מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים. הנושא העיקרי במסכת הוא קורבן החגיגה אותו מקריבים בשלושת הרגלים (פסח, שבועות וסוכות) ומכאן שמה. במסכת 23 משניות. בתלמוד הבבלי יש בה 26 דפים.
חלקה הראשון של המסכת עוסק בדינים המיוחדים למצוות הראייה בזמן העלייה לרגל לבית המקדש, והקורבנות שחייב כל יחיד להביא בעלייתו לרגל: עולת ראייה, שלמי חגיגה ושלמי שמחה. נושא חלקה השני של המסכת הוא דיני טומאה וטהרה (הואיל ועל-פי התורה יש להיטהר בשלוש הרגלים לצורך הבאת הקרבנות).
הַכֹּל חַיָּבִין (שמונה משניות)[1] – עוסק בדיני מצוות עלייה לרגל ובגדריה השונים – מי הוא המחויב, מי הוא הפטור ובאיזה אופן עולה לרגל. סוף הפרק עוסק בכללי הלכות וביחס שבין התורה שבכתב לתורה שבעל פה בהלכות שונות.
חֹמֶר בַּקֹדֶשׁ (שמונה משניות) – עוסק בהבדלים בין קודש לתרומה.
מיקומה של המסכת בסדר מועד
לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, לאחר שהסתיים הדיון במועדים, חובותיהם וכל העניינים הקשורים להם, סודרה מסכת חגיגה שענינה המרכזי הוא חובת העלייה לרגל בשלושת הרגלים. והטעם שמסכת זו סודרה אחרונה בסדר מועד הוא מכיוון שמצוות עלייה לרגל היא מצווה המוטלת על הזכרים בלבד, כמו שכתוב בתורה ”שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן ה'”[2] וחז"ל דרשו את המילה זְכוּרְךָ במובן של זכר - גבר.[3]
