PROFILPELAJAR.COM

מרק
נתונים כלליים
סוג	חברה ציבורית
בורסה	הבורסה לניירות ערך בניו יורק (2 בינואר 1990–MRK)
מייסדים	גאורג מרק
תקופת הפעילות	1891 כחברת בת של החברה הגרמנית; 1917 כחברה אמריקאית עצמאית – הווה
חברות בנות	Organon & Co.; סירנה תרפיוטיקס; Merck Sharp & Dohme; MSD VACCINS; Merck Sharp & Dohme B.V.; MSD Norway AS; Merck Sharp & Dohme (Lithuania); Merck Sharp & Dohme (Switzerland); Merck Sharp and Dohme (Germany); מרק יפן; MSD הולנד; MSD Czech Republic ;
מיקום המטה	ראהווי
משרד ראשי	וייטהאוס סטיישן, ניו ג'רזי, ארצות הברית
ענפי תעשייה	פרמצבטיקה
מוצרים עיקריים	סינגולייר ועוד
שווי שוק	248.03 מיליארד דולר (21 בדצמבר 2024)
הכנסות	59.3 מיליארד דולר (2022)
רווח	14.5 מיליארד דולר (2022)
מנכ"ל	קנת' פרייז'ר
עובדים	94,000 (2010)
	merck.com

מֶרְק (בצפון אמריקה: Merck & Co; בשאר העולם: Merck Sharp & Dohme, ואף בראשי תיבות: MSD) היא אחת מחברות התרופות הגדולות בעולם.^[1] מטה חברת מרק נמצא בניו ג'רזי, בארצות הברית. החברה נוסדה בשנת 1891 כחברת בת אמריקאית של החברה הגרמנית הידועה היום בשם Merck KGaA (קבוצת מרק). בשנת 1917, בשלהי מלחמת העולם הראשונה, הוחרמו נכסי החברה בארצות הברית ועל יסודם הוקמה חברה עצמאית. נכון ל-2010, מרק היא אחת משבע חברות התרופות הגדולות בעולם הן במחזור עסקיה והן בשווי שוק.

מרק מגדירה עצמה כ"חברת תרופות גלובלית המתמקדת במחקר. מרק מגלה, מפתחת, מייצרת ומשווקת מגוון רחב של תרופות חדשניות לשיפור בריאות האדם והחיה, באופן ישיר ובאמצעות שיתופי פעולה עסקיים". החברה ייסדה בשנת 1957 קרן על שם חברת מרק לקידום חינוך ומוסדות ללא כוונת רווח, אשר חילקה מענקים בשווי 480 מיליון דולר בחמישים השנים הראשונות לקיומה.^[2]

החברה מפרסמת סדרה של מדריכים בתחום הרפואה והרפואה הווטרינרית, הידועים בשם "מדריכי מרק" (באנגלית: Merck Manuals), הידוע שבהם הוא "מדריך מרק לאבחון ולטיפול", שהוא ספר הרפואה הנמכר בעולם, וכן "אינדקס מרק" (Merck Index) ובו אוסף של מידע על תרכובות כימיות.

היסטוריה

שורשיה של חברת מרק בפרידריך יאקוב מרק אשר רכש בית מרקחת בעיר דרמשטאדט בגרמניה בשנת 1668 ובעמנואל מרק אשר דורות אחר כך, בשנת 1816, המשיך את הפעלת בית המרקחת ובהדרגתיות בנה מפעל לייצור תרופות ומוצרים כימיים אחרים.

בשנת 1891 ייסד גאורג מרק את חברת Merck & Co. בניו יורק כחלק מן השותפות המשפחתית E. Merck הקרויה היום Merck KGaA. בשנת 1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה, הוחרמה חברת Merck & Co. והוקמה מחדש כחברה עצמאית בארצות הברית. בין שתי מלחמות העולם ובתקופת מלחמת העולם השנייה, החברה נוהלה על ידי ג'ורג' וו. מרק, אשר ניהל אף את תוכנית הנשק הביולוגי של ארצות הברית. נכון ל-2010 מחזיקה החברה האמריקאית שלוחות בכ-120 מדינות ברחבי תבל ומייצרת ב-31 מפעלים בעולם. זוהי אחת משבע חברות התרופות הגדולות בעולם, גדולה מן החברה הגרמנית אשר ממנה צמחה, אשר אף היא חברת תרופות ענקית.

בשנת 1965 רכשה Merck & Co. את חברת Charles E. Frosst ממונטריאול (אשר נוסדה בשנת 1899) ויצרה את חברת "מרק-פרוסט קנדה" כחברת בת קנדית לחברה העיקרית, ובה מרכז למחקר פרמצבטי. בשנת 2011 שונה שמה של חברת הבת ל"מרק קנדה".

בשנת 2005 פרש מנכ"ל החברה, ריימונד גילמרטין, על רקע פרשת התרופה ויוקס. נשיא החברה לייצור לשעבר, ריצ'רד קלארק, מונה למנכ"ל ולנשיא החברה. בחודש דצמבר 2010 הוכרז כי קנת' פרייז'ר יהיה למנכ"ל החברה עם פרישת קלארק באוקטובר 2011. ב-10 בדצמבר 2007 נסחרה מניית מרק במחיר 60.77 דולר, שיא של חמש שנים. אולם מאז ירד שווי מניית החברה לשפל של 20.05 דולר ב-9 מרץ 2009. בשנת 2011 נסחרה המניה במחיר ממוצע של כ-35 דולר.

ב-2006 רכשה החברה את חברת הביוטכנולוגיה האמריקאית סירנה תרפיוטיקס תמורת 1.1 מיליארד דולר.^[3]

בנובמבר 2009 הודיעה מרק כי תתאחד עם חברת שרינג-פלאו (Schering-Plough) בעסקה ששוויה 41 מיליארד דולר.^[4] החברה הממוזגת המשיכה לפעול בשם מרק בארצות הברית ובקנדה וכן בשם MSD ברחבי העולם. בשנת 2011 הכריזה החברה על תוכנית לקיצוץ בהוצאותיה עד לשיעור של 4.6 מיליארד דולר בכל שנה ובמסגרת זו על קיצוץ משרות בחברה בשיעור 14% (כ-12,000–13,000 עובדים) עד לשנת 2015.^[5]

בשנת 2020, עם התפרצות מגפת הקורונה, ניסתה מרק לפתח חיסון לנגיף הקורונה^[6] תוך התבססות על חיסון לנגיף האבולה, אך הפיתוח נכשל. במקביל פיתחה מרק את התרופה לקורונה מולנופיראוויר שקיבלה היתר חירום ב-1 בדצמבר 2021.^[7]

פרשת ויוקס

בשנת 1999 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) את התרופה ויוקס (Vioxx) (הידועה אף בשם הגנרי רופקוקסיב) לשימוש לצורך טיפול בדלקת מפרקים (ארתריטיס). ויוקס הייתה אז תרופה חזקה יותר מתרופות אחרות לטיפול בדלקת פרקים והשפעתה על הקיבה הייתה פחותה מאשר תרופות אנטי דלקתיות נפוצות אחרות, כמו נפרוקסן לדוגמה. ויוקס הפכה לאחת התרופות שנרשמו בהיקף הגדול ביותר בהיסטוריה. על פי הודעות דואר אלקטרוני אשר פורסמו במהלך תביעה נגד חברת מרק, למרק הייתה רשימה של רופאים שמתחו ביקורת על התרופה שאותם היה צורך "לנטרל" או לפגוע בתדמיתם. היו אף טענות כי מרק ניסתה להלך אימים על חוקרים ופגעה בחופש האקדמי.^[8]

מאז שהחל השימוש הסדיר בתרופה, נמצא במחקרים שנערכו על ידי מרק ואחרים כי קיימת שכיחות גבוהה יותר של התקפי לב בקרב המשתמשים בתרופה בהשוואה למשתמשי תרופת הנפרוקסן. הקשר שבין ויוקס להתקפי לב לא זוהה בשלב הניסויים לקראת אישור התרופה, כאשר השפעתה הושוותה להשפעת אפקט פלצבו, ולכן ניתן היה לשער שהממצאים מצביעים על כך שתרופת נפרוקסן מפחיתה את הסיכון להתקפי לב ולא שוויוקס מגבירה את הסיכון. בעקבות הממצאים שינתה מרק בשנת 2002 את האזהרות לצרכני התרופה.

ב-23 בספטמבר 2004 קיבלה מרק מידע על תוצאות ניסוי בבני אדם שאותו ניהלה ולפיו בקרב משתמשי ויוקס לתקופה העולה על 18 חודשים קיים סיכון גבוה יותר ללקות בהתקף לב. ב-28 בספטמבר 2004 הודיעה מרק ל-FDA כי היא מושכת מרצונה את התרופה מן השוק והכריזה על צעד זה ב-30 בספטמבר 2004. מאז המליץ ה-FDA להשיב את ויוקס לשוק התרופות, אולם בתוספת של אזהרות בולטות בעלון הנילווה לתרופה, על הסיכון שבנטילת התרופה לפיתוח מחלת לב.

ב-5 בדצמבר 2004 פרסם כתב העת הרפואי הבולט לנסט תוצאות של ניתוח מחקרים על תרופת הוויוקס. מסקנת המאמר הייתה כי "הסיכון לתחלואת לב, הבלתי מתקבל על הדעת, משימוש בוויוקס היה ברור עוד בתחילת שנת 2000...".^[9] עורכי כתב העת מתחו ביקורת על חברת מרק כי המשיכה להפיץ את התרופה בשוק לאורך תקופה כה ארוכה ואף מתחו ביקורת על ה-FDA שכשל לזהות את הסיכון שבנטילת התרופה ולפקח כראוי על הפצתה.^[10]

כ-50,000 אנשים הגישו תביעות נגד חברת מרק בטענה שהם או בני משפחתם סבלו מנזקי התרופה כגון התקפי לב או שבץ מוחי לאחר נטילת ויוקס.^[11] בשנת 2005 נמצאה חברת מרק אחראית בתביעה הראשונה שבירורה הסתיים בבית המשפט ולתובע הוענקו 253.4 מיליון דולר בפיצויים, אולם מאוחר יותר הופחת שיעור הפיצויים ל-20 מיליון דולר ובשנת 2008 ביטלה ערכאת הערעור את פסק הדין.^[11] בחודש נובמבר 2007 הציעה חברת מרק לשלם 4.85 מיליארד דולר לסיום בפשרה של כל התביעות בעניין התרופה ויוקס.^[12] על פי ההסדר שהוצע, על התובעים היה להוכיח כי סבלו מהתקף לב או שבץ מוחי וכי נטלו לפחות 30 גלולות של ויוקס. לדעתם של מומחי שוק התרופות, הצעה זו הייתה בגדר ניצחון לחברת מרק, לעומת הערכות ראשוניות כי מרק תאלץ לשלם כ-50 מיליארד דולר. נכון לאמצע שנת 2008 רק שלוש מתוך כעשרים תביעות בבתי משפט אמריקאים הגיעו להכרעת המושבעים, וכולן הסתיימו בפיצויים זעומים באופן יחסי.

ב-20 במאי 2008 נמצאה חברת מרק אחראית לשיטות שיווק מטעות כדי לקדם את התרופה ויוקס, והסכימה בהסדר פשרה לשלם ל-30 מדינות בארצות הברית פיצוי משותף בסך 58 מיליון דולר. היה זה הסכום הגדול ביותר שנפסק לחבר מדינות בתביעה נגד חברת תרופות.^[13] כחלק מן ההסדר התחייבה חברת מרק להגיש לאישור ה-FDA כל פרסומת טלוויזיה לתרופה שתרצה לפרסם עד לשנת 2018.^[14]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מרק בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של מרק (באנגלית)
אתר האינטרנט הרשמי של מרק (בנורווגית)

מרק, ברשת החברתית פייסבוק
מרק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מרק, ברשת החברתית אינסטגרם
אודות חברת מרק, באתר החברה (באנגלית)
מדריכי מרק (באנגלית)
מידע עסקי על חברת מרק באתרים Yahoo! Finance • MarketWatch • CNN Money • Bloomberg Business (באנגלית)
מרק, בגוגל פיננסים