מערך ההגנה האווירית התמודד במלחמה עם מספר רב של איומים, ששוגרו מזירות שונות ברחבי המזרח התיכון, ומערכת ה"חץ" רשמה יירוטי בכורה מבצעיים באמצעות מיירטי חץ 2 וחץ 3, כולל יירוטים של טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה. הפעילות הגיעה לשיא במתקפה האיראנית על ישראל ב-13 ו-14 באפריל2024, שבה יירט מערך ההגנה האווירית לצד חיל האוויר כמאה טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים רבים שלראשונה שוגרו מאדמת איראן. מערכות ההגנה האווירית רשמו 99% הצלחה, דבר שנחשב להישג היסטורי בכלל תולדות הלוחמה האווירית.
מאז תחילת המלחמה ועד נובמבר 2024 נורו לישראל מכל החזיתות קרוב ל-26,500 טילים ורקטות לצד כטב"מים.[1]
בעקבות מתקפת הפתע הכריזה ישראל על יציאה למלחמת חרבות ברזל לשם מיטוט שלטון החמאס ברצועת עזה וחיסול כל המחבלים השוהים שם. באותה תקופה הגדודים של חטיבת גולני 13 ו-51 החזיקו את קו גזרת רצועת עזה וספגו נפגעים רבים במהלך בלימת המתקפה.
מהלך הלחימה
במהלך מלחמת חרבות ברזל התמודד מערך ההגנה האווירית בלחימה רב-זירתית עם מספר רב של איומים, ששוגרו מזירות שונות ברחבי המזרח התיכון. במטח הראשון שנורה מרצועת עזה לישראל כחלק ממתקפת הפתעה ב-7 באוקטובר בשעה 6:28 נורו בתוך 4 שעות כ-3,000 רקטות לעבר ישראל. מדובר במתקפה האווירית הגדולה ביותר לעורף מדינת ישראל אי פעם.[8] עם כניסת הכוחות הקרקעיים לתמרון ברצועה, נראתה ירידה משמעותית בכמות שיגור הטילים וקצב השיגורים מעזה פחת מכ-1,000 רקטות בממוצע בימים הראשונים לסביבות 100–150 ביממה בהמשך החודש הראשון. בסה"כ נורו לעבר שטח מדינת ישראל כ-9,500 שיגורים במהלך החודש הראשון למלחמה.
במהלך המלחמה, מערך ההגנה האווירית נפרס בפריסה הגדולה והרחבה ביותר שלו אי פעם, המכוונות הן לזירה הצפונית והן לזירה הדרומית.[8] לראשונה, כלל אמצעי ההגנה האווירית של צה"ל נפרסו והופעלו בפריסת שיא של סוללות הגנה אויירית ברחבי הארץ, ובהם סוללות כיפת ברזל, יהלום (פטריוט), חץ, קלע דוד (שרביט קסמים)[9] וכיפת מגן (כיפת ברזל ימית המופעלת על ידי חה"י),[10][11][12] לצד אמצעי הגנה נוספים כמו לוחמה אלקטרונית, שהפילו מטרות עוינות בשמיים.
בליל 14 באפריל 2024 התקיפה איראן את ישראל. במסגרת התקיפה שיגרה איראן לעבר ישראל כ-185 כלי טיס בלתי מאוישים, כ-110–130 טילים בליסטיים ו-36 טילי שיוט.[17][18] החל מהשעה 00:30 ב-14 באפריל, נסגר המרחב האווירי של מדינת ישראל לטיסות בין-לאומיות ופנים ארציות. נמל התעופה רמון נסגר לתנועה עוד לפני כן. מוקדם יותר, גם מצרים וירדן הודיעו על מצבי חירום וסגירה זמנית של המרחב האווירי שלהן. בשעה 01:42 שוגרו מאיראן לישראל 110–130 טילים בליסטיים – מדגמי ח'ייבר שכן, שיהאב-3 ועימאד – ובמקביל החלו להישמע אזעקות בשורת יישובים ברחבי ישראל, בין השאר באזור באר שבע והנגב, רמת הגולן, ירושלים, יהודה, השומרון ועוד. 99 אחוזים מהאיומים אשר כוונו לעבר מדינת ישראל יורטו על ידי חיל האוויר הישראלי וקואליציית ההגנה האווירית. הקואליציה שיתפה פעולה לראשונה. במבצע הגנה נרחב, שקיבל את השם מבצע מגן ברזל,[19] יירטו כוחות ההגנה של צה"ל והקואליציה הצבאית, 99 אחוזים מהאיומים אשר כוונו לעבר מדינת ישראל. כאשר כל כלי הטיס וטילי השיוט יורטו מחוץ לגבולות מדינת ישראל על ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי והשותפות מהקואליציה. הקואליציה עבדה יחד תחת מטרייה אמריקנית, עם מודיעין משותף ומטרות משותפות.[20] מלבד ישראל וארצות הברית, הקואליציה שפעלה כללה גם מטוסים מבריטניה, מצרפת ומירדן והתבססה על מערכות גילוי אמריקניות בכל מרחבי המזרח התיכון, ובתוך כך קטר, עיראק, סעודיה ואיחוד האמירויות. חלק מטילי היירוט שוגרו מספינות אמריקניות שהפליגו במפרץ הפרסי אך מאמץ היירוט התנהל ברובו במרחב האווירי של ירדן ועיראק.[21] רוב מכריע של הטילים הבליסטיים יורטו על ידי מערכות ההגנה האוויריות הישראליות בהובלת מערכת החץ. פגיעות בודדות זוהו בבסיס נבטים[22] עם נזק קל לתשתית שלא פגע בתפקוד הבסיס, וכן נגרם נזק בציר במרחב החרמון, ילדה אחת בת 7 נפצעה באורח קשה בפזורה הבדואית בנגב כתוצאה משברי יירוט.[23]
ב-30 באפריל 2024 הודיע חיל האוויר על סגירת סוללות היהלום (פטריוט) במערך ההגנה האווירית.[24] ב-21 במאי 2024, הודיע צה"ל על פתיחתו מחדש של גדוד 139 במערך ההגנ"א כגדוד "כיפת ברזל" נוסף לאור הצורך המבצעי לחַלק את מרחבי הפיקוד בצורה שתאפשר ניהול לחימה מותאם לגזרות הפעילות השונות.[25] נכון ל-10 ביוני 2024 מתחילת המלחמה שוגרו לעבר מדינת ישראל מעל 19,000 שיגורים מכלל הזירות, בנוסף מעל 150 כטב"מים יורטו על ידי מערך ההגנה האווירית.[26]
בערב 1 באוקטובר 2024 בתגובה להריגת הנייה, הריגת עבאס נילפורושאן והריגת נסראללה שיגרה איראן למעלה מ-180 טילים בליסטיים מדגמים שונים לעבר ישראל בתוך כחצי שעה. מערך ההגנה האווירית יירט בהצלחה את רובם הגדול והמתקפה הסתיימה ללא אבדות וללא נזק משמעותי לישראל.