מעורבות איראן במלחמת חרבות ברזל

מעורבות איראן במלחמת חרבות ברזל
מערכה: החזית המזרחית במלחמת חרבות ברזל
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
תאריכים 25 בדצמבר 2023 – הווה (0 שנים)
מקום ישראל
עילה יצירת ארגוני טרור ברחבי המזרח התיכון וחיזוקם עד ל-7 באוקטובר 2023
תוצאה מתמשך
הצדדים הלוחמים

איראןאיראן איראן


בתמיכת:
סוריהסוריה סוריה
חות'יםחות'ים חות'ים
חזבאללהחזבאללה חזבאללה
מיליציות פרו-איראניותמיליציות פרו-איראניות מיליציות פרו-איראניות

ישראלישראל ישראל


בתמיכת:
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
בריטניהבריטניה בריטניה
ירדןירדן ירדן
צרפתצרפת צרפת
גרמניהגרמניה גרמניה

מנהיגים
ישראלישראל בנימין נתניהו 
מפקדים

בסוריה ולבנון


ביהודה ושומרון

כוחות
אבדות

איראןאיראן איראן:
אבדות צבאיות

  • לפחות 36[1] אנשי משמרות המהפכה האסלאמית מהם 3 גנרלים
  • לפי צה"ל: 90% ממערך ההגנה האווירית של איראן[2]
  • לפי צה"ל: 90% מיכולות ייצור הטילים של איראן הושמדו[3]
  • מתקן פיתוח גרעיני הושמד
  • לפחות 4 חיילים איראניים נהרגו

אבדות אזרחיות

  • לפחות 50 אזרחים פצועים
  • לפחות 5 בתים נפגעו
  • לפחות 5 אזרחים נהרגו

עיראקעיראק עיראק:

  • לפחות 71 מחבלים ממיליציות עיראקיות נהרגו
  • לפחות 10 נפגעים
  • מתקן מכ"ם הושמד
  • 5 פצועים קל, 1 פצוע קשה
נתין זר נהרג ביריחו
2 אזרחים ירדנים נפצעו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המעורבות האיראנית במלחמת חרבות ברזל מתארת את הלחימה הישירה והעקיפה שבין ישראל לאיראן במסגרת מלחמת חרבות ברזל ומהווה גם חלק מהסכסוך האיראני-ישראלי.

המעורבות החלה על ידי כוחות הפרוקסי של איראן בלבנון, סוריה ותימן, והגיעה לשיאה במתקפה האיראנית על ישראל באפריל 2024 שבה שיגרה איראן מאות טילים וכטב"מים מאדמת איראן לעבר ישראל.

רקע

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,163[4] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[5] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[6] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[7] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[8] שוטרים ו-10[9] אנשי שירות הביטחון הכללי.

במלחמה בא לידי ביטוי ציר ההתנגדות בהובלת איראן, וישראל התמודדה, נוסף על הזירה העזתית, גם עם איומים מכיוון לבנון, וסוריה, ולראשונה אף נאלצה להתמודד גם עם איומים מכיוון תימן, על ידי החות'ים.

העימות הישיר

חיסולים של גורמים איראניים

ערך מורחב – ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי

ב-25 בדצמבר 2023 חיל האוויר הישראלי חיסל את רזי מוסאווי בתקיפת ביתו.[10]

ב-20 בינואר 2024, דווח כי בתקיפה ישראלית בסוריה נהרג סאדק אומידזאדה, קצין מודיעין בכוח אל-קודס של משמרות המהפכה בסוריה, יחד עם ארבעה קצינים נוספים של משמרות המהפכה.[11]

ב-1 באפריל 2024 הופצצה הקונסוליה האיראנית בדמשק. בתקיפה, שיוחסה לישראל, נהרג מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון.

המתקפה האיראנית הראשונה על ישראל והמתקפה הישראלית באיראן

ערכים מורחבים – ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries, המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024), התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024)

איראן בתגובה השתלטה ב-13 באפריל 2024 על אוניית המכולות MCS Aries, הנמצאת בבעלותה של חברת גורטל ספנות, ואשר הושכרה לחברת MSC. חברת גורטל ספנות קשורה לחברת הספנות זודיאק מריטיים, הנמצאת בבעלות חלקית של איש העסקים הישראלי אייל עופר. ולאחר מכן תקפה לראשונה את ישראל ישירות משטחה ב-185 כלי טיס בלתי מאוישים, 110 טילי קרקע-קרקע ו-36 טילי שיוט. רובם המכריע של כלי הטיס והטילים יורטו מחוץ לגבולות מדינת ישראל על ידי מערכות ההגנה האוויריות ועל ידי מטוסי חיל האוויר והשותפות האסטרטגיות של ישראל, בהם ארצות הברית, בריטניה וצרפת. פגיעות בודדות זוהו בבסיס נבטים עם נזק קל לתשתית, וילדה אחת נפצעה באורח קשה בפזורה הבדואית בנגב כתוצאה משברי יירוט.

ב-19 באפריל 2024 אירעה תקיפת ישראל באיראן, והותקף בה בסיס של חיל האוויר האיראני שנמצא ליד העיר אספהאן. לפי דיווחי איראן, הייתה פגיעה בבסיס, ללא נפגעים. ישראל לא קיבלה אחריות רשמית על התקיפה אך בתקשורת הבין-לאומית התקיפה יוחסה לישראל, כפעולת תגמול לתקיפה האיראנית על ישראל. התקיפה כללה גם תקיפה בא-סווידא שבדרום סוריה.

עימותים בין משמרות המהפכה לישראל

ערכים מורחבים – ההתנקשות באסמאעיל הנייה, התפוצצות זימוניות חזבאללה, מבצע סדר חדש, הפשיטה הישראלית במסיאף

ב-28 באפריל 2024, גורמים במשמרות המהפכה מצאו קצין שנהרג באמצעות ירי של "מספר כדורים", על פי דיווח של "איראן אינטרנשיונל" הקצין שנהרג היה מעורב בניסיון פיגוע נגד יהודים בגרמניה.[12]

בליל 31 ביולי 2024 נהרג ראש הזרוע המדינית של חמאס, אסמאעיל הנייה, בסיכול ממוקד בטהראן. הנייה הגיע לטהראן לטקס השבעת הנשיא החדש של איראן ושם גם נועד עם המנהיג העליון עלי ח'אמנאי ובכירים נוספים בציר האיראני. אף שישראל לא קיבלה אחריות על החיסול, חמאס ואיראן האשימו את ישראל ואיימו בנקמה.

ב-21 באוגוסט 2024, הרג צה"ל את ח'ליל אל-מַ֫קְדַח, פעיל של משמרות המהפכה האסלאמית לצד היותו פעיל פת"ח.[13]

ב-9 בספטמבר 2024, חיל האוויר תקף במערב סוריה ב-4 מרחבים שונים מבנים של משמרות המהפכה ובמרחב חמאת מרכז מחקר האחראי על פיתוח אמצעי לחימה של משמרות המהפכה, בתקיפות נהרגו 25 אנשים, 12 מהם איראנים ונפצעו עוד עשרות.

ב-12 בספטמבר 2024, דווח בתקשורת הזרה כי במהלך התקיפה הישראלית בליל 9 בספטמבר במסיאף, פשטו כוחות מיוחדים ישראלים על מתקן של משמרות המהפכה האיראניים. דווח כי המבצע החל בתקיפות אוויריות על המרחב. מסוקים צבאיים הנחיתו כוחות מיוחדים ישראלים שהשתלשלו ממסוקים באמצעות חבלים במקום, בהגנת מסוקי קרב וכטב"מים שמנעו מכוחות צבא סוריה להתקרב לאזור. הפעולה נמשכה כשעה, שבמהלכה הכוחות לקחו בשבי בין 2 ל-4 קצינים איראנים ואספו ציוד ומסמכים חשובים איראניים במתקן ולאחר מכן מיקשו אותו מבפנים – והשמידו אותו.[14]

ב-17 בספטמבר 2024, בהתפוצצות הביפרים בסוריה ובלבנון, לפחות 19 חיילים של משמרות המהפכה נהרגו.[15]

ב-27 בספטמבר 2024 תקף צה"ל את מפקדת חזבאללה בביירות. בתקיפה נהרגו חסן נסראללה ובכירים נוספים בחזבאללה, ונהרג גם האלוף עבאס נילפורושאן, מפקד כוח קודס בלבנון.[16]

המתקפה האיראנית השנייה על ישראל

ערך מורחב – המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024)

ב-1 באוקטובר 2024 שיגרה איראן 181 טילים בליסטיים אל עבר מדינת ישראל. רוב הטילים יורטו אך נצפו פגיעות בכמה מבסיסי חיל האוויר, בהם בסיס נבטים.[17] באיראן כתוצאה משיגור טיל בליסטי שכשל נהרגו 5 אזרחים, ובישראל בהוד השרון נפגעו 100 בתים מהדף.

לאחר המתקפה הפעילה איראן לחצים דיפלומטיים על מנת לצמצם את התגובה הישראלית. כחלק מהמאמצים האלו איראן איימה על מדינות המפרץ שאם ישראל תתקוף את איראן איראן תתקוף מתקני נפט בהן. ארצות הברית הודיעה בתגובה כי תגן על מדינות המפרץ מאיראן ותתקוף את איראן לאחר תקיפה כזאת.[18]

בוועידת BRICS ב-24 באוקטובר פנה נשיא איראן מסעוד פזשכיאן למדינות בארגון שיפעלו נגד ישראל.[19][20]

פעולות ישראליות נוספות נגד איראן

ב-8 באוקטובר תקף צה"ל בדמשק מבנה של משמרות המהפכה באזור ליד שגרירות איראן. בתקיפה נהרגו 4 אנשים.[21]

בין 8 ל-9 באוקטובר תקף צה"ל דירה בדמשק, בזמן שהתקיימה בדירה פגישה בין בכירים איראנים לבכירי חזבאללה. לפחות שלושה בכירים איראנים ושישה בכירים בחזבאללה חוסלו בתקיפה.[22]

ב-21 באוקטובר נעצרו 7 ישראלים שביצעו לפי מקורות ישראלים בין 600 ל-700 משימות ריגול עבור איראן.[23]

ב-23 באוקטובר, עלי חיידרי, קצין במשמרות המהפכה ורופא איראני ששימש כיועץ בלבנון, נהרג בתקיפה ישראלית בדרום לבנון.[24]

המתקפה הישראלית באיראן וניסיונות ההתנקשות בגורמים ברחבי העולם

ערך מורחב – התקיפה הישראלית באיראן (אוקטובר 2024)

ב-26 באוקטובר תקף צה"ל 20 מטרות באיראן, עיראק, סוריה ולבנון במבצע ימי תשובה. המבצע התנהל בשלושה גלים עיקריים, החל מהשעה 02:00 לפנות בוקר. בגל הראשון הותקפו מתקני הגנה אווירית, ובגל השני הופצצו מתקני טילים וכטב"מים. בתקיפה השתתפו מטוסי קרב, מטוסי תדלוק, מטוסי איסוף מודיעין ואלקטרוניקה, ומטוסי פיקוד ושליטה.[25]

ב-4 בנובמבר דיווח האיראן אינטרנשיונל כי חוליית מרגלים איראנית ניסתה להתנקש במפקד בסיס נבטים.[26]

ב-8 בנובמבר הוגש אישום לבית המשפט הפדרלי במנהטן בו נטען כי ה-FBI סיכל תוכנית של משמרות המהפכה ו"יחידת המבצעים השחורים" של חזבאללה להתנקש בחייו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. ה-FBI עצר חוליה שלפי אחד מהגורמים בה ב-7 באוקטובר 2024 הם קיבלו את המשימה לעקוב אחרי הנשיא ולהוציא תוכנית להתנקש בו, אחד המחבלים בחוליה ברח לאיראן ו-2 אחרים נעצרו.[27][28] בנוסף איראני נעצר בחשד שהיה מעורב בניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ ב-13 ביולי.[29]

לאחר מכן נחשף כי איראן ניסתה לחסל בעזרת אותה חוליה את העיתונאית האמריקאית-איראנית מסיח עלינז'אד (אנ'). החוליה תצפתה על ביתה ותכננה לחסל אותה, אך המחבלים נעצרו לפני שהתוכנית יצאה לדרך.[30]

ב-14 בנובמבר איראן הודיעה כי היא תימנע מלתקוף את ישראל ושהם "מוכנים לנהל משא ומתן על הגרעין".[31]

לאחר מכן יועצו של ח'אמנאי עלי לאריג'אני נפגש עם בשאר אל-אסד. לאחר הפגישה, בעודו בדמשק, ישראל ביצעה גל תקיפות, שכּלל גם תקיפה באזור שכונת הווילות באל-מאזה ליד שגרירות איראן, שבה שהה לאריג'אני.[32][33]. בתקיפה נהרגו 15 אנשים, כמה מהם בכירים איראנים שנפגשו עם בכירים בג'יהאד האסלאמי.[34]

ב-15 בנובמבר פורסם כי בתקיפה ב-26 באוקטובר ישראל השמידה מתקן גרעיני ששימש למחקר של ראשי טילים גרעינים. לפי הערכות איראן עדיין לא סיימה את המחקר שערכה בבסיס.[35]

ב-20 בנובמבר דווח כי איראן שינתה את דעתה והתחילה להתכונן לקראת המתקפה. עשרות משאיות הועברו מאיראן לעיראק. לפי דיווחים בערוצים לבנוניים וערוצים המתנגדים לשלטון אסד, המשאיות היו מלאות ברקטות של טווחים שונים. לפי הדיווחים, ישראל התחילה לתכנן מתקפת מנע באיראן ועיראק.[36] בנוסף צה"ל תקף מבנים של משמרות המהפכה ומיליציות איראניות בסוריה באזור תדמור.[37][38] בתקיפות נהרגו 71 פעילי המיליציות.

העימות העקיף

איראן היא התומכת הכלכלית העיקרית של חמאס והג'יהאד האסלאמי.[39] נשיא איראן אבראהים ראיסי נשא ב"יום ירושלים" באפריל 2023 נאום שהופנה לתושבי עזה, ובעיקר לחמאס ולג'יהאד האסלאמי. בנאום קרא לפלסטינים להאיץ את מאבקם נגד ישראל, ואמר: "יוזמת ההגדרה העצמית נמצאת כיום בידי הפלסטינים".[40] לפי דיווח של וול סטריט ג'ורנל שראיין בכירים של חמאס וחזבאללה, מחודש אוגוסט קצינים במשמרות המהפכה סייעו לחמאס לתכנן את המתקפה המשולבת נגד ישראל.[41]

דיווח נוסף של וול סטריט ג'ורנל טען כי בספטמבר 2023 כ־500 מחבלים פלסטינים מחמאס וגא"פ עברו הדרכות ואימונים במתקנים צבאיים באיראן כהכנה למתקפה. האימונים נערכו בהובלת קצינים של כוח קודס, הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה האיראניים, האחראים בין השאר לכל המבצעים החשאיים מחוץ לגבולות איראן. מפקד כוח קודס, אסמאעיל קאאני, נכח גם הוא באימונים. בכירים בארצות הברית אמרו כי איראן מאמנת לעיתים קרובות חמושים אסלאמיים, אבל אין להם מידע על אימון המוני כזה לפני המתקפה.[42]

בשבועות שלפני המתקפה הם גיבשו את פרטיה בפגישות בביירות עם נציגי חמאס, חזבאללה וארגונים פרו־איראניים נוספים. לפי העיתון, איראן גם נתנה את האישור הסופי למתקפה. איראן מצידה הכחישה מעורבות במתקפה, וארצות הברית טענה כי אין לה מידע על מעורבות כזאת. ב־3 באוקטובר 2023, ארבעה ימים לפני המתקפה, הזהיר עלי ח'אמנאי את סעודיה מנורמליזציה עם ישראל ושיבח את הצעירים הפלסטינים. על פי ד"ר ירון פרידמן, ולפי הערכות של עיתונאים סעודים וקטרים, עיתוי המתקפה קשור לרצונה של איראן לחבל בניסיונות ההתקרבות בין סעודיה לבין ישראל.[39][43] דברים ברוח דומה אמר הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן.[44]

הערות שוליים

  1. ^ רז צימט, ‏איראן ומדיניות הסיכולים המיוחסת לישראל: בין איומים לאילוצים, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 26 בינואר 2024
    Death toll update | 14 people killed in Israel attack on building of the Iranian embassy in Damascus - The Syrian Observatory For Human Rights, The Syrian Observatory For Human Rights, ‏2 באפריל 2024
    יעד החיסול בסוריה: "קצין בכיר במשמרות המהפכה שהיה אחראי על הברחות דרך הים", באתר ישראל היום, 2 במרץ 2024,
    "Following military movements by Israeli forces near ceasefire line: Israel attacks position in Al-Qunaitrah countryside". Syrian Observatory for Human Rights. 3 באוקטובר 2024. נבדק ב-3 באוקטובר 2024. {{cite news}}: (עזרה), עוד 4 נהרגו במבצע ימי תשובה (2024).
  2. ^ "נועם אמיר: "90% ממערך ההגנה האווירית של איראן הושמד בתקיפה", באתר עכשיו 14, 26 באוקטובר 2024
  3. ^ בנובמבר 2024 דיווח: ישראל הנחיתה מכה קשה על איראן, באתר "סרוגים", 14 בנובמבר 2024
  4. ^ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
  5. ^ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
  6. ^ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
  7. ^ עמית סגל, ‏הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר ‏מאקו‏, 26 בפברואר 2024
  8. ^ אלון חכמון, ‏הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
  9. ^ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
  10. ^ ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, איראן: מפקד בכיר במשמרות המהפכה נהרג בתקיפה ישראלית בסוריה, באתר ynet, 25 בדצמבר 2023
  11. ^ Death toll update | Ten individuals including three commanders of IRGC killed in Israeli airstrikes on building in Damascus - The Syrian Observatory For Human Rights, The Syrian Observatory For Human Rights, ‏20 בינואר 2024
  12. ^ המתקפה האיראנית השנייה בדרך? קצין משמרות המהפכה חוסל בלב איראן, באתר מעריב אונליין, 29 באפריל 2024
  13. ^ שחר קליימן, מאחורי החיסול בצידון: בכיר ב"גדודי חללי אל-אקצא" ופעיל בכוח קודס האיראני, באתר www.israelhayom.co.il
  14. ^ ליאור בן ארי, התקיפות בסוריה, והדיווח הדרמטי: "כוחות ישראליים השתלשלו עם חבלים לקרקע, נלכדו איראנים", באתר ynet, 12 בספטמבר 2024
  15. ^ ליאור בן ארי, דיווח סעודי: 19 אנשי משמרות המהפכה נהרגו בפיצוץ הביפרים במזרח סוריה, באתר ynet, 18 בספטמבר 2024
  16. ^ האלוף עבאס נילפורשן, מפקד כוח קודס בלבנון, נהרג בהפצצה בביירות, באתר מעריב אונליין, 28 בספטמבר 2024
  17. ^ יואב זיתון, המתקפה האיראנית: תמונות הלוויין חושפות את הנזק בבסיס נבטים, באתר ynet, 3 באוקטובר 2024
  18. ^ לא רק פגישה דיפלומטית: האיום שהעביר שר החוץ האיראני ליורש העצר הסעודי, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2024
  19. ^ עמית בר, פוטין מצהיר על הרחבת שיתוף פעולה כלכלי עם איראן, רגע לפני תקיפה ישראלית, באתר ביזפורטל, 24 באוקטובר 2024
  20. ^ Institute for the Study of War, Institute for the Study of War (באנגלית)
  21. ^ שחר קליימן, דיווחים: חמישה הרוגים בתקיפה בדמשק, שכוונה לאזור ליד שגרירות איראן; יעד התקיפה: בכיר ביחידת ההברחות 4400 בחיזבאללה, באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2024
  22. ^ אבי אשכנזי, ‏דיווח: דירה הותקפה בדמשק; היעד: מפקד בכיר בחיזבאללה, באתר מעריב אונליין, 8 באוקטובר 2024
  23. ^ איציק סבן, שבעה ישראלים ביצעו בין 600 ל-700 משימות ריגול עבור איראן במשך שנתיים: "אחד האירועים החמורים שנחקרו מאז ומעולם״, באתר ישראל היום, 21 באוקטובר 2024
  24. ^ ליאור בן ארי, דיווחים איראניים: "קצין במשמרות המהפכה נהרג בתקיפה בדרום לבנון", באתר ynet, 22 באוקטובר 2024
  25. ^ דן ארקין, חיל האוויר תקף באיראן: "מבצע ימי תשובה" הסתיים בהצלחה, באתר israeldefense
  26. ^ דוד הכהן, ‏דיווח: איראן ניסתה לחסל את מפקד בסיס נבטים | האבטחה סביבו תוגברה: "כמו הרמטכ"ל", באתר כיכר השבת, 4 בנובמבר 2024
  27. ^ יואב שוסטר‏, ה-FBI חשף מזימה איראנית להתנקש בחייו של דונלד טראמפ, באתר וואלה, 8 בנובמבר 2024
  28. ^ ארה"ב חשפה: סוכלה תוכנית איראנית להתנקש בטראמפ לפני הבחירות, באתר ynet, 8 בנובמבר 2024
  29. ^ נתן גוטמן, ארצות הברית: איראן תכננה לרצוח את דונלד טראמפ, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 8 בנובמבר 2024
  30. ^ Nic White, Journalist was second target of Iranian plot to kill Trump, Mail Online, ‏2024-11-08
  31. ^ חוששים למתקני הגרעין? איראן במסר כניעה נוסף, באתר "סרוגים", 14 בנובמבר 2024
  32. ^ ליאור בן ארי, אסד נפגש עם יועצו הקרוב של חמינאי: "דנו בתוקפנות של ישראל בלבנון ובפלסטין", באתר ynet, 14 בנובמבר 2024
  33. ^ ליאור בן ארי, סוריה מאשימה: ישראל תקפה בדמשק, בזמן ביקורו של יועצו הבכיר של חמינאי, באתר ynet, 14 בנובמבר 2024
  34. ^ ליאור בן ארי, בזמן ביקור יועץ לחמינאי: צה"ל תקף יעדי ג'יהאד איסלאמי בדמשק, לפחות 15 נהרגו, באתר ynet, 14 בנובמבר 2024
  35. ^ ישי בר יוסף, דיווח: ישראל הרסה מתקן חקר גרעין פעיל של איראן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 בנובמבר 2024
  36. ^ ציוץ של 𝓂𝒶𝓇𝒾𝑜🇱🇧🇬🇧🇦🇪 ברשת החברתית אקס (טוויטר), "An Israeli attack in Iraq is imminent", 20 בנובמבר 2024
  37. ^ הדבר הכי יקר לאסד: דיווחים על תקיפות במרחב המתקן האסטרטגי בעומק סוריה, באתר מעריב אונליין, 20 בנובמבר 2024
  38. ^ אריה יואלי, ‏דיווח: תקיפה חריגה של חיל האוויר במרכז סוריה, באתר "סרוגים", 20 בנובמבר 2024
  39. ^ 1 2 דיווח: איראן עזרה לחמאס לתכנן את מתקפת הפתע, ונתנה את האישור הסופי, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
  40. ^ דן ארקין, ‏נשיא איראן קרא לתושבי עזה להגביר מאבק נגד ישראל, באתר "IsraelDefense‏", 17 באפריל 2023
  41. ^ אמיר בוחבוט‏, הפתיע גם אותם? כך שלל חמאס מחזבאללה את אפקט ההפתעה, באתר וואלה, 21 באוקטובר 2023
  42. ^ Summer Said, Dov Lieber, Benoit Faucon,Hamas Fighters Trained in Iran Before Oct. 7 Attacks, The Wall Street Journal, 25 October 2023 (באנגלית)
  43. ^ The Wall Street Journal, ‏איראן עזרה לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל במשך כמה שבועות, באתר גלובס, 9 באוקטובר 2023
  44. ^ הפסגה בורשה: קטאר העבירה לישראל מסר מחמאס, ראש המוסד לא נשאר חייב, באתר מעריב אונליין, 20 בדצמבר 2023