PROFILPELAJAR.COM

רוברט הורביץ
	אין תמונה חופשית
לידה	8 במאי 1947 (בן 77); שיקגו, ארצות הברית
ענף מדעי	אפופטוזה, ביולוגיה מולקולרית, ביולוגיה של התא, ביולוגיה התפתחותית
מקום מגורים	ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת הרווארד (1974); Niles East High School; המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס; Massachusetts Institute of Technology School of Science ;
מנחה לדוקטורט	ג'יימס ווטסון, סידני ברנר, וולטר גילברט
מוסדות	המכון הרפואי הווארד יוז (1988); המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ;
תלמידי דוקטורט	Scott G. Clark, Junying Yuan, Joshua M Kaplan, Melissa M Harrison, Matthias C Truttmann, Joshua Levin, Peter W Reddien, Shai Shaham, קורניליה ברגמן, Iva Susan Greenwald, Dengke K Ma, Gian Garriga, Yi-Chun Wu, Gillian M Stanfield, ויקטור אמברוז, Shunji Nakano, גארי רובקון, Niels Ringstad, Paul W. Sternberg, Barbara Conradt, Erik Jørgensen, Yishi Jin, Andrew Chisholm, Erik C Andersen, Ronald Ellis, Michael R. Koelle
פרסים והוקרה	חבר זר של החברה המלכותית (2009); מדליית מנדל (2007); פרס גרובר בגנטיקה (2002); עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים; פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (2002); פרס ויילי; פרס בריסטול-מאיירס סקוויב למחקר נוירוביולוגיה (2001); מדליית איגוד התורשה של אמריקה (2001); פרס מרץ' אוף דיימס בביולוגיה התפתחותית (2000); פרס לואיזה גרוס הורביץ (2000); מדליית יובל המאה של הרווארד; גראן פרי שארל-לאופולד מאייר (2000); פרס פאול ארליך ולודוויג דרמשטדטר (2000); פרס קרן גיירדנר הבינלאומי (1999); פרס אלפרד סלואן (1998); פרס רוזנסטיל (1997); פרס סיבה-דרו (1996); פרס האקדמיה הלאומית למדעים בביולוגיה מולקולרית (1988); פרס ו' אלדן ספנסר (1986); פרס האנס זיגריסט ;
בן או בת זוג	מרתה קונסטנטין-פטון
	web.mit.edu/horvitz/www/

רוברט הורביץ (באנגלית: Howard Robert Horvitz, נולד ב-8 במאי 1947) הוא ביולוג יהודי אמריקאי, שזכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2002, יחד עם סידני ברנר וג'ון סלסטון^[1]^[2].

קורות חיים

הורביץ נולד בשיקגו, אילינוי, להורים יהודים צאצאי מהגרים יהודים ממזרח אירופה. סבו מצד אימו, דוד סביצקי, נולד באוסטר, ליד קייב, רוסיה (כיום אוקראינה), בן שני מתוך עשרה ילדים. הסב היגר לשיקגו ב-1904, בהיותו בן 25, שינה את שם משפחתו לסביט ועבד כחנווני ויצרן בגדים. סבתו של הורביץ מצד אימו, רוז, הגיעה לשיקגו ב-1902, מהעיירה דאביקה, שליד קרקוב, גליציה, שהייתה אז חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית ולימים חלק מפולין. רוב קרוביה שנשארו שם, נרצחו על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה. השניים נישאו ב-1908 ואמו של הורביץ, מרי סביט (סביצקי), נולדה בשיקגו ב-1921, בתם הרביעית והצעירה ביותר.

סבו של הורביץ מצד אביו, סולומון בן מיכאיל גורביץ, נולד למשפחה עשירה יחסית, בעיירה יהודית שנקראה שצ'דרין, ליד מינסק, רוסיה (כיום בלארוס). הוא היגר לארצות הברית עם אשתו הראשונה ב-1904 ועם הגעתו שינו לו פקידי ההגירה את השם, לסם הורביץ. ב-1908 נפטרה אשתו הראשונה והוא נותר אלמן עם שתי בנות. הוא עבד כמגהץ בגדים והשתתף בשביתה הגדולה של 1910, נגד בעלי תעשיית הטקסטיל של שיקגו, שניצלו את עובדיהם בצורה מחפירה. השביתה הגיעה לכדי אלימות של ממש בין המעסיקים לפועליהם בכל רחבי שיקגו וכתוצאה מכך הוכנס הסב לרשימה שחורה ונאלץ להחליף מקצוע. הוא הפך לסוכן ביטוח עבור חברה פולנית ולאחר מכן פתח עסק לניקוי יבש. סיליה (ציפורה) בולוטין, סבתו של הורביץ מצד אביו נולדה בנובגורד - סיובורסק, ליד קייב, רוסיה, כיום אוקראינה. היא השתתפה במהפכת 1905, נאסרה על ידי המשטרה החשאית של הצאר, האוכרנה, הוזהרה שתוצא להורג אם תיתפש שוב וברחה מרוסיה לארצות הברית. ב-1909 היא נישאה לסם הורביץ, גידלה את שתי בנותיו ונולדו להם עוד ארבעה ילדים, שהצעיר בהם היה אוסקר, אביו של הורביץ, שנולד ב-1918.

אוסקר הורביץ ומרי סביט, הוריו של הורביץ נפגשו בשיקגו, ונישאו ב-1942. במהלך המלחמה היו שניהם עובדי מדינה, האב כרואה חשבון והאם במוסד לביטוח לאומי. כשנתיים לאחר המלחמה, עבר האב לשוק הפרטי, נעשה עם השנים סמנכ"ל בחברת הובלה, ואף חיבר ספר הדרכה לחקלאים בנוגע למס הכנסה. הוא נפטר ב-1989 ממחלת ALS. האם החלה ב-1948 לעבוד כמורה, למדה וקיבלה תואר שני והפכה בהמשך ליועצת בבתי ספר יסודיים עד פרישתה ב-1988. במשך שנים רבות היא הייתה פעילה מאוד במסגרת המועצה הלאומית של נשים יהודיות.

הורביץ היה בנם הבכור ונולדה להם גם בת, שלוש שנים צעירה ממנו, קרול, כיום נאט, שהייתה בהמשך אף היא לדוקטור ולמרצה לביולוגיה באוניברסיטת מיאמי.

לימודים

ב-1960, כשהורביץ היה בן 13 עברה המשפחה משיקגו לסקוקי הסמוכה, משום שבתי הספר שם היו ברמה גבוהה יותר מאשר בשיקגו. בכיתה ט' הוא זכה בפרס בגין פרויקט מדעי שהכין, והשתתף לראשונה בתערוכה מדעית של מדינת אילינוי. לאחר מכן היה עוזר עורך עיתון בית ספרו וערך מגזין משל עצמו, אשר הרוויח כספים ממכירת פרסומות, בנוסף לעיסוקו בשורת עבודות צדדיות אחרות.

בגיל 17 התקבל הורביץ ל-MIT. בתקופת לימודיו שם לתואר ראשון הוא היה עורך עיתון הסטודנטים ונבחר כיו"ר אגודת הסטודנטים, בנוסף לחברותו בארגון הסטודנטים היהודי - "אלפא אפסילון פאי"^[3]. הוא סיים ב-1968 עם תואר ראשון כפול, במתמטיקה ובכלכלה. עם זאת, לפחות בשנה האחרונה הוא התחיל ללמוד גם מספר קורסים בביולוגיה, אשר מהר מאוד הפכה למקצוע המועדף עליו. באחד הקורסים הללו הוא גם פגש את פטרישיה פוסטר, שהפכה כעבור שנתיים לבת זוגו עד 1983.

הורביץ הגיש בקשה להתקבל ללימודי תואר שני בביולוגיה באוניברסיטת הרווארד, MIT ואוניברסיטת סטנפורד, התקבל לשלושתן ובחר להמשיך את לימודיו בהרווארד, שם סיים תואר שני בביולוגיה ב-1972 ודוקטורט ב-1974. אחד ממנחי עבודת הדוקטורט שלו היה ג'יימס ווטסון מגלה מבנה ה-DNA.

ב-1991 הוא נישא למרתה קונסטנטין פטון, פרופסור לביולוגיה מאוניברסיטת פרינסטון ולאחר מכן אוניברסיטת ייל וחוקרת המערכת העצבית גם היא. עבורה היו אלה נישואין שניים והיא הייתה באותה עת כבר אם לשני בנים. נולדה להם בת אחת - אלכסנדרה קונסטנטין הורביץ (1993).

מחקר

הורביץ המשיך את לימודיו לפוסט דוקטורט, בקיימברידג', אנגליה, במעבדה לביולוגיה מולקולרית של סידני ברנר. הוא הצטרף לברנר בחקר הנוירוביולוגיה של נמטודה (תולעת עגולה) בשם Caenorhabditis elegans. בעקבות העבודה במעבדתו של ברנר, הייתה תולעת זו לאחד מיצורי המודל הנחקרים ביותר בגנטיקה ובביולוגיה ההתפתחותית ובמיוחד בחקר ההתמיינות התאית. עמית מחקר של הורביץ במעבדתו של ברנר היה ג'ון סלסטון. שלושתם זכו בהמשך, ביחד, בפרס נובל על מחקרם על התולעת הזעירה.

בינואר 1978 חזר הורביץ לארצות הברית, כשהוא מביא עמו לא פחות מ-500 זנים שונים של התולעת נשוא מחקרו. הוא הצטרף לסגל אוניברסיטת MIT במסצ'וסטס וקיבל שם מעבדה משלו, בה המשיך בחקר הנמטודה, הגנטיקה של התפתחותה ותאי העצב שלה. בין השאר, הוא החל לחקור את מותם המתוכנן מראש של תאים (אפופטוזה), מה שהוביל לחקר מחלות גנטיות אנושיות, לרבות המחלה ממנה מת אביו, ALS. במקביל הוא החל גם לעבוד כיועץ לחברות רפואיות שונות, בנוגע ליישום מחקרים ביולוגיים ורפואיים בסיסיים ותאורטיים, לייצור תרופות ספציפיות למחלות ספציפיות.

ב-1995 מונה הורביץ לנשיא האגודה הגנטית של אמריקה. לאחר מכן הוא כיהן כחבר במספר ועדות ציבוריות לקביעת מדיניות בנושאים ביולוגיים שונים, כגון מימון מחקר ביו רפואי, ביולוגיה של התא וכיוצא באלה. ב-2000 הוא קיבל מאוניברסיטת קולומביה את פרס לואיזה גרוס הורביץ למחקר ביולוגי ורפואי. פרס זה נחשב לאחד המנבאים הטובים ביותר לזכייה עתידית בפרס נובל, משום שלמעלה ממחצית מהזוכים בו אכן זכו לאחר מכן גם בפרס נובל. באותה שנה הוא גם זכה בפרס "מצעד הפרוטות" האמריקאי, שנוסד על ידי הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט. הפרס מוענק מדי שנה לחוקר שתרם יותר מכולם לביולוגיה ההתפתחותית ולקידום האנושות ליום שבו "כל התינוקות ייוולדו בריאים".

ב-2008 מונה הורביץ למנכ"ל חברת "אנלייט ביוסיינסז", שהוקמה על ידי שלוש יצרניות התרופות הגדולות והנחשבות בעולם, פייזר, מרק ואיליי לילי במטרה להאיץ את פיתוחן של תרופות חדשות^[4].

הורביץ חבר במכון מקגוורן לחקר המוח, ובמכון קוץ' לחקר הסרטן, שב-MIT, בנוסף להיותו פרופסור לביולוגיה באוניברסיטה זו. כמו כן, הוא חוקר במכון הרפואי על שם הווארד יוז במרילנד^[5] ומכהן כיו"ר מועצת הנאמנים של האגודה הציבורית למדע, היושבת בוושינגטון DC ואשר מטרתה לקדם לימודים מדעיים על ידי תמיכה בסטודנטים הפונים לכיוון זה. הוא חבר האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית) והחל מ-2009 הוא גם חבר החברה המלכותית הבריטית. הוא רשם החל מ-1998 ועד היום, לפחות 21 פטנטים שונים בביולוגיה, על שמו^[6].

פרסים בהם זכה

1986 Spencer Award in Neurobiology
1988 U.S. Steel Foundation Award in Molecular Biology
1991 U.S. National Academy of Sciences, Member
1993 V.D. Mattia Award (Roche Institute of Molecular Biology)
1994 Hans Sigrist Award
1995 Charles A. Dana Award
1996 Ciba-Drew Award for Biomedical Science
1998 Rosenstiel Award
1998 Passano Award for the Advancement of Medical Science
1998 General Motors Cancer Research Foundation, Alfred P. Solan Jr. Prize
1999 Gairdner Foundation International Award
2000 Paul Ehrlich and Ludwig Darmstaedter Prize
2000 Segerfalk Award
2000 March of Dimes Prize in Developmental Biology
2000 Louisa Gross Horwitz Prize for Biology or Biochemistry
2000 Charles-Leopold Mayer Prize (French Academy of Sciences)
2001 Bristol-Myers Squibb Award for Distinguished Achievement in Neuroscience
2001 Genetics Society of America Medal
2002 Nobel Prize

פרס נובל

ב-7 באוקטובר 2002 הודיעה ועדת פרס נובל בסטוקהולם, על החלטתה להעניק את הפרס לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2002, במשותף, לשלושה חוקרים: רוברט הורביץ, ג'ון סלסטון וסידני ברנר^[7]. הפרס הוענק להם בגין תגליותיהם בנוגע ל"בקרה גנטית של התפתחות איברים ומוות תאי מתוכנן". רוברט הורביץ ספציפית, קיבל את הפרס בגין גילוי ואפיון כמה גנים, השולטים וגורמים למותם המתוכנן מראש של תאים בנמטודה C. Elegans. הוא הראה כיצד פועלים הקשרים ההדדיים ביניהם, כך שהתאים שצריכים למות אכן ימותו ובנוסף לכך הוכיח שבגוף האדם קיימים גנים דומים בעלי תפקיד דומה.

במאמר חלוצי שכתב ב-1986 זיהה הורביץ את שני הגנים הראשונים של המוות התאי וכמה שנים לאחר מכן זיהה גן שלישי, שתפקידו לעצור את שני גני המוות הללו, כשצריך לעוצרם. חוץ מזה, הוא זיהה עוד כמה גנים, שתפקידם לפקח על פירוק התא המת. בנוסף, הוא זיהה גן זהה לאחד משני הגנים הראשונים שאצל התולעת הקטנה, גם בגוף האדם ובעקבותיו זיהו חוקרים אחרים גנים נוספים בגוף האדם, הממלאים תפקידים זהים לאותם גנים שהוא זיהה בנמטודה.