ברכת קדושת היום היא הברכה האמצעית בתפילת שבע – תפילת העמידה של שבת ויום טוב, ותפילת מוסף של ראש חודש וחול המועד.
ברכת קדושת היום באה במקום 13 הברכות האמצעיות שבכל יום, בהן מבקש אדם צרכיו. בברכה זו מזכיר המתפלל את חשיבות וקדושת היום, ובתפילת מוסף מזכיר את קורבן היום.
נוסחי הברכה
נוסח הברכה אינו אחיד, ומשתנה לפי היום והמועד:
בשבת
בשבת יש נוסח שונה לכל תפילה:
בכל תפילות השבת חתימת הברכה היא "מקדש השבת". בניגוד ליתר המועדים, לא מזכירים בחתימת הברכה את המילים "מקדש ישראל", על פי הכרעת התלמוד הבבלי, משום שקדושת השבת קיימת מאליה, ואיינה תלויה בקידוש החודש שעורכים ישראל.[1] בניגוד להכרעה זו, בנוסח ארץ ישראל הקדמון חתמו גם בשבת "מקדש ישראל ואת יום השבת".
בראש חודש
בחגים
בכל החגים אומרים נוסח הפותח במילים: "אתה בחרתנו", וכולל בתוכו את תפילת יעלה ויבוא.
בתפילת מוסף בחגים הנוסח דומה לנוסח שבשאר תפילות החג, רק שבמקום תפילת יעלה ויבוא המשולבת בברכה, מוסיפים תחינה הפותחת במילים: "ומפני חטאינו גלינו מארצנו". בתוך התחינה אומרים את פסוקי מוסף היום.
בכל חג חתימת הברכה שונה:
- בשלוש רגלים חותמים: "מקדש ישראל והזמנים".
- בראש השנה חותמים: "מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזיכרון".
- ביום הכיפורים חותמים: "מלך מוחל וסולח לעוונותינו ולעוונות עמו (בית) ישראל ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הכיפורים".
בשבת החלה בחג נאמר הנוסח של אותו החג, בשינוי קטן המציין את השבת. בחתימה משלבים בין השבת לחג:
- בשבת החלה בשלוש רגלים חותמים: "מקדש השבת וישראל והזמנים".
- בשבת ראש השנה חותמים: "מלך על כל הארץ מקדש השבת וישראל ויום הזיכרון".
- בשבת יום הכיפורים חותמים: "מלך מוחל וסולח לעוונותינו ולעוונות עמו (בית) ישראל ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה מלך על כל הארץ מקדש השבת וישראל ויום הכיפורים".
במוסף של ראש השנה ברכת קדושת היום משולבת עם ברכת מלכויות.
הערות שולים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
