מלכתחילה נוסדה הישיבה במתכונת הישיבתית של ישיבות ליטא והונגריה ובדרך הלימוד הליטאית, אולם היא הייתה מושפעת במידה מסוימת מהגותו של הרש"ר הירש ומאסכולת "תורה עם דרך ארץ" שאותה ייסד והייתה נפוצה בישיבות בגרמניה.[2] בשנותיה הראשונות, הורשו תלמידים ממשפחות יוצאי גרמניה ללמוד להשלמת בגרויות, במקביל ללימודיהם בישיבה, זאת במטרה למנוע מהם ללכת לתיכונים. הישיבה התייחדה בכך ששפת הלימוד הייתה עברית (ולא יידיש) ושחלק מסדרי הלימוד הקבועים בה היו שיעורי תנ"ך. שמה של הישיבה ניתן לה על ידי הרבנית מטל שלזינגר, רעייתו של ראש הישיבה, שאמרה כי "קול לימוד התורה של בעלה ערב לה יותר מכל התענוגות הגשמיים שהותירה אחריה בגרמניה".[3] יהודי ירושלים בני היישוב הישן, שלא הורגלו לסוג זה של ישיבות, נהגו לכנותה בעוקצנות: "קולטורה", שמשמעותה תרבות בלועזית.
בחלוף השנים השתנה הקו הלימודי בישיבה והיא הפכה לישיבה ליטאית לכל דבר, ובה לימודים במתכונת דומה לישיבת חברון וישיבת פוניבז'. למרות זאת נשמרו בה מסורות מסוימות האופייניות ליהודים יוצאי גרמניה. כמו כן, עד לסוף שנות ה-70 היו בישיבה הקטנה והגדולה יחד רק שש כיתות (ללא קיבוץ), ובהמשך פנו הבחורים לישיבות אחרות. התלמידים ממוצא ליטאי עברו בעיקר לפוניבז' ולחברון, והתלמידים ממוצא חסידי עברו בעיקר לישיבת טשיבין.
בשנת ה'תש"ט נפטר ראש הישיבה הרב שלזינגר. את ראשות הישיבה קיבל הרב שלמה זלמן אוירבך, תפקיד שבו שימש במשך 46 שנה (לצידם של הרב ברוך קונשטט ובהמשך בנו הרב אלחנן משה קונשטט). תפקיד זה כלל את מסירת השיעור לשתי הכיתות הגבוהות (ה'1 וה'2) ובחינה חודשית לכל כיתה. עם פטירתו של הרב אוירבך בשנת ה'תשנ"ה (1995), עברה ראשות הישיבה לבנו של ראש הישיבה הראשון, הרב משה יהודה שלזינגר. בשנת ה'תשע"ז (2017) מונה בנו, הרב שלמה שלזינגר לכהן לצדו בראשות הישיבה.[7]
בתפקיד משגיח בישיבה הגדולה שימש הרב גדליה אייזמן החל משנת ה'תש"ד (חמש שנים לאחר קום הישיבה). בשנות השמונים הפסיק הרב אייזמן את שיחותיו, ואת מקומו ממלא הרב יצחק ירוחם בורודיאנסקי, חתנו של הרב אוירבך, המוסר שתי שיחות בשבוע ו"ועדים". לצד הרב אייזמן כיהן הרב גבריאל לרר. במשך 20 שנה היה הרב שלמה וולבה מוסר שיחה שבועית בישיבה במוצאי שבת.
בישיבה מכהנים אנשי צוות ספרדים.
הנהלת הישיבה אינה נוטה בדרך כלל להתערב בסדר יומם של התלמידים, ובכך נחשבת הישיבה לנטולת פיקוח באופן יחסי. אף על פי כן, נוקטים כיום רבני הישיבה בעמדה מחמירה כלפי טלפונים סלולריים שאינם כשרים. ועל פלאפונים כשרים מסוימים הקלים לפריצה, (כגון שיאומי ו־C2) בנוסף חל איסור על תלמידים ללמוד נהיגה.[8]
מנהל הישיבה בין השנים ה'תשמ"ט-ה'תשע"א היה בנימין ליבסקינד. כיום משמש בתפקיד ישראל ברלין בנו של הרב מנחם צבי ברלין.
בנייני הישיבה
בתחילה השתכנה הישיבה בבית הכנסת שבשכונת משכנות הסמוכה לשכונת מחנה יהודה. אחר כך עברה הישיבה לשכונת שערי חסד כשהפנימייה וחדר האוכל שוכנו במבנה המכונה "בית סבא" ברחוב המלך ג'ורג' 47. עם ההכרזה על הקמת אזור ביטחון ב' בפברואר 1947 פונה בית סבא, ובהשתדלות הרב הרצוג אצל הבישוף האנגליקני של ירושלים השתכנה הפנימייה באופן זמני באגף של ירושלים קולג' לבנות ברחוב אוסישקין,[9] שבהמשך היה למשכנו של בית הספר אוולינה דה רוטשילד. הישיבה המשיכה בלימודים סדירים במהלך מלחמת העצמאות ולמדו בה באותה עת כ-120 תלמידים.[10]
בשנת ה'תשי"ז עברה הישיבה למשכן קבע בשכונת בית וגן,[11] מבנה שתוכנן על ידי האדריכל יוסף שנברגר. בעקבות הגידול במספר התלמידים הפך לאחר כחמש שנים המבנה הראשון לשמש כפנימייה לתלמידים, ובצמוד לו נבנו שני בתי מדרש לישיבה הקטנה ולישיבה הגדולה.
בשנים 2000–2003 (תש"ס-תשס"ג) בנתה הישיבה אגף לימוד חדש וביצעה שינויים במבנים הקיימים,[12] בשנת 2020 נבנתה קומה נוספת בישיבה.
בישיבה הגדולה לומדים כארבע מאות תלמידים.[13] לצדה פועלים גם ישיבה קטנה שבה כשלוש מאות תלמידים, מחלקה לתלמידים מחו"ל וכולל אברכים.
מנהגים מיוחדים בישיבה
בית המדרש, 2007רבני הישיבה, 2005
בשנותיה הראשונות של הישיבה, התבטא אופיה ה"יקי" גם במנהגי הישיבה. למשל, נאמרו בישיבה הפיוטים בתפילה בשבתות ובחגים. בנוסף, נהגו להוסיף מזמור תהלים בט"ז בחשוון, לזכר ליל הבדולח.[14] מאוחר יותר, עם השינוי באופי הישיבה השתנו גם מנהגים אלה, אך למרות היות הישיבה כיום ישיבה ליטאית מובהקת, היא ממשיכה לשמר כמה מנהגים וניגונים "יקיים" שהנהיגו מקימיה ואינם מקובלים בישיבות ליטאיות אחרות. מנהגים אלה כוללים למשל:
שירת הפיוט "יגדל" בימים טובים ובימים נוראים בסוף התפילות בניגון בנוסח פרנקפורט.
הרב מנחם רוטנברג משגיח קטן בעבר וכיום משמש כיועץ לבחורי הישיבה
ארגונים בישיבה
"כח צביקה" - בין הארגונים הבולטים בישיבה, נקרא על שם בחור בשם צביקה פליגלמן הסובל משיתוק, חברי הכח דואגים לכל תפקודיו הרגילים, הארגון נוסד לפני שלושים שנה וחברים בו כארבעים בחורים, הכוח מארגן "ועדים" - שיחות מוסר לקבוצות קטנות, אשר בו מתארחים רבנים ומשגיחים מפורסמים,[17] הכח מוציא מעת לעת קונטרסים מאת פליגלמן ודברים שנאמרו בוועדים.[18] הכח נסגר עם פטירתו בז' אבתשפ"ד.[19]
"תומכי תורה - זכר דוד" ארגון המסייע לבחורים קשיי יכולת בטפולים רפואיים, סיוע כספי, ביגוד ועוד, הת"ת הוקם על ידי בני פישר יו"ר ארגון מגן לחולה, והיה הת"ת הראשון בעולם הישיבות, הארגון מחזיק אתר.[20]
"המכון לכתיבת חדושי תורה" מחשבים חסומים (ללא אינטרנט) לתועלת הבחורים.
"קולות" גיליון שבועי בו מפרסמים הבחורים בכל שבוע שאלות ותשובות מאת הבחורים והרבנים.
"יחי ראובן" בימי שישי רוב הבחורים לא היו לומדים בישיבה אלא היו הולכים ללמוד במסגרות אחרות. לשם כך הקים הרב יהושע שרבני (מרבני הישיבה) ארגון לזכר אביו, אשר הביא לכך שמחצית מבני הישיבה משתתפים בארגון, הארגון מקיים שבת במקום נופש, סעודות מלווה מלכה ועוד.
לקול תורה אלפי בוגרים בישראל ובקהילות היהודיות בעולם. במהלך השנים הוקמו בבני ברק ובמודיעין עילית, בתי כנסת המיועדים לבוגרי הישיבה, שבהם מתקיימים מנהגי וניגוני התפילות כמנהג הישיבה. מעת לעת מגיעים אליהם רבני הישיבה למסור שיעורים ושיחות מוסר.
קול התורה ב"ק - מאמרים, חידושים, ביאורים מרבני ישיבת קול תורה (מיכאל בוחניק עורך ראשי, ה'תשנ"ו)
קול התורה - מאמרים, חידושים, ביאורים מרבני ישיבת קול תורה (מיכאל בוחניק עורך ראשי, ה'תשס"ג)
שערי גיטין חידושי תורה על מסכת גיטין מתלמידי הישיבה (חיים שפירא עורך ראשי, ה'תשס"ו)[23]
שערי כתובות חידושי תורה על מסכת כתובות, מתלמידי הישיבה (חיים שפירא עורך ראשי, ה'תשס"ז)[24]
תורה מהיכל - קידושין מערכות תורניות על מסכת קידושין שנתחדשו על ידי תלמידי הישיבה ונמסרו מפיהם בבית המדרש בפני כל בני הישיבה[25] (אליעזר שופט עורך ראשי, ה'תשס"ט)[26]
תורה מהיכל - בבא קמא מערכות תורניות על מסכת בבא קמא שנתחדשו על ידי תלמידי הישיבה מפיהם בבית המדרש בפני כל בני הישיבה (אליעזר שופט עורך ראשי, ה'תש"ע)[27]
קול התורה - גיטין - חידושי תורה של התלמידים, התשע"ט
הרב בן ציון בורודיאנסקי • הרב רפאל צבי וולפין • הרב אליעזר יחיאל קונשטט • הרב אברהם מאיר שטיינפלד • הרב יצחק דב שכטר • הרב מיכאל וינקלר • הרב יעקב שטיינהוז • הרב יצחק ירוחם בורודיאנסקי
רבני הישיבה הקטנה
בעבר
הרב ישראל בונדהיים • הרב יחזקאל קורן • הרב יעקב רבינוביץ תאומים • הרב משה מרצבך • הרב ברוך שפירא
בהווה
הרב אביעזר שפירא • הרב מאיר קוט • הרב בן ציון שפירא • הרב משה לנג
