולות לארמון אחשוורוש.[34]
מאידך, כאשר רבנו גרשום מאור הגולה (ופוסקים אחרים בעקבותיו) מצטט את תשובת רב נטרונאי גאון, לא מופיע בה המשפט שצוטט לעיל, אלא רק ההיתר העקרוני לומר פיוטים. יש ששיערו שהשמטה זו מכוונת ונובעת מכך שרבנו גרשום הכיר את הקרובה ה"פסולה", ואף נהג לאומרה, ובשל כך בחר שלא לצטט את המשפט הפוסל אותה אלא רק את ההיתר ההלכתי העקרוני.[34]
הקרובה במנהגי אשכנז
במרחב האשכנזי,[י"א] אמירת הקרובה היא מנהג מוסכם ומקובל, המופיע ללא ערעור בספרי המנהגים, כגון: סדר טרוייש (וזאת על אף שפיוטים רבים הוא ממליץ לומר שלא בתוך התפילה),[33] מנהגים דבי מהר"ם,[35]מהרי"ל,[36] ולבוש.[37] יתרה מזאת, הלבוש מנמק את המנהג (המופיע במהרי"ל ללא נימוק) שלא לומר "אשר הניא" לאחר קריאת המגילה ביום, בכך שתוכן אשר הניא כבר הופיע בקרובות שאמרו קודם לכן ולכן ניתן לוותר על אמירתו שנית.[37] לעומת זאת בספר "מעשה רב" נאמר שהגר"א לא אמר את הקרובה,[38] וכיום, כמו מרבית הפיוטים בנוסח אשכנז, היא אינה נאמרת בקהילות רבות. הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי מציין שהמנהג בארץ ישראל בקרב הפרושים שלא לומר את הקרובה, אך החסידים אומרים אותה.[39]
עדות למעמדה האיתן של הקרובה בנוסח אשכנז ניתן למצוא בכך שהיא נאמרה אף במקומות שבהם כבר ביטלו את רוב הפיוטים בשאר ימות השנה, כדוגמת ישיבת וולוז'ין,[40]בית המדרש הישן בברלין,[41] וכיום בישיבת לייקווד.[42] הנצי"ב נימק זאת בעקרון של פרסומי ניסא, המצדיק את אמירת הפיוט המפרסם את נס פורים, גם אם בשאר השנה ממעטים באמירת פיוטים.[40]
אהרן גרינבאום, "קרובץ" לפורים ופיוטים אחרים לשמונה עשרה של חול, טורי ישורון כח, אדר תשל"ב, עמ' 8–14, 26, על חוסרה של ברכת צמח דוד.
משה ארנד, "במעבדתו של פייטן", בתוך: הרב משה גנץ והרב אורי דסברג, כי שרית, ירושלים תשמ"ח, עמ' 261–268. [נדפס מחדש בתוך: אהרן ארנד (עורך), שבעים פנים לתורה, ירושלים תש"ף, עמ' 481–488.]
^קרובץ הוא שיבוש מקובל בספרות היהודית של המילה "קרובות", כנראה בהשפעת ההגייה האשכנזית או הצרפתית.
^במחרוזת האחרונה, המוקדשת לברכת שים שלום, נוספת שורה שביעית. התארכות הקטע האחרון מעבר לתבנית הקבועה היא תופעה נפוצה בפיוט.[3]
^כיוון שבפסוק יש 19 מילים, ואילו בתפילה רק 18 ברכות, התייחס הקליר לצמד "אֶת אֶסְתֵּר" כאילו היה מילה אחת, ופתח באמצעותו את הבית השלישי של הפיוט.
^המונח "החרוז הקלירי" נטבע בידי בנימין הרשב, שהגדיר את התופעה ואפיין את כלליה.[9]
^על פי השערה נפוצה במחקר, נועדו מחרוזות משנה כאלה להקראה מפי מקהלה, לאחר המחרוזת הראשית שנאמרה מפי שליח הציבור.[10]
^המילה "הודיה" או "יהודה" מצטרפת פעמים רבות לחתימה אצל הקליר ומובנה אינו ידוע.[2][11]
^כך למשל, קינות לתשעה באב הן במקורן פיוטי הרחבה לקרובות לתשעה באב, פיוטי תפילת גשם ותפילת טל הן הרחבות של קרובות, וישנן דוגמאות נוספות.
^במקצת סידורים נדפסה בטעות חתימת הברכה "ברוך אתה ה' שובר אויבים ומכניע זדים" קודם להרחבות, ובכך צורפו כביכול ההרחבות לברכה הבאה, ברכת על הצדיקים.[14] אף על פי שמשה ארנד סבר שהדפסה זו מייצגת את המבנה האמיתי של הקרובה,[15] מדובר כנראה בטעות סופר, כפי שניתן לראות בהדפסות המדעיות, בכתבי היד ובמרבית הדפוסים.
^בתקופה מאוחרת, החלו קהילות רבות לדלג על פיוטי ההרחבה ולומר את הקרובה הבסיסית בלבד. כך נהגו בקהילת עדת ישראל" בברלין[16] ובקהילות רבות במזרח אירופה, וכיום בסידורים רבים הן כלל לא נדפסו.[17]
^קרובת י"ח נוספת הנהוגה בחלק מקהילות אשכנז והייתה מוכרת שם, הקרובה "אאביך" לתשעה באב, אינה רלוונטית לדיון זה, כי היא מסתיימת בברכת בונה ירושלים. אמנם לפנים נהגה באשכנז גם קדושתת הי"ח "אעדיף כל שמונה" לחנוכה, אולם היא מופיעה בכתבי היד האשכנזיים בצורה מקוטעת, כקדושתא רגילה, וחלקיה שאחר הקדושה ובהם המחרוזת לברכת בונה ירושלים, לא היו מוכרים באשכנז.[28]
^סדר טרוייש מייצג את מנהג צרפת, ושאר ספרי המנהגים המובאים כאן מייצגים את מנהגי אשכנז.
^דרך משל, ראו את הפיוטים "אספרה אל חוק" ו"אמל ורבך" בתוך קרובת "אמתך וחסדך", במחזור רומניא רפ"ג, דף פז ע"א.
^ספר קרובה (מהדיר: אברהם מאיר הברמן), בתוך ידיעות המכון לחקר השירה העברית ג (תרצ"ז), עמ' קיב. גם רבנו שמעיה בפירושו לקרובה טוען שסדרת ההרחבות השנייה זרה בקרובה; הוא טוען עוד כי מחברה אינו הקליר, אולם דבריו תמוהים כי שמו של הקליר חתום בפירוש ב"אמל ורבך". פיוטים לארבע פרשיות וקרובץ לפורים עם פירוש רש"י ובית מדרשו (ניו יורק: מכון ממלכת כהנים, תשע"ד), עמ' קמג ובהערות המהדיר שם.
^לא ידוע בוודאות אם הרי"ד התייחס לקרובה "ויאהב אומן" במיוחד, או שדבריו על קרובה לפורים מתייחסים לקרובה אחרת. בכל מקרה, הדברים נכונים באופן כללי על קרובות הי"ח שנכתבו בארץ ישראל.
^סידור בית יעקב, וורשא תרמ"א (1881), קרובות לפורים (בהקדמה לפיוט). בסידור המקורי של הרב יעקב עמדין לא נכללה הקרובה. הדף שבו נמצא הקטע ממוספר דף קה עמוד ב, אבל המספור מתחיל מחדש כמה פעמים בתוך הכרך.
Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada Oktober 2022. Untuk kegunaan lain dari Aphria, lihat Aphria (disambiguation). Aphria Inc.JenisPublikKode emitenTSX: APHAIndustriGanjaDidirikan2014PendiriCole Cacciavillani John CerviniKantorpusatLeamington, Ontario, KanadaTokohkunciIrwin D Simon (Chief Executiv...
Indonesian legislation UU Cipta Kerja (2023)People's Representative Council Long title Undang-Undang Republik Indonesia Nomor 6 Tahun 2023 Tentang Penetapan Peraturan Pemerintah Pengganti Undang-Undang Nomor 2 Tahun 2022 Tentang Cipta Kerja Menjadi Undang-Undang (Law No. 6/2023 on Establishment of Government Regulation in Lieu of Law No. 2/2022 on Job Creation Becoming Law) CitationLaw No. 6/2023; Act No. 6/2023; UU Cipta Kerja; UU Cipta Kerja 2023Passed byPeople's Representative Council...
العلاقات السودانية الباربادوسية السودان باربادوس السودان باربادوس تعديل مصدري - تعديل العلاقات السودانية الباربادوسية هي العلاقات الثنائية التي تجمع بين السودان وباربادوس.[1][2][3][4][5] مقارنة بين البلدين هذه مقارنة عامة ومرجعية للدول�...
Ptolemaios I Soter pendiri Dinasti PtolemaikPatung Ptolemaios I Soter di Museum LouvreLahir367 BCMakedoniaMeninggal283 BC (usia 84)Aleksandria, MesirSuami/istriArtakamaThaisEurydikeBerenikeAnakPtolemaios II PhiladelphosPtolemaios KeraunosMeleagrosArsinoe IILysandraPtolemaiosOrang tuaLagos dan Arsinoe dari Makedonia Ptolemaios I Soter atau Ptolemaios (367 SM - 283 SM) adalah seorang jenderal Yunani Makedonia di bawah Aleksander Agung yang menjadi penguasa di Mesir (323 SM - 283 SM) setelah me...
Rengas tembaga Klasifikasi ilmiah Kerajaan: Plantae (tanpa takson): Angiospermae (tanpa takson): Eudikotil (tanpa takson): Rosidae Ordo: Sapindales Famili: Anacardiaceae Genus: Gluta Spesies: G. renghas Nama binomial Gluta renghas Gluta renghas L. adalah spesies tanaman di dalam keluarga Anacardiaceae. Pohon ini bisa dijumpai di Indonesia. Pengidentifikasi takson Wikidata: Q4217270 Wikispecies: Gluta APDB: 202088 BOLD: 383947 EoL: 61092 GBIF: 3190573 GRIN: 5026 iNaturalist: 185470 IPNI:...
دورة فرنسا المفتوحة 1990 جزء من دورة رولان غاروس الدولية رقم الفعالية 89 البلد فرنسا التاريخ 1990 الرياضة كرة المضرب الفعاليات دورة فرنسا المفتوحة 1990 - فردي الرجال، ودورة فرنسا المفتوحة 1990 - فردي السيدات، ودورة فرنسا المفتوحة 1990 - زوجي الرجال، ودورة فر...
German-born Austrian conductor (1930–2004) Carlos KleiberBornKarl Ludwig Bonifacius Kleiber3 July 1930 (1930-07-03)Berlin, GermanyDied13 July 2004 (2004-07-14) (aged 74)Konjšica, Municipality of Litija, SloveniaNationalityAustrianOccupationConductorParentsErich Kleiber (father)Ruth Goodrich (mother) Carlos Kleiber (3 July 1930 – 13 July 2004) was a German-born Austrian conductor, who is widely regarded as among the greatest conductors of all time.[1][2] Ear...
French-Canadian trader known for lead mining with Meskwaki Indians Julien DubuqueAn artist's conception of Julien DubuqueBornChamplain, QuebecResting placeJulien Dubuque MonumentOccupation(s)Explorer, MinerEmployerSpanish EmpireKnown forFounding Dubuque Julien Dubuque (January 1762 – 24 March 1810) was a Canadian of Norman origin[1][2] from the area of Champlain, Quebec who arrived near what now is known as Dubuque, Iowa, which was named after him. He was one of the fir...
Airport in Merritt Island, FloridaMerritt Island AirportIATA: COIICAO: KCOIFAA LID: COISummaryAirport typePublicOwnerTitusville-Cocoa Airport AuthorityLocation900 Airport RoadMerritt Island, FloridaElevation AMSL5.9 ft / 1.8 mCoordinates28°20′30″N 080°41′08″W / 28.34167°N 80.68556°W / 28.34167; -80.68556Runways Direction Length Surface ft m 11/29 3,601 1,098 Asphalt Merritt Island Airport (IATA: COI, ICAO: KCOI, FAA LID: COI) is a general avi...
This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Cambodia–Thailand relations – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (June 2020) (Learn how and when to remove this message) Bilateral relationsCambodia-Thailand relations Cambodia Thailand Diplomatic missionCambodian Embassy, BangkokThai Embassy, Phnom ...
Disambiguazione – Se stai cercando l'iniziativa strategica della Repubblica Popolare Cinese, vedi Nuova via della seta. Questa voce o sezione sugli argomenti geografia e economia è priva o carente di note e riferimenti bibliografici puntuali. Sebbene vi siano una bibliografia e/o dei collegamenti esterni, manca la contestualizzazione delle fonti con note a piè di pagina o altri riferimenti precisi che indichino puntualmente la provenienza delle informazioni. Puoi migliorare questa v...
Pour les articles homonymes, voir Les Hommes du président. Les Hommes du président Le complexe immobilier du Watergate Données clés Titre original All the President's Men Réalisation Alan J. Pakula Scénario William Goldman Musique David Shire Acteurs principaux Dustin HoffmanRobert Redford Sociétés de production Wildwood Enterprises Pays de production États-Unis Genre Thriller, historique, biopic Durée 124 minutes Sortie 1976 Pour plus de détails, voir Fiche technique et Distribut...
Artikel biografi ini ditulis menyerupai resume atau daftar riwayat hidup (Curriculum Vitae). Tolong bantu perbaiki agar netral dan ensiklopedis. Joko Umar Said Wakil Gubernur Lampung ke-7Masa jabatan2 Juni 2009 – 2 Juni 2014PresidenSusilo Bambang YudhoyonoGubernurSjachroedin Z.PPendahuluSyamsurya RyacuduPenggantiBachtiar Basri Informasi pribadiLahir11 April 1948 (umur 76)Kota YogyakartaSuami/istriYuliantiAnak2Alma materLANSunting kotak info • L • B Ir. H. Jok...
Значимость предмета статьи поставлена под сомнение.Пожалуйста, покажите в статье значимость её предмета, добавив в неё доказательства значимости по частным критериям значимости или, в случае если частные критерии значимости для предмета статьи отсутствуют, по об�...
Scottish shipbuilder founded 1918 Burntisland Shipbuilding Company1923 advertisementIndustryshipbuilding, ship repairFounded1918Fatereceivership & takeover, 1969SuccessorRobb, CaledonHeadquartersBurntisland, Fife, ScotlandKey peopleAmos Ayre, Wilfrid Ayre The Burntisland Shipbuilding Company was a shipbuilder and repairer in Burntisland, Fife, Scotland that was founded in 1918.[1] In 1969 it was taken over by Robb-Caledon Shipbuilders, which in turn was nationalised in 1977 as par...
Eliteserien 1999 Competizione Eliteserien Sport Calcio Edizione 54ª Organizzatore NFF Date dal 10 aprile 1999al 24 ottobre 1999 Luogo Norvegia Partecipanti 14 Formula Girone all'italiana Risultati Vincitore Rosenborg(14º titolo) Secondo Molde Retrocessioni StrømsgodsetSkeidKongsvinger Statistiche Miglior marcatore Rune Lange (23) Incontri disputati 182 Gol segnati 697 (3,83 per incontro) Cronologia della competizione 1998 2000 Manuale La Eliteserien 1999, nota anch...
Pour les articles homonymes, voir Becker. Cet article est une ébauche concernant un homme politique allemand. Vous pouvez partager vos connaissances en l’améliorant (comment ?) selon les recommandations des projets correspondants. Johann Becker Fonctions Ministre du Reich à l'Économie 22 novembre 1922 – 12 août 1923(8 mois et 21 jours) Chancelier Wilhelm Cuno Gouvernement Cuno Prédécesseur Robert Schmidt Successeur Hans von Raumer Biographie Date de naissance 3 fév...
Das Hochstift Worms war der weltliche Herrschaftsbereich der Wormser Bischöfe und ein Reichsstand des Heiligen Römischen Reiches. Inhaltsverzeichnis 1 Geschichte des Hochstifts Worms 1.1 Besitz im Mittellahngebiet (Mittelhessen) 1.2 Landeseinteilung 1.2.1 Lampertheim 1.2.2 Horchheim 1.2.3 Dirmstein 1.2.4 Neuleiningen 1.2.5 Neuhausen 1.2.6 Neckarsteinach 2 Personen 3 Siehe auch 4 Literatur 5 Einzelnachweise Geschichte des Hochstifts Worms Bistumspatron St. Petrus mit Wormser Bistumswappen, a...
Gran Premio del Giappone 1989 483º GP del Mondiale di Formula 1Gara 15 di 16 del Campionato 1989 Data 22 ottobre 1989 Luogo Circuito di Suzuka Percorso 5,859[1] km / 3,641 US mi Pista permanente Distanza 53[1] giri, 310,527[1] km/ 192,952 US mi Clima nuvoloso Risultati Pole position Giro più veloce Ayrton Senna Alain Prost McLaren - Honda in 1'38041[2] McLaren - Honda in 1'43506[1][3] (nel giro 43[1]) Podio 1. Alessandro Nannini...
