מַסֶּכֶת תָּמִיד היא המסכת התשיעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד. במסכת יש שבעה פרקים, שעוסקים בתיאור הקרבת קורבן התמיד של שחר, ושאר עבודות הבוקר במקדש והנהגת הכהנים מזמן עלות השחר ועד סוף הקרבת קורבן התמיד.

לפי התלמוד הבבלי^[1] התנא שלימד את מסכת תמיד הוא רבי שמעון איש המצפה שחי בימי בית המקדש השני. רב יעקב בר אחא טוען בירושלמי שלא כל המסכת נשנתה על ידי רבי שמעון איש המצפה^[2].

חנוך אלבק טוען בפירושו שמסכת תמיד היא מהמשניות המוקדמות ביותר שסודרו במשנה. יצחק אייזיק הלוי טוען שהמסכת נסדרה לאחר החורבן משעלה צורך לשמר את תיאור העבודה במקדש שכבר לא ידועה ומוכרת לרבים. לשיטתו, מסכת מידות היא מהמסכתות האחרונות שנוספו למשנה^[3].

במשניות מסכת תמיד כמעט ואין מחלוקות. שתי המחלוקות היחידות הן:

1. לגבי קיומה או אי קיומה של הגרלה רביעית לחלוקת תפקידי העלאת הקורבנות מהכבש למזבח, בפרק ה', משנה ב'.
2. לגבי האם הכהן הגדול מרים ידיו מעל הציץ בברכת כהנים, בפרק ז', משנה ב'.

במסכת תמיד יש מקבילות לתאורים במסכת מידות ובמסכת יומא. המשנה האחרונה במסכת מונה את פרקי התהילים שהלויים היו שרים במקדש בכל יום מימי השבוע ונאמרים היום בשיר של יום. יש נוהגים לומר משנה זאת בסוף התפילה בשבת בבוקר.

מסכת זו היא הקצרה ביותר מהמסכתות שיש עליהן תלמוד בבלי (דפי תלמוד ומשנה יחד עולים לסך 8 דפים), ומסיבה זו צורפה בדפוסים למסכת מעילה. בשל כך המסכת אינה פותחת בדף ב' אלא בדף כ"ה (עמוד ב') ומסתיימת בדף ל"ב, מדף ל"ב עד דף ל"ג צורפו שלושת הפרקים האחרונים של המסכת הכוללים רק משנה.

הפירוש על מסכת תמיד אינו פירוש רש"י אלא פירוש מאוחר יותר. ר' בצלאל אשכנזי כתב שהוא בעיקר ליקוט מפירוש רש"י למסכת יומא^[4]. ר' נתן בורג'יל ייחס את הפירוש לר' יצחק בן ברוך מבעלי התוספות^[5]. אמנם גם זיהוי זה לכאורה אינו נכון^[6]. על הדף נדפסו גם פירוש הרא"ש, ופירושים המיוחסים לרבנו גרשום וראב"ד. המיוחס לרבנו גרשום הוא למעשה קונטרס מגנצא. ולגבי המיוחס לראב"ד, הוא נכתב על ידי חכם אשכנזי. יש שייחסוהו לר' ברוך בן יצחק, בעל ספר התרומה^[7] אבל א"א אורבך דחה זיהוי זה^[8]. לידינו לא הגיעו תוספות למסכת, אבל השתמרו שרידים מהם בפסקי תוספות.

בנוסף לפירושים אלה נדפסו פירוש רבי שמעיה, ופירוש אשכנזי אנונימי^[9], וכן פירוש נוסף שיוחס לרבי שמואל בר יצחק^[10], אמנם גם זיהוי זה אינו ודאי^[11].

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, הטעם שמסכת זו סודרה אחר מסכת מעילה הוא "שאין בה דיבור לא על דרך חכמה, ולא על איסור ועל היתר, אלא סיפור, שהוא אומר היאך היו מקריבין התמיד, כדי לעשות כן תמיד".

1. בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת (ארבע משניות^[12]) - על השמירה במקדש במהלך הלילה, ותרומת המזבח לפנות בוקר.
2. רָאוּהוּ אֶחָיו (חמש משניות) - על דישון המזבח, סידור העצים לשתי המערכות על המזבח והדלקתן.
3. אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה (אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה בּוֹאוּ) (תשע משניות) - על ההגרלה השנייה, דישון המנורה ומזבח הזהב.
4. לֹא הָיוּ כוֹפְתִין (שלוש משניות) - על הקרבת קורבן התמיד עד העלאת חלקיו לכבש.
5. אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה (אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה בָּרְכוּ) (שש משניות) - על התפילה במקדש, ההגרלות השלישית והרביעית וההכנות להקרבת הקטורת.
6. הֵחֵלוּ עוֹלִים (שלוש משניות) - על הקטרת הקטורת והחלק האחרון של דישון המנורה.
7. בִּזְמַן שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל (ארבע משניות) - על עבודות כשנעשות על ידי כהן גדול ועל השיר של יום שבמקדש.

בסה"כ יש במסכת 34 משניות.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: מסכת תמיד
טקסט בוויקיטקסט: מסכת תמיד

משנה, מסכת תמיד, באתר ויקיטקסט

תלמוד בבלי, מסכת תמיד, באתר ויקיטקסט

• תלמוד בבלי, מסכת תמיד, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית
• כתב יד, מסכת תמיד, תלמוד בבלי, פירנצה, מאה 12, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
• "תָּמִיד, מסכת", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמודים 271–272, באתר היברובוקס
• מאיר בר-אילן, "האם מסכתות תמיד ומידות הן תעודות פולמוסיות?", סידרא, ה (תשמ"ט), עמ' 27–40
• עמיאל קינן, מסכת תמיד: מהדורה מדעית וסינופטית של המשנה והתלמוד הבבלי, עבודת תזה, אוניברסיטת בר-אילן, תש"ע.
• אמנון דוקוב, מסכת תמיד והיום השמיני למילואים: עריכתה הספרותית והרעיונית של מסכת תמיד, נטועים כ (תשע"ו), עמ' 7–31.
• "מקורותיה של מסכת תמיד" - ד"ר הלל מאלי בשיחה לסיום זמן קיץ, סרטון בערוץ "ישיבת עתניאל, הר חברון", באתר יוטיוב (אורך: 01:00:24)