ברכת קיבוץ גלויות היא הברכה העשירית בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו, והראשונה מבין סדרת הבקשות הנוגעות לנושאים לאומיים (יחד עם ברכת המשפט, ברכת ירושלים וברכת מצמיח קרן ישועה).
נוסח הברכה
נוסח הספרדים ונוסח קטלוניה - תְּקַע בְשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ וְשָׂא נֵס לְקָבֵץ גָּלֻיוֹתֵינוּ[1] וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מְהֵרָה מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָה ה', מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
נוסח אשכנז - תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיוֹתֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׁרָאֵל.
נוסח ספרד ונוסח פרובאנס - תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיוֹתֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מְהֵרָה מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
נוסח תימן - תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ אֶת כָּל גָּלִיּוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה הֳ', מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
נוסח איטליה - תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלִיּוֹתֵינוּ, (וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מְהֵרָה מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ)[2]. בָּרוּךְ אַתָּה הֳ', מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
נוסח רומניא - תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלִיּוֹתֵינוּ, וּקְרָא דְרוֹר לְקַבְּצֵנוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת כָּל הָאָרֶץ אֶל נְוֵה קָדְשֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה הֳ', מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
נוסח ארץ ישראל - תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לִקְבּוֹץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
הסבר היסטורי
ברכה זו נקבעה עוד בזמן שבית המקדש השני היה קיים (בתקופת הזוגות) אולם גם בתקופה זו התגוררו יהודים רבים בתפוצות. יישובים מבוססים של יהודים התקיימו במצרים (כבר מתקופת גלות יהויכין), בבבל (בעקבות גלות בבל) וכן באזור טורקיה ואיי יוון, ואילו יהודי ארץ ישראל היו נתונים תחת שלטון בית סלאוקוס, וברכה זו מהווה תקווה לגאולה. ברכה זו קיבלה משנה תוקף עם חורבן בית שני.[דרוש מקור]
מיקום הברכה בתפילה
במסכת מגילה (י"ז, ב) מוסבר שברכה זו נקבעה אחרי ברכת השנים, כיוון שהראשון מסימני הגאולה הוא שנה של פיריון גדול, בהסתמך על הפסוק מספר יחזקאל:
וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא
— יחזקאל לו, ח
.
במסכת סנהדרין (צ"ז, א) נאמר ששנתיים לפני שיבוא המשיח תהיה שנה של שובע גדול, ולכן אחרי שמבקשים בברכת השנים שתהא שנה ובה שובע גדול ("ושבענו מטובה") מבקשים שתבוא הגאולה.
בתרבות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ בנוסח קטלוניה מנקדים: גָּלִיּוֹתֵינוּ.
- ^ משפט זה לא מופיע במחזור קמחא דאבישונא, בולונייא ש"א, עמ' 31, והוא מופיע בסוגריים בהלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, מחזור לראש השנה כמנהג בני רומה, ירושלים תשע"ה, עמ' לז.
- ^
תקע, בביצוע אברהם פריד, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 9:36)
- ^ תקע בשופר, בביצוע זאנוויל ויינברגר, מקהלת מלכות, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב (אורך: 10:36)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
