מדי פעם אני משתדל לשפר את הפן הטכני של ויקיפדיה, בעריכה של תבניות, דפי עזרה וסקריפטים. יש לי שתי בובות קש שמשמשות אותי לשלל ניסויים ועריכות שאינם מתאימים להעדפות הקבועות שלי.
ערכים שכתבתי מדובר בערכים שכתבתי ותרמתי להם באופן הראוי לציון בעיני. מוזמנים לקרוא ולשפר.
מלא דברים שימושיים עם הזמן אני אוסף לי כל מיני דברים שימושיים, ואוגר אותם בדף הזה. מוזמנים לראות האם יש שם דברים שחדשים לכם, ולחדש לי דברים שלא מופיעים שם.
עיסוקי כעת רשימה של המשימות שהצבתי לעצמי. אני נכנס אליה כשפתאום נדמה שאין מה לעשות. [רמז: תמיד יש מה לעשות].
ויקיפדיה צריכה להתנהל בצורה יותר ידידותית ושיתופית
גם כשישנן אי־הסכמות, צריך לפעול באמצעות דיון או ויכוח, אבל לא דרך ריב (טריוויאלי – אה, לא?...)
רצוי לפתור מחלוקות (ובכלל להגיע להכרעה בנושאים שונים) באמצעות גישור, או במקרים חריפים, באמצעות גישבור. ראו ויקיפדיה:גישור ובוררות, אולי יום אחד זו תהיה הדרך שבה נפתור מחלוקות, וריבים והצבעות יהפכו לחלום רחוק.
אני משתדל לאתגר את עצמי ולהתפשר יותר מהרצוי מבחינתי מלכתחילה. התפשרות מוגברת היא תרופת־מנע בדוקה ומוכחת לעצבנות־ויקי, והיא עדיפה על יציאה לחופשת־ויקי כתרופת־נגד.
שימוש בחייכנים ובאימוג'ים ידידותיים מעל דפי השיחה הוא נפלא, הם מנטרלים אי־הבנות (ע״ע חוק פו) ומשפרים את תחושת השיתופיות.🙂🙃
בוויקיפדיה העברית, יותר מבכל אחת אחרת, יש להחיל את חוק גודווין בגרסתו המשוכללת בלבד, או לעולם לא לאפשר לגרסתו הראשונית להתקיים.
ניטור מתאים והיחס הנדרש בעת טיפול בהשחתות, עריכות ופעולות בעלות השלכות מזיקות אחרות.
נוהג האזהרה בטרם חסימה הוא בעייתי מאוד לעיתים קרובות, ולכל הפחות אינו צריך לתפוס כלפי משחיתים בעלי כוונות שליליות מובהקות או כאשר קיים עומס.
עריכה בתשלום ושאר קרובות משפחתה הקרובות והרחוקות משמשות כמקור להטיות חמורות, ועלולות להוביל עד כדי הטמעת אי־אמיתות. ראוי להטיל עליהן מגבלות, שיגרמו לקריאה יותר פעילה וספקנית, ושיאפשרו ניטור מיטבי של תוכנן.
בספאם, גם אם גבולי ומעורפל כביכול, יש לטפל בחומרה.
בכל הזדמנות הזמינו ויקיפדים חדשים לפנות אליכם בכל נושא (לדוגמה, {{מש:מקף/תב/תייגו}}).
היו מעורבים יותר בדיונים ציבוריים הנוגעים לוויקיפדיה. פעלו לכך שציבור הקוראים יהיה מודע יותר למתרחש "מאחורי הקלעים" השקופים לעילא ולעילא.
דינמיקה של מעמדות – בעלת השלכות חמורות
אין לפטור פעולות אנונימיות אם עריכות זהות מידיו של משתמש מעורה לא היו מתקבלות בדיוק באותו האופן.
מפעיל מערכת: משבצת טכנית ברובה המוחלט (גישה ליכולות מדיה־ויקי בעלות פוטנציאל נזק גדול) שחבל שמקבלת נופך מעמדי מנותק־מציאות. "הילת הסמכות" הנלווית מעת לעת מרתיעה מספר קבוצות מובחנות, ומזיקה להן בהתאמה. יש להימנע ממנה. – מה הכוונה "הילת הסמכות"? פשוט מאוד. בפועל אין סמכות יתרה, כלומר האמון הקהילתי הפורמלי בשיקול הדעת מוגבל לתחומן של הפעולות המפעיליות שדורשות אותו. בכל פעולה אחרת, אף שמדובר בדיוק באותו שיקול דעת, של אותו הוויקיפד, הוא כבר משמש לצרכים ולהקשרים אחרים. ומשכך, יש להיות מודעים מלכתחילה לאפשרות שהאמון בו בפועל לא בהכרח נותר זהה, הכל לפי העניין. יש הרבה עמימות והרבה גבולות אפורים רחבים של מקרים שמערבים משני הכובעים, הפרטי והמפעילי, ולכן במקרים שבהם צצה בעייתיות או התנגדות חייבים להפריד מחדש בין הכובעים בצורה ברורה. "מפעיל נולד" הוא משחק מילים חביב, אך בסיכומו של דבר בעל השפעה שלילית רבה לאור משמעות הלוואיהבלתי־נמנעת.
הגנה: אקטואליות לבדה אינה סיבה מספקת. במלחמת עריכה יש להתאמץ להסתפק בחסימה פרטנית (לאו־דווקא־יחידנית) של המשתתפים בה. הגנות מתמשכות וגבוהות על דפי משתמש לרוב אינן סבירות, ומהוות סמל סטטוס יותר מאשר פעולת מנע להשחתות. יש להיזהר מהגנה המשמשת דה־פקטו מחסום.
קו מפריד ( – ) משמש לפני כינוי מסכם,[ה] לאחר חלק ייחוד,[ו] במקום אוגד,[ז] או להדגשת הפרדה בין חלקי המשפט – תוך החלפה של פסיק,[ח]נקודתיים[ט] או סוגריים.[י] שימוש נוסף הוא לייצוג תווך, טווח או כיווניות בין שני גורמים (”עמודים 10–16”, מלחמת אוקראינה–רוסיה), או יחס מחבר חלש יותר מאשר היחס שמביע מקף.[י"א] בניגוד למקף, קו מפריד בא עם רווח לפניו ולאחריו, למעט במקרה של ציון טווח או כיוון בין שתי תיבות.[י"ב]
הסבר מורחב על האופן שבו ניתן להקליד את התווים, על ההבדלים ביניהם ועל כללי הריווח, ניתן לקרוא בקישורים המודגשים למעלה. בוויקיפדיה העברית אין חובה להשתמש בתווים המדויקים (־, – ), אך גם כשמחליפים אותם בסימן מינוס (-) יש להתחשב בהבדלי הייעוד וצורת השימוש.
היֹה הייתה קהילה שניסתה לכתוב אנציקלופדית רשת שיתופית. בקהילה הזו רצו לקבל החלטות בהצבעה, אז הם הקימו פרלמנט. יום אחד התקבלה בפרלמנט החלטה חשובה כשבעמדת הרוב תמכו רק 4 אנשים; נזעקה הקהילה והעבירה חוק־יסוד שלפיו דעת הרוב גוברת רק אם הרוב כולל 5 מצביעים לפחות. לפרלמנט שפועל לפי החוק הזה הם קראו "פרלמנט-5". אבל יום אחד התקבלה בפרלמנט-5 החלטה חשובה כשבעמדת הרוב תמכו רק 5 אנשים; נזעקה הקהילה ותיקנה את חוק-היסוד כך שדעת הרוב גוברת רק אם הרוב כולל לפחות 6 מצביעים; כך קם "פרלמנט-6". וכשהתקבלה בו החלטה חשובה ברוב של 6 אנשים קם "פרלמנט-7", וכן הלאה פרלמנטים לרוב ולתפארת.
בפרלמנט- אי אפשר היה לקבל החלטות אף פעם, אז קראו לו "מזנון".