ישיבת הנגב

ישיבת הנגב
ישיבה
השתייכות ליטאים
תקופת הפעילות 1966–הווה (כ־58 שנים)
מייסדים הרב יששכר מאיר
בעלי תפקידים
ראש הישיבה הרב אריה לייב לוי
סגל הרב מנחם קון (משגיח)
מיקום
מיקום נתיבות
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°25′45″N 34°35′48″E / 31.429083333333°N 34.596555555556°E / 31.429083333333; 34.596555555556
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרב יששכר מאיר, מייסד וראש הישיבה

ישיבת הנגב (בעבר "ישיבת עזתה") היא ישיבה גדולה חרדית שהוקמה בנתיבות, על ידי הרב יששכר מאיר.

הקמת הישיבה והתרחבותה

הרב יששכר מאיר שימש כשנתיים כר"מ בישיבת בני עקיבא כפר הרואה. בראשית שנות ה-60, הוא עבר לנתיבות עם 17 מתלמידיו ופתח שם את "ישיבת עזתה" שנקראה לימים "ישיבת הנגב"[1][2], כחלק ממגמה לחיזוק הדת בדרום הארץ. בהמשך הוקצה לישיבה שטח של 34 דונם[דרוש מקור], עליו הוקמו בניני הישיבה, תלמוד תורה לבנים בית ספר וסמינר לבנות. ובנייני מגורים. תוך שנים ספורות גדלה הישיבה לכ-250 תלמידים.

בשנות ה-60 וה-70 וה-80 התחנכו בישיבה בוגרי ישיבות תיכוניות, דתיים לאומיים, ודרכה נטמעו בעולם החרדי (תופעה זו כונתה "שרפה" - הבחורים "נשרפו" על שום המעבר מכיפה סרוגה לכיפה שחורה, ולפיכך כונתה הישיבה "משרפה"). בעשורים אלה היו בין הרבנים בישיבה: רפאל יונה טיקוצ'ינסקי, יונה ברוורמן, שמחה שיף, שלמה פישר, שאול דולינגר, ואריה לייב לוי. בשנת ה'תשל"ו (1976) צרף הרב מאיר את הרב ראובן יוסף גרשונוביץ לכהן לצידו כראש הישיבה. הרב חיים פרידלנדר כיהן כמשגיח בישיבה בשנות השבעים, ומשנת ה'תשמ"א (1981) כיהן כמשגיח גם בישיבת פוניבז'. בשנות ה-90 לאחר אסון צ'רנוביל קלטה הישיבה עשרות נערים מהאזור. בהמשך שינתה הישיבה את צביונה והפכה לישיבה חרדית.

הרב הנהיג בישיבה להתפלל בנוסח ספרד ולאחר פטירתו של הרב יששכר מאיר שינו לנוסח אשכנז.

לישיבה ומוסדותיה היה חלק בהתפתחותן של קהילות חרדיות באזור. חלק מבוגריה עברו לגור בקרבת מקום לאחר נישואיהם, וילדיהם למדו במוסדותיה, לרבנים מאיר וגרשנוביץ הייתה השפעה רבה על עיצוב דמותן של קהילות אלה.

'היכל אליהו' - שדרות

בשנת 2005 פתח הרב מאיר בעיר שדרות, שהייתה מופגזת אז בתדירות גבוהה, את ישיבת "היכל אליהו"[3](הקישור אינו פעיל, 27 ביוני 2018). מאז פטירת הרב מאיר עומד בראשה הרב ישראל מאיר שלום. משגיח הישיבה הוא הרב אהרן שורץ. בין הר"מים: הרב משה אבוטבול, הרב דב מן והרב חגי צדוק[4].

ראשי הישיבה, הרב ראובן יוסף גרשנוביץ (מימין) והרב יששכר מאיר בהיכל הישיבה

'נר זרח' - זרועה - עוצם

ערך מורחב – ישיבת נר זרח

בקיץ ה'תשס"ו (2006) הקים הרב מאיר את ישיבת 'נר זרח' במושב זרועה הסמוך לנתיבות[5]. אחרי פטירתו של הרב מאיר, היא נלקחה תחת חסותה של ישיבת ארחות תורה, עקב התנגדות תושבי המקום לישיבה[6], היא עברה למושב עוצם[7]. בראש ישיבה זו עומדים הרב יצחק זאב פיינשטיין, והרב אליהו ברוורמן.

ישיבת הנגב שכר שכיר

לאחר פטירתו של הרב יששכר מאיר נסגרה הישיבה בנתיבות, באדר ה'תשע"ב נפתחה הישיבה בסיוע ישיבת בית מדרש עליון על ידי אחיינו של הרב יששכר מאיר הרב שלמה צבי פרוכטר, ונקראה "ישיבת הנגב שכר שכיר" על שם ספרו של הרב. בישיבה כמאתיים חמישים בחורים. בראשה עומדים הרב אריה לוי והרב אפרים זאב גרבוז, בעבר עמד בראשות הישיבה הרב צבי יהודה גרשנוביץ בנו של הרב ראובן יוסף גרשנוביץ, עד פטירתו באייר ה'תשפ"ב.

באייר התשפ"ד יצא גיליון בשם "הישיבה" הגיליון מכיל חומר רב אודות הישיבה משנות הקמתה עד למצבה העכשווי, זאת כהכנה לאירוע "נקבצו לך" שיתקיים בחודש סיון במתחם הדי סיטי.


עוד ישיבות במתחם -

  • ישיבה קטנה "עטרת שלמה" בראשות הרב חיים מגורי (בעבר התקיימה במקום ישיבה קטנה נוספת "אבן האזל").
  • כולל אברכים בבניין הישיבה לבוגרי הישיבה בראשות הרב ראובן חלא לשעבר משגיח בישיבת הנגב.
  • ישיבת "תפארת צבי" ישיבה קטנה בראשות הרב תנחום פישהוף מרבני ישיבת פונביז' לצעירים הנקראת על שם הרב צבי יהודה גרשנוביץ

בוגרים בולטים

העיר נתיבות בשנות ה-60

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישיבת הנגב בוויקישיתוף

הערות שוליים