הישיבה הוקמה על רקע המחלוקת בציבור הליטאי בין נאמני הרב שטיינמן לנאמני הרב שמואל אוירבך ובעקבות הזדהותם של ראש ישיבת חדרה, הרב ארנברג, והמשגיח, הרב טוביה נוביק, עם מפלגת בני תורה[3]. לאחר שניסיונות פשרה לא הצליחו[4], הורה הרב שטיינמן להקים ישיבה חדשה והטיל על יעקב וירז'בינסקי, מנהל ישיבת אורחות תורה, את הניהול הלוגיסטי והגשמי של הישיבה החדשה. בעקבות כך עברו בהוראת הרב שטיינמן לישיבה החדשה כ-130 בחורים, ומצוות הישיבה עברו הרב אלעזר דוד אפשטיין (חתנו של הרב חיים קניבסקי), הרב רפאל גפן, הרב אפרים רוטשילד והרב אברהם ישעיהו סוקולובסקי.
הישיבה דוגלת בסגירות ובצמצום מהעולם שבחוץ שבא לידי ביטוי בתקנון האוסר על הבאת נגני mp3 כשרים לישיבה, וכן על הבאת פלאפון המשמש לשיחות בלבד, והאוסר נסיעה בטרמפים (על ידי אנשים שאינם בני תורה).
הרב רפאל גפן והרב דוד אפשטיין מכהנים כרמי"ם בשיעור א'. הרב אפרים רוטשילד והרב חיים יעקב כגן מכהנים כרמי"ם בשיעור ב'. ראש הישיבה הרב יעקב סטפנסקי מוסר שיעורים לבני שיעור ג' בימים ראשון, שני וחמישי - ובנוסף מוסר שיעור כללי לכלל התלמידים ביום שלישי בהיכל הישיבה.
ר"מ בקיאות הוא הרב מתתיהו זאב שציגל, וראש ה"קיבוץ" הוא הרב אברהם ישעיהו סוקולובסקי.
המשגיח הרוחני בישיבה הוא הרב נח פלאי, שכיהן קודם לכן כמשגיח בישיבת רבנו חיים עוזר. גם הרב זאב כַּהַן, ר"מ בישיבת מאור התלמוד, מוסר שיחות מוסריות בישיבה. כמשגיחים קטנים (מקקי"ם) מכהנים - הרב מרדכי הרשקוביץ בשיעור ב', הרב אורי דיקמן בשיעור א' והרב שמחה אקרמן. במשך תקופה שימש הרב יחיאל מאיר צוקר כמשגיח נוסף בישיבה.
באלול תשע"ד עברה הישיבה לאלעד וממוקמת בקרוואנים בקמפוס רחב ידיים בכניסה לעיר[6].
.jpg)
