ישראל דוידזון (באנגלית: Israel Davidson, בליטאית: Izraelis Davidsonas; כ"ו באייר ה'תר"ל, 27 במאי 1870, יאנובה – י' בתמוז ה'תרצ"ט, 27 ביוני 1939, גרייט נק, מדינת ניו יורק) היה ממובילי חקר הפיוט העברי בזמנו ופרופסור בבית המדרש לרבנים בניו יורק. נודע ביצירתו הגדולה "אוצר השירה והפיוט".
ביוגרפיה
ראשית חייו בסביבה הליטאית
ישראל דוידזון נולד ב-1870 בעיירה יאנובה או יונאבה שבליטא באימפריה הרוסית לדוד וולף מובשוביץ ולרבקה מובשוביץ, בת לבית כהן.[1] בגיל שנתיים מת אביו ובגיל שש מתה אמו והוא נשלח ללמוד בעיר גרודנה ולחיות אצל דודו הרב ישראל תנחום קלבנסקי. למד בצעירותו בישיבת וולוז'ין וישיבת כנסת ישראל (סלובודקה). מעולם לא נאמר לו מה שמו, ושהוא היה הילד השלושה עשר ואף אחד מאחיו ואחיותיו לא שרד. קראו לו "אלטר", כלומר שהוא יזכה להגיע לגיל זקנה. בתום לימודיו התורניים הוסמך לרב[1]
ב-1888, בגיל 17 וחצי, הוא ברח מרוסיה לניו יורק, וכששאלו אותו במחלקת ההגירה מה שמו הוא בחר בשם ישראל דוידזון להראות שהוא יהודי (בן דוד). הוא עבד למחייתו בעבודות שונות כרוכל, בסופרמרקט 17 שעות ביום, ושומר לילה בחנות. הוא התפלל ולמד בבית כנסת באיסט סייד במנהטן וחברי הקהילה מסרו לו את ילדיהם שלימד אותם עברית.
חייו באמריקה
בו בזמן הוא למד עד שנת 1895 בסיטי קולג' של ניו יורק, והמשיך באוניברסיטת קולומביה עד לקבלת תואר דוקטור ב-1902, בגיל 25. בשנים 1899–1905 שימש כרב בכלא סינג סינג והיה חבר בארגון העובדים הסוציאליים. לאחר מכן החל משנת 1905 לימד בבית המדרש לרבנים בניו יורק עד מותו.[1]
התחיל כמדריך לספרות עברית מימי הביניים ובשנת 1916 קודם למשרת פרופסור. הוא כיהן זמן מה כסגן ספרן, כמזכיר וכקצלר[דרושה הבהרה] של הבית המדרש, לימד שיעורי ערב.
בשנים 1909–1917 כיהן גם כמנהל "בית הספר העברי" של בית היתומים היהודי Hebrew Orphans Asylum.
פעמיים הוצע לו לעבור ללמד במחלקה למזרחנות של המכון סמית'סוניאן אך בחר להישאר בבית המדרש לרבנים.[1]
רק בשנת תרפ"ה (1925) עשה הפסקה כשהוזמן לסדרת הרצאות באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר שזכה בשנת שבתון אקדמית מאת הסמינר לרבנים בניו יורק בשנת תרפ"ו (1926) חזר לארץ ישראל. בדרכו לארץ ישראל ובחזרתו ממנה ערך מסע באירופה – באיטליה, צרפת, וינה, פראג, גרמניה ואנגליה ונפגש לראשונה עם קוראי ספריו, מוקיריו ומעריציו, חכמים וסופרים אתם עמד עד אז בקשר בכתב בלבד.
לצידם של נשיא בית המדרש שניאור זלמן שכטר והפרופסורים ישראל פרידלנדר, לואי גינצברג, מרדכי קפלן ואלכסנדר מרכס חינך דוידזון את הדורות הראשונים של היהדות הקונסרבטיבית בארצות הברית.
פרופ' דוידזון כתב עשרות ספרים ופרסם מאות שירים ופיוטים מכתבי יד והגניזה הקהירית מכל סוגי השירה העברית של ימי הביניים. כמו כן כתב מחקרים בתחומים נושקים וקרובים – על פרודיות, פתגמים וספרות פולמוסית בין הקראים והרבנים. לספריו בעברית נהג לכתוב מבוא באנגלית.
ב-1906 הוא נישא לקרי (גיטל בת חיים) דרייפוס (1879–1953), שהפכה לעורכת הביטאון "אאוטלוק" של "הליגה הלאומית האמריקאית של נשות "ק"ק כנסת ישראל", וביתו ברחוב מורניג סייד אווניו היה למקום מפגש לשוחרי יהדות, במיוחד בסעודות ליל שבת.
נולדו לו שתי בנות: גלדיס וג'סיקה – אחת הייתה חוקרת והשנייה עורכת דין.
דוידזון נפטר בי' בתמוז תרצ"ט (שנת 1937) בגרייט נק, ניו יורק, ונקבר בבית הקברות הר נבו בגלנדייל, קווינס, ניו יורק.
עם תלמידיו נמנה שלום שפיגל.
פרסים ואותות הוקרה
מבחר כתביו
- דיואן, פילדלפיה, תרצ"ב
- חכמה וסכלות בפתגם העברי מימי הבינים, נ.י. תרצ"ח
- 1907 פרודיה בספרות היהודית – Parody in the Jewish Literature – ספר הראשון באנגלית
- מלחמות ה', נ.י. תרצ"ד
- מסות ומחקרים; פילדלפיה, תרצ"ח
- סדור; ירושלים, תש"א
- 1914 – מהדורות בקורתיות של כתבי יוסף אבן זבארה מן המאה ה-12 – ספר השעשועים – עם תרגום לאנגלית
- 1915 – סדור רב סעדיה גאון; ירושלים, תש"א
דוידזון הוציא לאור בין השאר, גם את הפולמוס של רב סעדיה גאון נגד חיוי הבלכי
- שעשועים; תרע"ד; נ.י. ברלין, תרפ"ה
- 1919 – "מחזור יניי", שרידים מקרובות יניי, ניו יורק תרע"ט. הוצאה בקורתית של יצירות המשורר היהודי הארצישראלי יניי, כולל פלימפססט שגילה עם תרגום ליוונית של התורה החתום על ידי יניי.
- 1923 – מחברת משירי קודש, אנתולוגיה של חמישים ממיטב שירי רבי שלמה אבן גבירול מוערים ומבוארים, עם תרגום לאנגלית מהמשורר ישראל זנגוויל, פילדלפיה תרפ"ג
- 1923 – ספר מלחמות ה', כולל טענות הקראי סלמון בן ירוחם נגד רב סעדיה גאון, ניו יורק
- 1924–1938 אוצר השירה והפיוט, פילדלפיה תרפ"ה 4 כרכים, ניו יורק תרפ"ה–תרצ"ג – מפעל חייו, כולל רשימה מדויקת של 35,000 שירים ופיוטים מאת 2,483 מחברים, "מזמן חתימת כתבי הקודש עד ראשית תקופת ההשכלה" מכתבי יד וממהדורות דפוס, מלוות בנתונים על השירים, המחברים, פרסומם, תרגומם והערות. הספר נערך על ידי אלכסנדר מרכס לפי כתבי דוידזון.
- 1928 – "פיוטים ושירים מן הגניזה שבמצרים", בתוך גנזי שכטר ג, תרפ"ח.
- 1957 – אוצר המשלים והפתגמים, ירושלים תשל"ט – פורסם אחרי מותו
לקריאה נוספת
- Pamela Susan Nadell, Marc Lee Raphael (series ed), Conservative Judaism in America: A Biographical Dictionary and Sourcebook, Greenwood Press NY, 1988
קישורים חיצוניים
- בן-ציון אייזנשטט, דאווידזאהן, דר. ישראל, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ה, עמוד 31, באתר היברובוקס
- ישראל דוידזון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מ. זולאי, דוידזון וחקר הפיוט, דבר, 22 בספטמבר 1939
- דוידזון, ישראל בן דוד זאב, אוצר השירה והפיוט, א א, באתר אוצר החכמה
ישראל דודסון (1870-1939), דף שער בספרייה הלאומית- ישראל דוידזון, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 4 Pamela S.Nadell
