סיפורם של שני ילדיו של רועי עידן: מיכאל ועמליה, שהתחבאו שעות רבות בתוך ארון בגדים, בתערוכת סיפורי גבורה באשדוד
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: אוסף אנקדוטות.
לקיבוץ כפר עזה חדרו 140 מחבלים[12] לצד אזרחים עזתים[13] מכמה פרצות שפרצו בגדר. המחבלים השתלטו על הקיבוץ וטבחו בתושביו, בהם משפחות שלמות. תושבים אחרים נחטפו בידי המחבלים לרצועת עזה. אחדים מהתושבים הסתתרו בארונות וכך ניצלו.[14][15][16]כיתת הכוננות בפיקודו של טל אילון יצאה לקראת המחבלים וניהלה איתם קרבות באזורים שונים בקיבוץ. בקרבות נהרגו שבעה מחבריה, בהם אילון עצמו. רוב ההרוגים מקרב חברי כיתת הכוננות נהרגו סמוך לנשקייה של הקיבוץ, לאחר שהמחבלים, שהיו בידם מפות ומידע מוקדם אודות מיקום הנשקייה, הציבו מארב במבנה סמוך לנשקייה והפכו את השטח הסמוך אליה לשטח השמדה. חלק מהחברים שלא נהרגו חזרו לבתיהם להגן על משפחתם לאחר שהבינו כי אין סיכוי לנהל קרב מול עשרות רבות של מחבלים וללא נוכחות של צה"ל בקיבוץ.[17][18]
צלם ynetרועי עידן, שהתגורר בקיבוץ, צילם בזמן אמת את החדירה לקיבוץ באמצעות מצנחי רחיפה. דקות לאחר מכן מחבלים רצחו את אשתו סמדר (שעבדה בשב"כ).[19] לאחר מכן המחבלים ירו לעברו ולעבר ביתו בת ה-3, אביגיל. הם פגעו בו ואילו אביגיל נמלטה. עידן הוגדר תחילה כנעדר, אולם בהמשך זוהתה גופתו. אביגיל הגיעה לבית השכנים, משפחת ברודץ', שאבי המשפחה היה אחד מחברי כיתת הכוננות, ובהבחינו בה הכניס אותה לביתו ויצא לכיוון נשקיית הקיבוץ. בהמשך חדרו המחבלים לבית המשפחה וחטפו לרצועת עזה את אביגיל, את ילדי משפחת ברודץ' ואת אם המשפחה. בזמן זה האב אביחי ניסה לגונן על היישוב, במסגרת תפקידו בכיתת הכוננות. אביגיל נותרה בשבי עם משפחת ברודץ' עד שב-26 בנובמבר שוחררו בעסקת שחרור החטופים.[20] שני ילדיו של עידן, מיכאל ועמליה, ניצלו כאשר התחבאו שעות רבות בתוך ארון בגדים.[14][21][22]
תושב הקיבוץ תא"ל ישראל שומר, מפקד עוצבת המפץ, יצא מביתו חמוש בסכין. לאחר שהשיג רובה סער, ניהל קרבות עם מחבלים במשך שעות ארוכות, ואף הנחה כוחות שונים של צה"ל שהגיעו לקיבוץ.[23]
הזמרתשי-לי עטרי ובעלה יהב וינר, תושבי הקיבוץ, התחבאו בביתם בזמן הטבח יחד עם בתם הפעוטה בת החודש. מחבל ניסה לפרוץ את חלון הממ"ד בו התחבאו. שי-לי ברחה לבית השכנים בעוד יהב יצא להדוף את המחבל ונרצח.[24] בתחילה הוכרז כנעדר אך גופתו זוהתה ב-11 באוקטובר2023. שי-לי התבשרה על כך בזמן ראיון לסקיי ניוז.[25]
הצלמת והפעילה החברתית בתיה הולין, המתגוררת בקיבוץ, קיבלה טלפון מהשותף העזתי שלה לתערוכה שהציגו בפברואר 2023 בשם "בינינו", שניסה לשאוב אינפורמציה לגבי תנועת הצבא בכפר עזה. הולין הבינה מייד שהוא בגד בה ושיתף פעולה עם המחבלים.[26][27][28]
עדי ראייה מהקיבוץ העידו כי שהו בממ"ד כ-20 שעות רצופות, ובצאתם מביתם להתפנות ממנו ראו גופות רבות פזורות ברחבי הקיבוץ, וכן כלי רכב שרופים. גופות רבות של מחבלים נמצאו בטנדרים שבהם הגיעו.[29] בחלק מהמקרים העלו המחבלים את הבתים בקיבוץ באש ותושבים נשרפו בעודם בחיים.[30][31]
בעסקת החטופים שוחררו 11 חטופים מחברי הקיבוץ. ב-16 בדצמבר נורו בעזה למוות בשוגג בידי צה"ל שניים מחטופי הקיבוץ - יותם חיים ואלון שמריז, לאחר שהצליחו להימלט משוביהם במשך מספר ימים.
הקרב
בסביבות השעה 8:00 בבוקר הגיעו כוחות מחטיבת עוז ומחטיבת הצנחנים (ומסיירת נח"ל) אל כפר עזה, ובהמשך גם מגדודי רותם וצבר של חטיבת גבעתי וגדוד 71 של חטיבה 55 (חטיבת צנחנים במילואים).[33] בקיבוץ החלו קרבות ממושכים שארכו מעל ל-30 שעות עד טיהור הקיבוץ ממחבלים בפיקודו של מפקד חטיבת גבעתי, אל"מ לירון בטיטו[34]. בקרבות נהרגו לוחמים מסיירת מטכ"ל, מיחידת דובדבן, מיחידת מגלן, מגדוד צבר של גבעתי, מגדוד 202 של הצנחנים ומסיירת נח"ל.[35][36][37] עלה חשד למנהרת טרור פעילה מעזה לשטח הקיבוץ.[38] אחת הפלוגות קיבלה הוראה לכבוש את כפרית (מפעל בקיבוץ) כי היה מידע מודיעיני על מחבלים שהיו שם. הפלוגה פרצה למפעל מכיוון הפרדס ונורתה אליהם אש. חיל האוויר, בעזרת מסוקי קרב, פתח ציר עם פצצות תאורה. הם כבשו את המפעל וטיהרו אותו ממחבלים.[39]
מתחקיר מהלך הקרב, כפי שתיארו אותו לוחמי צה"ל שהגיעו לקיבוץ, עלה כי מול כפר עזה נפרצו לפחות שלוש פרצות בגדר הגבול, ודרכן זרמו עשרות רבות של מחבלים מ"גדוד שג'אעייה" של חמאס. הם תקפו מארבעה כיוונים ופוצצו שער בגדר הקיבוץ.[35][36]
פלוגת מסלול של סיירת נח"ל לקראת סיום מסלול, שתפסה שבת כוננות ביחידת האם בבסיס בית ליד, הוקפצה בשבת ונכנסה לכפר עזה ב-3 בצהריים, שם נלחמה 60 שעות. לוחמי הפלוגה הרגו 7 מחבלים וחילצו משפחות ממחבלים.
בלילה השני של הלחימה, חצה את הגבול כוח של כ-20 מחבלים המצויד ברובי סער ומטולי RPG וניסה לבצע מתקפה נוספת על הקיבוץ. כוח המורכב מ-2 מחלקות מגדוד 71 של חטיבה 55 חיסל את המחבלים תוך כדי קרב יריות בסמוך לגדר הקיבוץ.
אחד הלוחמים שנהרג בקרב היה סרן אור יוסף רן (בנו של אברי רן), מאיתמר בשומרון, מפקד צוות ביחידת דובדבן.[40] כמחווה, ביקרו תושבי קיבוץ כפר עזה אצל משפחת רן בחוות גבעות עולם והשאירו תעודת הוקרה על גבורת הבן, שנפל בהגנת הקיבוץ. האב השכול כתב: "ראה את הגדלות של הקיבוצניקים. הגיעו לחוה... והשאירו את התעודה הזאת. אנשים שעברו אסון נורא ומוצאים כוחות נפש להיות שותפים בצער אחרים...".[41]
לקריאה נוספת
אילן כפיר, אוגדת עזה נכבשה, ידיעות ספרים, 2024, הפרק "כפר עזה: פוגרום כמו בעיירות במזרח אירופה", עמ' 146–150
