ארכיונים: 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13, 14; מתמטיקה 1, 2, 3, 4, 5, מיון; מפעיל 1, 2; בטיפול.

מונחים שנכנסו לשיבוש שוטף; המילון הדיפרנציאלי הראשון; חדר הסודות; שולצה.

• אנא הוסיפו נושאים חדשים בתחתית הדף.

שם בתרגיל1.1.37 כתבת "איחוד וחיתוך אינסופיים יכולים לשנות את טיפוס הקטע". אבל קטע סגור כולל את הנקודות שבין a ל-b ואת a ו-b בלבד. ואילו חיתוך של קטעים פתוחים יכלול בהכרח נקודות מחוץ ל-a ול-b ככל שאתה מקטין את ε, כל זמן שהוא גדול מאפס. אמנם הקטע הפתוח לא כולל את a-ε ן-b+ε אבל עדיין יש אינסוף ביניהם ל-a ו-b--גיאומטריה1 - שיחה 09:44, 17 בפברואר 2020 (IST)תגובה

${\displaystyle \bigcap _{\epsilon >0}(-\epsilon ,1+\epsilon )=[0,1]}$, כלומר, חיתוך אינסופי של קטעים פתוחים עשוי להיות סגור. עוזי ו. - שיחה 23:33, 17 בפברואר 2020 (IST)תגובה

אתה יכול גם לכתוב ${\displaystyle \bigcap _{\epsilon >0}(-\epsilon ,\epsilon )=0}$ השאלה היא, הרי לכל אפסילון קיים ${\displaystyle \epsilon >\epsilon /2}$ לכן גם חיתוך אינסופי ישאיר בתוך הקטע את ${\displaystyle [-\epsilon /2,\epsilon /2]}$ כי קטע זה מוכל בכל הקטעים הקודמים. מאידך באמת אי אפשר לטעון שקיים קטע פתוח שמוכל בכל הקטעים כי אפשר לבחור אפסילון קטן יותר מהחצי אפסילון הקודם. צריכים "לקפוץ" מסדרה סופית שבה טיפוס הקטע לא משתנה, לסדרה אינסופית. ולהוכיח שקיים חיתוך שבתוכו קיימים אברי כל הקבוצות ומחוץ לו קיימים רק אברי חלק מהקבוצות. האם זה שקול לטענה ש${\displaystyle \lim _{x\to \infty }\left({\frac {1}{x}}\right)=0}$? --גיאומטריה1 - שיחה 09:43, 18 בפברואר 2020 (IST)תגובה

נכון ש-${\displaystyle \bigcap _{\epsilon >0}(-\epsilon ,\epsilon )=\{0\}}$. אפסילון לא באמת מופיע באגף שמאל; נכון שלכל מספר יש גם מספר קטן ממנו, אבל גם המספר הקטן הזה משתתף בחיתוך ונעלם בבוא העת. זה דומה לטענה על הגבול (אני לא יודע לומר שהן "שקולות"; שתיהן נכונות). עוזי ו. - שיחה 11:49, 18 בפברואר 2020 (IST)תגובה

השאלה היא מי אמר בכלל שהחיתוך הזה קיים. כלומר אנחנו צריכים למצוא קבוצה שמכילה את האיברים הנמצאים בכל הקבוצות הנתונות, ואותם בלבד. מאחר שיש אינסוף איברים (כנראה הגדרת האינסוף היא הבעיה שלי) קיימים איברים שאי אפשר לקבוע אם הם שייכים לכל הקבוצות הנתונות או לא. בדוגמא שלך, אחרי שטענתי שלכל אפסילון מתקיים שאפסילון גדול מחצי אפסילון, אם כן כל חצי אפסילון נמצא בתוך הקטע לכל סדרה סופית של קטעים. איך אתה מוכיח שבאינסוף החצי אפסילון הזה נעלם? מצד אחד אם נקבע את ערכו של חצי אפסילון ואחר כך נבחר אפסילון אחר, באמת נראה שהוא נעלם, אבל מצד שני יצוץ חצי אפסילון אחר. אם אתה קובע שכל מה שבתוך הקטע הסגור שייך לכל הקטעים, וכל מה שמחוץ לו לא שייך לפחות לקטע אחד, אני יכול לטעון שקיים מה שמחוץ לקטע הסגור ובהכרח שייך לכל הקטעים, לכל אפסילון שתבחר.--גיאומטריה1 - שיחה 21:33, 18 בפברואר 2020 (IST)תגובה

אקסיומת האיחוד. לכל איבר אפשר לקבוע (ודי בקלות) האם הוא שייך לחיתוך או לא. לדוגמא, 0.0007 אינו שייך לחיתוך. אבל 0 - כן. מהו אותו "אפסילון" שאתה מזכיר (מחוץ לחישוב החיתוך): אינני יודע. עוזי ו. - שיחה 00:19, 19 בפברואר 2020 (IST)תגובה

פרדוקס אכילס והצב, אם 0.0007 לא שייך לחיתוך אז 0.00035 שייך לו. אם 0.00035 לא שייך אז 0.000175 שייך. אם אין שום איבר חיובי או שלילי ששייך לחיתוך, אז צריך לסמן ${\displaystyle \bigcap _{\epsilon \geq 0}(-\epsilon ,\epsilon )=\{0\}}$ (ואז התוצאה טריוויאלית).--גיאומטריה1 - שיחה 09:18, 19 בפברואר 2020 (IST)תגובה

סליחה, זה לא נכון. אם אפסילון שווה לאפס הקטע לא פתוח.--גיאומטריה1 - שיחה 09:20, 19 בפברואר 2020 (IST)תגובה

הוא כן; מתקבלת הקבוצה הריקה ${\displaystyle (0,0)=\emptyset }$, ואם מוסיפים את הקטע הזה לחיתוך הוא מתרוקן כמובן. עוזי ו. - שיחה 13:14, 19 בפברואר 2020 (IST)תגובה

לגבי הפרדוקס, באמת הפרדוקס עם הצב לא דומה, כי אכילס יכול לרוץ למרחק נתון שבו הוא יעקוף את הצב. אבל בכל זאת, אם אני מסתכל על זה כדיאלוג, אז המוכיח צריך למצוא לכל איבר האם הוא בתוך החיתוך או מחוץ לו, והמפריך צריך למצוא איבר שנמצא בתוך החיתוך למרות שהוא מחוץ לקטע הסגור. לכאורה הדיאלוג לא ייעצר לעולם, כמו שהדגמתי. המפריך אומר למוכיח "תן לי איבר שהוא מחוץ לקטע הסגור", כשניתן, אומר לו המפריך "אני מוצא לך איבר בתוך הקטע". כשהמוכיח אומר לו "אני יכול למצוא קטע שבו הוא לא נמצא". אומר לו המפריך, "אז אני מוצא לך מספר שכן נמצא בו". אם נדגים את זה ברור יותר המוכיח טוען "החיתוך ${\displaystyle \bigcap _{\epsilon >0}(-\epsilon ,\epsilon )}$ כולל את נקודה 0 בלבד, כי לכל מספר חיובי או שלילי אני יכול למצוא לך קטע שהוא לא נמצא בו". אומר לו המפריך "תמצא לי קטע פתוח שבו לו נמצאים המספרים 0.64 ו--0.64" אומר המוכיח "הקטע (-0.64,0.64)" אומר המפריך "אבל מה עם המספרים 0.08,-0.08?" המוכיח: "(0.08,0.08-)". וכן הלאה. אמנם המוכיח יכול לקפוץ ולטעון "[0,0]" אבל אז המפריך אומר "זהו קטע סגור שלא נמצא בסדרת הקטעים הנחתכת".--גיאומטריה1 - שיחה 15:23, 20 בפברואר 2020 (IST)תגובה

אני לא רואה כאן דיאלוג. המספר 0 נמצא בחיתוך משום שהוא שייך לכל הקטעים, וכל מספר חיובי אינו נמצא בחיתוך משום שקיים קטע שהוא מחוצה לו. עוזי ו. - שיחה 22:51, 20 בפברואר 2020 (IST)תגובה

למה אתה מתייחס למספרים, ולא לקטעים? לכל קטע קיים מספר חיובי שהוא בתוכו (ובתוך כל הקטעים שהוא מוכל בו). חוץ מקטע שאינו נכלל בקטעים הנחתכים.--גיאומטריה1 - שיחה 09:03, 21 בפברואר 2020 (IST)תגובה

הקטעים הם קבוצות של נקודות. לכן גם החיתוך הוא קבוצה של נקודות. כדי לדעת מה נמצא בחיתוך, צריך לקבוע לגבי כל נקודה האם היא נמצאת שם או לא. עוזי ו. - שיחה 10:14, 21 בפברואר 2020 (IST)תגובה

היי עוזי, הקמתי היום קבוצת דיסקורד לויקיפדיה העברית ופתחתי בה ערוץ בנושא מתמטיקה. עברתי מעט על עריכותייך ואני חושב שאתה תוכל לתרום המון אם תצטרף לקבוצה זו. אשמח אם תשקול זאת בחיוב. הקישור להצטרפות לקבוצה הינו https://discord.gg/k6zTKpm, בתודה יאצקין52 - שיחה 17:07, 17 במרץ 2020 (IST)תגובה

נרשמתי, אבל אינני מכיר את דיסקורד ואני לא מצפה להשאר מחובר שם. בענייני ויקיפדיה אני זמין בוויקיפדיה. עוזי ו. - שיחה 18:47, 17 במרץ 2020 (IST)תגובה

מזמן לא ראיתי אותך במפגשים. כתבתי ערך ותהיתי אם הוא קשור אליך. דרור - שיחה 21:11, 28 במרץ 2020 (IDT)תגובה

זו הפעם הראשונה שאני שומע על המעבר הזה... אבל מעכשיו אדע שיש על שמי מעבר באנטרקטיקה. אני מחכה לשמוע יותר גם על הכפר שכנראה נוסד על ידי אבות אבותיי בערבות בולגריה (למרות שמוצאם מפולין). עוזי ו. - שיחה 22:27, 28 במרץ 2020 (IDT)תגובה

שלום עוזי,

אנא הכנס קישורים למקורות חיצוניים בהערות שוליים ולא בגוף הערך.

תודה, דגש חזק - שיחה 00:31, 6 באפריל 2020 (IDT)תגובה

התפקיד של ראו גם זה לא להפנות לערכים באותו נושא? --דוד-- Cumputer guy • שיחה • כ"ג בניסן ה'תש"ף • 22:05, 16 באפריל 2020 (IDT)תגובה

כן; כאלו שנכתבו כבר, וגם כאלה שעוד לא נכתבו. עוזי ו. - שיחה 22:40, 16 באפריל 2020 (IDT)תגובה

אם זה מיועד לקורא אז קודם שייכתבו ואז שיוספו, אין לו מה לראות גם בערך שלא נכתב. --דוד-- Cumputer guy • שיחה • כ"ג בניסן ה'תש"ף • 22:41, 16 באפריל 2020 (IDT)תגובה

אפשר לומר אותו הדבר על כל קישור אדום. ויקיפדיה היא לעולם אנציקלופדיה בהקמה, ואין להפלות בה בין ערכים על פי זמן כתיבתם (עבר או עתיד). עוזי ו. - שיחה 23:39, 16 באפריל 2020 (IDT)תגובה

היי, התחלתי לשכתב את הערך אנליזה נומרית, אודה לך מאוד אם תעבור עליו ותאיר את עיני בכל טעות שאני מבצע בעריכה, תודה Nani goldring - שיחה 22:16, 22 באפריל 2020 (IDT)תגובה

בשמחה. אגיב בדף השיחה. עוזי ו. - שיחה 00:05, 23 באפריל 2020 (IDT)תגובה

במסגרת הרחבת תוכן קטגוריה:הוכחות מתמטיות שהופרכו, אני רוצה לתרגם את הערך https://en.wikipedia.org/wiki/Chinese_hypothesis מויקיפדיה האנגלית.

האם נראה לך שהשם העברי ההשערה הסינית יהיה מתאים? או אולי כבר נתייחד לזה שם אחר בעברית? אולי השערת הראשוניות הסינית? מה דעתך? ינון גלעדי - שיחה 18:51, 10 במאי 2020 (IDT)תגובה

זה כמעט המתכבד בקלון חברו... אני לא מכיר את "ההשערה הסינית" בשם זה, והיא נראית לי חסרת חשיבות היסטורית. הנושא עצמו חביב, ויכול להצדיק פסקה בערך פסאודו-ראשוני, אבל לא מעבר לזה. עוזי ו. - שיחה 19:55, 10 במאי 2020 (IDT)תגובה

בדקתי וזה כבר מופיע בחצי פסקה בערך שהזכרת. שאלה: בחברו התכוונת לויקיפדיה האנגלית? ינון גלעדי - שיחה 22:40, 10 במאי 2020 (IDT)תגובה

לא, אלא ל-Li Shanlan, (המתמטיקאי?) הסיני בן המאה ה-19 שטעות תרגום הפכה אותו ל"חכם סיני עתיק" ואת ההשערה הקצת בנאלית על פסאודו ראשוניים ל"השערת הראשוניות הסינית". עוזי ו. - שיחה 00:41, 11 במאי 2020 (IDT)תגובה

שלום לך, התחלתי לערוך את הנוסחאות בערכים המתמטיים (מסתמא כבר שמת לב לדבר). מכיוון שאני לא בקיא ברמה מספקת (לצערי) בכל ערך שאני מתקן בו את הנוסחאות, איני יכול לדעת בודאות אם יש שגיאות, וגם אם אני חושב שיש אני מפחד לתקן מחשש שאשחית. אוכל לשים לך כאן מדי פעם ציונים למקומות שיש לי חשד שיש בהם טעות, כדי שתעבור עליהם? תודה, מה, באמת? 22:44, 19 במאי 2020 (IDT)תגובה

בהחלט. ראיתי חלק מהתיקונים, אבל הם רבים מכדי לבדוק אותם אחד לאחד. (שמתי לב שמחקת באחד הערכים הפניה לשמשון עמיצור, שהחזרתי). עוזי ו. - שיחה 23:46, 19 במאי 2020 (IDT)תגובה

שמתי לב שהחזרת את ההפניה (לא הבנתי את ההקשר שלה, אבל לא אתווכח על זה), זו אחת מן הסיבות שפניתי אליך, כך שעל דברים שאני בספק אוכל להתייעץ. התיקונים הם ברוב מוחלט של המקרים רק פיסוק, רווחים והפיכה מאנגלית לצורת נוסחה (ולפעמים גם פתיחת ראשי תיבות).

בערך הרחבת גלואה בהגדרה השנייה, אני די בטוח שהחילוק (בסוף) צריך להיות הפוך, וכנ"ל לגבי ההגדרה הרביעית. ובערך מודול פרויקטיבי, שורה אחרונה "אם ${\displaystyle R}$ הוא תת-חוג של ${\displaystyle P}$, ו-${\displaystyle P}$ הוא פרויקטיבי בנאמנות מעל ${\displaystyle R}$, אז ${\displaystyle R}$ הוא מחובר ישר ב-${\displaystyle T}$", מאיפה הגיע ה-T? חושד שזו טעות. תודה וליל מנוחה מה, באמת? 23:56, 19 במאי 2020 (IDT)תגובה

תודה על הקריאה החשדנית; תיקנתי בשני הערכים. עוזי ו. - שיחה 00:02, 20 במאי 2020 (IDT)תגובה

בערך חוג האנדומורפיזמים לא מוזכר המושג ${\displaystyle S=\operatorname {End} (M_{R})}$ לפני כן, אני חושב שזה אמור לסמן את החוג אבל זה לא מוזכר בערך.

ובערך חוג עם חילוק, בפסקה "אלגברה ליניארית מעל חוגים עם חילוק", "מטריצה בגודל ${\displaystyle n}$ נקראת "מלאה" אם אי אפשר לפרק אותה למכפלה ${\displaystyle PQ}$ שבה מספר העמודות ב-${\displaystyle P}$ קטן מ-${\displaystyle m}$" לא אמור להיות קטן מ-${\displaystyle n}$? ועוד, לא הכוונה למטריצה ריבועית מסדר של ${\displaystyle n\times n}$? אם כן עדיף להבהיר את זה. מה, באמת? 09:25, 20 במאי 2020 (IDT)תגובה

תיקנתי. דווקא מדובר על פירוק של מטריצה ריבועית למכפלה של מטריצות מלבניות קטנות יותר. עוזי ו. - שיחה 11:25, 20 במאי 2020 (IDT)תגובה

תודה, הבנתי את זה, כוונתי היתה שהמטריצה הראשונה "מטריצה בגודל ${\displaystyle n}$ נקראת "מלאה"" היא מטריצה ריבועית, אשנה את זה ל-${\displaystyle n\times n}$

מקריאה נוספת של הערך, במשפט "חזרה על בניה זו מייצרת את חוג האנדומורפיזמים ${\displaystyle {\hat {R}}=\operatorname {End} ({}_{S}M)}$ של ${\displaystyle M}$ מעל ${\displaystyle S}$" הסימון לא אמור להיות "${\displaystyle {\hat {R}}=\operatorname {End} ({}M_{S})}$"? מה, באמת? 11:54, 20 במאי 2020 (IDT)תגובה

לא, זה כל העניין... אני אוסיף שם כמה מלים. עוזי ו. - שיחה 13:01, 20 במאי 2020 (IDT)תגובה

שלום עוזי, בדיון האמור תייגתי אותך בשאלה ספציפית :

"שמזן - הנקודה שהעליתי מספר פעמים, שבאקדמיה אין "חוקר" שלא כתב דוקטורט. פשוט אין. לא חוקר חשוב, ולא חוקר לא חשוב. זה שיש לו תואר שני באוקספורד משנת 1951 זה בהחלט מכובד, MLitt (Master of Letters) זהו התואר שהוענק לו. אתה מוזמן לשאול מספר אנשי אקדמיה, ואני מתייג את עוזי ו. - מעניין מה הוא חושב על אדם שלא כתב עבודה לתואר שלישי - האם הוא יכול להיחשב לחוקר חשוב. --‏Yoavd‏ • שיחה 13:15, 8 ביוני 2020 (IDT)"

הדיון כבר מאחורינו אבל האם לדעתך ייתכן חוקר חשוב באקדמיה שסיים תואר שני ולא מעבר לכך? --‏Yoavd‏ • שיחה 09:02, 16 ביוני 2020 (IDT)תגובה

תואר שני או שלישי הם הכרה פורמלית, על ידי מוסד מוכר, בעבודה מחקרית. אם מישהו באמת מבצע עבודה מחקרית חשובה, הוא יכול להיות גם אוטודידקט. זה לא קורה הרבה, משום שכתיבה מחקרית דורשת מחוייבות לפרטים ואימון, ובדרך כלל מי שמגיע מבחוץ אינו מעוניין בזה. עוזי ו. - שיחה 14:03, 16 ביוני 2020 (IDT)תגובה

יש לנו סט כללים לגבי חשיבות יחסית של מקורות ויקיפדיה:ביבליוגרפיה#איכותם של המקורות אפשר לבדוק איפה לשייך את וליד חלדי בסקלה הזאת. גילגמש • שיחה 14:09, 16 ביוני 2020 (IDT)תגובה

לא עניתי לשאלה במלואה. "האם יתכן חוקר חשוב באקדמיה" - מפעם לפעם מצטרף לאקדמיה חוקר שצבר מחוץ לאקדמיה מומחיות בתחום אקדמי. יש אפילו מסלולי מינוי מיוחדים לכך. עוזי ו. - שיחה 21:06, 16 ביוני 2020 (IDT)תגובה

יש לך רעיון לשם טוב יותר? דגש חזק - שיחה 00:07, 18 ביוני 2020 (IDT)תגובה

אינני פיזיקאי. אבל לפי הערך המקביל באנגלית, מה רע במשוואת שרדינגר ואינטגרלי המסלול במכניקת הקוונטים. עוזי ו. - שיחה 04:19, 18 ביוני 2020 (IDT)תגובה

שלום.

ראה בבקשה את הלמה של בורל-קנטלי#הכרחיות דרישת אי התלות בלמה השנייה. נראה לי שאי השוויון בין i ו-j הפוך, או לחילופין, השוויון הראשון שמופיע שגוי (הסתברות החיתוך שווה להסתברות מאורע i) שגוי. על הדרך, השימוש הכפול ב-i בסעיף זה (פעם אחת להגדרת הסדרה, פעם שנייה כחבר של j) מבלבל - בברכה - קיפודנחש 21:38, 18 ביוני 2020 (IDT)תגובה

תיקנתי שם. עוזי ו. - שיחה 23:49, 18 ביוני 2020 (IDT)תגובה

העריכה שלי לא מטעה מכיוון שגם בהצרחה בצד המלכה הצריח נוחת המשבצת שהמלך דילג עליה בהצרחה, ואם המשבצת שהמלך דילג עליה מאוימת, לא משנה אם ההצרחה בצד המלך או בצד המלכה, הצריח מאוים התום ההצרחה.

נכון; אבל זו סתם כפילות. עוזי ו. - שיחה 14:49, 21 ביוני 2020 (IDT)תגובה

שפו"פ: תנאי להצרחה: "הצריח והמלך נמצאים באותה שורה. הגבלה זו נוספה לחוקים בשנת 1972, כדי למנוע הצרחה במאונך לאחר הכתרת רגלי בטור ה'." בפועל – האם הצריחו כך לפני 1972? חזרתי • ∞ • שיחה 20:52, 21 ביוני 2020 (IDT)תגובה

אתה יכול להציץ בערך של האנונימי?--שלום1234321 • אפצי • שיחה • ט"ז בתמוז ה'תש"ף 11:22, 8 ביולי 2020 (IDT)תגובה

ערך סביר. שיפצתי קלות. עוזי ו. - שיחה 11:53, 8 ביולי 2020 (IDT)תגובה

בפורטל:מתמטיקה/ערכים מבוקשים משפט טיילור עדיין מבוקש--שלום1234321 • אפצי • שיחה • י"ח בתמוז ה'תש"ף 09:03, 10 ביולי 2020 (IDT)תגובה

משפט טיילור נראה כמו התחלת תרגום. אפשר לאחד בינו לבין שארית של טור טיילור. עוזי ו. - שיחה 12:06, 10 ביולי 2020 (IDT)תגובה

היי, שלחתי לך מייל אשמח אם תוכל לענות לי לגביו. King G.A - נא התנהגו בהתאם 16:26, 26 ביולי 2020 (IDT)תגובה

עניתי. עוזי ו. - שיחה 17:15, 26 ביולי 2020 (IDT)תגובה

שלום עוזי,

רציתי רק לבדוק אם תוכל לעבור על הערך החדש שכתבתי סיכום צזארו ולוודא שאין שם טעויות. בעקרון מה שקצת מערער לי את האינטואיציה ואת הביטחון במה שכתבתי הוא הדוגמה שהבאתי של שימוש בסיכום צזארו מסדר שני כדי לתת ערך לטור ${\displaystyle 1-2+3-4+\cdots }$. מצד אחד, קראתי בערך האנגלי של הטור הספציפי הזה שהוא אכן סכים לפי צזארו מסדר שני (אך לא לפי סדר ראשון), ומצד שני שמתי לב שבהסבר המילולי שהבאתי האיטרציה הראשונה של הסיכום אכן ממצעת סכומים חלקיים, בעוד שבאיטרציה השנייה חישבתי תוחלת לאיבר הכללי (שמתנדנד בין 0 ל-1/2) ולא לסכומיים החלקיים. לפיכך זה קצת סותר את מה שכתוב בערך האנגלי על סיכום צזארו, לפיו המשמעות של סיכום ${\displaystyle (C,\alpha )}$ היא חזרה על האיטרציה של סיכום צזארו ${\displaystyle \alpha }$ פעמים. לפיכך אני לא בטוח שמה שכתבתי מספיק קוהרנטי, ואודה אם תוכל לעבור ולשפר את הניסוח בערך.

מעבר לזה, הערך האנגלי על סיכום צזארו מכיל גם חלק שנכון לעכשיו לא כל כך הבנתי על סיכום צזארו מסדר ${\displaystyle \alpha }$ עבור אינטגרלים, כך שאשמח אם גם תוכל להרחיב במקצת את הערך. בפרט, לפי דעתי יש להרחיב על מקומו של הסיכום במתמטיקה המודרנית (היכן הסיכום משמש? איזה הקשרים מתמטיים יש לו?).

תודה גדולה מראש, עשו - שיחה 21:07, 1 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה

כרגיל הערך כתוב היטב. הטור המתחלף של המספרים הטבעיים ניתן לסיכום לפי שיטת צזארו השניה (כלומר alpha=2); אתה אמנם מתאר זאת קצת אחרת, אבל אם תחשב שוב את סדרת הממוצעים תקבל סדרה המתכנסת לחצי. אני מניח שהטיפול באינטגרלים הוא אנלוגי לטורים (עם משקול של הפונקציה באופן רציף, כפי שעושים לטור מתבדר כדי לסכם אותו). כתבתי קצת על הגישה האבסטרקטית לשיטות סיכום בערך על טור המספרים הטבעיים. התחום כולו רחוק ממני, ואני לא יודע הרבה מעבר למה שכתבתי שם. עוזי ו. - שיחה 01:11, 2 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה

אוקיי. תודה. עשו - שיחה 19:33, 2 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה

שלום רב,
האם יש אצלנו ערך העוסק בקטגוריות ו/או ב-${\displaystyle \kappa }$-קטגוריות של תורות? למשל, בסגנון הערך (אנ') שבויקיפדיה האנגלית.
בתודה, Bustan1498 - שיחה 04:00, 3 בספטמבר 2020 (IDT)תגובה

אם היה, הוא היה נקרא תורה קטגורית (בלי שום קשר כמובן לתורת הקטגוריות). אני מסיק שאין. עוזי ו. - שיחה 13:27, 3 בספטמבר 2020 (IDT)תגובה

תודה. אתה יודע מדוע \vDash מפורש כמו \models (שניהם ${\displaystyle \vDash }$)? זה יוצא לא אסתטי לטעמי, בהשוואה לגדלים של ${\displaystyle \nvDash }$ ו-${\displaystyle \vdash }$. האם ניתן לסדר זאת? בברכה, Bustan1498 - שיחה 02:11, 4 בספטמבר 2020 (IDT)תגובה

אכן, בעולם האמיתי ${\displaystyle \ \vDash }$ תואם ל-${\displaystyle \ \vdash }$, ואילו כאן הוא זהה ל-${\displaystyle \ \models }$. אני לא יודע איך שולטים בזה. עוזי ו. - שיחה 20:42, 5 בספטמבר 2020 (IDT)תגובה

Hello עוזי ו.,

Really sorry for the inconvenience. This is a gentle note to request that you check your email. We sent you a message titled "The Community Insights survey is coming!". If you have questions, email [email protected].

You can see my explanation here.

MediaWiki message delivery - שיחה 21:51, 25 בספטמבר 2020 (IDT)תגובה

שלום עוזי. האם סיימת למזג את מה שצריך לתוך הערך נגזרת, כך שאפשר להפוך את הערך להפניה לשם? Lostam - שיחה 10:38, 14 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

לא התכוונתי למזג בעצמי. הערך נגזרת זקוק לשכתוב. עוזי ו. - שיחה 10:56, 14 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

כתבת בדף השיחה: "אם יוחלט למחוק את הערך אנא הודיעו לי בדף השיחה כדי שאוכל למזג אותו כראוי לתוך נגזרת." יוצר הערך עצמו הסכים לאיחוד ולא הייתה בדיון הבהרת חשיבות מנומקת. אם אתה לא מעוניין לאחד או לא פנוי לכך כעת, אני יכול פשוט להעביר בינתיים את הערך לדף טיוטה. Lostam - שיחה 11:03, 14 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

אבל בינתיים קראתי את נגזרת... עוזי ו. - שיחה 19:16, 14 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

לא ירדתי לסוף דעתך למה לא להוריד לגמרי את המילה יוקרתי. Ori22 - שיחה 09:50, 15 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

משום שזה פרס יוקרתי לכל הדעות. את מי משרתת התוספת המסתייגת, "נחשב ל"? עוזי ו. - שיחה 12:33, 15 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

דעות לעניות דעתי הן לא לגמרי עובדות ואני תמיד שואף לאובייקטיביות של ערכים אבל כמו שלפני כמה שנים נאלצתי לקבל את עגנון כגדול הסופרים העבריים אמנע גם הפעם מויכוח. Ori22 - שיחה

גם עובדות הן לא *לגמרי* עובדות, ואם נסתייג מכל מה שאינו *לגמרי* עובדה, הערכים לא יהיו קריאים. עוזי ו. - שיחה 21:46, 19 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

לאחרונה אבחנת פסיכולוגית משתמש בתסמונת מסוימת. זו עבירה על כללי ההתנהגות שלנו ואני דורש שתתנצל בפניו בדף שיחתו בתוך 24 שעות, ותמחק את ההתבטאות המכוערת הזו. מיותר לציין שעבירה זו עשויה לגרור הרחקתך מהמיזם. eli - שיחה 18:12, 19 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

אינני יודע על מה אתה מדבר. עוזי ו. - שיחה 18:27, 19 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

כאן. eli - שיחה 18:31, 19 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

קרא את תגובתו של יורי, 2 שורות מעל דברי עוזי, ואז תבין את ההקשר. אם אחר כל זאת תישאר בך יושרה – תתנצל בפני עוזי. דגש חזק - שיחה 18:32, 19 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

אני שמח לראות שאתה מקפיד כל כך על דיבור נאות ומנומס. להבא אדע לפנות אליך במקרי הצורך. חבל שצריך להסביר את המובן מאליו. יורי כתב שהוא אינו נפגע מסגנונו המשתלח של נעם משום שהוא מדמיין שנעם סובל מתסמונת טורט, ובסוף מתרגלים. הצעתי, באירוניה מסויימת, שהפתרון הנפלא הזה ייושם על ידי תבנית שתאפשר לכל משתמש לתרץ את מעשיו בתסמונת. היינו, אינני מקבל את שוויון הנפש של יורי. בקיצור, להד"ם. עוזי ו. - שיחה 18:39, 19 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

לא רק דיבור נאות ומנומס. הוא גם ממש לארג'. נתן לך 24 שעות למלא את דרישותיו. זה מלא זמן. לא כל מנהל במיזם כזה נחמד. אם גם ילמד קצת לעקוב אחרי שרשורים, יישפר קצת את הבנת הנקרא ואולי גם יהיה קצת פחות אימפולסיבי, יש מצב שהוא יתקדם לדירקטוריון. יורי - שיחה 18:56, 19 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

הקורא הסביר מתייחס לדברי עוזי כבדיחה לא מצחיקה בכלל, בעוד שתגובת יורי נתפסת כתהייה ראשונית שלגיטימי אולי שתכתב. אם גם דברי יורי היו דורסניים בזדון, מן הראוי שגם הוא יתנצל על הדברים. חברים, ההתנהגות שלכם לא עושה שכל ולא מעידה בהכרח על רגישות לזולת. לא ראוי לדבר כך על עורכים, ובכוונתי לאכוף זאת. eli - שיחה 19:48, 19 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

אני תמה באמת ובתמים שאתה מתחפר בפרשנות שאינה מתקבלת על הדעת של מה שכתבתי. התייחסתי אך ורק לדברי יורי. הוא כתב שאפשר להתרגל לסגנון קלוקל אם מדמיינים שבר השיח סובל מטורט. אני כתבתי שהגישה הזו מאיינת את כללי ההתנהגות, משום שזה מספק תירוץ גנרי שכל אחד (=תבנית) יוכל לאמץ לעצמו. טוב שאתה נחוש בהחלטה לאכוף את כללי השיח. אני קצת תמה שמצאת לנכון להתחיל את האכיפה דווקא במקום שאין מה לאכוף, אבל כל התחלה לטובה. עוזי ו. - שיחה 20:04, 19 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

מוזמן לעיין בהיסטוריה שלי ולהיווכח שהיא לא התחילה כאן, ולא בזה. Yuri ועוזי, אנא הסירו את דבריכם שם והתנצלו בפני המשתמש. eli - שיחה 20:12, 19 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

אינך מבין כלל מה כתבתי; לא רק בקריאה ראשונה, אלא גם אחרי הסבר מפורט. חבל. עוזי ו. - שיחה 20:17, 19 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

עוזי, אני מציע שתיזהר במה שאתה מציע. סימוכין: שיחת_משתמש:אנונימי_מדי#נחסמת_לרבע_שעה, שיחת_משתמש:קיפודנחש/ארכיון_26_-_כל_שנה_בסתיו#נחסמת_לרבע_שעה ושיחת משתמש:קיפודנחש/ארכיון 26 - כל שנה בסתיו#נחסמת ליום. דגש חזק - שיחה 20:20, 19 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

עוזי שב ומסביר לך שדבריו כוונו אליי, לא אל נעם. לא ברור לי למה אתה מתקשה להבין זאת. לדעתי, כל קורא סביר הבין זאת. למען הסר ספק, לא נעלבתי מדבריו של עוזי.

גם את הודעתי לא כתבתי מתוך דורסנות, אלא הסברתי איך אני מתמודד עם ההתפרצויות של נעם דובב. לא יודע איזו תהייה ראשונית ייחסת לדבריי. לא באמת תהיתי האם לנעם יש טורט. קצת הבנת נקרא בסיסית, לא מבקשים הרבה.

בכלל, לפני שאתה מתחיל ללמד אותנו על רגישות לזולת, אולי כדי שתקרא מחדש את ההודעה הראשונה שלך בדיון: "התבטאות מכוערת", "דורש שתתנצל", יש לך 24 שעות (אחרת)...", ואז אתה ממשיך "(דברים) דורסניים בזדון". אולי אני לא מושלם בנושא הזה, אבל גם לך לא חסר ללמוד קצת דרך ארץ. יורי - שיחה 20:23, 19 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

אני לחלוטין מבין שהתגובה כוונה ליורי, אבל התייחסה באופן ישיר לחוו״ד פסיכולוגית פרו-בונו כלפי נשוא הדיון. שאר תגובותיך הם היתממות בדיעבד. eli - שיחה 20:29, 19 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

זה די מייאש להסביר שוב ושוב את המובן מאליו. כשאתה חושב שהצעתי אבחנה פסיכולוגית, או מתייחס למה שכתבתי כאל בדיחה, אתה מראה כמאה עדים שאינך יודע מה אמרתי. זה בסדר. אבל אם כך, למה אתה חייב לעסוק בזה?

אני אפרש שוב את הדיאלוג הקצר. יורי: אני מתעלם מדברי נעם על ידי שאני מעמיד פנים שהוא אינו יכול אחרת. עוזי: מכיוון שכל אחד יכול לומר דבר כזה על עצמו, גישתך מאיינת את כללי ההתנהגות ומאפשרת שיח אלים ופוגעני כדרך שגרה. עוזי ו. - שיחה 20:45, 19 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

קראתי את הערה בבירורים פעם ופעמיים, לא הבנתי אותה כאבחנה פסיכולוגית או כייחוס שלה למשתמש, ובכל זאת לא נראה שהיא תרמה לדיון וכפי שאפשר להתרשם בדיעבד ואולי גם ההפך (יעיד על כך הדיון הזה והתגובות בהמשך הדיון שם). כדאי להיזהר יותר בלשון הכתיבה כי יש מי שיכולים להבין את זה אחרת, ובפרט בסערת הדיון בבירורים. אם זה לא מספיק ברור מההקשר ומההזחה כדאי להוסיף "יורי:" לתחילת התגובה, ומכאן והלאה להימנע משימוש בתסמונות כאלו או אחרות בדיון שם. ערן - שיחה 09:13, 21 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

ערן: הזחות נועדו כדי שלא יהיה צורך לפתוח כל תגובה בשמו של הכותב שאתה מגיב אליו. כתבתי בצורה ברורה ושקופה, והטענה שהתגובה אינה זהירה נובעת מכך שמופיעה בה מלה עם מטען רגשי גבוה. אני אכן ממעט להשתמש במלים כאלה, אבל כאן זה היה בלתי נמנע משום שרציתי (בתגובה קצרה) לאחוז את עמדתו של יורי בקרניה ולהבהיר לאן היא מובילה. אני מברך על הרגישות הזו למלים טעונות, שמסקנותיה מתבקשות מאליהן לא רק בדף הזה. עוזי ו. - שיחה 09:59, 21 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

מסתבר שהבירוקרטים כן עוקבים אחרי דף הבירורים. סתם חשדנו שהם מתעלמים. בברכה, גיברס - שיחה 00:46, 22 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

משתמש:eli מפעיל? כנראה באמת הגיע הזמן לקחת פסק זמן מהוויקיפדיה. שנילי - שיחה 23:57, 19 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

הבנת הנקרא היא לא הצד החזק של אלי גודין. ראו גם בדף שיחתי: (שיחת משתמש:גיברס#העברת ערך ללא הסכמה). בברכה, גיברס - שיחה 16:57, 20 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

מה "מספר ארדש" שלך, אם בכלל? שבת שלום. בורה בורה - שיחה 09:29, 23 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

3, בשתי דרכים שונות. עוזי ו. - שיחה 17:12, 23 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

3 זה מכובד! יפה מאוד ותודה על המידע. בורה בורה - שיחה 19:46, 23 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

שלום עוזי, במסגרת מיזם ה-300K אני מארגן תחרות כתיבה מסוג "מקצרמר למובחר". האם תהיה מעוניין לשפוט בבית הראשון בתחרות? הארי פוטר 73 ~ שיחה ~ הטילדה הרביעית 13:41, 24 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

כן; תודה על ההזמנה. עוזי ו. - שיחה 19:11, 24 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

היי עוזי, האם דחייה של המועד האחרון לפרסום גרסאות סופיות לשיפוט וכן של המועד האחרון לפרסום החלטות השופטים (הראשון יידחה בחודש וכתוצאה מכך גם השני) תמנע את השתתפותך כשופט בתחרות? אם כן, אנא אמור לי ולא אעשה זאת. הארי פוטר 73 ~ שיחה ~ הטילדה הרביעית 20:07, 8 בנובמבר 2020 (IST)תגובה

היי, מזכיר לכם שהתחרות הסתיימה. עדכנו אותי כשתהיו לקראת סיום השיפוט, גם כדי שאדע מה המלצתכם לפרס "הויקיפד התורם". הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 11:43, 26 בפברואר 2021 (IST)תגובה

תוכל להפנות אותי לרשימת השופטים? עוזי ו. - שיחה 12:30, 26 בפברואר 2021 (IST)תגובה

שלום עוזי.

אינני יודע האם יש לך דבר־מה נגד ארכיונים, אבל גודלו של דף השיחה שלך נושק ל־700KB. זה גודל חריג לדף שיחה אישי, ומאתגר מחשבים חלשים לפתוח אותו, מה גם שהניווט בו לא נוח – גם למחשבים חדשים. מהצצה זריזה אני רואה שהשיחות הראשונות שבו הן מאוגוסט 2008 והלאה. אשמח אם תארכב את דף השיחה שלך בזמנך הפנוי.

תודה, דגש חזק - שיחה 17:13, 25 באוקטובר 2020 (IST)תגובה

ההודעות מ-2008 הן משימות ששרדו במכוון כמה ארכובים. בפועל הפסקתי לארכב ב-2014. אטפל בזה. עוזי ו. - שיחה 17:39, 25 באוקטובר 2020 (IST)תגובה

	כוכב החריצות
	כמה פעמים היום חשקתי שיניים במבוכה ב"דף השיניים האחרונים" לפני שנכנסתי לערכי מתמטיקה כדי לנסות להבין אם מה שהיה שם הוא השחתה או לא, ואז נשמתי לרווחה כשגיליתי שאתה כבר טיפלת בהם כמה טוב למיזם שיש עורך כמוך ששומר על כמות רבה של ערכים בתחום הזה. איש השום (Theshumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 18:48, 27 באוקטובר 2020 (IST)תגובה

ערב טוב, משתמש:עוזי ו.

הכחלתי מספר ערכים עבור ערך מרכזי זה. הערכים עוסקים בפרסים והם: משתמש:Nova Stella/פרס מורגן, משתמש:Nova Stella/פרס רובינס, משתמש:Nova Stella/פרס פולקרסון, משתמש:Nova Stella/פרס רות ליטל סאטר במתמטיקה. לא העברתי אותם למרחב הערכים. יש בהם שגיאות במושגי המתמטיקה.

האם תוכל בבקשה לעבור על ארבעת הערכים ולבצע בהם את תיקוני המושגים? תודה Nova Stella - שיחה 17:50, 1 בדצמבר 2020 (IST)תגובה

יש בערכים בעיית תרגמת גם מעבר במושגים מתמטיים. אפשר להעביר אותם למרחב הערכים, ונתקן עם הזמן. כצעד ראשון חשוב לצרף לכל ערך קישור למקבילה האנגלית שלו. עוזי ו. - שיחה 19:04, 1 בדצמבר 2020 (IST)תגובה

כאן. מתניה • שיחה 12:18, 20 בדצמבר 2020 (IST)תגובה

אכן, אחד המוצלחים. עוזי ו. - שיחה 17:45, 20 בדצמבר 2020 (IST)תגובה

עוזי, שלום. אודה לך האם תוכל לחוות דעתך המקצועית על הצבעת מחלוקת זו: בעבר, על מנת לקבוע שם של ערך - היו מועלות הצעות עבור שמו המלא של הערך, ומצביעים עליהן בשיטת שולצה, בהצבעה אחת בלבד. הפעם, בחר מי שבחר לפצל את ההצבעה לשתיים, כל אחת בשיטת שולצה, כאשר הצבעה אחת היא על תחילת שמו של הערך והשנייה היא על סופו של שם הערך. שאלתי אליך היא: האם שיטת הצבעה חדשה שכזו עלולה להניב תוצאות שונות לעומת הצבעה אחת בלבד בשיטת שולצה? האם עלול להיווצר מצב ששילוב תוצאות שתי ההצבעות יוביל ליצירת שם ערך שלא באמת זוכה לתמיכת הרוב? תודה מראש, יוניון ג'ק - שיחה 22:38, 4 בינואר 2021 (IST)תגובה

סיטואציה מעניינת. זו לא שאלה על שיטת ההצבעה, אלא על ההעדפות האפשריות של המצביעים. לשם קיצור, נאמר שהמצביעים מתבקשים לדרג את האפשרויות A,B,C,D עבור הרישא של השם, ואת האפשרויות x,y,z עבור הסיפא. למשל, A>B>C>D ו-x>y>z. נובע מזה דירוג חלקי של האפשרויות הבינאריות (Ax עדיף על Ay וגם על Bx, ושניהם עדיפים על By, אבל המצביע אינו יכול לתעדף בין Ay ו-Bx). האם יש מצביעים שהיכולת לתעדף אפשרויות מורכבות (כמו Ay ו-Bx) מאד חסרה להם? אם כן, אפשר להצביע על מלוא הספקטרום (12 אפשרויות במקרה זה). אם לא, נראה לי במבט ראשון שלא יכולות להתעורר בעיות חדשות. עוזי ו. - שיחה 00:11, 5 בינואר 2021 (IST)תגובה

האם זו לא בעיה? שהמצביע אינו יכול לתעדף בין Ay ו-Bx? כי אם הייתה הצבעה אחת בלבד - הוא היה יכול לתעדף ביניהן (אילו היה רוצה), ואז אולי תוצאות ההצבעה היו אחרות? יוניון ג'ק - שיחה 01:23, 5 בינואר 2021 (IST)תגובה

צריך לשאול את המצביעים. זו לא שאלה של שיטת ההצבעה, אלא של תיחום השאלה שבמחלוקת. אם יש מצביעים שרוצים לתעדף בין אפשרויות מורכבות, לדעתי ראוי לאפשר להם, אבל קחו בחשבון שההצבעה תהיה הרבה יותר מסובכת. עוזי ו. - שיחה 16:00, 6 בינואר 2021 (IST)תגובה

למה שההצבעה הזו תהיה מסובכת יותר, מאשר כל הצבעת שינוי שם אחרת שהיתה אי פעם? יוניון ג'ק - שיחה 16:45, 6 בינואר 2021 (IST)תגובה

אם ניתן למצביעים לדרג אפשרויות מעורבות, במקום לדון בארבע אפשרויות לרישא ושלוש לסיפא, המצביעים יצטרכו לדרג 12 אפשרויות... עוזי ו. - שיחה 19:59, 6 בינואר 2021 (IST)תגובה

לאו דווקא. בהצבעות מחלוקת, כל משתמש ראשי להעמיד להצבעה את האפשרות המועדפת עליו ביותר בלבד, ולפרט את נימוקיו. במצב הנוכחי, יש 4 משתתפים שהעמידו ארבע אפשרויות לרישא ושלוש לסיפא, שעבורן יתקיימו שתי הצבעות שונות ונפרדות. אם היתה הצבעה אחת בלבד - כל אחד מאותם ארבעה היה יכול להציא אפשרות אחת בלבד. כך שהמצביעים יצטרכו בסופו של דבר לדרג רק 4 אפשרות, ויעשו זאת בהצבעה אחת בלבד, במקום במצב הנוכחי - שבו הם נדרשים לדרג 4 אפשרות בהצבעה אחת + 3 אפשרות בהצבעה אחרת. יוניון ג'ק - שיחה 20:58, 6 בינואר 2021 (IST)תגובה

אם אפשר לשכנע את מציעי ההצעות להסתפק ב-3-4 אפשרויות, זה מעולה; אבל אין לזה קשר להפעלה של שיטת שולצה. עוזי ו. - שיחה 21:53, 6 בינואר 2021 (IST)תגובה

לא זה מה ששאלתי. השאלה שלי היתה: האם ייתכן שבשל פיצול ההצבעה לשתי הצבעות - תוצאותיה יהיו שונות מאשר אילו היתה מתקיימת הצבעה אחת בלבד? יוניון ג'ק - שיחה 21:59, 6 בינואר 2021 (IST)תגובה

שאלה טובה. התייחסתי לזה בהתחלה ("נראה לי במבט ראשון שלא יכולות להתעורר בעיות חדשות"), אבל מאז הספקתי לתת בזה גם מבט שני ושלישי. אני עדיין לא יודע. עוזי ו. - שיחה 23:52, 6 בינואר 2021 (IST)תגובה

נקודה למחשבה: נניח שבאחת משתי ההצבעות יש תיקו, אבל בהצבעה השנייה יש הכרעה. מה אז? שם הערך ישונה, או לא? אילו היתה הצבעה אחת, ולא שתיים, וכולם היו מצביעים אותו הדבר בדיוק - האם אז התוצאה היתה תיקו או הכרעה? יוניון ג'ק - שיחה 00:07, 7 בינואר 2021 (IST)תגובה

הוכחתי שאם המצביעים מדרגים בנפרד שתי קבוצות של אפשרויות, אז הכרעה בשיטת שולצה על האפשרויות המורכבות מוכרחה להסכים עם הכרעה על כל נושא בנפרד. עוזי ו. - שיחה 19:21, 7 בינואר 2021 (IST)תגובה

שאלתי בדף השיחה של הערך משתנה, לגבי ההבדל בין משתנה לפרמטר. אשמח לדעתך. דביר • שיחה • כ"ג בטבת ה'תשפ"א • 13:59, 7 בינואר 2021 (IST)תגובה

רגישים, לא? דגש חזק - שיחה 21:56, 28 בינואר 2021 (IST)תגובה

נכון. עוזי ו. - שיחה 23:40, 28 בינואר 2021 (IST)תגובה

בחוברת על תבניות, בסעיף 7.3 כתוב שיריעת האפסים של תבנית ריבועית היא אי־פריקה. למה? (יש הנחה חסרה?)--אדי פ' - שיחה 12:16, 29 בינואר 2021 (IST)תגובה

זה נכון אלא אם הפולינום מתפרק, ואז התבנית מוכרחה להיות איזומורפית לתבנית החד-ממדית x^2 או לתבנית הדו-ממדית xy. עוזי ו. - שיחה 12:59, 29 בינואר 2021 (IST)תגובה

בניסוח מסקנה 7.3.9 מניחים שהתבנית q אנאיזוטרופית?--אדי פ' - שיחה 11:32, 5 בפברואר 2021 (IST)תגובה

תוכל לצטט? בגרסה שלי מספרים השתנו. עוזי ו. - שיחה 12:23, 5 בפברואר 2021 (IST)תגובה

תודה לך על השתתפותך בהצבעה שבדף "ויקיפדיה:רשימת מועמדים למחיקה/:מחאת הנוער למען האקלים (ישראל)". לפי בדיקתי, הצבעתך לא תיספר במניין ההצבעות, מכיוון שיש לעמוד בדרישות להשתתפות בהצבעה: ותק של 365 ימי פעילות ו־100 עריכות במרחבי התוכן ב־90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה. אף שהצבעתך לא תיספר, הדברים שכתבת לא נמחקו, כי אם הועברו מפרק ההצבעה לפרק הצבעת המשתתפים ללא זכות הצבעה.

באפשרותך לבדוק האם יש לך זכות הצבעה באמצעות תוסף (גאדג'ט) בהעדפות. בלשונית "גאדג'טים", תחת הפסקה "שונות", יש לבחור באפשרות "סקריפט לבדיקת זכות הצבעה" (הוראות נוספות).

אם מבדיקתך עולה כי בעת פתיחת ההצבעה כן הייתה לך זכות הצבעה, באפשרותך לפנות אליי כדי שאבדוק את הנושא שנית.

בברכה, Amit91803 - שיחה 03:53, 31 בינואר 2021 (IST)תגובה

בעד הצעתך לפתוח דף שיוקדש לדיוני חשיבות מקדמיים. ממליצה להעלות הצעה זו במזנון. אילי - שיחה 11:21, 7 בפברואר 2021 (IST)תגובה

במזנון הפנו אותי לדלפק הייעוץ. זה פתרון סביר. עוזי ו. - שיחה 14:34, 7 בפברואר 2021 (IST)תגובה

היי, כבר מספר ימים בקשתי לבדיקה נותרה ללא מענה מלבד בודק אחד, אשמח אם תגיב ותעזור לי. בברכה רבה ותודה מראש דזרט • שיחה 17:13, 7 בפברואר 2021 (IST)תגובה

שלום,

• הערך משטח רימן וערכים אחרים הקשורים בו מכילים מידע רב, אולם עד כמה שידוע לי נכון לעכשיו בויקיפדיה העברית אין מספיק מידע על ההקשר ההיסטורי והמוטיבציה הבסיסית שהובילו את רימן לבנייה של משטחי רימן של פונקציות רב-ערכיות מסוימות. מקריאתי בספרות המתמטית הבנתי שסוג הבעיות שאילץ את רימן לבנות את משטח רימן של פונקציה מסוימת היה תיאור אנליטי של אינטגרלים היפר-אליפטיים (אינטגרלים של פונקציות רציונליות שהמכנה שלהם הוא שורש של פולינום ממעלה גדולה מ-4); תיאור אנליטי מדויק של אינטגרלים אליפטיים כבר נעשה קודם לכן על ידי גאוס, אבל ויעקובי, כשהשניים האחרונים אף ניסחו במדויק מהי הבעיה המרכזית של היפוך אינטגרלים היפר-אליפטיים (אולם לא פתרו בעיה זו). ככל הנראה, רימן בנה את משטחי רימן בניסיון לפתור את הבעיה שניסחו אבל ויעקובי, באופן שמאפשר לחשב אינטגרלים של פונקציות רב-ערכיות גם במסלולים במישור המרוכב שאינם מוגבלים לענף אנליטי אחד (לגבי המשפט האחרון אני ממש לא בטוח כי אני לא בקיא בפרטים המתמטיים המדויקים).

בהקשר זה, המושגים של נקודת הסתעפות (Branch point) ופעולת "חיתוך ענפים" (Branch cut) הם מרכזיים להבנת הרקע הבסיסי לבנייה של משטחי רימן, ולכן אני חושב שכדאי שייכתבו מתישהו בקרוב. מקריאת הערך על נקודת הסתעפות בויקיפדיה האנגלית הצלחתי להבין את רובו, אולם לא מספיק בכדי לכתוב אותו בעצמי, ולכן רציתי להפנות את תשומת לבך לחוסר הזה בערכים בנושא. אני די בטוח שהערך הזה לא מתקדם מדי, ולכן סבור שתוכל לכתוב אותו ואף להרחיב מעבר לכתוב בויקיפדיה האנגלית, לכשתתפנה מתישהו.

משטח רימן אכן נועד במקור לתאר פונקציות רב-ערכיות. היום מעדיפים לראות בפונקציה כזו יריעה, המתוארת על ידי משוואה (במקרה של הפונקציות ההיפר-אליפטיות, אפשר לבחור את המשוואה w^2=f(z) כאשר f הוא פולינום מעל המרוכבים). אני אשתדל לכתוב בקרוב את הערך על נקודת הסתעפות. עוזי ו. - שיחה 00:49, 21 בפברואר 2021 (IST)תגובה

תרגמתי חלק מן הערך האנגלי. עוזי ו. - שיחה 00:20, 28 בפברואר 2021 (IST)תגובה

תודה רבה. עשו - שיחה 15:55, 28 בפברואר 2021 (IST)תגובה

• שאלה כללית, האם יש דרך למחוק ערכים שאני עצמי כתבתי? או שהאפשרות למחוק ערכים ניתנת רק למנטרים או מפעילי מערכת? אני שואל זאת כי היום כתבתי את הערך קנקן ליידן, לאחר מכן ניסיתי לשנות את שמו לצנצנת ליידן, רק כדי לגלות שהערך צנצנת ליידן כבר קיים בצורה של דף הפניה לערך קבל (כך שלא יכולתי לשנות את שם הערך). אז ערכתי את דף ההפניה שכותרתו צנצנת ליידן, וכעת ישנם שני ערכים עם תוכן זהה וכותרת שונה (קנקן ליידן וצנצנת ליידן). איך אני יכול למחוק את הערך שכותרתו קנקן ליידן? תודה מראש. עשו - שיחה 00:08, 21 בפברואר 2021 (IST)תגובה

רק מפעילים יכולים למחוק דפים, ולא משנה מי כתב אותם. הפכתי את קנקן ליידן להפניה. עוזי ו. - שיחה 00:31, 21 בפברואר 2021 (IST)תגובה

אשמח אם תסתכל בשיחת קטגוריה:משפטי אי היתכנות ותביע את דעתך. ינון גלעדי - שיחה 00:13, 1 באפריל 2021 (IDT)תגובה

זו קטגוריה רצויה ונחוצה. עוזי ו. - שיחה 01:55, 1 באפריל 2021 (IDT)תגובה

תודה על תמיכתך. אני תמיד חושש לחדש קטגוריה בויקיפדיה, שמא ה'מחקנים' ישר ירצו למוחקה כ'חסרת חשיבות אנציקלופדית'. ינון גלעדי - שיחה 02:15, 1 באפריל 2021 (IDT)תגובה

נניח ש'א' היא תכונה או טענה מתמטית בעלת אמירה שלילית (זאת אומרת: כוללת את המילה לא), והוכחנו אותה על דרך השלילה (למשל את הטענה ש: לא ניתן לבטא את שורש 2 כשבר רציונאלי, הוכחנו על ידי הוכחה על דרך השלילה על ידי הנחה זמנית שכן ניתן לבטא כשבר והגעה לסתירה) - האם זה יקרא 'משפט אי-היתכנות' וצריך להכלל בקטגוריה הנ"ל לדעתך? ינון גלעדי - שיחה 02:32, 1 באפריל 2021 (IDT)תגובה

עוד שאלה: האם 'הוכחתו של גאורג קנטור משנת 1891 שהמספרים הממשיים אינם בני מנייה' היא גם הוכחת אי-היתכנות לדעתך? מה הגבול? ינון גלעדי - שיחה 02:36, 1 באפריל 2021 (IDT)תגובה

בשני המקרים התשובה שלילית. הקטגוריה צריכה לכלול משפטים על כך שדברים מסויימים הם בלתי אפשריים, ולא על כך שדברים מסויימים אינם שייכים לקבוצות מסויימות. גם טענות על אי-קיום של אובייקטים אינן שייכות לקטגוריה (למרות שאפשר לטעון שזה פוסל גם את משפט ארו). עוזי ו. - שיחה 03:10, 1 באפריל 2021 (IDT)תגובה

תודה על חוות דעתך. העברתי העתק של דיון קטן זה לשיחת קטגוריה:משפטי אי היתכנות, בשביל להמשיכו שם אם יהיה צורך. ינון גלעדי - שיחה 03:06, 2 באפריל 2021 (IDT)תגובה

עוזי, זה בסדר מבחינתך? אצלך זה פשוט דקויות וללא כל בעייתיות אמיתית, ולכן אפשר להדגים בלי לפגוע. אם זה בכל זאת לא ראוי, אסיר מיד את כל הטקסט. בהערכה רבה. תלם - בואו להצטרף לוויקישטעטל! 17:12, 21 באפריל 2021 (IDT)תגובה

אגיב שם, ואם יהיה צורך אוציא את הכרטיס הצהוב לעצמי. עוזי ו. - שיחה 19:52, 21 באפריל 2021 (IDT)תגובה

בוקר טוב, האם ידוע לך שם עברי לen:Extreme value theory. תודה, דוד שי - שיחה 04:20, 25 באפריל 2021 (IDT)תגובה

לא. אני מציע לתרגם לתורת הערכים החריגים (עדיף על "תורת הערכים הקיצוניים", משום שמדובר בערכים שמתקבלים בהסתברות נמוכה - והשאלה המרכזית היא עד כמה נמוכה - ולא בערכי קצה). עוזי ו. - שיחה 12:18, 25 באפריל 2021 (IDT)תגובה

קרא בבקשה את הכללים שבדף, ואשמח אם תסביר לי איך הפנייה שלך בעניין דזרט, והדו־שיח הקצר שבעקבותיה, עולים כדי מטרות הדף. תודה, ושבת שלום. דגש - שיחה 13:47, 30 באפריל 2021 (IDT)תגובה

מהו הדף המתאים לפניות מהסוג "הנה סוגיה תוכנית המתפרסת על כמה ערכים, אולי מישהו יכול לטפל בה"? עוזי ו. - שיחה 13:53, 30 באפריל 2021 (IDT)תגובה

ויקיפדיה:מזנון. דגש - שיחה 13:57, 30 באפריל 2021 (IDT)תגובה

המטרה היתה להפנות תשומת לב בפחות רעש. עוזי ו. - שיחה 14:01, 30 באפריל 2021 (IDT)תגובה

Greetings,

I'm letting you know in advance about a meeting I'd like to invite you to regarding the Universal Code of Conduct and the community's ownership of its future enforcement. I'm still in the process of putting together the details, but I wanted to share the date with you: 27 June, 2021. I do not have a time on this date yet, but I will let you soon. We have created a meta page with basic information. Please take a look at the meta page and sign up your name under the appropriate section.

Thank you for your time.--BAnand (WMF) 15:06, 2 June 2021 (UTC)

Thank you. I hope to be able to attend. עוזי ו. - שיחה 19:22, 2 ביוני 2021 (IDT)תגובה

שלום עוזי,

הדף שקישרתי אליו [1] נושא את הכותרת "הצהרה והתחייבות של מועמד ללימודים בתוכנית - הפקולטה למדעי החיים", וכל מועמד חייב להתחייב לחתום על הטופס הזה. אני מכיר אישית מישהי שעוברת עכשיו את תהליך הקבלה לאוניברסיטה - שלחו לה את הדף הביתה והיא צריכה לחתום ולהחזיר להם, יחד עם טפסי הרישום האחרים. באתר של האוניברסיטה ניתן למצוא בקלות את הדף כחלק מטפסי המועמדים לכל הפקולטות, לא רק בפקולטה למדעי החיים, וברור שזו המדיניות הנוכחית של האוניברסיטה. מסקנה: הקישור תומך בטענה "גם כיום מחויבים הסטודנטים". -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 21:11, 12 ביוני 2021 (IDT)תגובה

מקום השיחה הזו בדף השיחה של הערך. לא האתר תומך בטענה, אלא דבריך שזו מדיניות כללית. אם ניתן למצוא בקלות את הדף כחלק מהטפסים לכל המועמדים, אשמח לקבל קישור כזה. עוזי ו. - שיחה 21:14, 12 ביוני 2021 (IDT)תגובה

סליחה, אתה צודק (בשני הדברים). -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 21:21, 12 ביוני 2021 (IDT)תגובה

ביקשתי שיתקנו את ההתחייבות. עוזי ו. - שיחה 00:55, 13 ביוני 2021 (IDT)תגובה

כמדומני שאכן תיקנו את נוסח ההתחייבות. עוזי ו. - שיחה 21:49, 28 ביוני 2021 (IDT)תגובה

היי עוזי. מה שלומך? פעם ראשונה שאני מגיע לדף השיחה המעניין שלך. בתרגום הערך ג'רי מקנרני, נתקלתי במושג "Laplace–Beltrami operator". תוכל לקבל הקשר בסוף הפסקה הראשונה שבערך (Jerry McNerney). הבנתי שהוא קיבל תואר דוקטור במתמטיקה אחרי שהשלים דוקטורט בגיאומטריה דיפרנציאלית, ש-"focusing on a generalization of the Laplace–Beltrami operator". בתור אחד שעשה שלוש יח"ל, קל לי יותר לתרגם מנדרינית תקנית . לייעוצך אודה! ניב - שיחה 20:56, 28 ביוני 2021 (IDT)תגובה

הפעם זה קל: הדוקטורט התמקד בהכללה של אופרטור לפלס-בלטרמי (אנ'). עוזי ו. - שיחה 21:48, 28 ביוני 2021 (IDT)תגובה

עוזי, תודה רבה! ניב - שיחה 12:02, 29 ביוני 2021 (IDT)תגובה

שלום עוזי, הסתכלתי על הערך הזה, ונראה לי שיש בעיה עם איך שהוא כתוב. במיוחד הפיסקה "הערך המספרי של ...0.999" אני ודע שהנושא מושך עליו הרבה "Mathematical Cranks". אני מנחש שזה קשור לבעיה. הבנתי שהיתה מעורב בכתיבה, אשמח עם תוכל להעיף מבט. אני יכול לנסות לטפל בזה בעצמי, אבל, לפי אורך דף השיחה, אני מבין שיש שם היסטוריה אז אני מעדיף לא לפעול לפני שאני שומע ממך...

תודה רבה, רמי (Aizenr) - שיחה 13:12, 5 ביולי 2021 (IDT)תגובה

מה אתה מציע?

הפסקה הזו לא טובה כי היא אפולוגטית. היא מתמודדת עם רעיונות אלטרנטיביים ומגיעה למסקנה "בלתי נמנעת" שהיא ההגדרה המקובלת. היה רצוי לכתוב אותה בסדר הפוך.

אבל יש קושי נוסף. כשמגדירים את המספרים העשרוניים האינסופיים, דווקא משום שמדובר בעניין כל כך יסודי, ההגדרה תלויה בהגדרה של המספרים הממשיים עצמם, ולא ברור כמה מזה יש להכניס לערך (האם לדבר על אנליזה לא סטנדרטית? על מספרים p-אדיים? המושגים האלה הרי מופיעים בדיונים עם cranks). עוזי ו. - שיחה 17:53, 5 ביולי 2021 (IDT)תגובה

מה שנראה לי כרגע הגיוני הוא לכתוב פיסקה לפני הפסקה המדוברת על הגדרות שונות (שקולות) למספרים הממשיים. אז למחוק את הפיסקה המדוברת ולהחליפה בפיסקה קצרה שמציינת שהשיוויון הזה מבלבל הרבה אנשים והוא גורם לניסיונות של mathematical cranks להגדיר מערכות מספרים אחרות בהם הוא לא מתקיים. אך כפי שמסבר מעלה ניסיונות אלה נידונים לכישלון אלה עם כן מותרים על חלק מהתכונות הבסיסיות של המספרים הממשיים. לבסוף כדי להוסיף פיסקה עם דיון רחב ומתמטי יותר בתופעה שתיכללו את המספרים הp-אדיים, את קבוצת קנטור, את ההעתקה ${\displaystyle \{0,\dots ,b\}^{\omega }\to [0,1]}$ ואנליזה לא סטנסרטית. (את החלק האחרון אני לא יכול לעשות כו אני לא מכיר אותו מספיק).

היתי גם קצת עורך את הפיסקאות הקודמות.

אם הסכמה הזאת נראת לך הגיונית, אין לי בעיה לבצעה אותה. אם אתה מעידיף משהוא אחר, אשמח אם תוכל לטפל בערך לפי ראות ענייך.

תודה רבה, רמי (Aizenr) - שיחה 07:33, 8 ביולי 2021 (IDT)תגובה

אתה מוזמן לערוך כפי שנראה לך, ואני אערוך בהמשך. עוזי ו. - שיחה 12:12, 8 ביולי 2021 (IDT)תגובה

אנסה לטפל בזה בזמן הקרוב. להתראות. רמי (Aizenr) - שיחה 15:14, 9 ביולי 2021 (IDT)תגובה

אני חושב שדי גמרתי לעבוד על זה. זה רחוק ממושלם אבל אני חושב שזה משמעותית יותר טוב ממה שהיה קודם. אשמח אם תסתכל. השערתי פתוח את נושא האנליזה הלא סטנדרטית - אני לא מבין בזה מספיק. בדף השיחה משהו העלה את נושא הנגישות. עןיתי לו, אבל אשמח אם תסתכל גם על זה. תודה רבה, רמי (Aizenr) - שיחה 21:35, 21 ביולי 2021 (IDT).תגובה

הדיון שם עוסק בשאלתך בשיחת תבנית:הידעת? 25 ביולי 2021. דגש - שיחה 20:38, 25 ביולי 2021 (IDT)תגובה

תודה, הגבתי שם. עוזי ו. - שיחה 23:33, 25 ביולי 2021 (IDT)תגובה

היי עוזי, אתה מכיר את משפט מוסנר רב ההפתעות? הערך בעבודה ואתה יותר ממוזמן להשתתף. - La Nave Partirà שיחה 15:39, 1 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה

לא הכרתי. אני לא שותף להתפעלות מהמשפט. זו גרסה משחקית של מספרי ברנולי. עוזי ו. - שיחה 18:58, 1 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה

הפסק במאמציך לשמוט את עריכתי באנליזה מרוכבת. Yarindoctor123 - שיחה 15:21, 13 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה

אשמח לדון בנושא בדף השיחה של הערך עצמו. עוזי ו. - שיחה 16:17, 13 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה

שלום עוזי,

בעקבות העריכה שעשית לתרומות האחרונות שלי בדף תת-סדרה, אבקש להבין אם מחקת את המשפט "אפיון גבולות חלקיים" מכיוון שהוא הופיע בפסקה שעוסקת בהגדרה של גבול חלקי, או שמבחינתך המשפט טריוויאלי וניתן להשתמש בו ללא הוכחה. תודה, Enduser - שיחה 09:19, 27 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה

הדיון צריך להתקיים בדף השיחה של הערך.

"ניתן" איפה? בהרצאה, במבחן, או בערך בוויקיפדיה? לא מחקתי את המשפט, אלא חיברתי אותו לניסוח הכללי יותר שמדבר על הגבולות החלקיים כנקודות הצטברות. עוזי ו. - שיחה 11:37, 27 באוגוסט 2021 (IDT).תגובה

סליחה, לא שמתי לב שערכת את המלל ולא מחקת לגמרי. לגבי הקונטקס של השאלה, הכוונה היתה לנסות להבין מה מקובל ומה לא בכתיבת ערכים מתמטיים בויקיפדיה. נשארה רק השאלה של ההוכחה עצמה, אך למען הסדר הטוב אני אשאל אותה בדף השיחה של הערך Enduser - שיחה 12:20, 27 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה

היי. יש מצב שפספסת את התיוג שלי שם? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 05:07, 2 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה

כמובן; קורה כל הזמן. עניתי שם. עוזי ו. - שיחה 09:20, 2 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה

תודה רבה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:29, 2 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה

שבוע טוב עוזי ומצטער שאני כותב במוצ"ש. מקווה שזה בסדר. רציתי להתנצל אם התלהמתי או הייתי לא ענייני בשיחה על יעקב רוב. הגנתי על מה שאני מאמין בו. כמובן שלא חייבים להסכים על הכל ואי אפשר להסכים תמיד. אני מבקש רק דבר אחד. הוא כתב מכתב מעומק ליבו, הוא נפגע ונעלב מאוד וכולנו אנשים מאמינים ואני מאמין שגם טובים ביסודנו ולא פוגעים באחרים בכוונה. אשמח אם תוכל להתייחס למה שכתב בדף השיחה. אנא הבנתך. מתיאל - שיחה 20:50, 16 באוקטובר 2021 (IDT)מתיאלתגובה

זה שכיח שאנשים מעורבים רגשית במה שהם כותבים. לפעמים זה מוביל לחשד שגם אחרים מעורבים רגשית לפחות באותה מידה. אני מבין שמר רוב נפגע מדף השיחה. זה כמעט בלתי נמנע כאשר מעלים אדם על הבמה ומתחילים לדון בחשיבותו האנציקלופדית. אני חושב שאתה, כמי שקיבל ממנו שכר על מנת לכתוב את הערך (כך הבנתי), היית צריך להיות יותר ערני לנקודות שעלו בדיון. אדם רשאי להאמין בעצמו ובהצלחותיו ככל שירצה. אבל כשנעשה בהן שימוש כדי לקבל הכרה, הן עומדות לביקורת (ובוויקיפדיה, לרוע המזל, התהליך הזה פומבי). אין לי רצון להתעמת איתו, במיוחד שיש רמזים עדינים לאפשרות של תביעת דיבה. לדעתי מה שפורסם בהוצאה עצמית אינו ספר; ותארי כבוד ממוסד חסר תשתית אקדמית אינם תארים. אבל זו לא עמדה שיש לי זמן להגן עליה בבית משפט. ומי יתן כל עם השם נביאים. עוזי ו. - שיחה 23:57, 16 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה

תודה על תשובתך. אין טעם להתכווח לגבי התוכן, כי כל אחד חושב שהוא צודק אבל בכל מקרה מושא הערך ביקש לרדת מויקיפדיה. אני מתכוון לאיך שהדברים נאמרו, משהו בדיון פגע ולפי דעתי צריך להתייחס למה שכתב ולגמור את הנושא ברוח הכי טובה שאפשר. אנו מצויים לסליחה ומחילה מאיש לרעהו בחודש אלול ומראש השנה עד יום הכיפור, אך אני מאמין שם מיום הכיפורים עד לראש השנה הבא. מתיאל - שיחה 00:45, 17 באוקטובר 2021 (IDT)מתיאלתגובה

בדף המשתמש שלי מופיע ציטוט של מישהו שחשב שמצוות הימים הנוראים היא לומר לאחרים שעליהם לבקש סליחה. כתבתי מה שחשבתי, ואין לי שום טענות מעבר לכך. לא נעים לומר על מישהו שהוא מטעה אחרים, אבל גם לא נעים לראות שמישהו מטעה אחרים ואף אחד אינו אומר להם את זה. עוזי ו. - שיחה 01:03, 17 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה

עשיתי כמיטב יכולתי וכמיטב הבנתי. ביקשתי סליחה ממך אם יצאת נפגע ממשהו שאני אמרתי. אני כן נפגעתי, ועם הרגישיות שלי פי כמה, אבל אני ממשיך הלאה, סולח כי זה חשוב לכולם ובריא לנפש. לגבי מושא הערך, זאת החלטה שלך כמובן, הוא כן נפגע ונראה לי שדבריו ראויים להתייחסות. בכל מקרה, אני מאחל לך את הטוב ביותר. מתיאל - שיחה 11:12, 17 באוקטובר 2021 (IDT)מתיאלתגובה

שבוע טוב עוזי, אני אמנם דה-פקטו לא בויקיפדיה, אבל התבקשתי לשלוח לך את המכתב הזה. מקווה שהסאגה הסתיימה. מתיאל - שיחה 12:22, 31 באוקטובר 2021 (IST)מתיאלתגובה

‏27/10/2021 עוזי שלום, לסיכום הסאגה שבעטיה ביקשתי לא להופיע בויקיפדיה להלן התייחסות: מוצאן של התגובות שלך כל כך מסקרנות אותי, שהייתי מוכן להיות זבוב על קיר המוח המבריק המתמטיקאי שלך. ידידי, נושא כיפה אתה על ראשך. שילוב קטלני לטובה של אמונה ורציונליות. אז ודאי אתה יודע שבית שמאי ובית הלל דנו במשך שנתיים וחצי (וזה הרבה יחסית לתוחלת החיים אז)- בשאלה הרת הגורל: האם טוב לאדם שנברא ובא לעולם, או לא טוב שהאדם נברא ובא לעולם. הם הגיעו להחלטה ולמסקנה הבאה: לא טוב שהאדם נברא ובא לעולם, אולם משנברא ובא לעולם - שיפשפש במעשיו! המלצתי לך שתפשפש במעשיך בויקיפדיה. אינני יודע את הקריטריונים לבחירת העורכים הנכבדים שכולם ברמה גבוהה-אבל כוכב הצפון המצפוני חייב להיות נר לרגליכם. דהיינו: לבדוק ולא להגיע למסקנות נמהרות בבחינת לא לנהוג לפי "נעשה ונשמע" אלא "נשמע ונעשה". כל הטיעונים והפרשנות של חלק מהעורכים היו מופרכים ולא מבוססים מלכתחילה. שלחתי אליכם הסברים לכל הערה וחשתי כאילו שאני ביקום אחר מכם. לטענת האלה שחשבו להכניס אותי כערך עמדו שיקולים של הישגים במדע ובהשכלה. יש נגיעה של שרשרת משפחתית שמאירה את הנושא מ"שואה לתקומה" עם עשייה ותרומה רבה לחברה ולמדינה. מקבל פרס ישראל השנה ופרופ' ארנון סופר הידוע ידעו ויודעים להעריך עבודות שביצעתי בעבר ובהווה. ראו איזה אנשים אישרתם בויקיפדיה כערך, מבלי להמעיט מערכם. כל הטיעונים שהועלו לקו בחוסר ידע, חוסר בדיקה, אי יכולת הערכה וראיית שחור לבן. אני מוציא עכשיו את ספרי ה-11 במספר שהנו רומן אהבה. מעל 130,000 אנשים ואנשי מדע קראו את ספריי ומאמריי בישראל ובעולם. כן, אני אדם מחוץ לקופסא ובלתי קונבנציונלי ובכל המובנים, כפי שרק קראתם חלק מהם במה שנכתב עליי. אני אדם ישר והכל פתוח. כאמור, לא רציתי אבל דחפו אותי לפרסם עצמי בויקיפדיה. אין למיטב ידיעתי מישהו במרחב שלנו עם השכלה נרחבת ופרסום אקדמי ופובליציסטי בהיקף כמו שלי. אני עמית מחקר. ומה התגובה שאני מקבל ממך בשבוע שעבר? למה? למה לכתוב על דברים שאינם מציאותיים ואינם אמתיים? האקדמיה למדעי הטבע שאני חבר בה משנת 2015 ופרסמתי דרכם וקראו מדענים רבים בהנובר גרמניה, היו בהלם מההגדרה שלך שהעברתי אליהם. תיכנס לאתר שלהם ותלמד מי הם. דבר איתם. מוצג שם אישור ממשרד המשפטים בגרמניה על למה לכתוב שהם לא סמכות אקדמית? ארשה לעצמי הפעם לא להיות צנוע ולומר כי קטונתי מלהבין את חבר העורכים. קשה להגיע להישגיי הרבים ובכל התחומים. ובכל הכבוד למה לא לפרגן? להלן תגובתי לדברים שכתבת ואני מציע לך לא "לשלוף". תבדוק כאמור לפני שאתה מביע דעה שמנותקת מהמציאות. כמשפטן כאמור, אני מציע לך זאת, כי עברת לכאורה על שתי עבירות יסוד לפי חוק העונשין תשל"ז-1977 ,שאם היה מישהו אחר - היית נתבע על ידו. להלן הערותיי לתגובתך האחרונה: 1.חלק נכבד מהספרים ביוצאים לאור בישראל הינם בהוצאה עצמית. מסיבות מונופול למשל. רצו להחתים אותי על חוזה שאקבל 12% תמלוגים והחברה 70%! ולהחזיק מלאי של 150 ספרים במשגור עם החלפות וזיכויים. שתי הוצאות ספרים רכשו ממני, והספרים שווקו לעשר אוניברסיטאות באוניברסיטאות בארה״ב, באוניברסיטאות בישראל, מכונים, כנסת, בתי משפט, ארכיון צה״ל ואתרים אקדמיים ופובליציסטים באינטרנט ועוד כמו כן נהוג שעבודות מחקר ועבודות מיני מחקריות במסגרת לימודים מאוגדים לספרים. 2. לגבי התואר פרופ' כבוד שהאקדמיה האירופית למדעים העניקה לי. אתה לא מכיר אותה כמו שאינך מכיר מוסדות אחרים בעולם. כתבתי להם את מה שכתבת. התגובה כלפיי הייתה חריפה ביותר. חשתי תחושת קבס. פגעתי בהם עקב תגובתך. זו אקדמיה אירופית פרטית למדעי הטבע, שבה חברים מדענים ממזרח ומערב אירופה ולכן מופיע כיתוב בגרמנית ורוסית. תיכנס לאתר שלהם ותראה אישור ממשרד המשפטים ורשימת הפעילויות שלהם בתחומים כמו רפואה למשל. כמו כן מופיעים מדענים שקיבלו תואר ד״ר כבוד ופרופסור כבוד. הכניסו אותי לאנציקלופדיה שלהם עם כיתוב על פועלי. כמו כן יש תנאים לקבלת תארי כבוד כפי שצרפתי אליכם. הם קיבלו מחקרים ומאמרים שלי ועוד. לסיכום : הייתי מצפה מאדם רציונלי כמוך שיבדוק לפני שהוא כותב דברים לא מבוססים ממש. היה שלום והצלח. יעקב ~מתיאל

כמו הערך, אני מוצא את הדברים האלה עמומים במידה שמקשה להתייחס אליהם. אינני אחראי על דיוני החשיבות האנציקלופדית בוויקיפדיה, אבל יש הישגים שמקובל להסתמך עליהם; בערך הוצגו מיני חלופות שמעמדן לא ברור, כמו ספרים בהוצאה עצמית, תארים ממוסדות לא מוכרים ותארי כבוד מגופים פרטיים. חשיבות יש להוכיח, ומה שקיבלנו בדף השיחה הוא התחמקויות ואפולוגטיקה. מכיוון שעלה כאן רמז נוסף לתביעה משפטית, אינני מעוניין להמשיך בדיון הזה. עוזי ו. - שיחה 17:48, 31 באוקטובר 2021 (IST)תגובה

ניכר לראות כי הינך חש מכאובים מאימרתי הגורסת כי המתמטיקה בעד הפשטות. אם אינך מבין משפט זה- או זקוק להבנה מעמיקה יותר בנושא- קרא את הספר "גלילאו גליליי ומכחישי המדע". ניכר לראות כי אינך הבנת את אימרתי מאופן תגובתך. אימרתי נוגעת לנושא שאם אפשר לתמצת ביטויים מתמטיים רצוי לעשות זאת, ואתה לעומת זאת, לקחת את זה למקום אחר. טענת שבגלל שמשפטו האחרון של פרמה (משום מה טענת גם שאני הוכחתי אותו) עולה על 400 יש לשכוח ממנו בהסתמך על אימרתי. אבל- הרי שאין זה קשור- משפטים, ובכלל, בדרך כלל מביאים לקורא את המידע, ולעיתים מוקצן הוא וכמובן שאיננו נכון לכל מקרה כי שוב- הוא מוקצן כדי לתת לקורא את ההבנה הפשוטה של המשפט. לכן, אני בנימוקי את מעשיי בערך הויקיפדי, השתמשתי במשפט בהסתמך על שהוא מוקצן וציני ולא כלל וכלל להראות אמינות שלו. יום נעים. Yarindoctor123 - שיחה 22:43, 23 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה

אני יודע שבמתמטיקה מעדיפים הוכחות פשוטות. אני מפקפק בטענה שברטרנד ראסל אמר ש"אם אתה מחזיק בהוכחה מתמטית שאורכה עולה על ארבעה עמודים, תשכח ממנה". אני תוהה אם דבריך על שימוש מוקצן וציני שאינו נועד "כלל וכלל" להראות אמינות, פירושם שהציטוט לא היה ולא נברא עד שהמצאת אותו. עוזי ו. - שיחה 22:50, 23 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה

כתבתי לך משוב טעון על תגובתך הפוגעת Yarindoctor123 - שיחה 22:56, 30 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה

לא זקוק לתשובה... אני שוקל לעזוב את ויקיפדיה עקב ההודעה הזו Yarindoctor123 - שיחה 23:34, 30 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה

הודעתי "חסרת השיקולים" אמרה שבמקום אחד הצגת את עצמך כבעל תואר דוקטור, ובמקום אחר כתבת שאתה באמצע הדוקטורט. בתגובה, אמרת שאתה "נוהג לעיתים להשתחצן להגיד שכבר יש לי". זוהי התחזות; צר לי שאתה נפגע מכך, אבל הדברים צריכים להאמר. עוזי ו. - שיחה 11:31, 31 באוקטובר 2021 (IST)תגובה

טוב, מסתבר שאתה ממש אלוהים- יודע כל דבר ודבר על כל פרט ופרט ואף מוכן לתת את דעתו בעלת הביטחון גם אם אינו יודע עם מי הוא בכלל משוחח. הטענה שלך היא שאין לי תארים בפיסיקה? אין בעיה. אני לא מתכוון להתווכח על משהו שיישך לי עם מישהו שאני כלל לא מכיר. Yarindoctor123 - שיחה 00:36, 7 בנובמבר 2021 (IST)תגובה

דעתי "בעלת הבטחון" מבוססת על שני דברים סותרים שאתה אמרת. אל תציג את עצמך כבעל תואר שלישי אם אין לך תואר שלישי. עוזי ו. - שיחה 09:45, 7 בנובמבר 2021 (IST)תגובה

שלום רב. אשמח אם תוכל להבהיר למשתמש:דולב ולמשתמש:ספסף שלא כל תיקון של ערך על ידי אנונימי זאת השחתה. הם כל הזמן משחזרים את התיקון שלי ומאיימים עלי בחסימה.

הזהרתי אותך בגלל חזרה על עריכה. ספסף • ספספוני בספסופיכם • מה עשיתי?! 19:18, 18 בנובמבר 2021 (IST)תגובה

העריכה של האלמוני היתה נכונה. עוזי ו. - שיחה 19:43, 18 בנובמבר 2021 (IST)תגובה

זה לא סותר ספסף • ספספוני בספסופיכם • מה עשיתי?! 19:44, 18 בנובמבר 2021 (IST)תגובה

עוזי שלום, אודה אם תסתכל בערך הקצרצר פונקציית בליטה (Bump function) שכתבתי. יש שתי נקודות שלא הבנתי מספיק אבל העדפתי לתרגמן מהערך האנגלי ללא שינוי:

• כיצד תומך של פונקציה רציפה יכול להיות קומפקטי? - בערך האנגלי כתוב שאחד משני התנאים בהגדרה של פונקציית בליטה הוא קומפקטיות התומך. להבנתי קומפקטיות של קבוצה פירושה שהיא סגורה וחסומה, אבל התהליך הבא מראה שדווקא יותר הגיוני שהתומך יהיה חסום אך לא סגור - ניתן לפרק את התומך של פונקציה רציפה לקטעים חסומים שבכל אחד מהם גרף הפונקציה מצוי כולו מעל או מתחת לציר ה-x, ואילו אם כל אחד מהקטעים הללו סגור, אז לפי משפט ויירשטראס השני נובע שהפונקציה מקבלת בקטע את המקסימום והמינימום שלה; בין אם הפונקציה מקבלת את ערכי הקיצון בפנים הקטע או בקצוות שלו, מהגדרת התומך נובע שאלו בהכרח שונים מאפס, ולכן גם הערכים בקצוות הקטע שונים מאפס ומכך נובע שהפונקציה אינה רציפה בקצוות הקטע, וזו סתירה. אז אודה להבהרה לגבי הנקודה הזו.

• בחלק של הדוגמה לפונקציית בליטה, לא הבנתי מספיק טוב מדוע ניתן לפרש את הפונקציה המובאת בה כשינוי קנה מידה של גאוסיאן רגיל - נראה שההתאמה ${\displaystyle y^{2}={1}/{\left(1-x^{2}\right)}}$ ממפה רק את הקרן ${\displaystyle (1,\infty )}$ לקטע ${\displaystyle (0,1)}$ ולא ממפה את הישר הממשי כולו.

חוץ משתי נקודות אלו, הערך האנגלי באופן כללי מעמיק יותר ממה שכתבתי, ועוסק בהיבטים תאורטיים יותר של פונקציות בליטה, וכן מרחיב על היישומים שלהן (לא הבנתי את החלקים הללו). אז ממליץ לך לעבור על הערך ולבדוק אם יש לך תוספות/הרחבות.

תודה מראש.עשו - שיחה 22:28, 20 בנובמבר 2021 (IST)תגובה

(1) הוכחה קלה יותר: תחת פונקציה רציפה, המקור של {0} הוא קבוצה סגורה. לכן התומך, במובן שאליו התכוונת, הוא תמיד קבוצה פתוחה. אבל משתמשים בתומך במשמעות של קבוצה שהפונקציה מתאפסת מחוץ לה, בלי לדקדק אם היא מתאפסת גם בנקודות של הקבוצה עצמה. (2) הטרנספורמציה זוגית, ולכן סימטרית לשיקוף גם בציר ה-x וגם בציר ה-y. הערך בעברית אלמנטרי אבל מספק. עוזי ו. - שיחה 22:46, 20 בנובמבר 2021 (IST)תגובה

משפט ארטין-שרייר (שדות סדורים) ובדף השיחה? ינון גלעדי - שיחה 01:51, 1 בדצמבר 2021 (IST)תגובה

עוזי שלום,

בעקבות העמקה שלי בנושא של טורי פורייה בתקופה האחרונה, חשבתי לשלב בערך על טורי פורייה איזושהי פיסקה שעוסקת בקשר בין דרגת החלקות (הסדר הגבוה ביותר של נגזרת הפונקציה כך שהנגזרת עדיין רציפה) לקצב הדעיכה של מקדמי פורייה. זוהי פיסקה חשובה לטעמי כי היא נותנת אינטואיציה לגבי כמה קירוב פורייה סופי הוא "טוב".

בגדול להבנתי עבור פונקציה רציפה למקוטעין מקדמי פורייה דועכים כמו ${\displaystyle {\frac {1}{n}}}$, עבור פונקציה רציפה אך בעלת נגזרת רציפה למקוטעין כמו ${\displaystyle {\frac {1}{n^{2}}}}$, וכך הלאה - עבור פונקציה ממחלקה ${\displaystyle C^{k}}$ מקדמי פורייה ידעכו כמו ${\displaystyle {\frac {1}{n^{k+1}}}}$. עיקר ההסבר לתופעה עוסק במקרה הראשון, שכן עבור פונקציה גזירה k פעמים אפשר להתחיל מהנגזרת הראשונה שרציפה למקוטעין, שעבורה ${\displaystyle a_{n}\propto {\frac {1}{n}}}$, ואז לבצע אינטגרציה לאחור כדי לשחזר את הפונקציה המקורית - ומכיוון שלאחר כל שלב אינטגרציה כל איבר ${\displaystyle a_{n}cos(nx)}$ מוכפל בפקטור ${\displaystyle {\frac {1}{n}}}$, נובע הקשר בין דרגת החלקות לדעיכה של מקדמי פורייה.

עבור המקרה של פונקציה רציפה למקוטעין, טור פורייה אינו יכול להתכנס במידה שווה, ולכן לפי מבחן M של ויירשטראס טור הערכים המוחלטים של מקדמי פורייה מתבדר. מצד שני, לפי למת רימן-לבג מקדמי פורייה שואפים לאפס. זה בצירוף העובדה שלכל ${\displaystyle \epsilon >0}$ הטור ${\displaystyle \sum _{n=1}^{\infty }{\frac {1}{n^{1+\epsilon }}}}$ מתכנס, גורר על פי מבחן ההשוואה הגבולי שמקדמי פורייה של פונקציה רציפה למקוטעין לא יכולים לדעוך מהר יותר לאפס מאשר הסדרה ההרמונית. אני לא בטוח שהטיעון הזה ריגורוזי מספיק, אבל נראה לי שהוא כן נותן אינטואיציה.

הערך טורי פורייה הוא ערך שימושי מאוד להרבה אנשים ולכן אני חושש לעשות שינויים גדולים מדי במבנה שלו (יש ערכים שהם "פרות קדושות"), אבל מצד שני אני לא מצליח למצוא מקום שמתאים יהיה להוסיף בו את הפיסקה הזאת. איפה לדעתך כדאי לשלב את תוכן הפיסקה הזאת? והאם ניתן לקצר את הטיעון ולנסח אותו בצורה טובה יותר? תודה מראש. עשו - שיחה 23:41, 20 בדצמבר 2021 (IST)תגובה

הפסקה הראשונה מתארת את המצב היטב. ראה כאן, סעיף 2.3. גם הפסקה השניה נכונה (אבל הייתי מנסח בצורה פוזיטיבית: אם המקדמים דועכים מספיק מהר אז הפונקציה מוכרחה להיות רציפה). עוזי ו. - שיחה 00:59, 21 בדצמבר 2021 (IST)תגובה

אוקיי, טוב לדעת שמה שרשמתי נכון, אבל איפה לדעתך כדאי לשלב את זה בערך טור פורייה? עשו - שיחה 12:13, 21 בדצמבר 2021 (IST)תגובה

הוספתי בסוף את הפיסקה בפרק על "התכנסות". תודה. עשו - שיחה 14:27, 21 בדצמבר 2021 (IST)תגובה

מצוין. עוזי ו. - שיחה 20:53, 21 בדצמבר 2021 (IST)תגובה

האם מוכר לך ערך העוסק בתחום של תבניות אוטומורפיות? --Epicwaifu - שיחה 16:37, 26 בדצמבר 2021 (IST)תגובה

פגשתי את Winnie Li, אבל לא ברור לי איך היא הגיעה לכותרת שלך. יש לנו ערך סביר על תבניות מודולריות; הערך על תבניות אוטומורפיות מחכה להכתב. עוזי ו. - שיחה 16:53, 26 בדצמבר 2021 (IST)תגובה

תודה רבה, כתבתי את הערך על Winnie Li במסגרת תוכנית אלפא של אוניברסיטאת תל אביב. Epicwaifu - שיחה 20:23, 26 בדצמבר 2021 (IST)תגובה

רבי יונתן אייבשיץ. דגש - שיחה 23:11, 12 בינואר 2022 (IST)תגובה

תודה רבה. עוזי ו. - שיחה 23:36, 12 בינואר 2022 (IST)תגובה

אני גם זכרתי שהמעשה ארע עם רבי יהונתן, אבל הרבי ממעזיבוז אמר לי שהוא ראה באנשהו (אינני זוכר כרגע היכן) שהמעשה הזה מסופר על הרמב"ם. שמיה רבה • שיחה • י"א בשבט ה'תשפ"ב • 15:11, 13 בינואר 2022 (IST)תגובה

ברוך שכיוונתי. בכל אופן מצאתי תנא דמסייע גם לגרסת רבי יהונתן אייבשיץ וגם לגרסת הרמב"ם. עוזי ו. - שיחה 15:48, 13 בינואר 2022 (IST)תגובה

הקישור השני הוא חרטא, והדבר פשוט אצל כל בקיא בתולדות חייו של הרמב"ם. דגש - שיחה 15:56, 13 בינואר 2022 (IST)תגובה

ראו כאן דקה 56 ואילך. שמיה רבה • שיחה • י"א בשבט ה'תשפ"ב • 16:13, 13 בינואר 2022 (IST)תגובה

יישר כח. עוזי ו. - שיחה 21:35, 13 בינואר 2022 (IST)תגובה

השאלה היא לא במי היה המעשה ממש, אלא על מי מספרים שהיה. עוזי ו. - שיחה 21:35, 13 בינואר 2022 (IST)תגובה

אם היה בכלל. שמיה רבה • שיחה • י"ב בשבט ה'תשפ"ב • 22:31, 13 בינואר 2022 (IST)תגובה

זה ממש קצת. (עומק ממוצע של שלושה מטר, משאיר אותך עם רבע בריכה אולימפית בערך).david7031 • שיחה • ו' באדר ב' ה'תשפ"ב • 22:45, 8 במרץ 2022 (IST)תגובה

איפה דנו בזה? עוזי ו. - שיחה 18:58, 22 במרץ 2022 (IST)תגובה

בדיון על חשיבותן של בריכות שחייה ומועדני בריכה.david7031 • שיחה • כ"א באדר ב' ה'תשפ"ב • 11:21, 24 במרץ 2022 (IST)תגובה

מוגזם לצפות לקישור?... עוזי ו. - שיחה 10:41, 25 במרץ 2022 (IDT)תגובה

לא מוגזם. david7031 • שיחה • כ"ב באדר ב' ה'תשפ"ב • 12:56, 25 במרץ 2022 (IDT)תגובה

[2]. מסתבר שבענייני בריכות שחיה אני מכלילן קיצוני. עוזי ו. - שיחה 15:17, 25 במרץ 2022 (IDT)תגובה

בעריכתך זו? אם כן, חג שמח ושבת שלום, אם לא - שבת שלום. דוד שי - שיחה 17:50, 1 באפריל 2022 (IDT)תגובה

מודה באשמה... אני סומך על הקוראים הנאמנים של ויקיפדיה, שמכירים את משפט לינדמן ויודעים שפאי טרנסצנדנטי. עוזי ו. - שיחה 17:58, 1 באפריל 2022 (IDT)תגובה

צריך לזכור שהכלל "הנח כוונה טובה" אינו תקף ב-1 באפריל. עבר לא מעט זמן עד שהבנתי זאת. דוד שי - שיחה 18:11, 1 באפריל 2022 (IDT)תגובה

השחתה זה לא מצחיק. Esfera Explosiva - שיחה 20:55, 3 באפריל 2022 (IDT)תגובה

רציתי לחזק את המודעות לקירוב של רמנגו'ן לפאי. עוזי ו. - שיחה 22:48, 3 באפריל 2022 (IDT)תגובה

מצטרף לדברים של Esfera Explosiva. נראה שיש משתמשים בוויקיפדיה שעושים בה ככל העולה על רוחם, ואיש (כמעט) אינו פוצה פה ומצפצף. נעם דובב - שיחה 22:14, 6 ביוני 2022 (IDT)תגובה

ברוך הבא בצל קורתי. למתעניינים, אציין שזו כנראה תגובת נקמה על כך שהסרתי עוד שתיים מתבניות ה"חשש למחקר מקורי" המיותרות שאתה מפזר דרך-בוט בערכים. ניחא. עוזי ו. - שיחה 23:20, 6 ביוני 2022 (IDT)תגובה

להד"ם. אך איני מתרגש מעוד אמירה חסרת כל שחר שלך ואיני עוסק בנקמות. הפוסל במומו פוסל. משתמש רגיל שהיה עוסק בהשחתת ערכים ובהוצאת דיבה היה נחסם מזמן. נעם דובב - שיחה 00:15, 7 ביוני 2022 (IDT)תגובה

עוזי, בכל מקרה התבדחות על גב מרחב הערכים היא פסולה, במיוחד לאור העובדה שאתה בר-סמכא בתחומך ולא כולם בודקים את התאריך כשהם קוראים באתר.

אנא המנע מדברים דומים בעתיד.

המשך ערב נפלא, התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ דיווח על טעויות 20:52, 7 ביוני 2022 (IDT)תגובה

לקחתי בחשבון את טענת הפסלות. מי שיבדוק את התאריך כשהוא קורא באתר יגלה שהנושא מוצה לפני חודשיים. עוזי ו. - שיחה 21:12, 7 ביוני 2022 (IDT)תגובה

ראיתי את הדיון הזה רק כעת. עוזי, הופתעתי, בלשון המעטה. נבצר מבינתי איך חשבת שזה משעשע להשחית ערך בויקיפדיה ועוד בפרופיל כזה גבוה. הקוראים שנכנסו ב-1 באפריל וקראו את הפתיח לא ידעו וכנראה לא יודעים גם היום, שעוזי הכניס לשם שטיות כהלצה. זכור לי מקרה מלפני כמה שנים שבו חבורת מתבגרים כתבה ערך הבל אבל שנראה מושקע, על אישיות שהם המציאו וזאת כדי ״לבדוק את ערנות המנטרים״. גם אז הדבר לא התקבל בשעשוע כפי שאתה לבטח זוכר. מה שעשית כאן לא פחות חמור (במובן מסוים, אולי זה אף חמור יותר). את המקרה הקודם אפשר היה לתרץ כמעשה שטות של חבורת מתבגרים. במקרה הזה אני באמת מתקשה לחשוב על תירוץ (פרופסור למתמטיקה שמשחית ערך מתמטי מרכזי ופומבי). באמת שאני לא מבין מה עבר לך בראש. יורי - שיחה 23:25, 7 ביוני 2022 (IDT)תגובה

דל"פ: בנסיבות העניין, לא חמור במיוחד. ממילא מי שהצליח לעקוב אחר האמור בפסקה יזהה לבסוף שהטענה מופרכת מעיקרה, ומי שלא הצליח לעקוב לא באמת רכש ידע שגוי. כמובן שעלינו להימנע כליל מהלצות במרחב הערכים, אבל כאשר מדובר במקרה חד־פעמי נכון להמשיך הלאה. עלי - שיחה 00:12, 8 ביוני 2022 (IDT)תגובה

ואיך אפשר לתרץ כאשר תאגיד השידור הבריטי, תאגיד מכובד לא פחות מרוב הפרופסורים למתמטיקה ומעונב בלי ספק יותר מכולם, מדווח על יבול שופע של עצי ספגטי? בדרך כלל התירוץ הוא "אה, אחד באפריל". עוזי ו. - שיחה 00:20, 8 ביוני 2022 (IDT)תגובה

אל תנסה להצדיק ונדליזם בוויקיפדיה, כי אם זה מה שאתה מנסה לעשות - שתדע שהמצב חמור ביותר, הדבר דורש ענישה בהתאם. אקסינו - שיחה 00:23, 8 ביוני 2022 (IDT)תגובה

על ונדליזם ו"ונדליזם", חומרתו ו"חומרתו", אפשר לדון אם תרצה. אבל על הזכות להצדיק ונדליזם - זה לא נושא לדיון; סלק ידיך מחופש הדיבור שלי. עוזי ו. - שיחה 00:36, 8 ביוני 2022 (IDT)תגובה

"סלק ידיך מחופש הדיבור שלי"? חוסר יכולת בקבלת ביקורת זה דבר חמור בהחלט, אבל אין בעיה, הלכתי לכתוב ערכים. אקסינו - שיחה 09:50, 8 ביוני 2022 (IDT)תגובה

אם כך הרי לך מלת ביקורת - אל תאיים ב"ענישה" על הבעת דעה. עוזי ו. - שיחה 10:16, 8 ביוני 2022 (IDT)תגובה

לא איימתי בענישה, אמרתי שהדבר דורש ענישה. אקסינו - שיחה 11:00, 8 ביוני 2022 (IDT)תגובה

אפשר לתרץ את זה כשאתה יכול לפרסם בפומבי, ובאותה רמה של חשיפה, שמדובר היה במתיחה. במקרה הנ״ל זה לא אפשרי. יורי - שיחה 00:23, 8 ביוני 2022 (IDT)תגובה

אני תמה על הטענה הזו. הרי המתיחה ממילא היתה מוסרת בהמשך אותו יום. למי אתה חושש, לקבלן שבנה בריכה עגולה לפי ערך פאי הלא נכון, ונשאר בידיו אריח עודף בעובי של שתי מאיות המיקרון? עוזי ו. - שיחה 00:36, 8 ביוני 2022 (IDT)תגובה

כל מוסד אקדמי שמכבד את עצמו מכניס מתיחה לאחד באפריל ואני לא רואה פסול בזה. הבעיה היחידה היא שלא הייתי מבינה שזאת בדיחה, למעשה הייתה נוטשת את הפסקה מיד ב"אינטגרציה סטוכסטית" בליווי קללה חרישית על הכתיבה הלא נגישה בערכים מתמטיים. אפילו לא הייתי ממשיכה ל"של תנודות וריאציוניות מאפשרת להראות כי הנפח של מערך פרוייקטיבי". שאפו לדוד שהריח משהו מוזר, וממילא זה היה נעלם מעצמו בתום היום. את ההלצה הזאת הייתי מחמיצה, אבל את חגיגת הנזיפות הקישונית שהתפשטה בעקבות זה בדפי שיחה לא פספסתי :-) ‏La Nave Partirà‏ 08:51, 8 ביוני 2022 (IDT)תגובה

מקובל אצלנו שיש חג ראשון וחג שני. ⟨ תוכן הוסתר ⟩ עוזי ו. - שיחה 09:15, 8 ביוני 2022 (IDT)תגובה

טוב, קודם כל זה די ברור שמה שנכתב שם סותר לחלוטין את אחת מהעובדות הידועות על פאי. זה לא קופץ לעין בקריאה מרפרפת מהירה, ואולי נמצא מעט מחוץ לידע הכללי הממוצע במתמטיקה – אז גם אם לא בדוק־עריכות היה מוסיף את המשפט ייתכן שהעריכה הייתה מסומנת כבדוקה. מנגד, זה הרבה יותר חמור להוסיף מתיחות (גם אם משעשעות🙂...) כבדוק עריכות וכמשתמש ותיק ואמין, מומחה בתחומו. כל הכבוד לדוד על הערנות ותשומת הלב.
נראה שהכלל שאין משחיתים את מרחב הערכים לצורכי הלצה – לא באמת מובן מאליו לכולם. אני לא זוכר מתי, אבל בדפי העבר הרבים שקראתי (אין־ספור מהם, היה לי הרבה זמן פנוי לפני כמה חודשים...😄), נתקלתי באיזה־שהוא מקרה שבו אפילו השתמשו ב־sitenotice (מרחב מדיה ויקי, !) למתיחה שכללה הודעה "רשמית" על הפיכת ויקיפדיה לשירות בתשלום. במקרה אחר יצרו ערך פיקטיבי שלם בשביל "מבחן חדירות" למערך הניטור בוויקיפדיה.
ההבהרה הזו, שזו מוסכמה שבגדר חובה, כנראה צריכה להיות יותר ברורה לכל המשתמשים. אני לא יודע מה לעשות במקרה הפרטני כאן, ייתכן שלהפעיל סנקציות לא יוסיף שום דבר, משום שהמסר עבר (כפי שאין חוסמים אנונימי שהשחית ונטש).
באופן כללי, יש עלינו חובה להבהיר את העובדה הזו, ולאחר שהבהרה זו תתפרסם אצל כל הוויקיפדים בדוקי־העריכות, לראות בה עבירה על ויקיפדיה:אל תגרמו למהומה כדי להדגיש עמדה, שכן גם הלצה נכנסת בגדר זה, כווריאנט השם האחר (שלא נבחר בסופו של דבר מפני שהוא יותר ממוקד, וכולל בתוכו פחות "מהומות") – "לא תעשה לך את מרחב הערכים קרדום לחפור בו" (ראו בראש דף שיחת המדיניות).― מקף︙ණ‏ 10:56, 8 ביוני 2022 (IDT)תגובה

מקף, אתה מאד צודק, אבל הסיכוי שעוזי יודה שהוא טעה, שואף לאפס. חנה Hanay • שיחה • נשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 18:27, 8 ביוני 2022 (IDT)תגובה

זו שגיאה נפוצה. סיכוי יכול להיות אפס, ויכול להיות גדול מאפס. בהיותו קבוע, הוא אינו יכול "לשאוף לאפס". עוזי ו. - שיחה 12:02, 10 ביוני 2022 (IDT)תגובה

שלום, האם אתה יכול להוסיף לערך שהקמת מקורות ואיך מונח זה נקרא באנגלית. דוד55 - שיחה 07:33, 8 באפריל 2022 (IDT)תגובה

כתבתי בגוף הערך: axial algebra. אם ארחיב את הערך אצרף גם מקורות. עוזי ו. - שיחה 10:40, 8 באפריל 2022 (IDT)תגובה

עשית הפניה לערך באנגלית שלא קיים, לכן זה לא מקושר לאף מקום. הוספתי בגוף בערך. דוד55 - שיחה 11:13, 8 באפריל 2022 (IDT)תגובה

במלעיל. איך נקרא לערך? בארי 27 - שיחה 06:45, 14 באפריל 2022 (IDT)תגובה

סופיתית, חוששני. אני לא רואה פתרון אחר. עוזי ו. - שיחה 09:39, 14 באפריל 2022 (IDT)תגובה

שמעתי הצעות נוספות. בעברית, חבורה טלאית, על שם תכליתה (טלאולוגיה). אם כך, אולי עדיף חבורה תכליתית? ובאנגלית, wise group במקום sofic, כתרגום של סופיה מיוונית (חכמה), עם רמז לשם Wise. עוזי ו. - שיחה 00:36, 15 ביוני 2022 (IDT)תגובה

אם רוצים לשמור על ניחוח המקור: wise, sofic, אז אולי חבורה מתוחכמת/מִתְחַכֶּמֶת, או סופיסטית - שזה בעצם היינו הך ואפילו עם שימור הצליל של sofic (אבל "סופיתית" זה בלתי אפשרי מבחינת תורת המשקלים העבריים, כי בעברית אי אפשר להוסיף את הסיומת הנקבית "ית" פעמיים). סמי20 - שיחה 03:00, 15 ביוני 2022 (IDT)תגובה

אשמח אם תוכל לעיין בערך (עדיין אפשר לבחור תרגום אחר; ובינתיים שעשוע חדש - לתרגם surjunctive). בארי 27 - שיחה 12:00, 4 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה

קראתי. ראה התיקונים הקלים בערך. התיקון לשיכון ב"חבורת מנה כזו" נכון? אולי כדאי להוסיף איפיון של תת-החבורות של על-מכפלה של חבורות סימטריות סופיות. עוזי ו. - שיחה 16:25, 4 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה

כן, כזו יותר מתאים (צריך לאפשר ל-I להיות מעוצמה שרירותית). לגבי החלק השני, כוונתך לעל-מכפלה לא מטרית? זה שקול לתכונה LEF (locally embeddable into finite groups), ואכן ראוי לאזכור (עם זאת, לא כל חבורה סופיתית היא LEF). בארי 27 - שיחה 00:34, 5 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה

שלום עוזי. תרגמתי את הערך יחס גובה-רוחב (גאומטריה) ממקבילו בוויקי האנגלית, אך אני לא בטוח בנכונות התרגום בפרק "הגדרה כללית". אשמח לבדיקתך. תודה, דוד שי - שיחה 22:17, 19 באפריל 2022 (IDT)תגובה

ערכתי. מופיע שם מושג ה"רוחב", שאינו מוגדר (גם בוויקיפדיה האנגלית), אז הצעתי עבורו הגדרה מתקבלת על הדעת (שתיים, למעשה - אחת התלויה במערכת הצירים, ואחת אינווריאנטית לסיבובים). עוזי ו. - שיחה 22:48, 19 באפריל 2022 (IDT)תגובה

תודה רבה. דוד שי - שיחה 07:18, 20 באפריל 2022 (IDT)תגובה

א. התכונה "כשר", כמו גם התכונה "טרף", מתיימרת להשתייך לקטגוריה הלכתית. אבל התכונה "אינו כשר/טרף", אינה מתיימרת להשתייך לקטגוריה הלכתית: למשל, הטענה "המספר שבע אינו כשר/טרף" - היא פילוסופית - לא הלכתית, ולמעשה היא טומנת בתוכה את תת-הטענה הפילוסופית - שעל המספר שבע לא ניתן להחיל את הקטגוריה ההלכתית הכוללת בין השאר את התכונה "כשר/טרף". לכן, הטענה "המספר שבע אינו טרף" - היא אמיתית, מה שכמובן לא ניתן להגיד על הטענה "המספר שבע כשר" (ועל דומותיה) - שלמעשה מתיימרת להיות הלכתית (לא פילוסופית).

ב. התכונה (של איקס): ${\displaystyle 0\geq x}$, כמו גם התכונה השקולה (של איקס): ${\displaystyle \neg (0<x)}$, מתיימרת להשתייך לקטגוריה מתמטית. אבל התכונה (של איקס): "x אינו גדול מאפס", אינה מתיימרת להשתייך לקטגוריה מתמטית: למשל, הטענה (על היחידה המרוכבת הדמיונית): " ${\displaystyle i}$ אינו גדול מאפס" - היא פילוסופית - לא מתמטית, ולמעשה היא טומנת בתוכה את תת-הטענה הפילוסופית - שעל המספר ${\displaystyle i}$ לא ניתן להחיל את הקטגוריה המתמטית הכוללת בין השאר את התכונה " ${\displaystyle x}$ גדול מאפס". לכן, הטענה (על היחידה המרוכבת הדמיונית): " ${\displaystyle i}$ אינו גדול מאפס" - היא אמיתית, מה שכמובן לא ניתן להגיד על הטענה ${\displaystyle \neg (0<i)}$ (ועל דומותיה) - שלמעשה מתיימרת להיות מתמטית (לא פילוסופית).

ג. לכן, אתה צפוי להסכים עם מה שכתבתי, בדלפק: הכה את המומחה, לגבי המספרים המרוכבים. אלא אם כן אתה אפילו לא מסכים עם מה שכתבתי בסעיף א לעיל, מה שישאיר בינינו מחלוקת סמנטית בלבד: מה הפירוש של "אינו". אם אכן מדובר במחלוקת סמנטית בלבד, אז היא חסרת כל חשיבות, ולכן לדעתי לא יהיה שווה לעורר אותה מחדש על היגדים מקבילים שלי בעתיד (אשר אין זה מן הנמנע כי יגיעו שם שוב מתישהו). סמי20 - שיחה 08:01, 24 במאי 2022 (IDT)תגובה

אני לא רואה טעם באנלוגיות מסובכות, כשהנושא עצמו עדיין אינו נהיר. למושג "גדול מ-" יש משמעות רק בתוך הקשר. אם מבינים את מושג המספר כאילו הוא חל אך ורק על מספרים ממשיים, אז יש יחס סדר ספציפי שאפשר לדבר עליו בהקשר הזה. אם מפרשים "מספר" ככולל גם מרוכבים, אין יותר יחס סדר. ההחלטה להסביר למישהו מהו מספר מרוכב על ידי דיונים ביחס הסדר אינה חכמה, משום שהיא מכניסה להסבר דברים שאינם הכרחיים. אין לי עניין בדיונים סמנטיים על המשמעות של "אינו" (בוודאי שלא באמצעות מושגים מורכבים בהרבה, כמו "קטגוריה מתמטית" התיימרות ופילוסופיה). עוזי ו. - שיחה 09:15, 24 במאי 2022 (IDT)תגובה

מוסכם קונצנזואלית שאין עניין בדיונים סמנטיים על המשמעות של "אינו": כל דיון כזה ישעמם את שנינו. אבל עדין היתה חשובה לי הפואמה שכתבתי במיוחד בשבילך (ואנא הערך זאת), כדי שיובהר לך שאני מפרש את המונח "אינו" באופן שונה ממך, וזאת שלא כמו סימן השלילה הלוגי-מתמטי " ~ " שמובנו קונצנזואלי. לכן אני למשל מתאר כאמיתית את הטענה "המספר שבע אינו טרף", שלא כמוך שמתאר אותה בתור not even wrong. כל זה חשוב במיוחד להבא, כדי שאם בעתיד תיתקל אצלי שוב בשימוש כזה במילה "אינו" (מה שצפוי שיקרה) - אז זכור-נא את הפואמה שלי - וכך ייחסך ויכוח סמנטי שלם.

לגבי הערתך הנוכחית על ההחלטה שלי להשתמש ביחס הסדר כדי להסביר משהו למישהו ששאל על מהות המספרים המרוכבים: ובכן הפואנטה שלי שם לא הייתה באיזכור יחס הסדר, שלמעשה הוזכר שם באופן אגבי לחלוטין: למעשה השתמשתי שם במילה "אינו" (לפי פרשנותי שלי למילה הזאת) - בהקשר של יחס הסדר - מתוך הנחה שהשואל יבין שכוונתי היא רק לטעון שהמספר הדמיוני אינו נמצא על ציר המספרים החיוביים והשליליים (והמאופסים). אבל על כל פנים כאמור לא זאת הייתה הפואנטה שם: למעשה הפואנטה שם הייתה כי, בשונה מהמשוואה x=x+1 אשר כל פתרון שלה סותר כמובן את הלוגיקה, הרי שלמשוואה xx+1=0 ניתן להמציא פתרון אפשרי שאינו סותר את הלוגיקה - כולל להמציא את המונח "מספר דמיוני" בשביל מספר שמכפלתו בעצמו קטנה מאפס ושהנו אפוא פתרון אפשרי למשוואה הנ"ל. רק כדי לחדד את הנקודה הזאת של נחיצות דבריי שם: השואל שאל על שימוש מעשי של מספרים לא ממשיים, אז עניתי לו, שמכיון שהמספר הדמיוני אינו סותר את הלוגיקה - אז רשאים (גם אם לא חייבים) להניח את קיומו - ואז ניתן להשתמש בו לצרכים מעשיים שונים, כפי שהידגמתי בהמשך דבריי שם - כגון במסגרת של לוגיקה ארבע-ערכית שמאפשרת להעניק ערך-אמת כלשהו לטענה "דבריי הם שקר" (שעלולה להתברר כטענה מעשית כגון אם זוהי עדות מעשית של עד בבית משפט) - מה שאגב לא מתאפשר במסגרת של לוגיקה דו-ערכית שפשוט נתקעת עם פרדוקס השקרן ללא מוצא. גם הראיתי שם את הראציונאל בשימוש ביחידה דמיונית דווקא, כדי לתאר את הסיטואציה המשפטית ההיא. אבל עיקר הטענה שלי שם הייתה למעשה, שהיחידה הדמיונית יכולה לייצג מצבים מעשיים שונים - לא רק בפיזיקה - אלא בעוד תחומים. סמי20 - שיחה 10:07, 24 במאי 2022 (IDT)תגובה

ההקשר הוא נסיון שלך לענות לשאלה בדף "הכה את המומחה". זה לא מועיל שאתה מתכוון לפירוש כזה או אחר של מושגים. צריך לבחור בהסבר מועיל, לא בכזה שצריך פרשנויות. באותו אופן, המסגרת התאורטית שבה צריך לפרש משוואות אינה "לוגיקה", אלא (במקרה של המרוכבים) חוגי פולינומים; שים לב שאפשר היה ליצור את המרוכבים גם על ידי פתרון למשוואה x^2+7=0 (אבל לא על ידי פתרון למשוואה x^2-7=0). גם הדיבורים על לוגיקה ארבע-ערכית הם חסרי פשר בלי טבלאות האמת של הקשרים הלוגיים. עוזי ו. - שיחה 10:35, 24 במאי 2022 (IDT)תגובה

העלית חמש טענות, אז אגיב אפוא לפי הסדר - על ראשון עם אפרים קישון - ועל אחרון במלוא הגרון:

א. נכון, מוסכם שההקשר הוא דף הכה את המומחה. אבל כל מי שעונים שם צריכים לקחת בחשבון - שמי ששואל אינו בהכרח מומחה - ושמרבית הסיכויים הם שהוא מפרש את המילים השונות לפי משמעותן בשפה העממית בלבד. ההערכה שלי הייתה - ועדין נותרה - שהוא מפרש את המונח "אינו", לא במשמעות של הסימן הלוגי-מתמטי " ~ ", אלא במשמעות העממית אשר לטעמי מיוחסת למונח הזה על ידי בוגרי תיכון ממוצעים (ושהיא כאמור שונה משלך).

ב. נכון, מוסכם שצריך הסבר מועיל. אבל הוא אמור להועיל - לא לעונה - אלא לשואל, ובשביל זה - העונה צריך להיכנס לראש של השואל: ובכן נכנסתי (בלי קשר לשאלה האם היצלחתי), ולפי מיטב התרשמותי מנוסח שאלתו, השואל הנו בוגר תיכון ממוצע, שמפרש אפוא את המילים העבריות השונות - כולל את המילה "אינו" - לפי פירושן העממי, והרי לפי פירוש זה - הטענה "המספר שבע אינו טרף" - היא אמיתית (מה שלא ניתן להגיד על ההיגד "המספר שבע כשר"). לדעתי, באופן דומה אמור לפרש בוגר תיכון ממוצע גם את ההיגד " ${\displaystyle i}$ אינו גדול מאפס ואינו קטן מאפס ואינו אפס": הפירוש העממי הוא: "${\displaystyle i}$ אינו מספר חיובי ואינו מספר שלילי ואינו אפס" (כלומר אינו נמצא על ציר המספרים החיוביים-שליליים-מאופסים). אילו היה לי ספק קל שבקלים שמא השואל מפרש את המילה "אינו" במשמעות של הסימן הלוגי-מתמטי " ~ ", אז הייתי נזהר - לנסח אחרת - למשל לנסח שהיחידה הדמיונית אינה מספר חיובי ואינה מספר שלילי ואינה אפס. מה עוד, שגם המשפט שם עם המילה "אינו" - נכתב אגבית לגמרי, כי מלכתחילה לא זאת הייתה הפואנטה שלי שם - אלא היא הייתה אחרת - כפי שפירטתי בתגובתי הקודמת.

ג. נכון, מוסכם שהמסגרת התיאורטית למספרים המרוכבים אינה לוגיקה אלא חוגי פולינומים. אבל תגובתי שם הייתה לשואל, שכאמור הוא ככל הנראה אחד מאותם בוגרי תיכון ממוצעים - שלדעתי מעולם לא נתקלו במונח חוג (חוץ מאשר בהקשר של חוג בית או של חוג פסנתר וכדומה), אבל במושג לוגיקה - השואל כמעט בוודאות כן נתקל. בסך התכוונתי להבהיר לו, שבעוד שנתקלים בסתירה - לוגית כמובן - אם מנסים לפתור למשל את המשוואה x=x+1 (ואת זה הוא מן הסתם מכיר מלימודי התיכון), הרי שלא נתקלים בסתירה כזאת - אם מנסים לפתור את המשוואה xx+1=0. זה כאילו שכתבתי לו, שפתרון למשוואה xx+1=0 הוא אפשרי תיאורטית כלומר שהוא אינו סותר את עצמו (בשונה מהמושג "קו-ישר-עקום" שהוא כן סותר את עצמו). אז קיצרתי את זה במילים "אינו סותר את הלוגיקה". כמובן, אילו התברר לי שהשואל למד מתמטיקה ברמה אקדמית, הייתי מתנסח אחרת, אלא שכאמור הערכתי שלא זה המצב.

ד. נכון, מוסכם שאפשר ליצור את המרוכבים גם על ידי פתרון למשוואה x^2+7=0. אבל אני בחרתי בדוגמה הדידקטית הכי פשוטה (והכי מפורסמת): xx+1=0, אגב עם שימוש בלבדי בסימנים שמגדירים את כל האריתמטיקה. אנא הודה שיש לזה ערך, לא רק דידקטי, אלא גם אסתטי.

ה. נכון, מוסכם שהדיבורים על לוגיקה ארבע-ערכית הנם חסרי פשר בלי לוחות האמת של הקשרים הלוגיים שבכל לוגיקה כזאת. אבל אני מזכיר שכבר ציינתי שם ארבעה ערכי אמת אפשריים: כלומר ציינתי שם את האמת (שאותה סימנתי על ידי אחד) - ואת השקר (שאותו סימנתי על ידי מינוס אחד) - בעוד שלטעמי זה היה ממש מיותר להוסיף ולציין שם את המובן מאליו והוא ששני ערכי האמת הראשונים האלה שוללים זה את זה מבחינת הקשר הלוגי החד-מקומי של השלילה, וכן ציינתי שם את ערך האמת השלישי שמתקבל פרדוקסאלית על ידי פרדוקס השקרן במסגרת של לוגיקה דו-ערכית (ושאותו סימנתי שם על ידי היחידה הדמיונית) - וכן ציינתי שם את ערך-האמת הרביעי שנדחה פרדוקסאלית כנ"ל (ושאותו סימנתי שם על ידי מינוס היחידה הדמיונית) - בעוד שלטעמי זה שוב היה ממש מיותר להוסיף ולציין שם את המובן מאליו והוא שגם שני ערכי האמת האחרונים האלה שוללים זה את זה מבחינת הקשר הלוגי החד-מקומי של השלילה. כך גם לגבי כל קשר חד-מקומי אחר. זה לגבי הקשרים החד-מקומיים, בעוד שהקשרים הלוגיים הדו-מקומיים (או הרב-מקומיים) - היו ממילא בלתי רלוונטיים לכל הדיון שלי שם, אז מה היה מועיל להזכיר אותם שם? מה עוד, שאילו התחלתי שם עם הפירוט (המיותר לדעתי) של הגדרת לוחות האמת של הקשרים הלוגיים הדו-מקומיים (או הרב-מקומיים) שבלוגיקה הארבע-ערכית - זה היה מאריך מאוד את הדיון שלי שם, אז הסתפקתי שם אפוא בהפניה אל הערך בויקיפדיה האנגלית אודות לוגיקה ארבע-ערכית - בראש ובראשונה כדי שכל מי שתוהה האם היא בכלל תיתכן יוכל לדעת שכן - וכמובן גם עבור כל מי שסתם מעוניין להרחיב אופקים אודותיה (כגון לגבי לוחות האמת של הקשרים הלוגיים הדו-מקומיים שכאמור היו בלתי רלוונטיים לכל הדיון שלי שם). רק מה, מכיוון שהערכתי שהשואל ככל הנראה לא ממש מכיר את סוגיית הלוגיקה הארבע-ערכית, אז איזכורה על ידיי נעשה שם אגבית בתוך סוגריים, בעוד שעיקר דבריי שם היו לגבי תיאור עצם המצב המאוד-מעשי של עדות עדים בבית משפט - שזה דבר שכל בוגר תיכון ממוצע אמור להבין. אני ציפיתי, כי מתוך תיאור המצב המעשי הנ"ל, השואל כבר יעלה לבדו על האינטואיציה - שהמצב המעשי הזה פותח פתח לבניית לוגיקה ארבע-ערכית - שלמשל תיועד להימנע מלהיתקע לנצח עם פרדוקס השקרן. לא הירחבתי שם את הדיבור על זה, כי מבחינתי העיקר היה הבאת השימושיות של היחידה הדמיונית שיכולה אפוא לייצג את המצב המשפטי-מעשי שאותו תיארתי שם, כי בסופו של דבר - מה שעניין את השואל זה שימושיות מעשית של מספרים מרוכבים - ולא הלוגיקה הארבע-ערכית (שלמעשה הוזכרה שם רק בסוגריים) ובמיוחד לא לוחות אמת של קשרים לוגיים רב-מקומיים בלוגיקה ההיא. סמי20 - שיחה 12:41, 24 במאי 2022 (IDT) סמי20 - שיחה 12:41, 24 במאי 2022 (IDT)תגובה

המטרה היא להועיל לשואל בהסבר ברור, ולא לעטוף אותו בגווילים של סברות כרס שהדבר הטוב היחיד שאפשר לומר עליהן היא שקשה יהיה לשואל להוכיח בסיומן שאינו מבין.

אין שום קשר בין המספרים המרוכבים לבין הלוגיקה הארבעה-ערכית המתוארת בוויקיפדיה האנגלית (אנ'). עוזי ו. - שיחה 21:04, 24 במאי 2022 (IDT)תגובה

לגבי הסוגיה, עד כמה ההסבר שלי שם ברור, ועד כמה הוא הועיל לשואל: אנחנו כנראה חלוקים בסוגיה הזאת. אתה חושב שההסבר שלי שם אינו מועיל ו/או אינו ברור ו/או עטוף בגווילי סברות כרס, בעוד שאני משוכנע שההסבר שלי שם היה ברור לשואל, והועיל לשואל, ומכיל מידע מהימן ומדויק - המבוסס על איזומורפיזם בין שתי קבוצות אונאריות^[1]. אבל כמובן לא יהיה ניתן להכריע במחלוקת הזאת שבינינו (לגבי בהירות דבריי שם ותועלתם לשואל): הדבר הטוב היחיד שאפשר לומר על המחלוקת הזו הוא, שקשה יהיה להוכיח שהשואל מכריע אותה נגד אחד משנינו - כל עוד שהוא עצמו לא הביע שם את דעתו על דבריי שם.

לגבי סוגיית הקשר - שבין מספרים מרוכבים - לבין הלוגיקה הארבע ערכית המתוארת בתוך הערך האנגלי, הבה נעשה סדר: בתשובתי לשואל, אני היזכרתי את הלוגיקה הארבע-ערכית - רק אגבית ובסוגריים, בעוד שכאשר הפניתי שם לערך האנגלי - עשיתי זאת רק כדי שכל מי שתוהה האם היא בכלל תיתכן יוכל לדעת שכן. אבל שיהיה ברור: הערך האנגלי אינו רומז למספרים מרוכבים. אני בסך הכול הראיתי שם, באופן מאד ברור חד ומשכנע לטעמי (גם אם לא לטעמך), שהיחידה הדמיונית יכולה לייצג (במסגרת של לוגיקה ארבע ערכית) את ערך-האמת של עד שמעיד על דברי עצמו "דבריי שקריים". הפואנטה שלי שם הייתה אפוא, לא לקשור בין מספרים מרוכבים לבין לוגיקה ארבע-ערכית (שכאמור הוזכרה שם אגבית רק בסוגריים), אלא לקשור בין מספרים מרוכבים לבין עדויות מעשיות אפשריות בבית משפט. אמנם לדעתך - המרחק שבין מספרים מרוכבים לבין לוגיקה ארבע ערכית - הוא כמו המרחק שבין אילת לצידון, אבל לדעתי - המרחק שבין היחידה הדמיונית לבין עדויות מעשיות אפשריות בבית משפט - הוא ממש שתי אצבעות מצידון: ואכן מספיקה תשומת לב שלך - הן לשתי התוצאות האפשריות של ערך האמת של העדות "דבריי אמיתיים" והן לשתי התוצאות האפשריות של הוצאת השורש הריבועי של אחד - כדי שגם אתה עצמך תוכל כמוני לגלות איזומורפיזם^[1] המאפשר לערוך הקבלה, בין מה שאפשר להגיד על ערך האמת של העדות "דבריי שקריים" - שהוא כמובן ערך שאינו מתאפשר במסגרת לוגיקה דו-ערכית, לבין מה שאפשר להגיד על הוצאת השורש הריבועי של מינוס אחד - שכמובן אינה מתאפשרת במסגרת של המספרים הממשיים. אז נכון, אף כי לדעתי דבריי שם - שכאמור מבוססים על איזומורפיזם^[1] - היו לגמרי משכנעים (כך שאני מתנהג כאן כמו עד שמעיד על דברי עצמו), הרי שלדעתך הם היו עטופים בסברת כרס. אבל כל עוד שאינך מפרט מה היה פגום לדעתך בהסבר שלי שם - חוץ מאשר עצם הכרזתך שמדובר בעטיפת סברת כרס, אז הדבר היחיד שישאר לנו כעת הוא להכריז ברינה ובצהלה על קיום מחלוקת שנייה ביני לבינך (חוץ מזו שצוינה בפיסקה הקודמת) - והפעם בשאלה עד כמה ניתן לקשור בין מספרים מרוכבים לבין עדויות משפטיות (או לבין לוגיקה ארבע-ערכית), ובא לצידון צוהל. סמי20 - שיחה 22:23, 24 במאי 2022 (IDT)תגובה

כפי שכתבתי שם, ההסבר שלך אינו אפילו לא נכון. הוא מגבב מושגים שאין להם קשר לשאלה. גם ההערה שלך כאן על האיזומורפיזם היא כזו: אתה משתמש במלה איזומורפיזם, וחושב שהיא מסבירה קשר בין שתי מערכות, אבל אינך משתמש בה נכון. אינך מנסח בצורה תקינה שום טענה שיש לה משמעות בהקשר הזה, וממילא גם אינך מנסח אף טענה נכונה. יש "קשר" בין המערכות במובן שבו יש קשר בין שתי קבוצות של ארבעה אברים. הקישור הזה מוחק את המבנה הנוסף שיש לשתי המערכות, וממילא אין בו שום תועלת. (למי שיעקוב משום מה אחרי משחק הסקווש הזה, ויקרא את הערך על הלוגיקה הארבע-ערכית, אציין שבלוגיקה הזו כל האברים אידמפוטנטיים ביחס לשתי הפעולות; ובמספרים המרוכבים רק 1 הוא כזה).

משהו מועיל, למקרה שמישהו ירצה לכתוב את הערך: "הלוגיקה של ארבעת הערכים" (אנ') אינה אלא החוג הבוליאני Z2xZ2 (עם B=(1,0) ו-N=(0,1); הפעולות הן ab=a&b, avb=a+b+ab). עוזי ו. - שיחה 16:07, 26 במאי 2022 (IDT)תגובה

1. כשאתה מפנה אותי כעת אל מה שכבר כתבת "שם, שההסבר" שלי "אינו אפילו לא נכון", אתה מתעלם מהאופן שבו היסברתי "שם" (כלומר בדף הכה את המומחה) למה דבריי הם כן נכונים, אז הנה אקל עליך, ואזכיר לך את מה שקרה בדף הכה את המומחה: ובכן שם-התואר "אינו אפילו לא נכון", יוחס על ידיך שם: ראשית, כלפי ההיגד שלי (בסעיף ד' שם) - שהיחידה הדמיונית אינה גדולה מאפס ואינה קטנה אפס ואינה אפס. אבל אני מזכיר ששם כבר היבהרתי שכוונתי היתה רק להגיד שהיחידה הדמיונית אינה מספר שגדול מאפס ואינה מספר שקטן מאפס ואינה אפס, אז איך - אחרי שכבר היסברתי זאת שם - אתה עדין יכול להפנות אותי כעת אל טענתך הישנה שם שההיגד הנ"ל שלי הוא כביכול אינו אפילו לא נכון? האמנם גם אחרי הסברי הנ"ל שם, אתה עדין ממשיך, לדבוק בעמדתך הישנה ולהפקיע את ערך האמת - מההיגד שלי - שהיחידה הדמיונית אינה מספר שגדול מאפס? ושהיא אינה מספר שקטן מאפס? ושהיא אינה אפס? אינני מצליח לרדת לראש שלך. לטעמי, שלוש טענותיי הנ"ל על היחידה הדמיונית - נכונות לגמרי, ותמהני מי כבר יוכל לחלוק על נכונותן (אולי חוץ ממך וגם זה בספק רב אחרי מה שכבר היזכרתי לך כעת לגבי ההבהרה שלי שם). בנוסף לכך, גם טענת שם עוד שתי טענות: "אין משולשים עם צלעות מרוכבות; ואין משמעות לערכי אמת מרוכבים", וסיכמת כאמור עם not even wrong. על כך הגבתי לך כזכור: "ברגע שאבין לאן חתרת כשהעלית את טענתך הראשונה [לגבי היחס שבין היחידה הדמיונית לבין המספר אפס], יהיה לי יותר קל להתייחס גם לשתי טענותיך האחרות, משום שסעיף ד' [לגבי היחס הנ"ל]...הוא הבסיס התיאורטי לשני הסעיפים שאחריו" [שאליהן התייחסת בשתי טענותיך הנ"ל).

2. לגבי טענתך הנוספת כעת, ש"ההסבר" שלי "מגבב מושגים שאין להם קשר לשאלה": ובכן זאת טענה כללית מאד, שמשום מה אינה מציינת מה הם אותם "מושגים" שבהם אני משתמש בהסבר שלי ושלדעתך אין להם קשר לשאלה. אני מזכיר, שהשואל ביקש שימוש "פרקטי" למספרים מרוכבים. אז בתגובתי שבדף הכה המומחה - ציינתי בסעיף ד' - מתוך גילוי נאות ושקיפות מלאה, שבסעיף ההוא אני אמנם לא הולך לתת לשואל שימוש פרקטי (כבקשתו), אבל אני כן הולך להציג לשואל איזושהי תובנה חדשה - אשר אין זה מן הנמנע שהיא לא היתה ידועה לו, והיא - שהמספרים המרוכבים הבלתי ממשיים - אינם סותרים-לוגית את עצמם, כלומר - שהם לא משהו שדומה נניח לקו ישר-עקום וכדומה - אלא הם משהו שדומה נניח לדרקון וכדומה. כל זמן שאני עונה שם מתוך גילוי נאות ושקיפות מלאה, אז אין שום פגם במענה שלי. הרי זה בדיוק כמו שמישהו מבקש נניח שימוש "פרקטי" לדרקונים למשל, ואז אני נניח עונה לשואל - מתוך גילוי נאות ושקיפות מלאה - שאמנם אני לא הולך לתת לשואל שימוש פרקטי כבקשתו, אבל עדין אני כן הולך להציג לשואל תובנה חדשה - אשר אין זה מן הנמנע שהיא לא היתה ידועה לו, והיא שהדרקון - הוא לא כמו נניח קו ישר-עקום וכדומה - אלא הוא משהו שאפשרי תיאורטית. כל זמן שהתשובה שלי לשואל ניתנת מתוך גילוי נאות ושקיפות מלאה, אז אינני מוצא בה שום פגם. זה לגבי סעיף ד' שם, שלמעשה דן בהיבט תיאורטי אריתמטי. סעיף ה' שם הוא אותו דבר, רק שהוא דן בדוגמה תיאורטית גיאומטרית: שוב, הידגשתי שם לשואל - מתוך גילוי נאות ושקיפות מלאה - שמדובר בדוגמה תיאורטית (בלבד), ולכן אין בדוגמה הזאת שום פגם לטעמי (בדיוק כמו בדוגמה שנתתי מקודם לגבי הדרקון התיאורטי). סעיף ו' שם, דן בשימוש פרקטי של מספרים מרוכבים בלתי ממשיים כדי לייצג מצבים פרקטיים בבית משפט. אם לסעיף ההוא התייחסת כעת כשטענת שהוא כביכול "מגבב מושגים שאין להם קשר לשאלה", אז לא נותר לי אלא לציין שלא ציינת כעת מה הם ה"מושגים" האלה - מה שלמעשה מונע ממני התייחסות נאותה ומסודרת לטענתך. רק אתייחס כללית לטענתך הנ"ל בכך שאזכיר, שהשואל שאל על שימוש פרקטי - אז היצגתי שם שימוש פרקטי (מהתחום של דיני עדויות), כך שלטעמי דווקא יש קשר הדוק בין שאלתו לבין מה שעניתי לו בסעיף ההוא.

3. לגבי טענתך הנוספת כעת (שאותה פתחת במילה "גם"), שאני כביכול לא משתמש נכון במילה איזומורפיזם, ואתה מנמק את טענתך הזו בטענה שניה - שאני כביכול לא מנסח בצורה תקינה שום טענה שיש לה משמעות בהקשר הזה, ואתה מנמק את טענתך השניה בטענה שלישית - שאמנם יש קשר בין המערכות במובן שבו יש קשר בין שתי קבוצות של ארבעה אברים - אבל לטעמך הקישור הזה מוחק כביכול את המבנה הנוסף שיש לשתי המערכות וממילא אין בו שום תועלת, ואתה גם מדגים את "המחיקה" הזאת (או שמא רק מלווה אותה אגבית) על ידי טענתך הרביעית - "שבלוגיקה הזו [הארבע-ערכית] כל האברים אידמפוטנטיים ביחס לשתי הפעולות ובמספרים המרוכבים רק 1 הוא כזה". ובכן אם ב"שתי הפעולות" אתה מתכוון לקשרים הלוגיים הבינאריים (כלומר לפעולות הבינאריות) "או" וכן "גם", אז לא נותר לי אלא להסב את תשומת לבך לכך - שגם כל ארבעת המספרים המרוכבים שעליהם אני מדבר - אידמפוטנטיים ביחס לשני הקשרים הלוגיים הבינאריים האלה! אמנם לא רואים את זה בתוך תיאור האיזומורפיזם שאותו היצגתי, אבל זה לא משום שהוא כביכול "מוחק" משהו, אלא רק משום שלא טרחתי לפרט אותו - וזאת מן הטעם המובא בסעיף הבא. מה שכן מפורט באיזומורפיזם הזה, הוא רק התייחסותו לפעולה אחרת - שהיא בכלל אונארית. אני מזכיר שבעולמה של המתמטיקה יתכנו גם איזומורפיזמים שמתייחסים לפעולות אונאריות בלבד, ולמעשה כשתיארתי לך איזומורפיזם - גם תיארתי לך באופן מדוייק את הפעולה האונארית הזאת, שלגביה - אכן אין אידמפוטנטיות כללית - ולמעשה גם הערך האגנלי היה מודה בכך אילו התייחס לפעולה האונארית הזאת, וכעת אפרט לגביה יותר: ובכן במערכת הראשונה (שאיבריה הם כזכור ארבעת השורשים-מסדר ארבע של המספר אחד), הפעולה (כלומר הפונקציה) האונארית - היא הכפלת מספר נתון בעצמו (כשהוא ארגומנט הפונקציה). במערכת השניה (שאיבריה הם כזכור ארבעת ערכי האמת האפשריים בלוגיקה ארבע-ערכית), הפעולה (כלומר הפונקציה) האונארית - היא ערך האמת המוכרז על ידי עדות אשר מכריזה אותו על עצמה ואשר לה ערך-אמת נתון (כשהוא ארגומנט הפונקציה). לדוגמה: אם הארגומנט - כלומר ערך האמת של עדות נתונה (שמכריזה את ערך האמת של עצמה) - הוא "אמת", אז היא תכריז שערך האמת של עצמה הוא "אמת" (כי כל עדות אמת כזו תעיד כמובן על ערך האמת של עצמה את האמת ולכן תכריז שהיא עדות אמת) - וזו תהיה אפוא תוצאת הפעולה (כלומר ערך הפונקציה). כך גם אם הארגומנט - כלומר ערך האמת של עדות נתונה כזו - הוא "שקר", אז היא תכריז שערך האמת של עצמה הוא "אמת" (כי כל עדות שקר כזו תשקר כמובן לגבי ערך האמת של עצמה ולכן תכריז שהיא עדות אמת) - וזו תהיה אפוא תוצאת הפעולה (ערך הפונקציה). מאידך, אם הארגומנט - כלומר ערך האמת של עדות נתונה - הוא ערך האמת השלישי שבלוגיקה הארבע-ערכית, אז עדות כזו תכריז שערך האמת של עצמה הוא "שקר" - וזו תהיה אפוא תוצאת הפעולה (ערך הפונקציה). כך גם לגבי ערך האמת הרביעי שבלוגיקה הארבע ערכית (הנימוק לגבי ערך האמת השלישי והרביעי עולה מהסעיף הבא). עד כאן היצגתי איזומורפיזם מדויק, שכאמור מתייחס רק לפעולה אונארית, לא בינארית.

4. אסכם את כל סוגיית הקישור שבין שאלת השואל לבין הלוגיקה הארבע ערכית, מתוך היבט רחב וכולל יותר (אשר לטעמי ראוי להתווסף לכל ערך בויקיפדיה שידון בלוגיקה ארבע-ערכית): בלוגיקה הדו-ערכית, יש 2^2 קשרים לוגיים אונאריים (שמתוכם אחד הוא הקשר הלוגי האונארי השימושי "לא"), וכן יש 4^2 קשרים לוגיים בינאריים (שמתוכם שניים הם הקשרים הלוגיים הבינאריים השימושיים "גם" וכן "או"). מאידך, בלוגיקה הארבע-ערכית, יש 4^4 קשרים לוגיים אונאריים, וכן יש 16^4 קשרים לוגיים בינאריים, ומכאן שבלוגיקה ארבע-ערכית יש בסך הכול יותר מארבעה מיליארד קשרים לוגיים. תיאור האיזומורפיזם שהיצגתי, מפרט רק את התיחסות האיזומורפיזם לקשר לוגי מאד ספציפי (מתוך המיליארדים הנ"ל), שהנו כאמור אונארי, ושפירושו הוא כאמור "ערך האמת המוכרז על ידי עדות אשר מכריזה אותו על עצמה ואשר לה ערך-אמת נתון". זאת בלי להיכנס כלל לדיון האחר על מיליארדי הקשרים הלוגיים האחרים (שברובם הנם בינאריים). עקרונית, אפשר להראות שקיים איזומורפיזם גם ביחס לכל אחד מאותם מיליארדי קשרים לוגיים אחרים, אבל לא הראיתי זאת - רק כדי לא להלאות. על כל פנים, עיקר הטענה שלי היא, לא שהלוגיקה הארבע-ערכית זקוקה למספרים המרוכבים, כי היא לא! למעשה יש אינסוף דרכים לייצג, את ארבעת ערכי האמת שבלוגיקה הארבע-ערכית, באמצעות מספרים - אשר למעשה רשאים להיות ממשיים-כולם ואפילו טבעיים-כולם! מה שאני טוען הוא אך ורק, שאם במסגרת לוגיקה ארבע-ערכית: מצד אחד - ערך-האמת "אמת" מיוצג מספרית על ידי המספר אחד, ומצד שני - ערך האמת "שקר" מיוצג מספרית על ידי המספר מינוס אחד, ומצד שלישי - אחד הקשרים הלוגיים האונאריים יתפרש בתור: "ערך האמת המוכרז על ידי עדות אשר מכריזה אותו על עצמה ואשר לה ערך-אמת נתון", ומצד רביעי - הקשר הלוגי האונארי הנ"ל מיוצג אריתמטית על ידי פעולת הכפלת מספר נתון בעצמו, אז מתקבלות שתי התוצאות ההכרחיות הבאות: ראשית, שני ערכי האמת שנותרו בלוגיקה הארבע-ערכית (כלומר השלישי והרביעי) יצטרכו להיות מיוצגים מספרית על ידי היחידה הדמיונית ועל ידי מינוס היחידה הדמיונית. שנית, לצירוף של הלוגיקה הארבע-ערכית ושל המספרים המרוכבים, יהיה שימוש פרקטי בייצוג מספרי של ערך האמת של עדות עד המכריז "עדותי שקרית", מה שמאפשר שימוש במספרים מרוכבים כדי לייצג מצבים פרקטיים (שיכולים לקרות למשל בבית משפט וכדומה), מה שעונה לשאלת השואל. למעשה, האנאלוגיה - שבין ארבעת המספרים המרוכבים הנ"ל לבין ארבעת ערכי האמת שבלוגיקה הארבע-ערכית - מתחילה בתובנה, שכשם שהמשוואה xx+1=0 לא תוכל להיפתר במסגרת המספרים הממשיים אלא רק במסגרת המספרים המרוכבים, כך פרדוקס השקרן (שבו ניתן להיתקל מעשית למשל בבית משפט וכדומה) לא יוכל להיפתר במסגרת הלוגיקה הדו-ערכית אלא רק במסגרת הלוגיקה הארבע-ערכית. האיזומורפיזם שהיצגתי, רק משלים את האנאלוגיה. הא ותו לא.

סמי20 - שיחה 02:29, 29 במאי 2022 (IDT)תגובה

חבל שאינך מתאמץ לקצר. אתה ממשיך להשתמש במושגים שאינם ברורים לך. 1. התייחסות ליחידה המרוכבת במונחי סדר היא שגויה משום שלטענה מתמטית יש מובן רק ביחס לשפה; שדה המספרים הממשיים הוא שדה סדור, בעוד שאת המרוכבים אי אפשר לסדר; לכן הטענה הנכונה אינה שהיחידה המרוכבת אינה גדולה מאפס, אלא שבנוכחותה אין משמעות לסדר. 2. אם מישהו היה מבקש שימושים לדרקון והייתי מציע לו לדמיין משולש שצלעותיו מטר, מטר ועשרה ודרקון, הייתי מכניס אותו בכך במבוכה שאינה יכולה להחשב להסבר מועיל. 3. בניגוד לדבריך, המספרים המרוכבים - באופן שבו השתמשת בהם בתאור מעשה העד שיש לדבריו ערך-אמת מרוכב - אינם אידמפוטנטיים: אדרבא, אתה מבסס את ההסבר על כך ש-${\displaystyle i^{2}=-1}$. בדוק שוב את טבלת האמת של אותה לוגיקה מרובעת-ערכים; שם N&N=N ו-BvB=B וכן הלאה. 4. מכאן שאין שום איזומורפיזם שנושא את היחידה המרוכבת לאחד הערכים בלוגיקה הזו. עוזי ו. - שיחה 11:57, 29 במאי 2022 (IDT)תגובה

אני משוכנע שכל המושגים שבהם אני משתמש ברורים לי לגמרי. אריכות דברי נובעת רק מחמת החשש שמא אחרים לא יצליחו לרדת אל סוף דעתי, ואכן לצערי זאת ההתרשמות שלי פעמים רבות כשאני קורא את תגובותיהם של אחרים. כלומר יתכן שכמה שאני לא אאריך, זה לא יעזור, כי לעולם - אחרים לא יצליחו לרדת אל סוף דעתי. בהחלט מתסכל ! אני על כל פנים לא מתייאש, אז אני מנסה כעת פעם נוספת.

א. תמהני, למה אתה חוזר לצטט את הגירסה הישנה של דבריי, שהיחידה הדמיונית אינה גדולה מאפס? הרי כבר היסברתי בדף הכה המומחה, כי הגירסה הישנה ההיא מנוסחת בשפה - אמנם לגיטימית - אבל בעלת מובן בלתי קונצנזואלי, וכי כוונת דבריי הנ"ל הייתה להגיד - בשפה קונצנזואלית - שהיחידה הדמיונית אינה מספר שגדול מאפס. האם אתה טוען, שאין ערך אמת להיגד שלי המנוסח בשפה קונצנזואלית, שהיחידה הדמיונית אינה מספר שגדול מאפס? אנא התייחס להיגד שלי שבשפה הקןנצנזואלית, וגם הקפד-נא לצטטו במדוייק כשאתה מתייחס אליו, ואני משוכנע שאז תגלה כבמטה קסם כי - גם אתה מסכים עם ההיגד הזה - לפי נוסחו שבשפה הקונצנזואלית: היחידה הדמיונית אינה מספר שגדול מאפס! או בניסוח מתמטי: ${\displaystyle i\notin \{x|x>0\}}$. האם אתה מסכים סוף סוף, לשם שינוי?

ב. אכן אני לגמרי מסכים אתך כי, על תיאור המשולש שהיצגת יש להכריז - שהוא אינו אפילו שגוי, משום שהתיאור הזה אינו מובן: הוא משתמש במונחי "דרקון" כדי לתאר אורך של משהו, שזה חסר שחר. אבל הרי לתיאור של המשולש שהיצגתי - דווקא יש מובן! אני מזכיר, שתיארתי משולש תיאורטי, בכך שתיארתי את שלושת נתוניו המספריים (היקף שטח ואורך-היתר) - על ידי מספרים טבעיים - שזה תיאור שיש לו מובן! אז אמנם - בגלל שחישוב אורך צלעות המשולש הזה מעלה שאין להם אף אורך ממשי - לכן נוכל עכשיו להתווכח האם, המשולש הזה הוא יותר דומה לדרקון - שזו עמדתי, או שמא הוא יותר דומה לקו ישר-עקום - שזו אולי עמדתך (ואולי עמדתך היא אחרת). אבל אי אפשר להתווכח על כך שיש מובן לדרך שבה הוצגו הנתונים המספריים של המשולש הזה, שהרי הם כאמור הוצגו על ידי מספרים טבעיים בלבד! הרי אפילו לתיאור - של קו ישר-עקום - יש מובן, למרות שהוא אינו יכול להתממש בעולמנו ובאף עולם קוהרנטי! אז איך אתה מעלה על דעתך לדמות, אורך המתואר במונחי "דרקון" - שהוא תיאור חסר מובן, אל המשולש התיאורטי שלי שנתוניו המספריים מתוארים במספרים טבעיים - שהוא תיאור בעל מובן - גם אם הוא אינו יכול להתממש בעולמנו!

ג. לגבי סעיף 3 שלך, שבו תלוי סעיף 4 שלך: אתה מנסה להוכיח לי את המובן מאליו (שאליו מתייחסת אגב הערה 3 שבתגובתי הקודמת), שהאיזומורפיזם שהיצגתי מראה את היעדרה של אידמפוטנטיות כללית, שכן לטענתך (הנכונה) פעולת הכפלת מספר נתון בעצמו - שבה משתמש האיזומורפיזם שהיצגתי - אינה אידמפוטנטית אלא ביחס למספר 1 בלבד. אבל משום מה אינך מבחין כי: כשם שהפעולה האריתמטית שבה השתמשת אתה כדי לייצג את הקשר הלוגי הבינארי "גם", כמובן אינה מיועדת לייצג את הקשר הלוגי הבינארי "או"; כך פעולת הכפלת מספר נתון בעצמו - שכמובן אינה כרוכה באידמפוטנטיות כללית - ושבה משתמש האיזומורפיזם ההוא כדי לייצג קשר לוגי אונארי כלשהו (המוגדר הן בסעיף 3 והן בסעיף 4 שבדבריי הישנים), אינה מיועדת לייצג את שני הקשרים הלוגיים הבינאריים הנ"ל המתוארים בתוך הערך האנגלי - שאותם האיזומורפיזם ההוא היה למעשה אמור לייצג על ידי שתי פעולות אריתמטיות יותר מסובכות - אשר כן יכולות להראות אידמפוטנטיות כללית אצל שני הקשרים הלוגיים הבינאריים הנ"ל! וביתר הרחבה: כפי שציינתי בהערה 3 שבתגובתי הקודמת, הערך האנגלי על הלוגיקה הארבע-ערכית, מתאר רק את שני הקשרים הלוגיים הבינאריים הנ"ל (מתוך יותר מארבעה מיליארד קשרים לוגיים בינאריים שמתאפשרים בלוגיקה הנ"ל - כאמור בהערה 4 שם), ואכן - אצל שני הקשרים הלוגיים הבינאריים הנ"ל - מתקיימת אידמפוטנטיות כללית. אבל האיזומורפיזם שאותו היצגתי - בכלל אינו מתייחס לשני הקשרים הלוגיים הבינאריים האלה - למרות שהוא היה יכול להתייחס אליהם ואז הוא היה מראה בדיוק את האידמפוטנטיות הכללית הזו אצלם (אם כי הוא היה מראה זאת על ידי שתי פעולות אריתמטיות שמסובכות הרבה יותר מאשר סתם פעולת מכפלת מספר נתון בעצמו), אלא האיזומורפיזם ההוא מתייחס רק לקשר לוגי אונארי כלשהו - שאצלו אין אידמפוטנטיות כללית - ושאליו לא מתייחס הערך האנגלי. אני מדגיש: אין שום מחלוקת בין הערך האנגלי לבין האיזומורפיזם ההוא: אילו הערך האנגלי היה מתאר את הקשר הלוגי האונארי שאליו מתייחס האיזומורפיזם ההוא, אז גם הערך האנגלי היה מראה כמוני - את היעדרה של אידמפוטנטיות כללית - אצל הקשר הלוגי האונארי ההוא, וכן להפך: אילו הייתי טורח להראות איך האיזומורפיזם ההוא מתקיים גם ביחס לשני הקשרים הלוגיים הבינאריים שאליהם מתייחס הערך האנגלי, אז הייתי מראה את האידמפוטנטיות הכללית הנ"ל אצל שניהם: אמנם לא הייתי מראה זאת על ידי פעולת מכפלת מספר נתון בעצמו, אם כי כן הייתי מראה זאת על ידי שתי פעולות אריתמטיות אחרות - שהיו מפיקות את האידמפוטנטיות הכללית הקיימת אצל שני הקשרים הלוגיים הבינאריים הנ"ל.

סמי20 - שיחה 19:06, 29 במאי 2022 (IDT)תגובה

שלום עוזי,

לצערי אני נתקל בתגובות רבות שלך אל נעם דובב שהן מתסיסות ומפרות את כללי ההתנהגות. ייחוס של "אובססיה פרנואידית" למשתמש אחר היא פעולה פוגענית, כמו גם הרמיזות הפוגעניות האחרות שלך. גם התוכן שהוספת לדף המשתמש שלך הוא פוגעני, ולכן למרות שאני משתדל שלא לערוך כלל דפי משתמש של משתמשים אחרים נאלצתי להסיר ממנו את התוכן. כפי שניתן לראות בדף השיחה של עלי, אתה לא מסתיר את העובדה שהדברים מכוונים לנעם, ובתור משתמש כל כך ותיק (ומפעיל ובודק לשעבר) אתה אמור להיות מודע לכך שהדברים מפרים את כללי ההתנהגות ובטח שאין להם מקום בדף המשתמש בו אין למשתמש אפשרות להגיב על הדברים. אני מבקש ממך לא לחזור על הדברים האלו בעתיד. שבוע טוב, הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 20:19, 11 ביוני 2022 (IDT)תגובה

1. מחקת מן הדף הזה את האמירה שהאחד באפריל הוא (כידוע) חג השוטים, ובראשית יוני חל חג העקרבים - כמובן על פי דברי רחבעם ("אבי יסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים", מלכים א' פרק י"א פס' י"ב, לחובבי האתגר של איתור חלקי פסוקים במקורם). אני מניח שאתה מפרש את פסוק כאילו התכוונתי לעקרבים הפושטים עלי בחלוף חודשיים מן האירוע (למד בשווא, כמובן), אבל אני התכוונתי כפשוטו, לחילוף המשמעות בין ייסור השוטים ביום חגם, לייסור בעקרבים של הסונטים בהם (היינו אני). אודה לך אם תשיב את ההברקה למקומה.

עוזי ו. - שיחה 12:28, 12 ביוני 2022 (IDT)תגובה

הסרתי כמה משפטים כאן שלדעתי הפרו את כללי ההתנהגות בחלקם האחד, והוסיפו שלא לצורך שמן למדורה בחלקם האחר. מצופה מכל העורכים לעשות את החלק שלהם בהרגעת הרוחות וכן לשמור על כבוד כל שאר המשתמשים (לפי הגישה של "אם אין לך משהו טוב להגיד על מישהו, אז אל תגיד כלום"). עם כל הכבוד ל"הברקות" הלשוניות, שמירה על כבוד המשתמשים קודם. Dovno - שיחה 23:31, 12 ביוני 2022 (IDT)תגובה

הסרת המשפטים אולי "מרגיעה את הרוחות", אבל משתיקה את הגרסה שלי להשתלשלות האירועים. שיהיה כך. עוזי ו. - שיחה 04:59, 15 ביוני 2022 (IDT)תגובה

שלום עוזי,

רציתי להסב את תשומת לבך לערך החדש "טור אייזנשטיין" שכתבתי במהלך היממה האחרונה. בגדול מה שמפריע לי בערך (מלבד זה שהוא לא מקיף ומעמיק מספיק) זה חוסר התאימות בין ההגדרה של טור אייזנשטיין כפי שמופיעה ב"רקע ההיסטורי" לבין ההגדרה שמופיעה בפרק "טורי אייזנשטיין עבור החבורה המודולרית" - ההגדרה הראשונה מכילה את השנייה, שכן אם מציבים ${\displaystyle z=0,\omega _{1}=1,\omega _{2}=\tau }$ בביטוי של טור אייזנשטיין כפי שמופיע בהגדרה הראשונה מקבלים את ${\displaystyle G_{2k}(\tau )}$. כלומר על אף שהרקע ההיסטורי כן מספק מוטיבציה להצגת טורי אייזנשטיין (ומחלק זה אני דווקא כן מרוצה), ההצגה הראשונית של טורי אייזנשטיין כפי שמופיעה בערך אינה קוהרנטית מספיק.

כמו כן, היות ואתה היית הכותב הראשי של הערך תבנית מודולרית (שמקושר לערך טור אייזנשטיין), תהיתי לעצמי האם תוכל להרחיב מעט את הערך; זה לא שהערך האנגלי מאוד ברור, אבל הוא כן מנדב עוד הרבה מידע לגבי הקשר של הטורים הללו לפונקציות אליפטיות ולגבי ההתנהגות ההרמונית שלהם (הפיתוח שלהם לטור פורייה). ודבר אחרון, הערך האנגלי של "החבורה המודולרית" הוא ערך מאוד מרתק שיצא לי לקרוא הרבה על הנושא שלו (דרך ויקיפדיה ומקורות אחרים), ואני חושב שכתיבה שלו עשויה לשמש פתח לערכים טובים רבים נוספים של נושאים מתמטיים מתקדמים יחסית. הייתי כותב אותו בעצמי, אבל מעדיף שמישהו מוסמך יותר יכתוב אותו (או לחכות שאבין בעצמי את הנושא יותר טוב) ולכן פונה אליך גם בהקשר לערך זה. תודה מראש. עשו - שיחה 23:58, 9 ביולי 2022 (IDT)תגובה

כתבתי את החבורה המודולרית (בעיקר על פי הגרסה האנגלית). עוזי ו. - שיחה 22:45, 14 ביולי 2022 (IDT)תגובה

תודה רבה! עשו - שיחה 20:34, 15 ביולי 2022 (IDT)תגובה

ראה סטטיסטיקת צפיות בערך שכתבתי, ואתה שינית את שמו ל"שיטת הקול הנייד". אגב, הערך באנגלית הוא כמו השם שאני בחרתי. עשה את השיקול המקצועי. לא ברור לי למה זה ירד בשנה האחרונה בברכה, דודי לב דודי לב - שיחה 13:29, 20 ביולי 2022 (IDT)תגובה

האם יש מקורות לכך שקוראים לשיטה בעברית "הקול היחיד הנייד" ולא שיטת הקול הנייד? עוזי ו. - שיחה 16:12, 20 ביולי 2022 (IDT)תגובה

היי, תוכל בבקשה להביע את דעתך שם? Shannen - שיחה 16:32, 31 ביולי 2022 (IDT)תגובה

תודה על ההזמנה, עניתי שם. עוזי ו. - שיחה 17:56, 31 ביולי 2022 (IDT)תגובה

העברת את הדף כתובת רחוב לכתובת רחוב (פסיפס) ללא דיון, פעולה הנוגדת הן את מדיניות קביעת השמות והן את מדיניות שינוי השמות. אנא התייחס לכך בדף השיחה של הערך. פעמי-עליון - שיחה 15:36, 9 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה

שלום עוזי, אני מארגנת השנה את תחרות הכתיבה האחת עשרה. האם תרצה להיות בחבר שופטי התחרות גם השנה? תודה רבה, ‏Funcs‏ ♾ שיחה 22:22, 13 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה

כן, תודה על ההזמנה. עוזי ו. - שיחה 00:20, 14 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה

תודה רבה! ‏Funcs‏ ♾ שיחה 00:30, 14 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה

היי. הערך רחוק מהסטנדרט המקובל למרחב הערכים שלנו. הוא נקרא כמו דף הנצחה, ולא כמו ערך אנציקלופדי. החזרתי לטיוטה. תאו הארגמן - שיחה 15:31, 17 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה

טוב, בינתיים טיפלתי והעברתי. תאו הארגמן - שיחה 15:49, 17 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה

הטענה על "דף הנצחה" חסרת שחר. ערכתי את ליבת הערך עם העברתו. כל העריכות שנעשו מאז הן התעסקות מיותרת בתגי האותיות (המכונה "ויקיזציה"); אם הערך היה "דף הנצחה" לפניהן, הוא היה נשאר דף הנצחה גם לאחריהן. עוזי ו. - שיחה 16:12, 17 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה

היי, בהמשך לתשובה שלך לשאלתי (כתבת 'כן'), התכוונתי לדעת האם ישנה דרך פשוטה ומדוייקת לחשב שורש ממספר. הכוונה ל'פשוטה' היא לא חישוב מקורב או ניסוי וטעייה אלא, בדומה להעלאה בחזרה שם אני כופל מספר בעצמו וזהו. אמפל - שיחה 08:14, 15 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה

יש שיטה לחישוב ידני של שורשים (סיפור מומלץ: תחושת עוצמה). ראה כאן למשל. עוזי ו. - שיחה 15:14, 15 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה

קראתי את הערך בנושא והתקשיתי בהבנת החלק בהסבר בו מתבצע המעבר מההעדפות הספציפיות (אפשרות A לעומת אפשרות B) לטבלה המחשבת את הנתיבים המועדפים (הפסקה המתחילה ב"בשלב האחרון מחשבים את משקלי הנתיבים המועדפים" והטבלה שתחתיה). האם תוכל להסביר את החלק הזה בחישוב ומדוע הוא נעשה בצורה הזו? תודה רבה Yehud830 - שיחה 11:00, 15 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה

ראה הסבר קצר כאן, ואם צריך שאל שוב. עוזי ו. - שיחה 15:15, 15 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה

האם תרצה לחוות דעתך על ערך חדש זה? יוניון ג'ק - שיחה 20:20, 18 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה

ערכתי כמה מלים. זה ערך שטחי, אבל סביר ברשימת ההסברים למושגים בסיסיים בתחום. אפשר להגיד הרבה יותר במסגרת משטח רימן. עוזי ו. - שיחה 00:20, 19 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה

שלום עוזי, בוויקיפדיה האנגלית (וגם ב-MathWorld) יש הבחנה בין המושגים Line segment ו-Interval. אצלנו קיים רק הערך קטע (מתמטיקה). האם כדאי ליצור ערך קטע (גאומטריה), שיקביל ל-Line segment? תודה, דוד שי - שיחה 19:17, 10 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה

אני חושב שכן, למרות שהקטע בישר הממשי הוא מקרה פרטי של הקטע במרחב נורמי כללי. מועדים לשמחה. עוזי ו. - שיחה 20:11, 10 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה

בוקר טוב,

אני כותב לך על טעות זו כיוון שראיתי שערכת את הערך משפט קושי (תורת הטורים) כמה פעמים בעבר (לפני כמעט עשור).

הוכחת המשפט (שם) מסתמכת על הטענה (הלא נכונה בעליל) שכל האיברים של טור מתכנס בהחלט הם חיוביים, כתבתי בטיוטה האישית שלי את ההוכחה כפי שלמדתי אותה מפרופ' יורם לסט מהאונ' העברית לפני כשבוע-שבועיים (אני סטודנט לתואר ראשון). אשמח אם תעבור על ההוכחה ותתן לי עליה חוות דעת שכן זו העריכה הרצינית הראשונה שלי בויקיפדיה (ולכן לא שיניתי מייד את ההוכחה בגוף הערך), אשמח גם אם תוכל להפנות אותי למקום בו אוכל להציג את הטעות וההוכחה הנכונה באופן ציבורי כך שעורכים נוספים יעברו עליה (דף השיחה של חבורת אוילר הוא מקום מתאים?).

בתודה מראש,

שריה אנסבכר - שיחה 09:32, 1 בדצמבר 2022 (IST)תגובה

עדיף לבצע את כל העריכות בדף השיחה של הערך הרלוונטי (עם הפניות מדפי שיחה אישיים אם אתה חושב שזה נחוץ). דף השיחה של "חבורת אוילר" אינו פעיל לדעתי.

לגופו של עניין, ההוכחה שבערך נכונה (אפשר להחליף שם את האברים בערכים מוחלטים); איפה אתה מוצא בה טעות? ההוכחה בטיוטה שלך מבוססת על אותם עקרונות (האם אתה יכול להצביע על הבדלים משמעותיים?). אני לא חושב שהערכים בוויקיפדיה צריכים לכלול הוכחות מפורטות (למשל כדי שתלמידי שנה א' יוכלו להתאמן בהשלמת הפרטים הנחוצים להוכחה מסודרת...). עוזי ו. - שיחה 14:35, 1 בדצמבר 2022 (IST)תגובה

אני מסכים שמדובר באותה הוכחה וכל רצוני הוא לתקן את הטעות הזו, הבעיה שלי אישית היא שקשה לי לכתוב הוכחות שאינן פורמליות לגמרי וגם מסיבה זו רציתי שתעבור על מה שכתבתי.

תודה על חוות דעתך, אשתדל לתקן את הערך ברוח זו ולהיעזר באחרים כדי להימנע מנטייתי להגזמה בכיוון זה.

שבת שלום. שריה אנסבכר - שיחה 10:47, 2 בדצמבר 2022 (IST)תגובה

ההוכחה נכונה, אבל זו הזדמנות לשפר את אופן הכתיבה. הוספתי הערות בדף השיחה של ההוכחה. עוזי ו. - שיחה 15:24, 2 בדצמבר 2022 (IST)תגובה

בוקר טוב,

תיקנתי כעת את הערך לפי מה שדיברנו בזמנו (כן, לקח לי הרבה זמן להגיע לזה), אשמח לקבל משוב על הכתיבה.

תודה רבה ושבת שלום! שריה אנסבכר - שיחה 11:53, 2 בפברואר 2024 (IST)תגובה

שריה אנסבכר -- ערכתי את הערך על משפט המכפלה. כידוע, בטור מתכנס בהחלט אפשר להחליף את סדר הסיכום כרצוננו. אם מניחים את העובדה הזו, כל מה שנשאר מהמשפט הוא שקיים סידור שבו הטור אכן מתכנס למכפלה; אבל הערך רומז בכיוון הזה. עוזי ו. - שיחה 19:33, 3 בפברואר 2024 (IST)תגובה

ראיתי שלפני שש שנים בערך מחקת בערך פונקציה רציפה (המחיקה) את ההגדרה השלישית לרציפות וכתבת ש"השלישית חוזרת על שתי הראשונות". ראיתי שבויקיפדיה האנגלית ההגדרה הזאת מופיעה בפני עצמה, וגם אני יודע שמשתמשים בצורת ההגדרה הזאת באקדמיה. אולי כדאי להחזיר את ההגדרה או לפחות להוסיף אותה בתור צורה נוספת להגדרה הראשונה? מה אתה חושב? Yishaybg - שיחה 12:10, 8 בדצמבר 2022 (IST)תגובה

מציע לקיים את הדיון בדף השיחה של הערך. צריכה להיות סיבה טובה מאד להציע הגדרות חלופיות (בדרך כלל הסיבה היא שמצאנו הגדרות שונות בספרים שונים ואיננו יודעים לבחור). שים לב ש"ההגדרה השלישית" אינה אלא תרגום לשפת הנוסחאות של פתיחת הפסקה "פונקציה רציפה בנקודה אם יש לה גבול באותה נקודה והוא שווה לערך הפונקציה". לשני ההגדרות המפורטות יש טעם, משום שלכל אחת מהגישות ההיסטוריות השונות (קושי והיינה) יש יתרונות תאורטיים ופרקטיים משלה. ההגדרה השלישית אינה באמת הגדרה: היא אינה אלא מבצעת רדוקציה של הגדרת הרציפות להגדרת הגבול (לפי קושי? לפי היינה?), ושוב חזרנו לשתי ההגדרות הראשונות. עוזי ו. - שיחה 16:42, 8 בדצמבר 2022 (IST)תגובה

הבנתי. אז אוסיף בסוגריים את ${\displaystyle \lim _{x\to x_{0}}f(x)=f(x_{0})}$ לפתיחת פסקת ההגדרות. Yishaybg - שיחה 17:53, 8 בדצמבר 2022 (IST)תגובה

ראיתי שכתבת בדף המשתמש שלך את אדם סדג'וויק וקישרת אליו מויקיפדיה באנגלית. הוא קיים גם בעברית, פשוט מאויית אחרת מאיך שאייתת. עברית - שיחה 15:08, 12 בדצמבר 2022 (IST)תגובה

יופי, תודה. עוזי ו. - שיחה 19:26, 12 בדצמבר 2022 (IST)תגובה

בערך בסיס, אחת ההגדרות היא ש”בסיס הוא קבוצה פורשת בלתי תלויה ליניארית.” קבוצה פורשת שהיא כן תלויה לינארית היא קבוצה שמכילה לפחות וקטור אחד שאינו הכרחי לפרישת המרחב? Yishaybg - שיחה 15:02, 23 בדצמבר 2022 (IST)תגובה

נכון. בכל קבוצה תלויה לינארית יש לפחות וקטור אחד שאם נשליך אותו הקבוצה הנותרת תפרוש את אותו תת-מרחב (מקרה קיצוני: הקבוצה כוללת את וקטור האפס בלבד). בכל קבוצה פורשת ותלויה יש לפחות וקטור אחד שאם נשליך אותו הקבוצה הנותרת תפרוש את המרחב כולו. עוזי ו. - שיחה 16:04, 23 בדצמבר 2022 (IST)תגובה

תודה! במשפט האחרון אני מניח שהתכוונת לקבוצה פורשת ותלויה, נכון? Yishaybg - שיחה 11:56, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה

אכן, תיקנתי. עוזי ו. - שיחה 12:33, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה

שלום עוזי, מה דעתך על הערך en:Rate (mathematics)? לי הוא נראה ערך מוזר, שמערבב בין יחס ובין קצב, שהוא למעשה נגזרת. האם יש צורך בערך קצב (מתמטיקה), שיש אליו כעת שני קישורים? תודה, דוד שי - שיחה 09:12, 10 בפברואר 2023 (IST)תגובה

זה "ערך קונקורדנטי", שעונה על השאלה איפה במקורותינו מוזכרת המלה rate. אני לא חושב שיש מקום לתרגם ערך כזה. קצב הוא תמיד קצב שינוי, כלומר השינוי ליחידת זמן, כלומר נגזרת. אבל בפני עצמו זה לא מושג מתמטי. מהם הקישורים למושג הזה? (=איך מאתרים קישורים לערך שאינו קיים). עוזי ו. - שיחה 12:40, 10 בפברואר 2023 (IST)תגובה

ייתכן מאוד שהוא ערך מקולקל על מושג שלא קיים בפועל, או שהוא מערבב בין שני מושגים. בחלק העליון של הערך ניתן לראות שכתוב "This article needs additional citations for verification." אקסינו - שיחה 23:58, 10 בפברואר 2023 (IST)תגובה

תודה על התשובה. ביטלתי את שני הקישורים שהיו לערך.

איתור קישורים לערך לא קיים דומה לזה של איתור קישורים לערך קיים: ניגשים לדף הערך (לחיצה על הקישור האדום שבכותרת שיחה זו), ובדף שנפתח לוחצים על "דפים המקושרים לכאן", ומקבלים את הקישורים. דוד שי - שיחה 19:03, 11 בפברואר 2023 (IST)תגובה

תודה. עמודת הקישורים מימין נסגרה משום מה לכבוד הערך החדש, אבל היא בעצם היתה שם כל הזמן. עוזי ו. - שיחה 22:49, 11 בפברואר 2023 (IST)תגובה

היי עוזי,
שאלה, במבחן לייבניץ הסדרה אינה בהכרח מונוטונית יורדת?
מה זו בעצם סדרה יורדת שאינה מונוטונית, מה שמכונה "מונוטנית יורדת חלש"? בר 👻 שיחה 13:55, 26 בפברואר 2023 (IST)תגובה

מונוטונית זה "עולה או יורדת". "מונוטונית יורדת" = "עולה או יורדת, אבל בעצם יורדת". לכן אין צורך בצירוף הזה.

בשני המקרים אפשר לדקדק ביחס הסדר: "יורדת ממש" = כל איבר קטן מקודמו; "יורדת במובן החלש" = כל איבר קטן או שווה לקודמו; "יורדת" = אחד מהקודמים, תלוי בהגדרות שבעמוד 3 או בהקשר. כך גם לגבי מונוטונית (ממש או במובן החלש).

אפשר ממש לסבך את העניינים על ידי שמחליטים ש"מונוטונית" פירושו עולה או יורדת דווקא במובן החזק, ואילו "יורדת" דווקא במובן החלש, ואז "מונוטונית יורדת" היא סדרה עולה או יורדת במובן החזק אבל יורדת במובן החלש -- כלומר סדרה יורדת במובן החזק; ו"יורדת שאינה מונוטונית" היא סדרה יורדת במובן החלש. אבל חוץ מתעלול בלוגיקה אני לא רואה איזו תועלת מפיקים מהגדרות כאלה. עוזי ו. - שיחה 15:57, 26 בפברואר 2023 (IST)תגובה

תודה רבה. בר 👻 שיחה 16:20, 26 בפברואר 2023 (IST)תגובה

שלום עוזי. ברצוני לבקש אישור מראש ליצירת כמה ערכים מתמטיים חדשים שעלו במוחי:
סהרון (גאומטריה), הסהרון של היפוקרטס, זהות פסקל, זהות פרמה (או זהות מקל ההוקי). יהודה שמחה ולדמן - שיחה 17:07, 26 בפברואר 2023 (IST)תגובה

לא צריך אישורים; אבל אני כן יכול להמליץ. על הסהרון של היפוקרטס (לרבות המשפט של אבן אל-היית'ם) בהחלט כדאי לכתוב. סהרון הוא מושג בסיסי וסביר שיהיה עליו ערך. זהות פסקל נראית לי מיותרת; צריך להזכיר את זה בערך על מקדם בינומי. כך גם זהות פרמה -- לא עדיף שזה יופיע בערך על משולש פסקל? (מן הסתם כבר מופיע שם). עוזי ו. - שיחה 18:03, 26 בפברואר 2023 (IST)תגובה

זהות פרמה אינה מופיעה בערך על משולש פסקל. אני אישית סבור כי זהויות פסקל ופרמה ראויות לערכים בפני עצמם, בדיוק כמו זהות ונדרמונד. יהודה שמחה ולדמן - שיחה 20:03, 26 בפברואר 2023 (IST)תגובה

עוזי, אשמח אם תבדוק את הערכים שיצר המשתמש. אם הם לא מדויקים יש להעבירם לטיוטה. גילגמש • שיחה 22:35, 26 בפברואר 2023 (IST)תגובה

אם אתה אישית סבור, אז לשם מה אתה שואל אותי? זהות ונדרמונד ראויה לערך נפרד. זהויות פסקל ופרמה יכולות להיות מטופלות בדרך אגב בערכים אחרים. עוזי ו. - שיחה 00:21, 27 בפברואר 2023 (IST)תגובה

אני מתנצל שלא הסברתי. המשתמש היה חסום במשך שנים רבות. הוא התנצל על התנהגותו בעבר וביקש רשות לחזור לערוך אצלנו. כתנאי לחזרתו התבקש להתייעץ עם סמכות מוכרת בתחום המתמ' ובתחום השפות כדי לכתוב ערכים בתחומים אלה. דרישה זו נולדה עקב מעשיו בעבר שבהם הייתה פגיעה במרחב הערכים. יש לו גם חונך מלווה במהלך תקופת ההסתגלות, אבל תפקידו הוא סיוע בשילוב בקהילה ולא מעקב אחרי העריכה במרחב הערכים. לכן, המשתמש פנה אליך כדי שתבדוק את הערכים. אם הם תקינים אז כמובן שהכל בסדר. אם יש טעות קטנה פה ושם אז רק לתקן. אם הערך שגוי לחלוטין צריך להעבירו לטיוטה או למחוק. מקווה שעכשיו ברור למה הוא פנה אליך. אם זה קשה לך ואין לך זמן לבקשות אלה אז אשמח אם תוכל להמליץ על מישהו אחר שיוכל לעבור מדי פעם על הערכים שלו בתחום המתמ'. לגבי שפות זרות יפנה כמובן לאחד הוויקיפדים האחרים שמכירים את התחום. גילגמש • שיחה 07:16, 27 בפברואר 2023 (IST)תגובה

גילגמש -- לא עניתי לך אלא ליהודה שמחה ולדמן, שאחרי ששמע את דעתי, כתב "אני אישית סבור" להיפך. תודה לך על הסבר הרקע. אני אעבור על הערכים ואעיר בדפי השיחה. עוזי ו. - שיחה 13:59, 27 בפברואר 2023 (IST)תגובה

תודה. גילגמש • שיחה 14:09, 27 בפברואר 2023 (IST)תגובה

עוזי, האם פרסמת איפשהו ביתר פירוט את דעותיך בנושא? האם אתה מעדיף את העברת הרפורמה הספציפית שמקודמת על פני המצב הקיים? השאלה היא מאחר שחתמת על העצומה ואני ואחרים בסביבתי מעריכים את דעתך. אדי פ' - שיחה 21:38, 11 במרץ 2023 (IST)תגובה

חתמתי על העצומה התומכת ברפורמה. מדינת ישראל היום אינה דמוקרטיה. המבחן היסודי הוא פשוט: האם העם יכול להחליף את שליטיו בהצבעת רוב חופשית. במצב עניינים נורמלי, הממשלה הנבחרת היא הגוף השולט. אבל בישראל התנחלה שיטה המתירה לשופט "לפרש" את החוקים כטוב בעיניו; ליועצים המשפטיים, לנהל בפועל תחת הדגל הזה את כל משרדי הממשלה; ולפרקליטות, ליישם מדיניות מפלה ודכאנית ללא שום בקרה. לא בכדי מהללים המפגינים את מגילת העצמאות, שאת העקרונות האמורפיים שלה אפשר ללוש לכל כיוון. הם מבינים שהכוח אינו בידי מי שאומר את המלים, אלא בידי מי שמפרש אותן. עוזי ו. - שיחה 00:22, 12 במרץ 2023 (IST)תגובה

תודה! אדי פ' - שיחה 01:33, 12 במרץ 2023 (IST)תגובה

עוזי, מכתיבתך הלא אופיינית והלא מהודקת ניכר שאתה לא באמת מאמין בזה. La Nave - שיחה ‏ 04:49, 12 במרץ 2023 (IST)תגובה

יש לך גם מידע על הכוונות ה"אמיתיות" שלי, ועל ה"מזימות" שאני טווה לגבי העתיד? איזו תועלת אתם מפיקים מהשיבוש העצמי הזה של מנגנוני ההקשבה וההבנה. עוזי ו. - שיחה 13:14, 12 במרץ 2023 (IST)תגובה

כוח ההכרעה השיפוטית לעולם ישאר בידי מי שמפרש את מילות החוק. עלי - שיחה 13:26, 12 במרץ 2023 (IST)תגובה

נכון, עלי, זה בלתי נמנע. ולכן נדרשים לשופט מסגרת נורמטיבית איתנה, ריסון עצמי, ונאמנות למחוקק. עוזי ו. - שיחה 22:40, 12 במרץ 2023 (IST)תגובה

ועוד יותר מכך נדרשים לממשלה מסגרת נורמטיבית איתנה, ריסון עצמי ונאמנות לחוק, אך למרבה הצער אין למצוא שמץ מאלה בממשלה הנוכחית. דוד שי - שיחה 22:50, 12 במרץ 2023 (IST)תגובה

אני תוהה איזה ביטוי יותר הולם את הסיטואציה (של הסוגייה הנ"ל), "זה נבלה וזה טרפה" או "אוי לי מ-יצרי ואוי לי מ-יוצרי". מי-נהר - שיחה 22:54, 12 במרץ 2023 (IST)תגובה

נקודה מצויינת, דוד. ממשלה אפשר להחליף בבחירות. עוזי ו. - שיחה 10:44, 13 במרץ 2023 (IST)תגובה

לא בהכרח, אפשר להיות לקוח שבוי ואפשר להיות בוחר שבוי. שזה יחסית ברירת המחדל בישראל תרתי משמע. מי-נהר - שיחה 17:12, 13 במרץ 2023 (IST)תגובה

@מי נהר: עדיף לאדם (כולל אתה וכולל אני) להיות שבוי בידי בחירתו שלו, גם אם היא מטופשת, מאשר להיות שבוי בידי בחירתם של אחרים הכופים אותה עליו, גם אם היא מאד חכמה. כמו שאמר פעם ליבוביץ: כל זמן שאנחנו בעצמנו בוחרים את בחירותינו המטופשות, אנחנו עדין דמוקרטיה. ליבוביץ אמר את זה בתקופה שקדמה לזו שבה בית המשפט החל לפסול את חוקי העם. 2A06:C701:747D:DF00:54F7:3BAF:9D61:2428 12:50, 14 במאי 2023 (IDT)תגובה

כמדומני, לא דובר בהצעות רוטמן-לוין על טיוב הליך הכשרתם של שופטות ודיינים. למיטב ידיעתי, הצעותיהם להפיכה משטרית עוסקות בעיקרן בשלילת יכולות מבית המשפט, במטרה להשליט את עריצות הרוב הזעום של הקואליציה; בלעג: משילות. עלי - שיחה 23:40, 12 במרץ 2023 (IST)תגובה

אתה נגד עריצות הרוב הזעום? אז מה תאמר על עריצות של 1+15 אנשים (שלא נבחרו ע"י העם) שמהווים מיעוט הרבה יותר קטן מהרוב הקואליציוני? פעם אחרונה שבדקתי: 64 > 1+15. – ד"ר MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 17:26, 13 במרץ 2023 (IST)תגובה

חשוב ש-16 וכמה שיותר אנשי מידות טובות ישמשו בלם מפני רובנות הקואליציה. טוב גם לרוב הזעום שיסמוך על מעצור מפני קיצוניות בקרבו. עלי - שיחה 18:38, 13 במרץ 2023 (IST)תגובה

זהו, שיותר מחצי עם חושב שלא מדובר באנשי מידות טובות, בלשון המעטה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:04, 13 במרץ 2023 (IST)תגובה

עוזי, יש לי ידע על ה-IQ שלך, למשל המשפט "שיטה המתירה לשופט "לפרש" את החוקים כטוב בעיניו" הוא מאיזה מקום שאיננו אתה. La Nave - שיחה ‏ 14:40, 12 במרץ 2023 (IST)תגובה

כנראה לא קראת את פסק דין אפרופים (של אהרן ברק): לפיו, מותר לשופטים לפרש חוזה כטוב בעיניהם, ואפילו לפרשו בניגוד לכוונת מנסחיו, גם כשהכוונה הזאת עולה מתוך נוסח החוזה עצמו. זאת בדיוק הסיבה שבגללה חברות הייטק בישראל מכניסות לתוך חוזה ההעסקה סעיף מיוחד שלפיו, בכל שאלה משפטית שתתעורר לגבי החוזה, היא תידון בבית משפט בחו"ל ולא בישראל: פשוט מנסחי החוזה לא סומכים על בתי המשפט בישראל שיפרשו את החוזה לפי מה שכתוב בו, משום שהשופטים בישראל עלולים לפרשו כטוב בעיניהם וזאת בגלל פסק דין אפרופים. כנראה גם לא קראת את סיפרו של אהרן ברק: "חקיקה שיפוטית". אבל למעשה המצב גרוע יותר: לא זו בלבד ששופטים ליברלים מרשים לעצמם לפרש חוק כטוב בעיניהם, אלא הם אפילו מרשים לעצמם לפסול אותו (בטענה שהוא נוגד זכויות אדם), למרות ששום חוק במדינת ישראל לא הסמיך שופטים לפסול חוקים, אלא רק אסר על הכנסת לחוקק חוקים שמנוגדים לחוקי יסוד, בעוד שגם חוק הלאום הוא חוק יסוד, אלא שכעת בקשת פסילתו נדונה בבית המשפט. 2A06:C701:745D:5900:559B:2B42:12D1:C639 12:18, 10 במאי 2023 (IDT)תגובה

תודה על המילים החכמות. בברכה -עורך לו- - שיחה 19:03, 12 במרץ 2023 (IST)תגובה

עוזי_ו., הסברת יפה מאוד את הבעיה במצב העניינים הנוכחי. לא הסברת למה מצב העניינים החדש אמור להוות שיפור ולא ליצור בעיות אחרות (אולי אף יותר גדולות). מבחינתי מצב שבו המערכת המשפטית מגבילה את הממשלה יתר על המידה בהתאם לפרשנות ״יצירתית״ של החוק עדיף על פני מצב שבו למערכת המשפט אין כמעט יכולת להגביל את פעולות הממשלה. ממצב שבו יש לנו שתי רשויות חזקות, הרשות המבצעת והרשות השופטת, כשלרשות השופטת יש כוח רב מידי, נגיע למצב שבו יש לנו רק רשות חזקה אחת, שכן הן הרשות המחוקקת והשופטת יהפכו לחלשות מאוד, וכמעט חסרות השפעה ביחס לרשות המבצעת. זה לראייתי גרוע בהרבה מהמצב הנוכחי ואני מסכים עם הטענה שזה יסכן את הדמוקרטיה הישראלית, גם אם לא באופן מיידי. יורי - שיחה 23:55, 13 במרץ 2023 (IST)תגובה

חברים יקרים, על שינוי מערכת המשפט אפשר לשוחח עם כל ויקיפד, אבל על משוואות דיפרנציאליות אפשר לשוחח רק עם עוזי. כיוון שנפתח למטה דיון על משוואה דיפרנציאלית, אני מציע לסיים כאן את הדיון על שינוי מערכת המשפט, כדי לאפשר לעוזי להתמקד במשוואה הדיפרנציאלית. MathKnight, גם אתה מוזמן לדיון במשוואה הדיפרנציאלית, שם לא תעצבן אותי. דוד שי - שיחה 19:34, 13 במרץ 2023 (IST)תגובה

@דוד שי, לגבי שלוש המילים האחרונות שלך: אחת הטרגדיות הגדולות של המצב החברתי במדינת ישראל הוא, שכל צד מרגיש נורא מעוצבן מעמדותיו של הצד השני. ועדין, אי אפשר להכחיש את העובדה, שיש כאן צד (המתנגד להפיכה/לרפורמה) שמתעצבן רק מעובדות מתמטיות פשוטות, כגון מהעובדה האריתמטית, שעריצות הרוב (אשר תיווצר אם הוא יחוקק חוקים בלתי מוסרים), היא ברירת מחדל הרבה פחות גרועה מעריצות המיעוט של 15 השופטים (אשר תיווצר אם הם יפסקו פסק דין בלתי מוסרי או יפסלו חוקים שהתקבלו על ידי הרוב שמחשיב את החוקים כמוסריים), לעומת צד (התומך בהפיכה/ברפורמה) שרק מתעצבן מהעלאת פייק-עובדות על ידי הצד האחר, כגון מהעלאת הפייק-עובדה שאם העם יבחר את שופטיו, אז חלילה תתרגש עלינו דיקטטורה, או שאז חלילה השופט עלול להתחשב בבוחריו (שזה באמת פייק שהרי הם אינם זכאים לפטרו עד שהוא מגיע לגיל הפרישה הקבוע בחוק). לכן, אין סימטריה בין ההתעצבנות של הצד האחד לבין ההתעצבנות של הצד השני. מש"ל.

ועכשיו נעבור למתמטיקה עוד יותר פשוטה (מאריתמטיקה), והיא עיקרון הפרדת הרשויות (עיקרון סימטרי מובהק): כשם שלרשות המחוקקת אסור-מתמטית לפסול את פסיקות הרשות השופטת (למשל לקבוע שיש לפסול בחזרה את עזמי בשארה מלרוץ לכנסת אחרי שהוכשר על ידי בית המשפט או למשל להכשיר בחזרה את ברוך מרזל לרוץ לכנסת אחרי שנפסל על ידי בית המשפט), וזה אסור-מתמטית גם אם הכנסת בטוחה שפסיקת בית המשפט מפלה ואינה מוסרית (בניגוד לבית המשפט שבטוח שהחוק אינו מפלה וכן מוסרי), כך לרשות השופטת אסור-מתמטית לפסול את חוקי הרשות המחוקקת (כגון לפסול חוק תיאורטי שיקבע שיש לקצוץ את כפות ידי הגנב כמו בסעודיה), וזה אסור-מתמטית גם אם הרשות השופטת בטוחה שהחוק אינו מוסרי (בניגוד לכנסת שבטוחה שהחוק כן מוסרי). ואם תשאל: מה יעשה שופט שצריך לבחור בין נבלה לבין טריפה, כלומר בין האפשרות הגרועה המצפה ממנו לפסוק על פי חוקים בלתי מוסריים בעיניו, לבין האפשרות הגרועה המצפה ממנו לפסול בעריצותו את חוקי הרוב, אז זכור נא את העיקרון המתמטי הבא: תמיד יש לשופט ברירה לבחור באפשרות השלישית, והיא פשוט להתפטר: לפחות ככה הוא נמנע מלהיות מיעוט דיקטטורי שכופה את דעתו על הרוב הבלתי מוסרי בעיני השופט.

עד כאן לגבי הסימטריה המוחלטת שקיימת בין שתי הרשויות, כולל סימטריה בין העמדות המנוגדות של שתי הרשויות הנ"ל לגבי השאלה מה יותר בלתי מוסרי: האם פסיקת בית המשפט או חוק הכנסת. אבל מה שיותר חשוב הוא החוק המתמטי האחרון: אמנם עריצות הרוב היא טריפה, ועריצות המיעוט היא נבלה, אבל לעניין זה יפים הם דברי המתמטיקאי והגיאומטריקון אוקלידס: טריפה (עריצות הרוב), תמיד עדיפה על נבילה (עריצות המיעוט), כי הנבלה - ריחה נודף למרחוק. טוב, סתם המצאתי את זה בשם אוקלידס, אבל העיקרון המתמטי ברור.

עכשיו, אחרי שהתעצבננו זה מדברי זה כהוגן (לא רק בדף של עוזי אלא בכלל), נחזור למשוואות הדיפרנציאליות. 2A06:C701:745D:5900:559B:2B42:12D1:C639 11:44, 10 במאי 2023 (IDT)תגובה

שלום עוזי, אשתדל לתת לך את ההקשר: נתונה המשוואה הדיפרנציאלית הבאה: ${\displaystyle y^{\prime }=(y-5)(x^{2}+3)}$. ואז אומרים שפתרון שיווי המשקל הוא ${\displaystyle y=5}$. לזה התכוונת כשאמרת שמדובר בפתרון שאינו תלוי בזמן, אם מתייחסים ל־x כזמן? Yishaybg - שיחה 13:14, 13 במרץ 2023 (IST)תגובה

את חטאיי אני מזכיר היום. פעם לימדתי קורס במשוואות דיפרנציאליות, ולא הזכרתי את המושג של פתרון שיווי המשקל. (אלו שני חטאים נפרדים). לפי מקורות ברשת, פתרון שיווי משקל הוא פתרון שהנגזרת שלו היא אפס. אפשר לנחש שהמושג מושאל מהמקרה החשוב של פתרון שאינו תלוי בזמן. אבל אני חושד שיש כאן משהו קצת יותר עמוק. למשל, למשוואה ${\displaystyle y^{\prime }-2=(y-2x-5)(x^{2}+3)}$ (המתקבלת מהמשוואה שלך על ידי טרנספורמציה לינארית פשוטה של המשתנים) אין פתרון שהנגזרת שלו היא אפס; ובכל זאת נדמה ש-y=2x+5 הוא "פתרון שיווי משקל" במובן כלשהו. אנסה לברר. עוזי ו. - שיחה 00:00, 14 במרץ 2023 (IST)תגובה

את המונח ״שיווי משקל״ מייחדים לפתרון שאינו משתנה, קרי קבוע. הוא שימושי במשוואות שאינן תלויות במפורש בזמן, מאחר שבסביבתו ההתנהגות האיכותנית של המשוואה היא לרוב לינארית; ר׳ משפט הרטמן-גרובמן. במקרה הבדיד מדובר בנקודת שבת; האם גם כאן הייתם מתפתים להפעיל טרנספורמציה? אדי פ' - שיחה 01:41, 14 במרץ 2023 (IST)תגובה

בדף הקורס במד״ר, הקישורים שבורים.--אדי פ' - שיחה 11:06, 14 במרץ 2023 (IST)תגובה

תודה, אתקן בהזדמנות. עוזי ו. - שיחה 18:03, 14 במרץ 2023 (IST)תגובה

למה לא; כמו במערכת ארגודית, הצמדה שומרת על התכונות ה"אמיתיות" של המערכת. אבל אני מקבל שהמונח "פתרון שיווי-משקל" צריך להתייחס לתכונות התלויות במערכת המשתנים הסטנדרטית. עוזי ו. - שיחה 18:03, 14 במרץ 2023 (IST)תגובה

שלום עוזי, יצרתי שני ערכים על זוכי פרס אבל, לואיס קפארלי ודניס סאליבן, אשמח את תשפר את הפרקים העוסקים בנושאי מחקריהם (לפי ויקי האנגלית ואתר פרס וולף). תודה, דוד שי - שיחה 07:02, 26 במרץ 2023 (IDT)תגובה

אגיע לזה בתוך כמה ימים. עוזי ו. - שיחה 20:38, 28 במרץ 2023 (IDT)תגובה

ערכתי קצת את שני הערכים. הגרסה הקודמת היתה טובה מאד. חסרים לנו בתחומים האלה שכבות שלמות של ערכים, זה פער שיהיה קשה להשלים בלי מומחה בתחום. עוזי ו. - שיחה 18:46, 3 באפריל 2023 (IDT)תגובה

תודה. דוד שי - שיחה 01:20, 4 באפריל 2023 (IDT)תגובה

שלום עוזי,

רציתי רק לוודא שהבנתי נכונה את (1) מתשובתך האחרונה ב"הכה את המומחה":

בשנה שעברה, מדובר היה במתיחה (מעולה, דרך אגב... אבל מסוכנת לתיכוניסטים לא זהירים שאיתרע מזלם להגיש אז עבודה) מסדר ראשון, והשנה היה מדובר במתיחה מסדר שני, בה המשוואה עצמה נכונה, אך נראית לא מציאותית ברמה שתגרום לחשוב שמדובר במתיחה?

רק מוודא שלא פיספסתי כלום...

תודה רבה, חג שמח! ‏E L Yekutiel‏ - שיחה 10:34, 3 באפריל 2023 (IDT)תגובה

קצת הגזמה לגבי סכנותיה של המתיחה מהשנה שעברה (מורים שמלמדים ש-pi=3.14 היו מחזיקים מעמד גם מול הטענה שזה מספר אלגברי), אבל השאר נכון. עוזי ו. - שיחה 15:12, 3 באפריל 2023 (IDT)תגובה

חוזר בי מהחשש :)

חג שמח! ‏E L Yekutiel‏ - שיחה 17:51, 3 באפריל 2023 (IDT)תגובה

שלום עוזי,

תוכל בבקשה לעבור ולתקן את פרק המתמטיקה בערך ויליאם קינגדן קליפורד. תרגמתי אותו מהערך באנגלית, כשרוב המושגים זרים לי לגמרי. בתודה מראש. אביהו - שיחה 08:44, 9 באפריל 2023 (IDT)תגובה

עברתי על הערך. אני מתלבט איך כדאי לתרגם mind-stuff. אם זה היה mind לבדו אולי היה עדיף תודעה ולא שכל, אבל השארתי כפי שבחרת.

מקריאת הערך נראה שקליפורד (שנולד שנתיים אחרי הקווטרניונים) כמעט לא הושפע מהמילטון; אבל ספרו של המילטון, שבו הוא מסביר לעייפה את השימושים בקווטרניונים לתאור סיבובים של המרחב, הופיע ב-1963. זה נראה חשוד, אבל אני לא מעז לשנות בלי לבדוק מקורות על ההיסטוריה של הפרק הזה במתמטיקה. אגב, הקישור בין גאומטריה ואלגברה, גם במובן הבסיסי של דקרט וגם במובנים של תורת קליפורד, מופיע כל כך מוקדם בהכשרה המתמטית המודרנית, עד שקשה להאמין שהתהליך הזה לקח כל כך הרבה זמן. בדיוק באותו אופן, כל האובייקטים שמופיעים שם -- הקווטרניונים, המספרים המרוכבים המפוצלים, ביקווטרניונים מכל הסוגים והמינים, אלגברת גראסמן -- כולם הם "בסך הכל" אלגברות קליפורד מממדים שונים ועם פרמטרים שונים. עוזי ו. - שיחה 16:14, 9 באפריל 2023 (IDT)תגובה

תודה רבה על המעבר (ודרך אגב ספרו של המילטון הופיע ב-1843). אביהו - שיחה 20:11, 9 באפריל 2023 (IDT)תגובה

התכוונתי ל-1863, אבל זו אכן טעות; המילטון גילה את הקווטרניונים ב-1843. הספר (Lectures on Quaternions) הופיע ב-1853. עוזי ו. - שיחה 23:02, 9 באפריל 2023 (IDT)תגובה

"זו אשמת הערך משוואה דיפרנציאלית רגילה, שמסתיר היטב את העובדה היסודית: אם (ורק אם) קיימות פונקציות F,M,N המקיימות: ${\displaystyle dF=Mdx+Ndy}$ אז ${\displaystyle {\frac {\partial M}{\partial y}}={\frac {\partial N}{\partial x}}}$".

האמנם החלק של ה"אם", אינו נוגד את עובדת היתכנות משוואה דיפרנציאלית לא מדויקת, שמטפלת בפונקציות M,N שעבורן יש פונקציה F אשר (נגזרתה מאופסת ואשר) מקיימת: ${\displaystyle dF=0=Mdx+Ndy}$, למרות שלא מתקיים ${\displaystyle {\frac {\partial M}{\partial y}}={\frac {\partial N}{\partial x}}}$ ?

לכאורה, לפי הערך הנ"ל העובדה היסודית היא: אם (ורק אם) קיימות פונקציות F,M,N המקיימות: ${\displaystyle ,dF=Mdx+Ndy}$ אז יש פונקציה P המקיימת: ${\displaystyle {\frac {\partial (MP)}{\partial y}}={\frac {\partial (NP)}{\partial x}}}$. הלא כן? אם כי גם בכך אני לא לגמרי משוכנע, שהרי הערך ההוא מדבר רק על המקרה הספציפי dF=0.

2A06:C701:745D:5900:559B:2B42:12D1:C639 09:45, 10 במאי 2023 (IDT)תגובה

המשפט הוא כפי שכתבתי. נסה ללמוד דיפרנציאלים בנפרד ממשוואות דיפרנציאליות. הפונקציה F היא אובייקט נפרד מהיריעה המוגדרת על ידי התנאי F=0. אם F=0 גם FP=0 (לכל פונקציה P), ולכן מבחינה פרקטית מספיק למצוא פוטנציאל (כלומר את FP) עבור הדיפרנציאל MPdx+NPdy. עוזי ו. - שיחה 14:49, 10 במאי 2023 (IDT)תגובה

בטח התכוונת dF=0, ולא F=0.

איך שלא יהיה, לא הבנתי איך תגובתך עונה לטענתי. בפיסקה הראשונה של תגובתי הקודמת, אני שאלתי על סתירה, בין מה שכתוב בויקיפדיה האנגלית לבין מה שכתבת. שם, בתוך הערך משוואה דיפרנציאלית לא מדויקת, נטען שיש פונקציות M,N שעבורן יש פונקציה F אשר (נגזרתה מאופסת ואשר) מקיימת: ${\displaystyle dF=0=Mdx+Ndy}$, למרות שלא מתקיים ${\displaystyle .{\frac {\partial M}{\partial y}}={\frac {\partial N}{\partial x}}}$ האם זה לא סותר את מה שכתבת, שקיימות פונקציות F,M,N המקיימות: ${\displaystyle dF=Mdx+Ndy}$ אם ורק אם ${\displaystyle {\frac {\partial M}{\partial y}}={\frac {\partial N}{\partial x}}}$ ? האמנם זה רק אני שרואה סתירה? כעת זאת יותר שאלה בלוגיקה מאשר במתמטיקה. 2A06:C701:745D:5900:559B:2B42:12D1:C639 15:07, 10 במאי 2023 (IDT)תגובה

מה שהעתקת לכאן בין מרכאות אינו מה שכתבתי. ההבדל הוא בהשוואה לאפס. למד בנפרד את התנאי לקיומו של הפוטנציאל F לדיפרנציאל Mdx+Ndy, ואז תבין גם כיצד פותרים משוואות דיפרנציאליות מהטיפוס Mdx+Ndy=0. אם תנסה לערבב את השלבים האלה סביר שתצליח להתבלבל לתוך סתירות לוגיות מדומות. עוזי ו. - שיחה 15:58, 10 במאי 2023 (IDT)תגובה

הבה נעשה זאת מסודר, כי תורה היא וללמוד אני צריך.

א. הערת אגב פותחת: המרכאות שאותם היזכרת, לא הושמו על ידי, אלא על ידיך. אני לא התכוונת לצטט אותך, אלא רק לשאול האם אני מפרש אותך נכון, כי אם אני לא מפרש אותך נכון, אז המסקנה מכך עבורי תהיה, שאצטרך לעבור קורס בסמנטיקה או בהרמנויטיקה, לפני שאני עובר ללמוד כל נושא אחר, ולא משנה האם הנושא הזה הוא דיפרנציאלים או משוואות דיפרנציאליות או סוציולוגיה.

ב. פחות חשוב לי לדעת האם יש סתירה, אלא יותר לדעת האם אני מפרש אותך נכון, אבל הדרך לעשות זאת עוברת דרך ניכוש כל מכשול מהדרך, כולל ניכוש סתירות, אמיתיות או מדומות. אם יתברר לי שהיצגתי סתירה מדומה, אז המסקנה מכך עבורי תהיה, שאצטרך לעבור קורס בלוגיקה לפני שאני עובר ללמוד כל נושא אחר, ולא משנה האם הנושא הזה הוא דיפרנציאלים או משוואות דיפרנציאליות או סוציולוגיה.

ג. לגופו של עניין, הנה שאלה של כן/לא: האם אתה מסכים עם המשפט הבא, שאגב אני מעתיק אותו כעת מילה מילה מדף הכה את המומחה:

קיימת פונקציה F כך ש-${\displaystyle dF=Mdx+Ndy}$ אם ורק אם ${\displaystyle {\frac {\partial M}{\partial y}}={\frac {\partial N}{\partial x}}}$.

ד. עוד שאלה של כן/לא: האם מהערך האנגלי על משוואה דיפרנציאלית לא מדויקת, עולה, שיש פונקציות M,N שעבורן, יש פונקציה F שמקיימת: ${\displaystyle dF=0=Mdx+Ndy}$, גם בלי שמתקיים ${\displaystyle {\frac {\partial M}{\partial y}}={\frac {\partial N}{\partial x}}}$ ?

2A06:C701:745D:5900:559B:2B42:12D1:C639 19:47, 10 במאי 2023 (IDT)תגובה

נכון. המרכאות הן שלי, והוספתי אותן משום שהעברתי את המשפט הזה מהכותרת לגוף הטקסט. כותרות ארוכות יוצרות כאן בלגן טכני.

ג. כן. המשפט הזה נכון, בכפוף לתנאים מסויימים על קיום נגזרות רציפות.

ד. אני לא יודע מה זה אומר ש"יש פונקציה F שמקיימת dF=0". ואני לא מוצא שום תועלת (עבורך) בפענוח שאר הכתוב בסעיף ד'. הנח לו, והתמקד בלהאמין שאני יודע על מה אני מדבר בסעיף ג'. עוזי ו. - שיחה 00:56, 11 במאי 2023 (IDT)תגובה

ג. מהו הנוסח המלא (כלומר כולל ציון התנאי המלא על קיום נגזרות רציפות), של המשפט (מטיפוס "אם ורק אם") שאותו ציטטתי ממך בסעיף ג' של תגובתי הקודמת? אמנם ראיתי את הפרק "מרחבי פונקציות" שאותו הוספת אמש לערך על נגזרת חלקית (תודה), אבל הסעיף האחרון שם, שהוא הרלוונטי לנו כעת, אינו מציג משפט מטיפוס "אם ורק אם", אלא מציג שני משפטים נפרדים, מטיפוס "אם", בעלי מבנה שונה לגמרי זה מזה, ולכן קשה להסיק משם (לוגית) מה יהיה הנוסח של המשפט המתאים מטיפוס "אם ורק אם".

ד. האמנם אתה "לא יודע" (כלשונך), מהו דיפרנציאל מאופס של פונקציה נתונה F (שלמשל מוגדרת על קטע פתוח)? האמנם אינך מסכים כי, אם ורק אם dF=0 (בנקודה נתונה) אז F קבועה (בסביבת הנקודה)?

2A06:C701:4254:4700:1DE8:4FE5:3935:95E6 10:12, 11 במאי 2023 (IDT)תגובה

תבנית מהטיפוס Pdx+Qdy נקראת דיפרנציאל שלם אם קיימת פונקציה F כך ש-dF=Pdx+Qdy (כלומר הנגזרות החלקיות של F הן P,Q, בהתאמה). משפט. תבנית מהטיפוס Pdx+Qdy כאשר P,Q הן פונקציות בעלות נגזרות חלקיות רציפות ב-x,y היא "דיפרנציאל שלם" אם ורק אם P_y=Q_x. עוזי ו. - שיחה 11:01, 11 במאי 2023 (IDT)תגובה

1. כלומר, תנאי שמספיק לנכונות המשפט שאותו ציטטתי מדף הכה את המומחה, הוא ש: P,Q הן פונקציות בעלות נגזרות חלקיות רציפות ב-x,y. האם הבנתי נכון?

2. אני עדין מוטרד ממה שלכאורה עולה מהערך האנגלי על משוואה דיפרנציאלית לא מדויקת, וזאת לאור סעיף ד' שבשתי תגובותיי הקודמות.

ומעניין לעניין שלא באותו העניין: האם היכרת אישית את כלתו ההיסטוריונית של המתמטיקאי הישראלי המפורסם ביותר בעולם (כמתמטיקאי), שעבדה פעם בבר אילן? הנה קישור להרצאתה, שהתפרסמה השבוע ביוטיוב. אגב: אני עצמי היכרתי היטב את בנה, שנקרא על שם סבו המהולל, עם אותו שם פרטי ואותו שם משפחה. 2A06:C701:4254:4700:1DE8:4FE5:3935:95E6 12:11, 11 במאי 2023 (IDT)תגובה

1. כן. 2. אתה קורא בערך באנגלית מה שלא כתוב בו, כנראה מפני שאינך מבחין בין שוויון בנקודה לבין שוויון בקטע.

לא, לא הכרתי. הידעת, גם הסב לימד בבר אילן. עוזי ו. - שיחה 03:01, 12 במאי 2023 (IDT)תגובה

גם בויקיפדיה מצויין שהוא לימד בבר אילן. אבל כלתו לא לימדה שם, אלא רק עבדה שם (עוד בהיותה רק דוקטור) בתור אחראית לכתבי היד העבריים שבספריה ליהדות.

לגופו של עניין, הבה נעשה סדר:

מסעיף 1 של תגובתך האחרונה אני מסיק (ונא תקן אותי אם אני טועה):

א. תהיינה ${\displaystyle P(x,y),Q(x,y)}$ פונקציות בעלות נגזרות חלקיות רציפות בנקודה ${\displaystyle (x,y)}$. אז: יש פונקציה ${\displaystyle F}$ המקיימת: ${\displaystyle ,dF=Mdx+Ndy}$ אם ורק אם ${\displaystyle .{\frac {\partial M}{\partial y}}={\frac {\partial N}{\partial x}}}$

מאידך: בתחילת הערך האנגלי משוואה דיפרנציאלית לא מדויקת, מצויינת משוואה בלתי מכומתת, שמוצדק לכמת אותה בכמת קיומי (שהרי יש לה פיתרון כפי שמשתמע מהמשך הערך), וכך מתקבל (ונא תקן אותי אם אני טועה):

ב. יש שתי פונקציות ${\displaystyle P(x,y),Q(x,y)}$ אשר מקיימות: הן כי לכל אחת משתיהן קיימות שתי הנגזרות החלקיות לפי שני המשתנים ${\displaystyle ,x,y}$ והן כי שתי הנגזרות האלה רציפות בנקודה ${\displaystyle (x,y)}$, והן כי: ${\displaystyle .M(x,y)\,dx+N(x,y)\,dy=0,{\text{ where }}{\frac {\partial M}{\partial y}}\neq {\frac {\partial N}{\partial x}}}$

מאידך: יש פונקציה קבועה ${\displaystyle F(x,y)}$. ממילא (ונא תקן אותי אם אני טועה):

ג. יש פונקציה ${\displaystyle F(x,y)}$ המקיימת ${\displaystyle .dF=0}$

מצירוף סעיפים ב,ג, נובע לוגית (ונא תקן אותי אם אני טועה):

ד. יש פונקציה ${\displaystyle ,F(x,y)}$ שעבורה יש שתי פונקציות ${\displaystyle P(x,y),Q(x,y)}$ המקיימות: הן כי לכל אחת משתיהן קיימות שתי הנגזרות החלקיות לפי שני המשתנים ${\displaystyle ,x,y}$ והן כי שתי הנגזרות האלה רציפות בנקודה ${\displaystyle (x,y)}$, והן כי: ${\displaystyle .dF=M(x,y)\,dx+N(x,y)\,dy,{\text{ where }}{\frac {\partial M}{\partial y}}\neq {\frac {\partial N}{\partial x}}}$

מסעיף 2 של תגובתך האחרונה אני מבין (ונא תקן אותי אם אני טועה):

ה. אין סתירה בין סעיף א' לבין סעיף ד', משום שאחד מהם עוסק בשוויון בנקודה, בעוד שהשני עוסק בשוויון בקטע.

אם טעיתי באחד מחמשת הסעיפים א' עד ה', אנא ציין מהו. אם לא טעיתי, אנא סייע לי לאתר: איזה סעיף, משני הסעיפים א',ד', עוסק בשוויון בנקודה; ואיזה משניהם, עוסק בשוויון בקטע. כמו כן, אנא סייע לי לאתר את השוויון שאליו התכוונת, שהרי בסעיף א למשל, מצויינים שני שוויונות: שוויון אחד הוא: ${\displaystyle ,dF=Mdx+Ndy}$ בעוד שהשוויון השני הוא: ${\displaystyle .{\frac {\partial M}{\partial y}}={\frac {\partial N}{\partial x}}}$ תופעה מקבילה (אם כי לא זהה) קיימת גם בסעיף ד'.

2A06:C701:4254:4700:1DE8:4FE5:3935:95E6 11:34, 12 במאי 2023 (IDT)תגובה

א. נכון - זה המשפט.

ב. אתה מצטט חלק מהמשפט, ואולי זה המקור לחוסר ההבנה. אבל נכון שיש בעולם משוואות דיפרנציאליות לא שלמות.

ג. נכון שהדיפרנציאל של פונקציה קבועה הוא אפס.

ד. זה בהחלט לא "נובע לוגית", בעיקר משום שאתה מדביק קרעי משפטים. הראשון הוא משוואה, והשני הוא טאוטולוגיה מותנית. אתה מקבל מהם כימרה שלא אומרת כלום, ומנסה להסיק ש"קיימת F כך ש-".

ה. הסברתי בסעיף הקודם.

ו. המשפט מסעיף א' עוסק בזהויות (שוויון בתחום פתוח). הציטוט החלקי מוויקיפדיה האנגלית הוא משוואה. עוזי ו. - שיחה 14:11, 12 במאי 2023 (IDT)תגובה

אני מתנצל על כך שבתגובתי הקודמת דילגתי על הכימות בסעיפים ב',ג',ד'. הרגע הוספתי אותו לשלושת הסעיפים האלה, ואני מקווה שהפעם תסכים איתי על כל חמשת הסעיפים.

2A06:C701:4254:4700:1DE8:4FE5:3935:95E6 14:56, 12 במאי 2023 (IDT)תגובה

סעיף ד' בפירוש אינו נכון. עוזי ו. - שיחה 17:15, 12 במאי 2023 (IDT)תגובה

האם אתה חולק על סעיף ד', למרות שאתה מסכים עם סעיפים ב',ג'? או שאתה חולק, לא רק על סעיף ד', אלא גם על לפחות אחד משני הסעיפים ב',ג'?

רק אתאר בקצרה, על ידי משל, מה קורה לוגית במעבר, מסעיפים ב',ג' (בהנחה שאתה מסכים עם שניהם), אל סעיף ד': ובכן זה בערך כמו שבסעיף ב' אני למשל אסיק שנעלם נתון, הבה נסמן אותו ב-C, הנו מאופס, ובסעיף ג' אסיק שיש פונקציה המקיימת dF=0, ובסעיף ד' אסיק משני הסעיפים הקודמים לו שלגבי הנעלם C יש פונקציה F המקיימת: dF=C. לדעתי המסקנה הזאת ממש מתבקשת מבחינה לוגית. עד כאן המשל, וקל לעלות על הנמשל. רק שים לב שזה רק משל, ושום נמשל אינו יכול להיות זהה עם שום משל. המשל נועד רק לתת אינטואיציה של מה שקורה, לפחות מנקודת מבטי, שכמובן אינה מחייבת אותך.

לכן, אם יתברר לי שאתה מסכים עם סעיפים ב',ג', אז לא אצליח להבין למה אתה לא מסכים עם סעיף ד'. המצב התמוה הזה, שבו מחד גיסא יתברר לי שאתה מסכים עם סעיפים ב',ג', ושבו מאידך גיסא אינך מסכים סעיף ד', יוביל אותי בלית ברירה למסקנה הלא פחות תמוהה, שאחד משנינו צריך ללמוד לוגיקה מחדש. אבל מכיוון שאני מניח שהבעיה ההדדית איננה בלוגיקה (שהרי שנינו קיבלנו מאה במבחן האחרון שנערך לפני כמה שנים טובות בתחשיב הכמתים/הפרדיקטים), אז אולי הבעיה היא בכלל בעייה של פרשנות, כלומר של קצר תקשורתי, כלומר אנחנו פשוט לא מבינים זה את זה, כבר ברמה הסמנטית. אם זהו לב העניין, אז זאת תוצאה מאד עצובה, משום שאני מתקשה למצוא את הנקודה הסמנטית הספציפית שאחראית למקורו של הקצר התקשורתי, ככל שיש כזה בכלל.

2A06:C701:4254:4700:1DE8:4FE5:3935:95E6 18:49, 12 במאי 2023 (IDT)תגובה

צריך הרבה יהירות כדי להגג בכתב על האפשרות שאני צריך ללמוד לוגיקה מחדש לצד כזו פרישה ארכנית של חוסר הבנה במושגי היסוד.

כפי שכבר כתבתי, סעיף ב' הוא טענה על משוואות ולא על דיפרנציאלים. התבנית ${\displaystyle \ ydx+2xdy}$ אינה דיפרנציאל שלם, כלומר לא קיימת f כך ש-${\displaystyle \ df=ydx+2xdy}$. זה לא מפריע כהוא זה לקיומה של המשוואה ${\displaystyle \ ydx+2xdy=0}$, וגם לא מפריע לנסח אותה בצורה ${\displaystyle \ d0=ydx+2xdy}$. עוזי ו. - שיחה 20:21, 13 במאי 2023 (IDT)תגובה

לדעתי קראת דברים שלא נכתבו, ושגם לא היה רמז להם, אפילו לא ברמז קל. האמנם מישהו כאן היגג על האפשרות שאתה צריך ללמוד לוגיקה מחדש? מישהו משנינו רק טען, לא כהגיג אלא כטענה, שהאפשרות "שאחד משנינו" צריך ללמוד לוגיקה מחדש, היא אפשרות תמוהה, שהרי שנינו קיבלנו מאה במבחן האחרון שנערך לפני כמה שנים טובות בתחשיב הפרדיקטים/הכמתים. אז היכן אתה מוצא כאן הגיג על האפשרות שאתה צריך ללמוד לוגיקה מחדש? אתה?

והאמנם מישהו כאן ניסה לייחס למישהו אחר "חוסר הבנה במושגי יסוד"? היה כאן רק מישהו שטען "אולי הבעיה היא בכלל בעייה של פרשנות, כלומר של קצר תקשורתי, כלומר אנחנו פשוט לא מבינים זה את זה". ואכן, אם למשל כל אחד משנינו מדבר בשפה אחרת, למשל אני בטורקית ואתה בצרפתית, זה יכול לגרום לקצר תקשורתי. אבל איך היסקת מכאן ניסיון ליחס למישהו אחר "אי הבנה במושגי יסוד"? הרי שנינו פחות או יותר בני אותו גיל, ואף אחד משנינו כבר איננו סטודנט, ואינו עוסק בלמידה של חומר חדש, בטח לא במתמטיקה, כך שאין חשש לאי הבנה במושגי יסוד, בטח לא במתמטיקה, אצל אף אחד משנינו, ולכן גם לא אצלך. החשש היחיד הוא לקצר תקשורתי בין שנינו, אבל זה כבר לא באשמת אף אחד משנינו.

לגופו של עניין: הבעיה שלי היא לא במתמטיקה, אלא בזה שאני לא מצליח להבין אותך, מה שמאד מעציב אותי. יתכן שהדברים התחדדו במשפט האחרון שלך, שבו אתה עומד על ההבחנה בין תבנית לבין משוואה, וכותב: "לא קיימת f כך ש-${\displaystyle \ df=ydx+2xdy}$. זה לא מפריע כהוא זה לקיומה של המשוואה ${\displaystyle \ ydx+2xdy=0}$". אני עדין רואה כאן סתירה לוגית, לפחות אם מסכימים שיש פונקציה f המקיימת df=0, משום שכשם שהביטוי ${\displaystyle \ ydx+2xdy=0}$ מציג משוואה, כך גם הביטוי ${\displaystyle \ df=ydx+2xdy}$ מציג משוואה. מצד שני, גם ברור לי שבשונה ממני, אתה לא רואה כאן שום סתירה לוגית. מצד שלישי, גם ברור לי שאף אחד משנינו לא צריך לעבור מחדש קורס בלוגיקה, כפי שכבר נימקתי לעיל. מסקנה: כל אחד משנינו מדבר בשפה אחרת (למשל אני בטורקית ואתה בצרפתית), מה שיוצר קצר תקשורתי, שזאת מבחינתי מסקנה מאד עצובה, משום שיש לי אינטרס להבין אותך, אבל אני רואה, שהסיכוי שזה יקרה הולך ומתפוגג, למרות שעדין אינני אומר נואש.

2A06:C701:747D:DF00:54F7:3BAF:9D61:2428 23:26, 13 במאי 2023 (IDT)תגובה

הדיפרנציאל של פונקציה ${\displaystyle \ f=f(x,y)}$ הוא התבנית ${\displaystyle \ {\frac {\partial f}{\partial x}}dx+{\frac {\partial f}{\partial y}}dy}$. המשפט שציטטתי לעיל נותן תנאי הכרחי ומספיק לכך שתבנית דיפרנציאלית היא אכן דיפרנציאל.

המשוואה ${\displaystyle \ ydx+2xdy=0}$ היא ביטוי, שהפתרון לו הוא פונקציה ${\displaystyle \ y=y(x)}$ המקיימת את התנאי ${\displaystyle \ ydx+2xdy=0}$, כאשר ${\displaystyle \ dy=y'(x)dx}$. אפשר להציב ולקבל תנאי שקול, ${\displaystyle \ (y(x)+2xy'(x))dx=0}$. אגף שמאל של התנאי הזה הוא כן דיפרנציאל (של פונקציה במשתנה x).

שוויון של דיפרנציאלים (בנקודה) הוא טענה שמערבת ערכים בעיגול סביב הנקודה. הטענה שפונקציה מסויימת y פותרת משוואה דיפרנציאלית (מהסוג שאנחנו מדברים עליו כאן) אומרת שהזוג הסדור (x,y) מוגבל למסילה העוברת בנקודה. אלו אובייקטים מסוגים שונים. עוזי ו. - שיחה 01:34, 14 במאי 2023 (IDT)תגובה

תודה על ההבהרה מאירת העיניים. אכן כמו שכתבת, אלו שני אוביקטים שונים. אם כי הם משום מה מסומנים באותו סימן (כפי שלמשל רואים בסעיפים א',ד' האחרונים). בערך כמו ששני דוברים משתמשים עם אותו צירוף אותיות אך בשתי שפות שונות, מה שעלול לחולל קצר תקשורתי. 2A06:C701:747D:DF00:54F7:3BAF:9D61:2428 12:14, 14 במאי 2023 (IDT)תגובה

כך גם פולינום ומשוואה פולינומית, צירוף לינארי ותלות לינארית, אינטגרל מסויים ואינטגרל לא מסויים, ועוד ועוד. צפיפות הסימונים היא בלתי נמנעת; בדרך כלל היא מכוונת; והיא חלק מהקסם שבגללו המכונה הזו עובדת. עוזי ו. - שיחה 16:43, 14 במאי 2023 (IDT)תגובה