לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, לאחר שהסתיים הדיון בענייני שבת (מסכתות שבת ועירובין), פסח, שקלים ויום הכיפורים (מסכת יומא), הגיע תור שלוש הרגלים, ומכיוון שענייני פסח כבר נדונו במסכת פסחים, ובשבועות נותרו לדיון רק ענייני יום טוב, ראוי היה שמסכת ביצה תסודר לפני מסכת סוכה. עם זאת, מפאת ריבוי המצוות בחג הסוכות, סודרה מסכת סוכה לפני מסכת ביצה.
שמות פרקי המסכת
סֻכָּה (אחת עשרה משניות[2]) – עוסק בדיני בניית הסוכה, הסכך והדפנות.
הַיָּשֵן תַּחַת הַמִּטָּה (תשע משניות) – משלים את דיני בניית הסוכה, ודן בהלכות ישיבת סוכה.
לוּלָב הַגָּזוּל (חמש עשרה משניות) – דיני ארבעת המינים וכשרותם.