שקלים מזמן המרד הגדול ברומאים. הכיתוב - מצד אחד, "ירושלים הקדושה". מצד שני במרכז האותיות "שג" שפירושם "השנה השלישית למרד", מסביב לשוליים כיתוב "שקל ישראל"
מַסֶּכֶת שְׁקָלִים היא המסכת הרביעית בסדר מועד, במסכת זו שמונה פרקים, אשר עוסקים בפרטי ההלכות של השקלים (במצוות מחצית השקל) ובדינים הקשורים לגזברי בית המקדש.
המסכת בדפוסי התלמוד הבבלי
מסכת זו היא היחידה בסדר מועד שיש עליה תלמוד ירושלמי ואין עליה תלמוד בבלי. אף-על-פי כן, ברוב דפוסי התלמוד הבבלי, הדפיסו את הירושלמי על שקלים אחרי מסכת פסחים. כמו כן, (ואולי בשל כך), המסכת נלמדת במסגרת הדף היומי. בש"ס וילנה, התלמוד הירושלמי על המסכת מונה 21 דפים (בדפוסים אחרים המספר שונה).
המפרשים העיקריים על מסכת שקלים הם ריבב"ן (רבי יהודה בן בנימין ענו הרופא), ופירושו של רבי דוד פרנקל הנקרא "קרבן העדה", אשר מופיעים בצורת הדף לפי דפוס וילנה. אליהם נלווה הפירוש תקלין חדתין שחיבר רבי ישראל משקלוב.
סיבה אפשרית אחרת היא שאיסוף השקלים נערך בימי האביב שלפני ימי הפסח (החל מא באדר) ולכן נקשרו ענייני הפסח ומחצית השקל יחדיו.
פרקי המסכת
המסכת מחולקת לשני חלקים; הראשון המכונס בעיקר בפרקים א-ד, מצוות מחצית השקל וייעודיו של הכסף. השני המכונס בעיקר בפרקים ה-ח, ניהול ותפעולו השוטף של בית המקדש.
בְּאֶחָד בַּאֲדָר (שבע משניות[2]) - דברים הנעשים בחודש אדר (א-ב) מי מביא מחצית השקל ומי חייב בקלבון (ג-ז)
מָעוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ (שבע משניות) - חזקתן של מעות, בהמות ובשר שנמצאו (א-ד), 7 תקנות בית דין (ה-ז)
כָּל הָרֻקִּין (שמונה משניות) - רוקים, כלים וסכינים שנמצאו בירושלים (א-ג), פרוכת ובשר קדשי קדשים שנטמאו (ד-ז), מקום האיברים בכבש ודברים הנוהגים רק בזמן בית המקדש (ח)
