פול נרס

סר פול מקסים נרס
Sir Paul Maxime Nurse
סר פול מקסים נרס
סר פול מקסים נרס
לידה 25 בינואר 1949 (בן 75)
נוריץ', נורפוק, אנגליה, הממלכה המאוחדת
ענף מדעי גנטיקה, מחזור התא, ביולוגיה של התא
מקום מגורים הממלכה המאוחדת, ארצות הברית
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט אנטוני פ. סימס (Anthony P. Sims)
מוסדות
  • החברה המלכותית
  • אוניברסיטת פרנסיס קריק
  • אוניברסיטת רוקפלר
  • אוניברסיטת בריסטול
  • אוניברסיטת אדינבורו
  • אוניברסיטת אוקספורד
  • מכללת לינאקר
  • החברה למחקר הסרטן בבריטניה
  • אוניברסיטת סאסקס
תלמידי דוקטורט אליסון וולארד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרסים והכרה
בת זוג אן תרזה נרס (Anne Teresa Nurse)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סר פול מקסים נרס (באנגלית: Paul Maxime Nurse; נולד ב-25 בינואר 1949, נוריץ', אנגליה) הוא גנטיקאי, כימאי וביוכימאי אנגלי.

ביוגרפיה

פול נרס נולד לאמו מחוץ לנישואים. אימו, מרים נרס (Miriam Nurse), הרתה בגיל שבע עשרה,[1] ועברה להתגורר אצל קרובי משפחה בעיר נוריץ' עד להולדתו, כדי להסתיר את ההריון. לאחר הולדתו, חזרה אתו האם ללונדון, שם גידלו אותו סבו וסבתו שגרו במזרח לונדון, שהציגו את עצמם כהוריו ואת אמו, כאחותו. הסוד התגלה לנרס רק לאחר פטירת שלושתם (סבו, סבתו ואמו),[2] כאשר ביקש גרין קארד לארצות הברית.[3]

נרס למד בבית הספר היסודי ליאון-פארק (Lyon Park school) בעיר אלפרטון, ובגיל 11, עבר לבית הספר התיכון הממלכתי האקדמי לבנים (Harrow County Grammar School).[3] לאחר סיום לימודי התיכון, ניסה להתקבל לאוניברסיטאות הנחשבות אוקספורד, קיימברידג', סאסקס ויורק. אך, הואיל ולא הצליח להגיע לרמה המבוקשת בשפה זרה נוספת (צרפתית), לא התקבל. לפיכך, עבד כטכנאי במעבדה מיקרוביולוגית הקשורה למבשלת גינס.[3] אף על פי, שלא הגיע לרמה הנדרשת בבחינה בשפה הצרפתית, התקבל ללימודים באוניברסיטת ברמינגהם, וסיים שם בשנת 1970 את התואר הראשון בביולוגיה.[4] בשנת 1973,[5] קיבל תואר השלישי (PhD) מאוניברסיטת מזרח אנגליה. נושא הדוקטורט שלו: "The spatial and temporal organisation of amino acid pools in candida utilis".[6]

את פוסט-הדוקטורט שלו עשה נרס באוניברסיטת אדינבורו במעבדתו של מורדוך מיטצ׳יסון (Murdoch Mitchison),[7][8] במשך 6 שנים (1973–1979).

הוא היה הראשון במשפחתו אשר רכש השכלה גבוהה.[9] בהתייחסו לדת, הוא מציג את עצמו כ"אגנוסטי סקפטי".[10]

בשנת 1971, נשא לאשה את אן תריזה, ונולדו להם שתי בנות: שרה, העובדת בחברת ITV, ואמילי, פיזיקאית העובדת באוניברסיטת-מכללת לונדון (UCL) ובחברה האירופאית למחקר גרעיני (CERN).[1]

פעילות פוליטית

נרס חבר במפלגת הלייבור הבריטית כבר כמעט 40 שנים.

בעת לימודיו באוניברסיטת ברמינגהם, מכר נרס עיתון בשם "Socialist Worker" (אנ'), וכן השתתף ב״כיבוש״ משרדו של סגן נשיא האוניברסיטה בתור פעולת מרד.[9]

הוא כתב כתבה בנושא פוליטיקה ומדע. ובה, העביר ביקורת על חברים פוטנציאליים, אנשי המפלגה הרפובליקנית, הואיל והתנגדו ללימוד מנגנון הברירה הטבעית בתהליך האבולוציה, מחקר על תרביות תאים מתאי גזע עובריים ושינוי אקלים. יתרה מכך, האשים את המדענים שאינם מלמדים את הנושאים הללו. וטען, כי הוא מופתע מהעובדה, שקיימת התנגדות ללימוד הנושאים הללו בארצות הברית - מדינה הנחשבת כאחת המדינות המתקדמות בתחום המדע. ארץ שהיא מולדתם של בנג'מין פרנקלין, ריצ'רד פיינמן וג'יימס ווטסון. כמו כן, הביע את דעתו שאחת הבעיות היא, כאשר אנשים מתייחסים לדיון מדעי בתור דיון פוליטי, ומשתמשים באמצעים רטוריים במקום בהיגיון בנושאים הללו. נקודה אחרת שהעלה הייתה, נושא שיטת הלימוד שבה מלמדים את מקצוע המדעים בבתי הספר. לסברתו, התלמידים אינם מבינים ואינם יודעים כיצד לגשת ולדון במקצוע המדעים בצורה נכונה, וזה קורה בעיקר בבתי ספר דתיים ובמיוחד באנגליה. לפי הנחתו, יש וצריך להדגיש ולהסביר לתלמידים, שהתהליך המדעי הוא מקור אמין למידע, עקב ההוכחות, הסקפטיות, הבדיקה המתמדת של הרעיונות, והגישה הרצופה שנלווים לתהליך המדעי. מעבר לכך, נרס מאמין שלמנהיגים המדעיים יש את האחריות לחשוף את ה"שטויות". הוא מאמין שהם צריכים להיות פוליטיקאים, לדבר ולחשוף את ה"שטויות" במהלך הבחירות. יתרה מכך, הוא מאמין כי המדענים צריכים להשמיע את דבריהם בנושא המדעים באירועים ציבוריים, ולאתגר את הפוליטיקאים התומכים בחקיקות המבוססות על "פסאודו-מדע".[11]

באוגוסט 2014, היה נרס אחד מתוך 200 אישי ציבור, אשר היו חתומים על מכתב שהופנה לעיתון הגרדיאן, ובו הביעו תקוותם, שתושבי סקוטלנד יצביעו במשאל העם שהתקיים בספטמבר 2014, למען הישארותה של סקוטלנד חלק מהממלכה המאוחדת.[12]

נרס, תומך נלהב ביחסים בין ישראל והממלכה המאוחדת. בתקופת כהונתו כנשיא החברה המלכותית, יזם הסכם שיתוף פעולה עם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.[7]

קריירה ומחקר אקדמי

במסגרת לימודיו לפוסט-דוקטורט במעבדה של מורדוך מיטצ׳יסון באוניברסיטת אדינבורו, השתמש נרס בגישה גנטית קלאסית, כדי ללמוד את מחזור התא, על ידי זיהוי ובחינה של מערכת מוטציות פגומות במחזור התא. עבודה זו הובילה אותו בשנת 1976, לזהות את הגן cdc2 הנמצא בשמר החלוקה, ולהראות שהוא שולט על התפתחות מחזור התא משלב G1 (גדילה) לשלב S (גדילה) ובמעבר משלב G2 למיטוזה= M (מיטוזה-ההתפצלות).[5]

בשנת 1979, במעבדתו באוניברסיטת סאסקס, פיתח טכניקה שאפשרה לו לשכפל את הגן cdc2 מביקוע שמרים, והראה שאם מקודדים את חלבון הקינאז, זה מבטיח שהגן של התא מוכן להעתיק את ה-DNA שלו ולהתחלק.[5][13]

ב-1984 הצטרף נרס לחברה למחקר בסרטן (Imperial Cancer Research Fund - ICRF), ובשנת 1987, זיהה את הגן הומולגוס בבני אדם, Cdk1 (Cyclin-dependent kinase 1).[7][5] שנה לאחר מכן (1988), עזב את החברה למחקר בסרטן לטובת תפקיד ראש המחלקה למיקרוביולוגיה באוניברסיטת אוקספורד.[13] באוניברסיטת אוקספורד המשיך במחקרו על מחזור התא, ואף יזם מחקרים נוספים בתחום צורת התא והגנומיקה. הוא חזר ל-ICRF בתור מנהל המחקר בשנת 1993. ושלוש שנים אחר כך (1996) התמנה מנכ״ל החברה למחקר בסרטן. בשנת 2002, קיבל את תפקיד המנהל הבכיר של המרכז לחקר הסרטן בבריטניה.[13] שנה לאחר מכן, (2003), קיבל את תפקיד נשיא אוניברסיטת רוקפלר בניו-יורק. גם בתפקיד זה, המשיך לעבוד על מחזור התא והגנומיקה של שמרי הביקוע.[13]

חברות ותפקידים במוסדות

חבר בחברה לביולוגיה מולקולרית, משנת 1987;[14] משנת 1988, ראש המחלקה למיקרוביולוגיה באוניברסיטת אוקספורד;[13] חבר בחברה המלכותית (FRS), החל משנת 1989. ב-30 בנובמבר 2010, החליף את מרטין ריס בתפקיד נשיא החברה המלכותית, בהיבחרו לתפקיד זה למשך חמש שנים,[15] בשנת 2015 סיים את תפקידו;[7] חבר באקדמית אירופה [16] (MAE), משנת 1991;[17] חבר מייסד באקדמיה למדעי הרפואה (FMedSci), משנת 1998;[13] נשיא אוניברסיטת רוקפלר בניו-יורק, בשנת 2003;[13] מנהל והאחראי הראשי על המרכז למחקר רפואי בבריטניה[18][19][20] (The Francis Crick Institute), משנת 2010;[13] חבר כבוד באקדמיה המלכותית להנדסה (אנ'),[21]משנת 2012;[22] חבר כבוד באקדמיה הבריטית[23]‏ (HonFBA), משנת 2016;[24] החל מיולי 2016, מכהן כנשיא השמיני של אוניברסיטת בריסטול;[25] חבר במועצה המייעצת של החברה למדעים והנדסה (CaSE).[26]

פרסים והכרה

בנוסף, קיבל אותות וציוני כבוד, מאוניברסיטאות שונות כמו: אוניברסיטת באת' (2002), אוניברסיטת אוקספורד ואוניברסיטת קיימברידג' (2003), אוניברסיטת קנט (2012), אוניברסיטת ווריק ואוניברסיטת ווסטר, (2013), אוניברסיטת לונדון (2014), ואוניברסיטת מקגיל (2017).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פול נרס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 Paul Nurse: Home truths for the gene genius | Profile | From the Observer | The Guardian, web.archive.org, ‏2016-03-05
  2. ^ Nurse, Paul (2014-08-09). "Sir Paul Nurse: 'I looked at my birth certificate. That was not my mother's name'". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2019-05-17.
  3. ^ 1 2 3 Sir Paul Nurse Biographical, The Nobel Prize, ‏2008 (באנגלית)
  4. ^ Pashupat Vasmatkar, Kamaljit Kaur, Miracles in Biochemistry: The contribution of the Nobel laureates to the field of Biochemistry, Educreation Publishing. (באנגלית)
  5. ^ 1 2 3 4 The 70th Annual General Meeting of the International Board, SIR PAUL NURSE, מכון ויצמן למדע, ‏November 4-7, 2018 (באנגלית)
  6. ^ Nurse, P, The spatial and temporal organisation of amino acid pools in candida utilis, University of East anglia ,ERhOS e-theses online service,British Library, Thesis Ph.D, ‏1973 (באנגלית)
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Sir Paul Nurse | International Board 2018, www.weizmann.ac.il
  8. ^ Chancellor, Sir Paul Nurse, FRS FMedSci, University of Bristol (באנגלית)
  9. ^ 1 2 The Science Interview -- Paul Nurse, www.newstatesman.com (באנגלית)
  10. ^ The Nobel Prize in Physiology or Medicine 2001, NobelPrize.org (באנגלית)
  11. ^ Stamp out anti-science in US politics, www.newscientist.com
  12. ^ Staff, Guardian (2014-08-07). "Celebrities' open letter to Scotland – full text and list of signatories". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2019-05-17.
  13. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 PAUL NURSE, The Francis Crick Institute (באנגלית)
  14. ^ 1 2 Leadership & oversight, EMBO (באנגלית)
  15. ^ Paul Nurse, https://royalsociety.org/ (באנגלית)
  16. ^ List members by alphabet, https://www.ae-info.org/ae/Acad_Main/List_of_Members/ListMembersByAlphabet?start=n, The Academy of Europe (באנגלית)
  17. ^ Paul Nurse, The Academy of Europe.Academia Europaea (באנגלית)
  18. ^ Executive Committee In This Section, https://www.crick.ac.uk/ (באנגלית)
  19. ^ Jim Smith, Richard Treisman, Paul Nurse, Building Better Institutions, Science 341, 2013-07-05, עמ' 10–10 doi: 10.1126/science.1242307
  20. ^ Scopus preview - Scopus - Author details (Nurse, Paul M.), www.scopus.com
  21. ^ List of Fellows, https://www.raeng.org.uk/ (באנגלית)
  22. ^ List of Fellows, https://www.raeng.org.uk/ (באנגלית)
  23. ^ Sir Paul Nurse Hon FBA, https://www.thebritishacademy.ac.uk/ (באנגלית)
  24. ^ Sir Paul Nurse Hon FBA, The British Academy UK (באנגלית)
  25. ^ University of Bristol, Chancellor, Sir Paul Nurse, FRS FMedSci | About the University | University of Bristol, www.bristol.ac.uk (באנגלית)
  26. ^ Advisory Council at the Campaign for Science & Engineering, web.archive.org, ‏2010-08-28
  27. ^ Feldberg Foundation, Recent British winners, Feldberg Foundation (באנגלית)
  28. ^ https://www.jeantet.ch/en/prix-louis-jeantet/laureats/1992-en/ (באנגלית)
  29. ^ 1 2 3 Paul Nurse | Royal Society, royalsociety.org (באנגלית)
  30. ^ The Nobel Prize in Physiology or Medicine 2001, NobelPrize.org (באנגלית)
  31. ^ 2007 Honorees, The Hope Funds for Cancer Research, ‏2008-08-28 (באנגלית)
  32. ^ 12 Famous Scientists Elected 2015 CAS Foreign Members--->Academic Divisions of the Chinese Academy of Sciences, english.casad.cas.cn
  33. ^ The Henry G. Friesen International Prize in Health Research » OVERVIEW, www.fcihr.ca
  34. ^ שגרירות יפן, Japanese Government honours Sir Paul Nurse, Embassy of Japan in the UK, ‏3 מאי 2019 (באנגלית)
  35. ^ חגיגה של מצוינות, באתר מכון ויצמן למדע, ‏29 אוקטובר 2018


זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925 פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950 פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975 תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000 בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024)