יִמְנָה הוא דמות מקראית, בנו הבכור של אשר ונכדם של יעקב ושל זלפה שפחת לאה. לימנה היו שלושה אחים: ישוה, ישוי ובריעה, ואחות אחת: שרח.^[1] למשפחתו של ימנה קראו משפחת הימנה.^[2][3]

יכול להיות שפירוש השם ימנה מגיע מהשורש מנה, ופירושו האל נתן לי את מנת חלקי, או בקשת לאל שייתן לתינוק את הראוי לו.^[3][4]

בדעת מקרא נאמר, נוסף על פירוש שמו, גם רמז לכך שהאל בפירוש שמו של ימנה הוא ה', שהאות הראשונה והאות האחרונה של ימנה מרכיבים את אחד משמותיו של ה'.^[4]

בספר הישר מסופר שאמו של ימנה נקראה הדורה, בתו של אבימאל בן עבר בן שם, והיא הייתה אשתו של אשר.^[5]

יש מדרש האומר שימנה נקרא בשם זה משום שהיה בכורו של אשר, ומיומנת עליו ברכתו, כלומר שהוא יקבל את רוב הברכה של יעקב לאשר עקב היותו בכורו.^[6]

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.