|
הנרי דייל
סר הנרי האלט דייל (אנגלית: Henry Hallett Dale; 9 ביוני 1875 – 23 ביולי 1968) היה פרמקולוג אנגלי. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1936, ביחד עם הפרמקולוג אוטו לוי, וזאת בשל תגליתם המשותפת, האצטילכולין - מוליך עצבי נוזלי (כימי) של המערכת המוטורית ומערכת העצבים הפאראסימפתטית בגוף האדם.
קורות חיים
הנרי האלט דייל נולד בשכונת איזלינגטון שבלונדון, לצ'ארלס ג'יימס דייל, יצרן כלי חרסינה ממחוז סטפורדשייר שבצפון-מזרח אנגליה ולפרנסס אן האלט, בתו של יצרן רהיטים, והיה שלישי מבין שבעה ילדים (אחיו היה המלחין בנג'מין דייל).
את חינוכו החל בבית הספר הפרטי טולינגטון, המשיך בבית ספר ליי שבקיימברידג', ובשנת 1894 עבר ללמוד בקולג' טריניטי שבקיימברידג'.
בקיימברידג' למד דייל רפואה, כאשר תחום התמחותו היה מחקר רפואי, בתחילה עסק במחקר בבית חולים 'סנט ברתולומיו' בלונדון, ולאחר מכן שימש כמנהל מעבדות המחקר של חברת וולקום[1]. בין השנים 1928–1942, כיהן כמנהל 'המכון הלאומי למחקר רפואי' של לונדון. בתקופה זאת פרסם שורה של מאמרים מדעיים בתחומי הפיזיולוגיה, הפרמקולוגיה, הביוכימיה, הפתולוגיה, והטיפול ההורמונלי. עבודות אלה הקנו לו שם עולמי, תוארי כבוד, ותפקידים נכבדים. בשנת 1932, הוענק לו תואר האבירות - סר, בשנת 1944 קיבל את אות מסדר ההצטיינות, ובשנת 1948 קיבל תואר אביר הצלב הגדול של מסדר האימפריה הבריטית. בין השנים 1940–1945 שימש כנשיא החברה המלכותית.
תגליותיו
תגליותיו של דייל היו בתחום המכניזם הכימי של העברת הגירוי העצבי, בסינפסות (אזורי המפגש בין תא עצב המעביר אות לתא המטרה בו נקלט האות) של מערכת העצבים. כמו גם בתחום המעברים בין העצבים ובין השרירים. בשנת 1914 גילה דייל את הפעילות הכפולה של האצטילכולין (הפעילות המוסקרינית והפעילות הניקוטינית), ובשנת 1929 הצליח לבודד את המוליך מרקמת בעלי חיים.
דייל היה החוקר הראשון שחילק את מערכת העצבים האוטונומית לתאי עצב כולינרגיים (המפרישים אצטילכולין), ולתאי עצב אדרנרגיים (המפרישים אדרנלין). חלוקה זאת שנעשתה בשנת 1934, החליפה את ההבחנה המסורתית שהצביעה רק על ההבדלים האנטומיים בין מערכת העצבים הסימפתטית לבין מערכת העצבים הפאראסימפתטית.
הנרי דייל חקר גם את האנזים אצטילכולין אסטראז, ובשנת 1938 גילה את המנגנון האנזימטי של ייצור אצטילכולין מכולין בהשפעת הגירוי העצבי בסינפסות.
חשיבות גדולה נודעת למחקריו של דייל בנושא ההיסטמין, וחומרים אנטיהיסטמיניים, בהבנת ומניעת אלרגיות.
פרס נובל לפיזיולגיה או לרפואה
פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה מוענק מדי שנה, על ידי מכון קרולינסקה, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הפיזיולוגיה או הרפואה.
במהלך עבודתו בקולג' האוניברסיטאי של לונדון הכיר דייל עובר הפרמקולוג אוטו לוי. יחד הם ביססו את הרעיון שהמסר העצבי מועבר לתא המטרה באמצעות חומר כימי, המוליך העצבי (נוירוטרנסמיטור), ולא באמצעות מסר חשמלי. ושני החוקרים שהפכו לידידים וחברים, שיתפו פעולה במחקריהם. תגלית זו הביאה אותם לזכייה משותפת בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1936[2].
סר הנרי נישא בשנת 1904 לבת דודתו, אלן הארייט האלט. בתם הבכורה, שרה אליסון, נישאה ללורד אלכסנדר טוד, חתן פרס נובל לכימיה, לשנת 1957.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
|
| 1901–1925
|
פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
|
![]()
|
| 1926–1950
|
פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
|
| 1951–1975
|
תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
|
| 1976–2000
|
בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
|
| 2001 ואילך
|
הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024)
|
|
|
