הסכם בחריין–ישראל, או באופן רשמי הצהרת שלום, שיתוף פעולה, ויחסים דיפלומטיים בונים וידידותיים הוא הסכם לנרמול היחסים הדיפלומטיים והכלכליים בין מדינת ישראל לבין ממלכת בחריין שנחתם במסגרת הסכמי אברהם ב-15 בספטמבר2020 בבית הלבן. ההסכם פורסם אחר שיחת טלפון שהתקיימה בין הצדדים, עם תיווכו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.[1][2]
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ מודיע לכלי התקשורת על כינון היחסים בין ישראל לבחריין מהחדר הסגלגל בבית הלבן, 11 בספטמבר 2020
ב-11 בספטמבר 2020 דווח כי בחריין החליטה לנרמל את יחסיה עם ישראל ולכונן איתה יחסים דיפלומטים.[2][1] מאז הסכמי אוסלו בחריין מקיימת יחסים חשאיים עם ישראל, ואף תומכת בה במאבקיה ומבקרת את אויביה באופן לא שגרתי למדינה ערבית. כבר ב-2018 נטען על ידי בכירים משתי המדינות כי ככל הנראה, יחסים דיפלומטיים ביניהן יכוננו בעתיד.[3][4]
ההסכם נפתח בשאיפתן של המדינות "להביא לפתיחתו של עידן חדש של ידידות ושיתוף פעולה, בחתירה למזרח תיכון יציב, בטוח ומשגשג - לטובת כל המדינות ועמי האזור". עוד נכתב בהסכם כי "בפגישתם, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ עבד א-לטיף א-זיאני הסכימו לכונן יחסים דיפלומטיים, לקדם ביטחון ממושך ולהימנע מאיומים ומשימוש בכוח. כמו כן, הצדדים הסכימו לקדם דו-קיום ותרבות של שלום. ברוח זו, הם אישרו היום שורה של צעדים שיחלו את הפרק החדש ביחסי המדינות". בנוסף לכך, התחייבו המדינות "להמשך המאמצים להגעה לפתרון כולל, הוגן וממושך של הסכסוך הישראלי-פלסטיני".[5]
ההסכם אושר על ידי הכנסת ב-10 בנובמבר ברוב של 62 תומכים מול 14 מתנגדים (חברי הרשימה המשותפת).[7][8]
הסכם הביניים והשלכות מעשיות
טקס חתימת הסכם הביניים ב-18 באוקטובר 2020 במנאמה, מימין: מנכ"ל משרד החוץ הישראלי אלון אושפיז, שר החוץ הבחרייני עבד א-לטיף א-זיאני וראש המטה לביטחון לאומי של ישראל מאיר בן שבת; ברקע מזכיר האוצר האמריקאי סטיבן מנושין
ב-18 באוקטובר נחתם במנאמה, בחריין, הסכם ביניים לכינון יחסים דיפלומטיים בין המדינות.[9] במסגרת הסכם הביניים נחתמו הסכמים לשיתוף פעולה בתחומי הכלכלה והמסחר, בתחום הטלפוניה, טכנולוגיות המידע ושירותי הדואר, תחום החקלאות והסכם לפטור מדרישות אשרת שהייה למחזיקים בדרכונים דיפלומטיים.[10]
ב-22 באוקטובר נחתם בין ישראל לבחריין הסכם תעופה, שמאפשר לכל אחת מהן להפעיל 14 טיסות שבועיות בקו נתב"ג-בחריין ובחריין-נתב"ג.[11] בתחילת חודש נובמבר אישרה ממשלת בחריין את הסכם התעופה.[12]
ב-25 באוקטובר חתמה בחריין על התחייבות למנוע "כל צורה של אנטישמיות, כולל אנטי ישראליות ודה לגיטימציה לקיומה של מדינת ישראל".[13]
ב-2 בדצמבר חתמו ישראל ובחריין על מזכר שיתוף פעולה בתחום התיירות. ההסכם כולל סעיפים בנושא תיירות למשפחות ותיירות כלכלית, וגם הקמת פורום תיירות משותף לשתי המדינות.[14][15] בנוסף, נחתם מזכר בתחום התקינה וקידום העסקים הקטנים.[16]
בינואר 2021 חתמו בנק הפועלים ובנק לאומי על הסכמי שיתוף פעולה עם "בנק לאומי לבחריין" (National Bank of Bahrain).[17]
ישראלישראל: ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר אחרי ההודעה על ההסכם כי "זה עידן חדש של שלום. השקענו בשלום במשך שנים ארוכות ועכשיו השלום ישקיע בנו, יביא להשקעות גדולות מאוד לכלכלת ישראל".[19]נשיא המדינה, ראובן ריבלין הודיע כי: "אני מברך את ראש הממשלה, ונשיא ארצות הברית ואת כל העמלים למען ההישג המופלא הזה וקורא למדינות ערביות ומוסלמיות נוספות לכונן שלום עם ישראל, שלום בין עמים, שלום עבור שלום. ההסכם בין ישראל ואיחוד האמירויות פתח עידן חדש במזרח התיכון ואנו עדים לשינוי שהביא עימו לאזורנו, עם החלטת בחריין ללכת אף היא בדרך זו של ידידות ולכונן יחסים מלאים עם מדינת ישראל".[20]
תגובות בבחריין
בחרייןבחריין: מלך בחריין, חמד, הדגיש לאחר ההכרזה את חשיבות ההגעה להסכם שלום כולל עם הפלסטינים, וציין את תפקידה של ארצות הברית בתהליך השלום במזרח התיכון. יועצו המדיני, ח'אלד בן אחמד אאל ח'ליפה, אמר כי "ההסכם הוא הדרך הטובה ביותר להבטיח את זכויות הפלסטיניים". לדבריו, "ההסכם מעביר מסר אל העם בישראל, שלפיו שלום כולל עם הפלסטינים הוא הדרך הטובה ביותר והאינטרס האמיתי למען עתידם".[21] בדצמבר 2020 הודיעה הממלכה כי לא תאפשר יבוא מוצרים ישראליים מההתנחלויות, בהתאם להחלטות האו"ם".[22]
האופוזיציה הבחריינית ופעילי שמאל במדינה הביעו התנגדות נחרצת להסכם עם ישראל. האופוזיציה רואה בהסכם "בגידה" ונשיא הפורום לזכויות האדם בבחריין, בייקר דרוויש אמר בתגובה כי "אל-קודס היא בירת פלסטין וכל נורמליזציה עם ישראל היא בגידה".[23]
תגובות בעולם
בעד
האיחוד האירופיהאיחוד האירופי: הנציג העליון של האיחוד האירופי לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, ז'וזפ בורל הודיע בשמו של האיחוד כי: "האיחוד מברך על כינון היחסים בין ממלכת בחריין למדינת ישראל וכי הוא מכיר בתרומתה של ארצות הברית להגעה ליציבות באזור המזרח התיכון, אך האיחוד האירופי נותר איתן במחויבותו לפתרון שתי המדינות בר-קיימא על בסיס משא ומתן המבוסס על העקרונות המוסכמים בינלאומית. האיחוד האירופי נותר מוכן לתמוך בישראלים ובפלסטינים במאמצים לחדש משא ומתן משמעותי בכל סוגיות הליבה כדי להשיג שלום אמיתי ומתמשך".[24]
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות: דוברת משרד החוץ של איחוד האמירויות הערביות בירכה על ההסכם בין ישראל לבין בחריין, ואמרה כי הוא יתרום ל"שלום וליציבות האזור".[2]
להצגת רשימת כל המדינות - לחצו על "הצגה" משמאל
אוסטריהאוסטריה: משרד החוץ האוסטרי פרסם הודעה בה הודיע על תמיכתו בהסכם, הוא הוסיף כי ההסכם הוא "צעד גדול נוסף לעבר השלום והיציבות במזרח התיכון".[25]
אוסטרליהאוסטרליה: בציוץ ברשת הטוויטר כתבה שרת החוץ האוסטרלית, מאריס פיין, כי "אוסטרליה מברכת את הצעד ההיסטורי של נורמליזציה בין ישראל לבין בחריין". היא הוסיפה כי "זהו צעד אמיץ לעבר שלום וביטחון במזרח התיכון".[26]
איטליהאיטליה: בהצהרה שהוציא משרד החוץ האיטלקי נכתב כי "איטליה מברכת על חתימת ההסכם, זהו צעד נוסף חשוב בדרך לשלום ויציבות במזרח התיכון. איטליה הוסיפה כי היא מצפה להתפתחות בתהליך השלום הישראלי–פלסטיני אחרי החתימה".[27]
אסטוניהאסטוניה: שר החוץ האסטוני, אורמס ריינסלו, כתב בטוויטר כי הוא "מברך על ההסכם בין ישראל לבחריין ומכיר בתפקידה של ארצות הברית בתהליך". הוא הוסיף כי "אלה חדשות טובות ליציבות ולשלום במזרח התיכון".[28]
ארצות הבריתארצות הברית: בציוץ ברשת הטוויטר כתב הנשיא דונלד טראמפ: "עוד פריצת דרך היסטורית! שתי חברותינו האדירות, ישראל וממלכת בחריין הגיעו להסכם שלום. זו המדינה הערבית השנייה לעשות שלום עם ישראל בתוך שלושים ימים".[29]
בולגריהבולגריה: משרד החוץ הבולגרי פרסם הודעה בה כתב כי "החלטתן של ישראל ובחריין לכונן יחסים דיפלומטיים היא עוד צעד חשוב לייצוב המזרח התיכון".[30]
ברזילברזיל: משרד החוץ הברזילאי צייץ ברשת הטוויטר כי "ישראל ובחריין הן פרטנריות גדולות של ברזיל במזרח התיכון וכי ההסכם בתיווך ארצות הברית הוא צעד בדרך לשגשוג ושלום באזור".[31]
גרמניהגרמניה: הייקו מאס, שר החוץ הגרמני, כתב בציוץ בטוויטר כי הוא "מברך את ההסכם בין בחריין לישראל, זהו צעד נוסף לכיוון השלום באזור".[32]
הונגריההונגריה: בפוסט שפרסם ברשת הפייסבוק הצהיר שר החוץ ההונגרי פטר סיירטו על תמיכתו בהסכם ובתוכנית השלום של הנשיא דונלד טראמפ.[33]
הפיליפיניםהפיליפינים: משרד החוץ הפיליפיני פרסם הודעת תמיכה בהסכם: "הפיליפינים מברכת את כינון היחסים הדיפלומטיים בין מדינת ישראל לבין ממלכת בחריין. זוהי התפתחות חיובית וצעד אחד קרוב יותר לשלום ויציבות באזור.[34]
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת: דומיניק ראב, מזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים של הממלכה המאוחדת, הגיב על ההסכם לאחר ההכרזה ואמר כי "הוא מברך בחום את הסכם הנורמליזציה בין ישראל לבין בחריין, יחסים דיפלומטיים מלאים בין שתי חברות של הממלכה המאוחדת הן חדשות נפלאות".[35]
יווןיוון: משרד החוץ היווני פרסם הצהרה בה נכתב כי הוא "מקדם בברכה את כינון היחסים הדיפלומטיים בין מדינת ישראל לממלכת בחריין". משרד החוץ הוסיף כי הוא "מצפה למציאת פתרון לסכסוך הישראלי-ערבי בהתאם לחוק הבינלאומי ולהחלטות מועצת הביטחון של האו"ם".[36]
לטביהלטביה: שר החוץ הלטבי אדגארס רינקביצ'ס קידם בברכה את הנורמליזציה בין ישראל ובחריין בטענה שהדבר יביא שלום לאזור. בנוסף לכך, הוא שיבח את ארצות הברית על מאמצי התיווך.[37]
ליטאליטא: משרד החוץ הליטאי צייץ בטוויטר כי "אלה חדשות טובות וזהו צעד חשוב בדרך ליציבות ולשלום במזרח התיכון".[38]
ניו זילנדניו זילנד: משרד החוץ של ניו זילנד פרסם הודעה ברשת הטוויטר בה נכתב כי "ניו זילנד מברכת את כינון היחסים בין ישראל לבחריין, זהו צעד בדרך ליציבות ולשלום במזרח התיכון".[40]
סלובניהסלובניה: בציוץ שפרסם משרד החוץ הסלובני נכתב כי "סלובניה מברכת על הסכם השלום בין ישראל לבחריין, השני של ישראל עם מדינת ערב בתוך חודש, זוהי הדרך לשלום ויציבות במזרח התיכון".[41]
ספרדספרד: ספרד הזדהתה בציוץ בטוויטר עם עמדת האיחוד האירופי בנושא ההסכם בין בחריין לישראל.[42]
עומאןעומאן: עומאן בירכה על הסכם הנורמליזציה בין המדינות ובטלוויזיה העומאנית נמסר כי: "הסולטנות מברכת על היוזמה שנקטה בחריין במסגרת זכויותיה כריבון. אנו מקווים שהכיוון האסטרטגי החדש שבו בחרו כמה מדינות ערביות יהיה הצעד המעשי שיוביל להשגת שלום המבוסס על סיום הכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטיניים והקמת מדינה פלסטינית עצמאית, שבירתה מזרח ירושלים".[43]
פרגוואיפרגוואי: שר החוץ של פרגוואי, אנטוניו ריבס פלסיוס, פרסם בציוץ ברשת הטוויטר כי הוא מברך את "ההסכם ההיסטורי בין ישראל, איחוד האמירויות הערביות, ארצות הברית ובחריין, ידידות של פרגוואי, שתורמות לשלום ולשגשוג באזור המזרח התיכון".[44]
צ'כיהצ'כיה: משרד החוץ הצ'כי קידם בברכה את ההצהרה על נורמליזציה בין שתי המדינות ואמר שהוא מקווה שההישג יביא לחידוש המגעים של ישראל עם הפלסטינים.[45]
צרפתצרפת: משרד החוץ הצרפתי פרסם הצהרה בה נכתב כי "הוא מקדם בברכה את כינון היחסים בין ישראל לבין בחריין והוא מקווה לחידוש המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים ולהגעה לפתרון על בסיס החוק הבינלאומי".[46]
קוסובוקוסובו: מליזה הארדינאי, שרת החוץ והתפוצות הקוסובורית, בירכה את ההסכם ואת ההתקדמות לשלום.[47]
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית: משרד החוץ של קוריאה הדרומית פרסם הצהרה בה נכתב כי "הרפובליקה של קוריאה מברכת את ההסכם אליו הגיעו ישראל ובחריין ב-11 בספטמבר ומקווה כי הדבר יתרום לשלום וליציבות באזור".[49]
קנדהקנדה: שר החוץ הקנדי פרנסואה-פיליפ שמפאן (אנ') צייץ בטוויטר כי "הוא מקבל בברכה את ההסכם בין בחריין לישראל, זהו צעד חיובי וחשוב בדרך למזרח תיכון בטוח ויציב יותר".[50]
קפריסיןקפריסין: משרד החוץ הקפריסאי פרסם בציוץ ברשת הטוויטר את תמיכתו בחתימת ההסכם. בהודעת התמיכה הוא כתב "קפריסין מברכת את כינון היחסים הדיפלומטיים בין ממלכת בחריין לבין ישראל. החלטה זו תביא ליציבות ולשלום במזרח התיכון, כמו גם ההחלטה הדומה חודש קודם לכן לכינון היחסים בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות".[51]
קרואטיהקרואטיה: משרד החוץ הקרואטי קידם בברכה את נרמול היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבין בחריין בתקווה שיביא ליציבות במזרח התיכון. בנוסף הצדיע משרד החוץ לארצות הברית על תפקידה בתהליך.[52]
רומניהרומניה: שר החוץ הרומני בוגדן אאורסקו (אנ') הודיע כי הוא מברך על ההסכם, בדומה להסכם עם איחוד האמירויות. הוא הוסיף כי "לדעתו ההסכם יביא לביטחון במזרח התיכון".[53]
מעורב
ירדןירדן: שר החוץ הירדני, איימן א-ספדי, אמר בתגובה להסכם, כי הצעד ההכרחי לעבר שלום הוגן באזור צריך להגיע מכיוון ישראל, וכי עליה ליזום פתרון לסוגיה הפלסטינית על בסיס שתי מדינות.[54]
נגד
איראןאיראן: סגן שר החוץ האיראני לשעבר ושגריר המדינה לבחריין לשעבר, חוסיין-אמיר עבד אל-היאן, צייץ בטוויטר כי "השליטים הפזיזים של איחוד האמירויות הערביות ובחריין סוללים את הדרך לשליטה ציונית באזור".[55] גם משרד החוץ האיראני פרסם תגובה שבה ציין כי "שליטי בחריין יהיו מעתה והלאה שותפים מלאים לפשעיו של המשטר הציוני באזור ויהוו איום על העולם המוסלמי".[56][57]
טורקיהטורקיה: בתגובה להסכם, פרסם משרד החוץ הטורקי הודעה לדבריה "הצעד מהווה עידוד למהלכי הכיבוש של ישראל, הוא יעודד את ישראל להמשיך בפעולותיה הבלתי לגיטימיות בעניין פלסטין, ויקבע את מאמציה להפוך את הכיבוש לקבוע".[54]
תימןתימן: משרד החוץ התימני פרסם הצהרה בה הודיע כי הוא מתנגד לכל נורמליזציה עם ישראל עד שבעיית זכויות האדם באזור תיפתר בהתאם ליוזמת השלום הערבית.[58]
.jpg)
.jpg)
.jpg)
_-_The_Triple_Handshake.jpg)
.jpg)
